בהשגחת הבד"צ של העדה החרדית

משה למפרט, א' בחשון תשס"ח,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
 
 
רבים בציבור שלנו, וכלל הציבור החרדי נוהגים שלא לסמוך על כשרות הרבנויות האזוריות, ומעדיפים לאכול הכשרי בד"צים. אחד הפופולאריים שבהם הוא "העדה החרדית". אם תשאלו מי מהם במה מדובר, הם ידעו לאמר שמדובר בהכשר חרדי פופולארי. לא יותר מזה.
 
האמת כמובן עמוקה יותר:
העדה החרדית הוקמה על ידי הרב יוסף חיים זוננפלד, על רקע התנגדות לציונות. תקנון העדה החרדית אף קובע כי חל איסור על חבריה לדבר בעברית. בד"צ העדה החרדית (שלו כפופה מערכת הכשרות), קורא לעצמו "בד"צ לכל מקהלות האשכנזים" וכמובן לא מכיר במערכת בתי הדין לאחר שזו הוכפפה לרבנות הראשית לישראל בתקופת המנדט.
 
ומה זה קשור אלינו?
כשאנחנו קונים מוצרים בהכשר הבד"צ הזה, אנחנו מזרימים שניים, שלושה שקלים, המתחלק לחלקו של המשגיח במפעל, ול"מס-אנטי ציונות" ההולך למימון כל הזבל האנטי ציוני שאחר כך אתם שומעים עליו בחדשות. בכסף הזה הם מממנים את השלטים נגד הציונים, את מימון הת"תים שלהם הנלחמים בעברית כשפת יום יום ועוד כל מיני דברים שאתם בוודאי לא ששים לממן.
בכסף הזה הם גם משתמשים כדי לרדוף את מי שמצביע בבחירות (חסידות "גור" בעיקר, בעיקר בגלל חבר הכנסת יעקב ליצמן) ולפרסם את כל הפשקווילים המוכרים מקירות השכונות החרדיות בי-ם.
 
 
כשלי יש את הבחירה בין בד"צ העדה החרדית לבין הכשר רבנות, אני (עד לשמיטה לפחות) מעדיף תמיד את הרבנות. לרוב זה גם עולה פחות.