הרווקים הדתיים עוברים לחפש ברשת

ברוך שומרון, ד' באייר תשע"ב,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

הם לא יכולים להיפגש במסיבות כמו החילונים ולא ארגנו להם בנות זוג בשדכנות כמו במגזר החרדי, אחרי שהתייאשו מהחברים, בצר להם פונים אלפי צעירים מהציבור הדתי לאינטרנט ולרשתות החברתיות בחיפוש אחר האהבה.

המפץ הגדול של הדתיים לאומיים לא עוסק בחיפוש אחר אלוהים או בקביעה שהמדינה היא אתחלתא דגאולה אלא בייאוש מתמשך של דייטים, יובש בהצעות ומסע תלאות בדרך לחופה. מציאת חתן או כלה הפכה לטראומה בט' הידיעה שמותירה שריטות וצלקות בצעירי המגזר. המבוגרים עוד זוכרים איך התחתנו בעזרת שידוך של ההורים או המשפחה, ואפילו האמיצים שבמבוגרים שבחרו בעצמם את בת הזוג מספרים שהדרישות היו כל כך זעירות שאילו באו עם אותם דרישות היום, היו מתחתנים עם הבחורה הראשונה שפגשו. הצעירים המיואשים החלו למרוד ולחפש דרכים חדשות ובלתי קונבנציונליות למציאת אהבה, וכצפוי הגיעו לאינטרנט ולרשתות החברתיות, אלו לפחות שלא נחסמו בגזירות השמד של אינטרנט רימון ואתרוג.

אלעד פרץ (27) סטודנט לאדריכלות במרכז האוניברסיטאי באריאל, פגש את אשתו אורה באחד מאתרי הפורומים ובכך זכה לתואר "זוג פורום" והצטרף למאות הזוגות האחרים שמצאו אהבה ברשת. מעבר להיותו אב לשניים וסטודנט במשרה מליאה הוא פעיל בשידוכים ברשת ושידך עד היום עשרות אנשים. 

אלירן מימרן (22) הוא רווק ובוגר ישיבה גבוהה. גולש וותיק בפורומים השונים ומחפש בת זוג.

אסתר למפרט (24) סטודנטית לחינוך במכללת הרצוג בגוש עציון, פגשה את בעלה משה מאחורי המקלדת וזכתה גם היא לתואר "זוג פורום". כיום היא מנהלת את הפורום "לקראת נישואין" בערוץ 7 שמהווה בית למאות גולשים פעילים, וביניהם הספיקו לשדך למעלה מ-20 זוגות.

איך הגעתם לעולם הפורומים?

אלעד: "זה היה עיר המקלט שלי, הייתי בן 24, פרוד עם ילד ומחכה לגט וכל החיים שלי היו הפוכים ומלאים בצרות. לא נכנסתי לרשת בשביל למצוא בת זוג, נכנסתי בשביל למצוא חברים, למצוא קהילה שתקבל אותי למרות כל הסטיגמות נגד גרושים. באותו הזמן סירבתי בכלל לשמוע הצעות, כל כך התאכזבתי ואכלתי מרורים מהנישואין הראשונים שכל רצוני היה להתגרש ולהתחיל חיים חדשים הרחק מהמין הנשי. הרבה אנשים עם מצוקה מגיעים לרשתות החברתיות, זה מקום ניטראלי שבו כל אחד הוא אנונימי והוא יכול לבנות לעצמו זהות חדשה לגמרי כפי שהוא רוצה לראות את עצמו".

אסתר: "לפני כמה שנים ראיתי קישור לדיון בפורומים של ערוץ 7 והרגשתי שאני חייבת להיכנס ולקרוא, כשנכנסתי וראיתי את התגובות, הרגשתי שאני גם חייבת להגיב ולהראות לכולם את האור.. אז פתחתי כינוי ומאז אני שם".

אלירן: "הייתי סקרן, היו לי חברים שגלשו שם ורציתי לראות מה זה. לא הגעתי בשביל למצוא בת זוג, בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה "זוגות פורום", באתי בשביל הדיונים. בהתחלה זה היה נראה לי כמו חפירות אבל זה היה חפירות בתחומים שלי, אז הצטרפתי".

איך פגשתם את בני הזוג שלכם?

