אפילו בשביל יהודי אחד

הרב מנדי קרומבי, י"ח בחשון תשע"ב,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בכל שליחות ישנו קושי ייחודי לשליחות המסוימת הזאת. הקושי העיקרי שאיתו אנחנו מתמודדים, וביתר תוקף התמודדנו איתו בעבר, הוא המספר המועט של המבקרים בבית חב"ד, בעיקר בשנתיים וחצי של מלחמת האזרחים שהתנהלה כאן, ומנעה מהתיירים לבקר באי.

במשך תקופות ארוכות היו מעט מאוד מבקרים בבית חב"ד, ועבורנו היתה זו התמודדות קשה מאוד, כאשר ההקרבה והוויתור על החיים בקהילה בארץ, הינו גדול מאוד, ומצד שני, ההרגשה היא כאילו שכל ההשקעה היא לריק, היות ומעט מאוד אנשים נהנים מההקרבה שלנו.

על מנת להמחיש את המושגים: מנין במשך השבוע, לא היה אפילו בחלומות (אלא אם כן, יש למישהו יום פטירה, והתמזל מזלו והיו כמה מבקרים בעיר, וכל מי שגר כאן מוכן להגיע כדי להשלים מנין). בליל שבת, נדיר מאוד (אולי 4-5 פעמים בשנה), ואפילו בראש השנה ויום הכיפורים, לא תמיד היו מספיק אנשים למנין (פעם היינו כל יום הכיפורים תשעה אנשים...).

באחת משיחותיו, הרבי התייחס לכך, ואמר שכתוב שבגאולה הקדוש ברוך ילקט את עם ישראל אחד אחד, ואם לקדוש ברוך הוא ראוי ללכת לקצה העולם עבור יהודי אחד, הרי שגם לך זה כדאי. ולכן, אפילו במקום שיש בו מספר מועט של יהודים, עד שאפילו אין מנין, צריך ללכת לשליחות ולהקים בית חב"ד.

באחת מהשבתות הרגשנו כבר ממש שבורים. הגיעה בסך הכל אורחת אחת לסעודת ליל שבת, ובמהלך כל השבת, לא היה אפילו מבקר אחד.

התסכול היה מאוד גדול. אנחנו מוותרים על שבת עם המשפחה, עם הקהילה, תפילות במנין, פעילויות לילדים, שיעורים ועוד, והכל בשביל מה? בשביל יהודיה אחת?

במוצאי שבת כתבנו לרבי: עד כאן. אנחנו לא מסוגלים להמשיך ורוצים 'אישור' לחזור ארצה. פתחנו את האגרות קודש בצורה מקרית והנחנו את המכתב. הנה התשובה לפניכם:
קבלתי מכתבו - באיחור זמן קצת - בו כותב על דבר מצבו ושואל חוות דעתי, אם יסע עתה לארץ הקודש תיבנה ותיכונן על ידי משיח צדקנו.

והנה לדעתי כיון שנמצא במדינה אשר בזמן האחרון באו שם כמה אנשים יראי ה' נוסף על אלו שהיו דרים שם מקודם, וכיון שאין איש אתנו יודע על ברור הכוונה העליונה במה שנמצא הוא במקום פלוני כי רק מה' מצעדי גבר כוננו, הרי יקיים בעצמו מקומך אל תנח וישפיע על סביבתו באופן המתאים לחזקם בתורה ומצוה ולחממם בחום יהודי, וה' יתברך יתן לו אריכות ימים ושנים טובות להאיר בסביבתו ובתוספת בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות דרכיה ומנהגיה, ואפילו בשביל פעולה אחת טובה, הנה ידוע הכתוב בתניא פכ"ה אשר בעשיית מצוה איזה שתהיה, הנה למעלה הוא ענין נצחי לעולם ועד, וידוע גם כן פתגם הבעל שם טוב מה ששמענו כמה פעמים מכבוד קדושת מורי וחמי זי"ע, אשר נשמה יורדת למטה ומלובשת כמה עשרות בשנים בגוף ישראל בכדי לעשות טובה ליהודי בגשמיות או ברוחניות.

בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים.

הרבי ענה במילים הכי ברורות: ייתכן שהנשמה שלכם ירדה לעולם הזה, אך ורק בכדי לעזור ליהודי אחד, ולכן עליכם להישאר במקום ולא לעזוב ארצה.

נשארנו...

מבחינתנו התשובה של הרבי היתה נקודה קריטית בשליחות שלנו. היא חידדה אצלינו את הנקודה, שגם אם אנחנו לא מרגישים כמה השליחות שלנו חשובה ומשמעותית, הרי לקדוש ברוך הוא כל יהודי בודד הוא עולם ומלואו, ובשביל אותו יהודי השליחות כולה שווה.

בשולי הדברים: הראיה של הרבי התבררה (כתמיד) כנכונה. מאז שהסתיימה מלחמת האזרחים, ישנה מגמת עליה מאוד גדולה בתיירות מהארץ לסרי לנקה, ובליל הסדר האחרון היו כבר למעלה ממאה איש.