כבר אחרי שקיעה, כ"ב חשוון תשס"ו

משה למפרט, כ"א בחשון תשס"ו,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

18 - שנים שאני נושם (למגינת ליבם של כמה שמאלנים שהיו מעדיפים לוותר על קיומי או לשלוח אותי לחינוך מחדש)
17 - שנים שאני מדבר (כולל אָ בָּ גָ, לא כולל צרחות)
16 - אלף. מספר השעות המשוער שהייתי על מחשב מאז שנולדתי (וכל יום זה עולה ועולה ועולה ולא נגמר)
15 - שנים שאני קורא (יודע לקרוא מגיל שלוש)
14 - שנים שאני כותב (בערך, אם מתייחסים לאותיות שכתבתי בגילאים הללו ככתיבה)
13 - שנים שאני משתתף בהפגנות (בערך מגיל הגן, ההפגנות נגד אסון אוסלו בזמנו ואחר כך נגד יורשיו של אותו הסכם אומלל)
12 - מספר השנים ששרפתי במערכת החינוך היסודית ועל-יסודית על כמעט כלום (בזבוז טוטאלי של זמן. ראוי להודעה שלמה בפני עצמה)
11 - שנים שאני מתעסק עם חוטי חשמל והתחשמלויות אין ספור (בזזזזזזז)
10 - שנים שאני מתעסק עם מחשבים (מעט מדי ומאוחר מדי. הייתי צריך להתחיל קודם)
9 - מספר המחשבים שיש לי בבית (וזה לא מספיק. ממש לא)
8 - שנים שאני מתכנת (מגיל 10 בערך, התחלתי עם שפה עתיקה בשם
BASIC עד שהגעתי לדוט נט)
7 - ערוץ 7. קצת יותר ממקום עבודה (למרות שמליונר אני כבר לא אצא משם. אתם יודעים, אידיאלים וכאלה)
6 - שנים שאני בעזרא (וממאן לעזוב את הניהול והתחזוקה של האתר שם, למגינת ליבם של רבים אחרים)
5 - שנים יש לי אינטרנט בבית (והיום בכל מקום, בכל עת ובכל שעה)
4 - שנים שאני מתעסק עם בניית אתרים (מגיל 14 בערך)
3 - שנים שאני מנהל פורומים שונים ברשת (אחד לא מספיק, גם לא עשרה וגם לא שלושים)
2 - ותודה להוריי שהביאוני עד הלום (משפט לעוס שלא אמרתי בדרשת הבר מצווה)
1 - היושב במרומים, שלפני בדיוק 18 שנה החליט שיש הצדקה כלשהי לקיומי בעולמו (ואני עוד צריך ללמוד ולהבין מהי בדיוק ההצדקה הזו).

היום, כ"ב חשוון, לפני 18 שנים (תשמ"ח), בליל שבת, בבית חולים שהיום נקרא על שם רבין (כמו כל המדינה בערך), יצאתי לאוויר העולם.