אסתר: "שלחתי לאחד הכינויים שהיה ידוע כמתכנת, שאלה טכנית כי נתקע לי משהו באתר,והוא שלח בחזרה תשובה של מתכנת, מיד שלחתי לו בחזרה שאני בלונדינית ולכן אני צריכה תשובה מובנת, הוא ניסה להסביר לי שוב, אבל רק אחרי שהתחתנו שהוא סידר את הבעיה".

אלעד: "יום אחד החלטתי לשלוח יצירה משולבת בכתיבת סת"ם לפורום האומנות בערוץ 7, אחת הגולשות בחורה בת 19 התלהבה מהיצירה והחליטה שהיא חייבת להכיר את היוצר, התחלנו להתכתב בצ'אט של הפורום ולאחר כמה ימים של התכתבויות החלטנו להיפגש בכדי שאוכל ללמד אותה כתיבת סת"ם באומנות. הבחורה מיהרה לברר עליי אצל ידידה משותפת ולאחר כמה ימים נפגשנו בירושלים. אותה פגישה נמשכה שש שעות והייתה הפתיחה לזוגיות נפלאה ותוססת, הגולשת (שתקרא להלן אשתי) הוכיחה לי שיש נשים אחרות ממה שהכרתי ושאוכל לבנות קשר גם עם בחורה צעירה ורווקה, אני הוכחתי לה שגם בחור גרוש עם ילד יכול להיות שפוי ומתחשב שיכול לנהל זוגיות נורמאלית".

אלירן: "פעם מישהי פנתה אליי בצ'אט של הפורום והתחלנו לדבר והחלטנו לנסות ונפגשנו לדייט. האמת שלא ממש חשבתי על לצאת איתה, אבל היא רמזה בצורה די ברורה שאנחנו צריכים לצאת, אז יצאנו. מאז הספקתי לצאת עוד, רק שהיום היוזמה היא גם שלי".

                               

צעירים רבים מספרים על הפחד מפגישת דמות וירטואלית ואנונימית שגם אם ביררו עליו, וגילו שהוא שפוי ואמיתי, לא דמה כלל לאדם שהם דמיינו דרך ההתכתבויות באינטרנט.

לא הפחיד אתכם הפער בין הדמות הווירטואלית לבין מה שפגשתם בפועל?

אסתר: "הייתי מודעת לפער הזה ולכן גם לא התכתבנו לאורך זמן, לאחר כשבועיים כבר נפגשנו אז הפער לא יכל להיות כזה גדול. אבל בכל מקרה הייתי צריכה להסתגל לרעיון.. בהתחלה ממש לא הסכמתי לערב את החיים האישיים שלי עם הפורום, אולם עם הזמן הבנתי שזה לא באמת וירטואלי אלא זה אנשים אמיתיים ורובם טובים ונחמדים".

אלירן: "לא הפחיד אותי, כי לא ממש פיתחתי ציפיות למראה החיצוני שלה. התכתבנו המון וראיתי שבנושאים רבים אנחנו דומים והעולם הפנימי שלנו חופף ומשותף. בכל מקרה, כאשר בחורות רומזות שהן נראות טוב, לרוב הן נראות טוב ולא צריך לחשוש".

אלעד: "האמת שבכלל לא רציתי לצאת איתה, הייתי מצולק מהקשר הקודם שלא חשבתי על זוגיות או חתונה. באותה מידה יכולתי לפגוש בחורה אחרת שהייתה מגלה ענין באומנות, ממש במקרה זה לא קרה".

איך זה מסתדר שדוסים מתכתבים בפורום מעורב?

אלעד: "זה לא מסתדר.. הגעתי ממקום של מצוקה ולכן הרשיתי לעצמי להגיע למקומות כאלו, לא יכולתי להישאר רק בישיבה באותם ימים. היום אני גם מבין שזה מקום טוב, אם הקב"ה הוציא זוגות מהאינטרנט אז מבחינתו זה כנראה דבר כשר.. מהסיבה הזו אני גם לא שולל פאבים או כל מקום אחר למי שדווקא שם מצא את זיווגו. בדיעבד כל מקום שבוזוגות נוצרים זה מקום לגיטימי בעיניי".

