סרטי השמיניסטים - סיכום ביניים

משה למפרט, י"ז בשבט תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
במהלך אחד מימי השבוע נתבקשתי להישאר בבסיס עד שעה מאוחרת, על מנת להיות "מפקד נסיעה" (עוד שטות צבאית).
לא התנגדתי, והחלטתי לנצל את הערב שהתפנה לצפיה במבחר מסרטי השמיניסטים שעלו הבוקר לאתר.
השנה, בניגוד לשנה שעברה, לא אורגנה תחרות מסודרת  עם פרסים וכו', אבל מה זה משנה בכלל - העיקר שיש משהו לראות :-).
 
כמה הערות:
1. המשחק - ברוב הסרטים המשחק היה ברמה טובה עד בינונית. לעיתים ניתן היה לראות דיאלוגים לא אמינים או תלושים מהמציאות אבל בגדול - זה היה בסדר.
2. בחלק מהסרטים (ובחרת בחיים למשל) הדיאלוגים ארוכים מדי וחוזרים על עצמם. היה מתאים יותר משהו ויזואלי ולא רק דיבור.
3. מוסיקה לועזית! אמנם השנה המצב היה טוב יותר מזו שלפניה, אבל אני לא מבין מדוע הצורך במוסיקה לועזית ודווקא לועזית?
אנחנו רוצים וצריכים ליצור תרבות אחרת, אז מדוע השימוש במוסיקה בשפות זרות? (והרי ניתן היה להשתמש רק במנגינה, ללא המילים).
4. רוב הסרטים היו על דילמות אנושיות. זה נחמד וזה יפה, אבל היו חסרים לי רעיונות בסגנון של מה שנעשה בשנה שעברה - "עד לב השמים" (של הישיבה התיכונית בב"ב) והסרט "כמו בסרטים". קצת יותר אקשן ורעיונות פרועים יותר היו בהחלט מוסיפים.
5. אנדרלמוסיה - הסרט ההזוי של אולפנת עפרה. הרעיון המקורי אך הפשוט של שימוש במסכות ושל שימוש בהד למחשבות - גאוני. ממש אהבתי.
6. בגדול - אני חייב לציין שנהנתי. אמנם לא כל הסרטים היו ברמה אחידה, אבל הם היו (ברובם!) מספיק טובים כדי להעביר ערב, ובסופו של דבר - לא לכל דבר צריך להיות מסר כבד. מותר גם להנות.
 
לא ראיתי את כל הסרטים ומן הסתם יהיו לי עוד תובנות, אבל זה לבינתיים.