מאיפה מצאו עבור כל האידיוטים כ"כ הרבה חומר גלם ?

משה למפרט, ד' בטבת תשס"ו,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

"הצבא יוצא, הטרור נכנס,
מחבל שוחרר, מתנחל נתפס.
גטו עם גדר, תיל מחושמל,
אין מוסר השכל, לא תופסים נמשל.

אין שום לקחים, שכל משובש,
מפקירים אחים, זה כבר לא חדש.
אני בהלם,
אני בחלם,

מאיפה לקחו עבור כל האידיוטים כל כך הרבה חומר גלם ?"

קניתי בשבוע שעבר את הספר והדיסקים "הרי אמרתי לכם" שכתב, ניגן, עיבד, ושר ד"ר שלום פליסר. רופא שיניים ביום יום ואדם מוסיקלי להפליא.
קצת לפני אסון אוסלו הוא התחיל להוציא שירי מחאה (ברובם הומוריסטיים) והחל לשלוח אותם לאמצעי התקשורת. הוא כתב את המילים, כתב את הלחן, ניגן ובסופו של דבר גם שר (מה לעשות, אף זמר מקצועי לא מוכן לסכן את עתידו המקצועי ולשיר שירים שהשלטון לא אוהב).


פול חייל שלי פול,
בחור שלי עדין,
 אם לא תיפול עוד היום,
מחר תעמוד לדין
 - מארש משפטי
כצפוי - אף כלי תקשורת (למעט ערוץ 7 כמובן, וגם הוא לא מספיק) לא השמיע את שיריו שנוסחו בשפה עשירה, חדה כתער וממש לא פופולארית . אפילו שאילתא בכנסת של ח"כ דב שילנסקי לשרת התקשורת דאז, שולמית אלוני מדוע מתעלמים ממנו ומשיריו לא ממש עזרה.

בשנת תשנ"ד הוא הוציא קלטת נהדרת ושמה "שירי חס ושלום" ובה אוסף משיריו על אסון אוסלו והסביבה הקרובה ("מוישה והנמר","שיר העדר - עליו השלום","המנון בולעי הצפרדעים" ואחרים)... שירים שנמצאים בדיסק הראשון של הערכה החדשה, ולו מהסיבה שהם עדיין אקטואליים.

השירים עצמם חדים כתער, אמיתיים להחריד וכתובים (ברובם) במנגינה עליזה וקומית, שמעבירה היטב את המסר הטראגי והעגום. הלחנים והעיבודים בדיסק הזה מקצועיים למדיי, וניכר כי מי שערך אותם בהחלט מבין ושולט היטב ברזי המוסיקה.

 

אני ממליץ בחום. אם אתם אוהבים את הסגנון - רוצו לקנות