אסתר: "אני חושבת שזה דבר שלילי להפריד בגילאי חתונה וזה מצטרף לעניין שמדובר במרחב ווירטואלי שבו אתה יכול להתייחס למהות של הבן אדם ולא לדברים החיצוניים. אתה רואה רק אישיות, רק נשמה, רק את הדברים הנכתבים בלי לראות איך האדם נראה או מתנהג".

אלירן: "אני לא רואה בעיה עם זה, לא עם התכתבויות ולא עם דיבור. מהחוויות שלי, לרוב זה מפריע דווקא לבחורות כל העניין המעורב, לי אישית זה לא מפריע. אני מכיר הרבה גולשות שברגע שנכנסו לקשר עמוק הן התנתקו מהפורום ומהחברים כי הן פחדו שזה יערער את הקשר שלהן, למרות שלפני הקשר לא היה להן שום בעיה להתכתב עם בחורים. זה דווקא די הפתיע אותי כמה שהקשר הווירטואלי היה משמעותי בעיניהן".

                                                                                                  

 לפי הנתונים הרשמיים שליקטנו מאתרי ההיכרויות והפורומים המרכזיים של הציבור הדתי, למעלה מ-700 זוגות התחתנו בעשור האחרון באמצעות האינטרנט, והתופעה רק הולכת ומתרחבת. אולם קשה לאמוד את הכמות המדויקת של "זוגות פורום", משום שרבים מהזוגות מצניעים את העובדה שהם נפגשו באינטרנט.  

כששואלים אתכם איפה נפגשתם, מה אתם עונים?

אלעד: "בהתחלה, לאחר שהתארסנו המצאנו שדכנית, אותה ידידה שדרכה היא בררה עלי, ביקשנו ממנה להיות השדכנית שלנו בכדי שלא יהיה פדיחות.. רק כאשר ראינו שיש עוד זוגות כאלו הפסקנו להתבייש, והיום אין לנו שום בעיה לספר שנפגשנו באינטרנט".

אלירן: "אין לי בעיה להגיד שנפגשתי בפורום, כי זה מקום משפחתי וסגור ואפילו קצת דוסי, וזה מבחין בין הפורומים לבין אתרי היכרויות שנתפסים כמקומות לאנשים נואשים".

אסתר: "אני דווקא אוהבת להגיד שנפגשנו ברשת, ממש לא מפריע לי להגיד את זה, בעיניי זה  מגניב. גם אנשים אחרים מתלהבים מזה. ההורים שלי נחרדו מהרעיון אבל אחרי שהם הכירו אותו, הם השתכנעו שהוא בחור חמוד ונחמד ובן אדם אמיתי".

למי זה מתאים היכרויות באינטרנט?

אלעד: "אם הייתי בחור ישיבה רגיל לא הייתי יוצא עם בחורות מהאינטרנט, ועובדה שלא עשיתי את זה לפני הגירושין, אבל יש אנשים שצריכים את זה. הרבה אנשים לא מתאימים לסביבה שלהם. למשל בחור תורני שלא למד בישיבה לא יוכל לקבל הצעות על בחורות תורניות בגלל הנורמות של החברה. החברה שופטת אותו כדתי לייט לעומת בחור ישיבה שמתויג אוטומטית כבחור תורני ומציעים לו רק בחורות תורניות. זה מתאים לאלו שנפגעים מהסטיגמות שעולם השידוכים נעזר בהם. סטיגמות כמו תורתו אומנותו, אופי הישיבה, שירות בצבא או אם למדת במדרשה ואיזו. נהלי העבודה במערכת השידוכים מחייבים סטיגמות אכזריות שנועדו לסינון מהיר ויעיל של משודכים, ולכן כל אדם שסובל מהתיוג נאלץ למצוא דרכים חלופיות לשידוך הקלאסי. את אשתי הכרתי לעומק הרבה לפני שבכלל ידעתי את הנתונים היבשים עליה, כמו כמה אחים יש לה או במה ההורים שלה עובדים. זה פחות עניין אותי ולכן היה הרבה יותר קל להכיר את האישיות שלה ולהתחבר אליה".

אלירן: "לדעתי לכולם, אני לא רואה הבדל בין קשר ווירטואלי לבין קשר רגיל. להיפך דווקא יש יתרונות לקשר שמתחיל באינטרנט כי אתה יכול להכיר את האישיות של האדם ואת הדעות שלו לפני שאתה בכלל פוגש אותו. זאת בניגוד לקשר רגיל שאתה מסתמך על בירורים עם חברים ושדכנים, ופוגש את הבחורה בפעם הראשונה בדייט ומגלה שאתם ממש לא מתאימים".

