אין הפרדה - יש חתונות

משה למפרט, כ"ב בשבט תשס"ח,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בעקבות פספוס האוטובוס לכיוון הבסיס, מצאתי את עצמי ביום ראשון שעבר על הרצפה של התחנה המרכזית בירושלים, בישיבה מזרחית כשהמחשב הנייד עליי ומחובר לנקודת חשמל שהסתתרה מאחורי משהו, בודק אימייל.
תוכן ההודעה בישר על כך שאחד מראשי פעילי פולארד, נפתלי מאיר התארס עם אליענה, גם היא מראשי הפעילים. קפיצה קטנה לפורום של מטה המאבק העלתה כי בשבועות האחרונים התארס עוד זוג, גם הם היו מפעילי פולארד בשלהי התקופה שבה הייתי שם.
 
מעבר למזל-טובים חמים ולוהטים לזוגות המתארסים וברכה שיראו בעז"ה הרבה אור בבניינם המשותף, אי אפשר היה שלא להתחמק מהמסקנה ששוב הכתה בראשי:
 
אין הפרדה - יש חתונות
 
 
אמנם רק לפני חודשים בודדים "שיניתי קידומת" אל מעבר לעשרים, אבל ממבט חד ומפוקח על המציאות הגעתי למסקנה הנ"ל כבר לפני אי-אלו שנים.
 
גדלתי בסניף של עזרא, תנועה שבה השיטה היא לרוב להפריד לחלוטין את הקבוצות עד ההפיכה לגרעינים, ואת הגרעינים (י' ומעלה) לערב חלקית היכן שהדבר רלוונטי (למשל: לא קומזיץ). הגיע הגיל ואיתו התחילו גם מאבקי ההפרדה הבלתי נגמרים, שכללו בעיקר רדיפה של מי שחשב אחרת, ועל כך אולי אכתוב פעם.
ישנה כמובן גם תנועת אריאל, שם ישנה הפרדה ברמת הסניפים, ומהשנים האחרונות, לא תאמינו, גם הפרדת שעות בהנהלה הארצית, משל הייתה בריכת שחיה או חוף ים.
 
בגילאים המדוברים ישנן בעיות לא פשוטות הרלוונטיות לחברויות מוקדמות למינהן, וכן דברים נלווים. הפיתרון הפשוט שבו בוחרים רוב המחנכים והמדריכים הינו להפריד.
לטווח הקצר הפיתרון הזה מוכיח את עצמו. הצרה מתחילה חצי עשור אחר כך. אותו בחור מגלה שיש לו רק שיטה אחת להכיר.
מדובר בשיטה הנפלאה ההיא שבה צריך לבזבז ערב על מי שאתה לא מכיר בכלל, וייתכן שאחרי חמש דקות תגיע למסקנה שאתם לא מתאימים. כאבי לב בלתי נגמרים, בזבוז כסף וזמן, יאוש שמצטבר הם רק חלק קטן מתופעות הלוואי של הצרה הארורה הזו.
ניתן בעליל לצפות כי בדיוק עשור לאחר התחזקות ההפרדה בגיל הנעורים, החמירה בעיית הרווקות המאוחרת בציבורנו והגיעה למימדיה דהיום*.
 
בתקופתי במטה למען פולארד נוהל דיון ארוך בשאלה האם להפריד את הפעילות, לא זוכר מה הוחלט אבל הפעילות בפועל לא הופרדה. פולארד עדיין בכלא, אבל הפעילות למענו הולידה (בינתיים) שלושה זוגות מאורסים ו/או נשואים. גם המאבק בגירוש הוביל ללא מעט חתונות (עתיה זר, בשבע 258) וכך גם פעילויות שונות נגד תוכניות האסון המשתנות של ממשלות ישראל.
 
 
יש לי תחושה חזקה שהפיתרון נבחר לאור העובדה שהוא פשוט ועובד לטווח הקצר, בלי שום מחשבה על מה קורה בהמשך, ועל ההשלכות.
(יש כמובן פיתרונות מקומיים - אבל הם רק מקומיים ומשאירים רבים ללא מענה)
 
 
____________
* בשולי הדברים: התופעה של רווקות מאוחרת ועליית גיל הנישואין עוברת על כלל החברה המערבית, אולם קשה להתעלם מכך שגם אצל מי שהיה מנותק יחסית מתרבות המערב, ולא החליט במודע שאינו רוצה להתחתן כרגע כמקובל שם, הבעיה קיימת ובאחוזים מבהילים. מכאן - שהגורם החיצוני אינו הבעיה אלא אולי דווקא הראקציה אליו.