על תחביבים ומקצועות לעתיד.

משה למפרט, ה' בניסן תשס"ו,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

המאמר הבא מוקדש לי', תושבת באר שבע שהתעייפה לאחרונה (גם) ממכת הבגרויות העוברת עליה ואין לה כח להשקיע בשום דבר.
זה בסדר, גם אני הייתי כזה ומן הסתם אחזור להיות כזה אחרי סוף הלימודים במכון.
המאמר הזה גם רלוונטי לא' שקורע את עצמו בשביל 5 יחידות בכל דבר ולא יודע מה הוא רוצה לעשות אחר כך...

 

אודה על האמת, אין יותר מדי דברים בחיים שאני עושה כמו שצריך. מעולם לא הייתי תלמיד חרוץ במיוחד, אם ניקח כדוגמא את הבגרויות שלי, חלק גדול מהן מוגדרות בתור "עובר". לא הרבה יותר מזה.

גם אם נסתכל על הצד החברתי, מלך הכיתה לא ממש הייתי. בהפסקות הייתי בעיקר מתכנן תוכניות כדי שאחר כך בבית יהיה לי מה ליישם.

אני לא מתיימר להיות מה שאני לא, ואני רוצה לקוות, שאני מודע פחות או יותר לרוב החסרונות שלי ולדברים שאני לא, לפחות כמו שאני מודע לייתרונות ולדברים שאני כן.

מדי פעם אני נשאל איך הגעתי להיכן שהגעתי בתחומי המחשבים לסוגיהם ואיך כתבתי מערכת זו או אחרת. בדרך כלל השאלות הללו מופיעות לאחר שאני חושף משהו חדש שבניתי או כשאני מציע איזה "טיפ" שעובד בשביל לפתור או לעקוף בעיה. פעם גם נתקלתי בכמה אגדות שהופצו עליי בעקבות הרקע הזה והשליטה (הרבה, אך המוגבלת) ברזי המחשב והרשת.
ובמקום ללמוד לבגרויות בכיתה י"ב, התחלתי לעבוד במחלקת האינטרנט של ערוץ שבע

האמת היא שיש רבים וטובים ממני, אבל בכל זאת כאשר אני מציג את עצמי בצירוף גיל ומשקל (טוב, בלי משקל), הרבה פעמים אני נתקל באנשים שקצת המומים וחושבים שאני מכשף על חוט חשמל.

אז זהו גבירותיי ורבותיי, פה אין שום קסם ולא הוקוס פוקוס. אני "מתכנת" ולא "קוסם". הכל עניין של הרבה השקעה.

כמו שכבר כתבתי פה בעבר, אני עוסק בתכנות ברמות שונות קרוב ל-8 שנים ובמחשבים בכלל קרוב לעשר. חשבון פשוט (ברמה של כיתה ו' במתמטיקה) יסביר שאני מתעסק עם התחום הזה בערך מגיל 8 ובתכנות ספציפית מגיל 10.

בעוד ילדים בגילי דאז ניצלו את המחשב דאז (486/פנטיום 1 לסוגיו) בעיקר כמכונת משחקים ומדי פעם עבור כתיבת עבודות, אני לקחתי את התחום ברצינות. החל ממשחקים עם מערכות ההפעלה של אז (Windows 3.11 ו-Dos בעיקר), תכנות בסיסי, מדיה (לא היה ממש "וידאו" אז), גרפיקה וכו'. אחר כך זה המשיך גם לחומרה ולתחזוקה כללית של מחשבים והגיע לרשתות ומה שמסביבם.

אם ארצה לדעת כמה השקעתי, אוכל לאמוד בקלות יחסית ממוצע (נוטה כלפי מטה) של כ-6-8 שעות ביום במהלך השנים. אם נעביר את כל זה למחשבון נקבל נוסחה פשוטה:
6 שעות ביום * 7 ימים בשבוע (כולל שישי ומוצ"ש) * 52 שבועות בשנה * 10 שנים שווה בערך 17,000 שעות.

וזה ה-מ-ו-ן.

ואת הזמן הזה אני לא ביזבזתי.

במקום ללמוד בכיתה ד', ה', ו', ז' ובמקום לשחק בגינה או עם חברים אני כתבתי שטויות בשפה עתיקה שנקראת Basic והתחלתי להבין את רזי התכנות, במקביל גם הכרתי את נבכיו של Word 6 ונגן המדיה של Win 3.11.

בחופש שבין כיתה ז' לח' התחלתי עם בניית אתרים ועם תכנות לסביבת חלונות. במקום ללמוד בכיתה ח' התחלתי להתמקצע קצת בתחום של בניית אתרים, טבלאות, קצת גרפיקה לרשת ושפת עיצוב ששמה CSS.
לקורא הצעיר יש לי רק המלצה קטנה: תחשוב לאן אתה הולך ומה מעניין אותך

במקום ללמוד בכיתה ט' שיחקתי עם צד שרת ותירגמתי את הפורומים המקוריים של האתר של עזרא.
במקום ללמוד בכיתה י', כתבתי את אתר המבזקים שלי וצברתי נסיון בתחום הרשתות והשרתים.
במקום ללמוד בכיתה י"א אני שיחקתי עם
ASP.net (שפת תכנות שבה נכתב בין השאר האתר הזה) ובסוף אותה שנה כשהסקתי שאאלץ לעזוב את הבית מתישהו, התחלתי ללמוד ולשחק עם תקשורת סלולארית ואלחוטית.

ובמקום ללמוד לבגרויות בכיתה י"ב, התחלתי לעבוד במחלקת האינטרנט של ערוץ שבע.

זה "הסוד" וזו הסיבה שהגעתי לאן שהגעתי, וכמו כל התמכרות יש לזה מחיר. מחיר חברתי, מחיר לימודי (בגרויות), מחירים בעוד כמה תחומים...

 

לקורא הצעיר יש לי רק המלצה קטנה: תחשוב לאן אתה הולך ומה מעניין אותך.
אם אתה רוצה אחר כך ללכת לכיוון תורני ולהיות רב - חבל על הזמן שאתה שורף על אנגלית ומתמטיקה מעבר לבגרות בסיסית.
אם מחשבים מעניין אותך - תארגן לעצמך רשת עם ציוד בסיסי ותתחיל לשחק איתה. יש חבילות שאפשר להוריד מהאינטרנט חינם והמון חומר שנגיש חינם במידה ויש בבית ציוד בסיסי.
אם מה שמעניין אותך זה אלקטרוניקה - תקנה מלחם, רכיבים, מעגלים ותתחיל להלחים. גם כאן יש באינטרנט שפע של חומר.
מעניין אותך עיצוב ? תורידי איזו תוכנה ותתחילי לשחק עם זה. זה שווה יותר מ-5 יחידות מתמטיקה.

היום אני בסך הכל בן 18, אפילו לא 18 וחצי, אבל יש לי מקצוע מסודר.
נכון שגם אני מגיל 8-10 לא ידעתי שזה יהיה המקצוע שלי, אבל ראיתי שאני אוהב משהו והשקעתי בו. המון. אחר כך זה גם הפך למקצוע.