אסתר: "התנאי הבסיסי הוא להיות טוב בכתיבה, אין מה לעשות הרשת מבוססת על כתיבה. זה לא מתאים לאנשים תמימים, צריך מידת זהירות. גם אנשים שקטים או קולניים יכולים למצוא את עצמם ברשת וזה גם לא עניין של רמה דתית. לדעתי כל אחד יכול לקחת חלק בקהילות הווירטואליות ואפילו למצוא שם בן או בת זוג".


 עולם השידוכים הדתי ידוע בקטלוגים ובהגדרות האכזריות שלו. רבים מהצעירים מתויגים לפי מוסד הלימודים בו למדו, גודל הכיפה, אורך החצאית, ילד להורים גרושים, גרוש בעצמו, מקום מגורים, שירות צבאי, מצב כלכלי, העדה ממנה הם מגיעים, ורחמנא ליצלן חוזרים בתשובה ועוד עשרות קטלוגים מכל סוג ואופן. חוקי השידוכים קובעים שלפי הקטלוג יש להתאים את השידוך ורבים מהצעירים נופלים קרבן לסטיגמות ושידוכים שאינם מתאימים.        

עולם השידוכים הוא מכוער, גזעני ומלא בסטיגמות, האם הרשת שונה?

אסתר: "ברשת קשה להתייחס לסטיגמות כי אתה מכיר את האישיות הרבה לפני שאתה מכיר את המראה או העדה של האדם. לפי הסטיגמות כולם היו אומרים שאין שום קשר ביני לבין בעלי, אבל בזכות האינטרנט יכולתי לדלג על הסטיגמות ולהכיר את האישיות שלו לפני שפגשתי אותו במציאות. כאשר עושים בירורים לפני שבכלל מכירים, הקשר יכול  ליפול בקלות בגלל סטיגמות".

אלעד: "כן, היא שונה. רבים מהחוליים של המציאות נרפאים ברשת. בחור אשכנזי שאני מכיר סרב בכלל לשמוע על הצעות עם בחורות מזרחיות, תימניות ואתיופיות והוא היה פוסל אותן לפני שהוא בכלל שמע את הפרט הכי קטן עליהן. יום אחד הוא החל להתכתב עם בחורה אתיופית דרך האינטרנט והוא נחשף לאישיות וליופי הפנימי שלה שהוא החליט לפגוש אותה במציאות, וכיום הם נשואים באושר. לפעמים מדובר בהבדלי עדות, מראה חיצוני, או אפילו סגנון דיבור שיכולים להבריח בחור או בחורה לפני שהם בכלל זכו להכיר את הפנימיות של האדם. האינטרנט זו פלטפורמה להכרת העולם הפנימי והאישיות לפני הכרת העולם החיצוני והדברים שפחות חשובים".

אלירן: "לא, הרשת לא שונה. אנשים הם סטיגמטיים ברשת ומחוצה לה. מי שלא אוהב עדה מסוימת גם לא יאהב אותה ברשת. למרות שפוגשים את האישיות קודם, למי שהעדה או מראה או שוני זה דבר חשוב, זה לא ישנה כלום כי הקשר הווירטואלי זה לא קשר חזק או אמיתי אלא קשר מקדים".

כמה "קרבנות סטיגמה" יש בציבור?

אלעד: "מדובר באלפי צעירים, סטיגמות זה דבר יחסי וכל אדם שלא מתאים לסביבה שלו נמצא בבעיה. בהערכה שלי, לפחות 20% מהצעירים במגזר הדתי נמצאים במצב הזה. בפורומים השונים ניתן לראות ייצוג לכל הישיבות, ואם בחור ישיבה מגיע לפורום למרות שלא חסרות לו הצעות, אז כנראה שמדובר בתופעה עצומה".

אז למה הם לא פונים לאתרי היכרויות מקצועיים?

אלעד: "כי אלו נתפסים כאופציה אחרונה למקרים קשים, ממש כמו השדכנים המסורתיים. כל המסכנים ומעוכבי השידוכים פונים אליהם כי הם צריכים עזרה מקצועית. זה הדימוי שלהם, אבל הם גם שונים מהרשתות החברתיות בכך שיש שם מערכת ואנשים שאחראיים לשדך אותך. בפורומים כל אחד שוחה לבד, הוא נכנס פנימה מציג את עצמו, משתתף בדיונים ומגיב ומתחיל בצורה כשרה עם הגולשות".

