צביעות, צניעות ורשת

משה למפרט, כ' בשבט תשס"ו,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7


הוא לא הוסיף אף מילה נוספת על העובדה שהסכנה הנשקפת מטלפון חוגה ישן היא אותה הסכנה הנשקפת מהרשת.

לפני כמה חודשים פורסמה בעיתון "הצופה", במוסף "השבוע", כתבה של אחד מבעלי הטורים הקבועים שם, תושב רעננה, ובה טענות נגד האינטרנט.
בתור מי שמכיר את הרשת לעומק, שיערתי כי אותו כותב (המקורב לגורמים חרדיים) ימחזר את הטענות הקבועות, על הסכנות וכו' וכו'. שיערתי גם, כי, כרגיל, הלה ינפח את הסכנות הנובעות מהרשת וימעיט את הסכנות הנובעות מאמצעי התקשורת האחרים ומהרחוב החילוני בכלל. וכך היה. אותו כותב מיחזר את הטענות הישנות והוסיף על גביהם שטויות חדשות שלא שיערו אבותינו.

הוא התחיל בכתיבה על 2 נערים שנפלו וממשיך בדברים הרגילים והמוכרים מהחברה החרדית. בעל הטור אף הוסיף קבע כי הרשת מסוכנת לחיי המשפחה ומילים דומות מעין אלו.

2 סיפורים שצוטטו מעיתון אחר. הוא לא בדק אותם, הוא לא ניסה להציג את הרשת בצורה מאוזנת אלא ישר כתב בצורה חד משמעית שהיא מסוכנת. הוא הוסיף וכתב דברים חוצבי להבות על סכנות וכו', המשיך בכתיבה על ספרים מהעולם המערבי (הוא לא כתב אפילו שם אחד של ספר כזה).
הוא לא כתב כי אותם נערים ונערות שהוא טוען כי נפגעו מהרשת, חשופים כל היום לזבל המשודר ללא הפסקה ברדיו (התחנות האזוריות האיומות), בטלוויזיה (שעל תכניה אין מה לדבר) ובעיקר סתם ברחוב (פירסומות, לבוש או ליתר דיוק היעדרו, עיתונים, מהם המחולקים חינם המלאים בזבל מכל טוב חיריה.

הכותב אכן הזכיר כי גם מכשירי הטלפון הקווים ושל בזק הפכו לספקי זימה (מה שנכון. רוב מספרי הזימה הסלולאריים יעבדו היטב מקווים של בזק), אולם רוב מאמרו נכתב מסביב לאינטרנט, תוך התעלמות מהרחוב או מסתם אמצעי תקשורת אחרים. לא ראיתי אותו נלחם בתחנות הרדיו האזוריות למשל, שהן נגישות הרבה יותר מאינטרנט ומסוכנות לא פחות. לא ראיתי אותו גם מוחה על העובדה שחבריו הטובים מתראיינים בהן לעיתים.

מעבר לתזכורת כללית על המאבק בספקי הזימה הסלולאריים, הוא לא הוסיף אף מילה נוספת על העובדה שהסכנה הנשקפת מטלפון חוגה ישן היא אותה הסכנה הנשקפת מהרשת. בהמשך הוא מרח על גבי כמה עשרות שורות את סיפורו של בעל שנבגד, לטענתו, בגלל הרשת.

בסוף ההעמוד שלו, בצד שמאל למטה היה כתוב....

schiffs@013.net.il

השבוע שוב פעם פתחתי את העיתון, ואותו כותב מילא עמוד שלם בכתבה שאותה ציטט מאתר NRG מעריב.

כלי עבודה שאי אפשר בלעדיו.

מותר לאמר שיש בעיות בכלי מסויים, מותר לומר שיש סכנות מטלפון חוגה קווי של "בזק" או טלפון סלולארי. מותר לשלול כלי שיכול לשמש לטובה (כמו הטלוויזיה) בגלל העובדה שאין בו תוכן ראוי לשמו. מותר לחבק את התינוק הקטן ולאמר ש-"הצדיק שלי לא יכנס לאינטרנט" כמו שעשתה בת דודה שלי (על אף שאף אחד לא ערב לך שהוא לא יתחבר מאינטרנט קפה או דרך ה-WiFi של השכנים).

אבל אני למדתי שהכי גרועים אלו הצבועים. מטיפים לכל העולם שאינטרנט זה רע ומשתמשים בזה באופן חופשי. מטיפים לכל העולם שסלולארי זה אסון אבל מחזיקים בעצמם מכשיר צבעוני הכי משוכלל כי הם זקוקים למשהו שהמכשיר הזה מספק.

ואתם יודעים מה, זה נכון לא רק באינטרנט. זה נכון בכל דבר. בהיותי חניך וחג"סניק בתנועת הנוער "עזרא" ראיתי אנשים שמדברים ודוחפים הרים וגבעות בנוגע להפרדת בנים-בנות ועניינים אחרים משיקולי תדמית של "צדיקים", ובעצמם עושים מה שהם רוצים בחדרי חדרים או אפילו בגלוי. ראיתי גם בעוד מקומות את התופעה הזו בגילגוליה השונים.

אל תיראו לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס