בונקר ממונע נוסע לנתניה

משה למפרט, ט' בתשרי תשס"ח,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
ביום חמישי האחרון, הכתה בי (שוב) ההכרה איפה אני גר ומה המרחק בין הבית שלי לאוייב הרצחני.
בעת שחיכיתי בתחנה המרכזית של פ"ת והתפלאתי לגלות כי האוטובוס שהגיע לאחר כדקה היה ממוגן ירי. מישהו באגד אולי בודק את התנהגות ממוגני הירי על כביש 4, בדרך לנפילות הקסאמים באזור לאחר תוכנית ההתכנסות.

ממוגני הירי הינו פיתרון ישראלי קלאסי (שנמכר, לצבאות בכל העולם) לתופעת הירי על התחבורה הציבורית ביהודה ובשומרון. במקום למגר את האוייב מייצרים קופסאות פלדה וזכוכית משוריינת, והכל כאילו בסדר.
אוטובוס ממוגן ירי, למי שלא ידע, (למשל החדש ביותר – מארס דפנדר) הוא מפלצת באורך 12 מטר, ברוחב 2.55 מטר ובמשקל של 25 טון! לא פחות (בעוד שאוטובוס ממוצע הוא סביב ה-19 טון), וזה לא כולל משקל נוסעים וציוד נלווה.


לאחרונה החלו חלק מהמפלצות הללו לסיים את חייהן, ולאור ירידת מספרן לגרום לפגיעה בתדירות התחבורה היהודית ביו"ש, מה שהגיע אפילו להפגנה של תושבי קרית ארבע מול התחנה המרכזית בירושלים.

בעיה נוספת שגורמות המפלצות היא תאונות הדרכים.
מקובל שתאונות הדרכים הכי גרועות הן עם משאיות עקב משקלן הכבד. האוטובוסים הללו גרועים יותר.
קחו את משקל האוטובוס, תוסיפו את המהירות המקובלת בכבישי יו"ש (הרבה יותר מהיר ממשאיות), תוסיפו את העובדה שהוא נשאר שלם (דהיינו – הפגיעה ברכב השני קשה יותר) ודמיינו עכשיו מה קורה לרכב שמתנגש במפלצת הזו.
התאונה המחרידה לפני כמה חודשים בהר חברון בה נהרגו הורים לשמונה ובתם נפצעה קשה, והתאונה המחרידה עוד יותר של משפחת דויטש מלפני כשני עשורים הן רק דוגמאות מחרידות לסכנה של כלי כזה על הכביש, שעקב המבנה הפיזי שלו הוא מסוכן הרבה יותר ממשאית כבדה.

אין סיבה שלא ליסוע באוטובוסים רגילים גם ביהודה ושומרון. אם יש אוייב צריך למגר אותו ולא להתמגן.
הסרת המיגון גם תעלה את המהירות הממוצעת של האוטובוסים ותעודד יהודים ליסוע בתחבורה ציבורית (וכמו שכבר כתבתי בעבר - תח"צ איכותית תוכל לסייע לא מעט להתיישבות, בדיוק כמו כל שירות ציבורי אחר).
 
 
יבוטלו הבונקרים הממונעים לאלתר.