אלירן: "אני לא בפורומים בשביל למצוא בת זוג, אני שם כי אני אוהב את הדיונים ואת האווירה, אם יצא מזה דייט או קשר, אז בכיף. בכל מקרה, אתרי היכרויות מתאימים יותר לאנשים מיואשים, אני לא אחשוף את כל הפרטים האישיים שלי באיזה אתר, אולי בגיל 30 אם לא אמצא עד אז את אשתי, אז כל האמצעים יהיו כשרים".

אסתר: "הפורומים והרשת זה המקום לקטר ולדסקס, כמה החברות שלך כבר יכולות להקשיב לך? ואיפה עוד אפשר לדון ולחפור בכל נושא על כלות הנשמה? רוב האנשים לא באים במטרה למצוא אהבה, אלא הם באים להצטרף לדיונים ולשתף ולפרוק את מה שעובר עליהם. בפשטות הם מחפשים קהילה וירטואלית. מציאת בן או בת זוג זה לרוב מטרה משנית. וזה טוב ככה, כי זה מביא דינמיקה בריאה לפורומים, אחרת כולם היו בוחנים אחד את השני עם זכוכית מגדלת".

איך מביאים גולש לדייט?

אלעד: "תחילה נרשמים לפורום ובוחרים כינוי, הכינוי יהפוך למותג שלך. כל מילה שתכתוב יהווה עוד פיקסל במותג. כל פעם שאתה מגיב בשרשור או מתכתב עם מישהו אתה עושה לעצמך יחסי ציבור. מנטלית גולש צריך לתרגם את עצמו לדמות וירטואלית ואח"כ את הבחורה הווירטואלית שפגש להפוך חזרה לאישה אמיתית ורגילה. שועלי פורום וותיקים יכולים להיפגש עם גולשת תוך יומיים מההתכתבות הראשונה".

אסתר: "הכי בסיסי תקרא את כל התגובות שלה ואחר כך תפנה אליה בצ'אט ואם מתרשמים ששווה להכיר לעומק אז קובעים להיפגש או שמבקשים מכינוי שלישי לשדך ביניכם. לרוב כינוי שלישי יהיה מנהל פורום או אחד הכינויים הוותיקים. היתרון בכינוי שלישי זה שהוא יכול לברר ולבדוק שמדובר באדם נורמאלי וטוב, וזה גם פתרון לביישנים".

אלירן: "אם אני רואה איזו תגובה יפה או משהו מעניין שאחת הכינויים כתבה, אז אני מוסיף אותה לרשימת החברים שלי, אם היא שואלת אותי למה הוספתי אותה, אז אני מציע למחוק אותה, אולם אם מתפתחת שיחה נחמדה בינינו אז אני מחמיא לה על התגובה ובעקבות זאת מתחילים לשוחח, ואם זה נראה מתאים אז גם נפגשים".

האם גם גולשים מבררים על בני/בנות הזוג?

אלעד: "אי אפשר לברוח מהבירורים באינטרנט, אבל הבירורים הם בעלי אופי שונה. באינטרנט מטרת הבירורים זה רק לבדוק שלא מדובר באנס או רוצח או אדם שכבר נשוי. הבירורים גם נעשים בשלב מאוחר לפני פגישה אבל אחרי שכבר שוחחו במשך שעות בצ'ט וגילו את העולם הפנימי אחד של השני. זאת בשונה מהיכרויות רגילות שמבררים ומסננים מבלי לדבר עם השני אפילו פעם אחת. לרוב, הבירור נעשה עם מנהלי הפורום או ותיקי הפורום שבדרך כלל מכירים את רוב הכינויים הפעילים. באופן צפוי, חוק הדתיים השלובים עובד גם באינטרנט".

אסתר: "מסכימה עם אלעד".

אלירן: "אם יש משהו ספציפי שאני רוצה לדעת, אז אני אברר עם חברות שלה, ולרוב אין לבחורות בעיה להביא מספרי טלפון. אבל בדרך כלל אין עניין לברר, רוב הגולשים מכירים אחד את השני, ואם אני לא מכיר אותה ספציפית, סביר להניח שאני מכיר את חברה שלה או את אח שלה שלמד איתי".

ומה עם לבקש תמונה?

אלירן: "אני בעד להחליף תמונות, אבל אם היא ממש מתנגדת זה מדליק אצלי נורה אדומה, ואז או שאברר על המראה שלה עם חברה שלה או שאני פשוט חותך".

אסתר: "זה תלוי במבקשים ובמתבקשים, יש דיונים אינסופיים ברשת על הנושא הזה"

אלעד: "זה נתון במחלוקת.. יש גולשים שזה מאוד חשוב להם ויש כאלו שלא אוהבים את זה. זה ממש לא נעים לפסול כשהשני יודע בדיוק על מה פסלת".

מה זה שדכן וירטואלי?

אלעד: "קיים צורך עצום בשדכנים, יש כל כך הרבה גולשים שרוצים להתחתן אבל מתקשים לתקשר ולפגוש אנשים שמתאימים להם. לפעמים זה נובע מיכולות כתיבה גרועות ולפעמים מהחשש לפגוש מישהי מהאינטרנט ואדם שלישי עשוי לפתור את הבעיה".

אלירן: "לרוב זה גולשים שמכירים אותך וחושבים שאתה תתאים לאחת הגולשות או סתם בחורה שהם מכירים, אז הם מציעים לכם לצאת".

ומי הם השדכנים הווירטואליים?

אלעד: "לרוב אלו ותיקי הפורום שמכירים את רוב הגולשים וניחנו בהרבה ניסיון ואינטואיציה בתרגום של הכינוי לאדם אמיתי. גולשים אלו נוהגים לייעץ בשרשורים השונים שעוסקים בזוגיות והופכים להיות מעין מומחים לתחומם. השדכנים ינהלו שיחות אישיות עם הגולשים, ידברו איתם בטלפון ולפעמים אף ייפגשו אותם בשביל להבין אותם טוב יותר בשביל ליצור שידוך. אני למשל, נשאר זמין בפורום ועוזר לשדך מתוך תחושה שלהכרת הטוב למקום שעזר לי למצוא את אשתי".

אלירן: "חברים או גולשים אחרים".

מה התפקידים של מנהלת הפורום?

אסתר: "זה מתחלק בין להיות הגננת לבין להיות הדמות המוכרת והיציבה. כגננת אני צריכה לנזוף באנשים שיורדים על אחרים, לגשר במריבות, ולשים לב אם יש אנשים שזקוקים לדיבור. כדמות מוכרת אני מכירה את הדינמיקה של הפורום, אני מכירה את רוב הכינויים, ואני גם יכולה לאמת שהכינויים הם בני אדם אמיתיים".

כמה חלקי גן עדן יש לכם?

אלעד: "אני לא מחזיק מזה, זה שטויות ועוד לא מצאו לזה מקור. זה דבר נהדר לעזור לאנשים, שבוע שעבר התארס זוג ששידכתי, אני לא יודע באמת כמה זוגות שידכתי, ב"ה זכיתי להצלחה,  אני מעריך ששידכתי באזור ה-15 זוגות".

אסתר: "יש לבעלי רשימה של 24 זוגות שנפגשו בפורום שאני מנהלת".

ולסיום, יש לכם טיפים לגולש החדש?

אלעד: "שיגיב, שיכתוב ושימכור את עצמו ממש כמו בדייט אמיתי, הוא צריך לבנות את הזהות הווירטואלית שלו, כמובן שזה לא יכול להיות רחוק מהאמת אם הוא באמת רוצה להתחתן.. יש אנשים שלא מבינים את זה וחושבים שהם יכולים להציג את עצמם איך שבא להם, בסוף זה מתפוצץ".

אסתר: "לעדכן כרטיס אישי עם מין גיל ומוטו, לעדכן חתימה מגניבה, להירשם לשרשור היכרות, לזכור שכל דבר שתכתוב יישאר לתמיד, לא להתפרץ, להבין מה הכללים והאווירה לפי שנכנסים. להבין את הפער בין המציאות הווירטואלית לבין המציאות האמיתית. לא לחיות בסרט, אם מכירים מישהו חובה לברר עליו, ולנקוט בכל כללי הזהירות של הרשת".

אלירן: "לא למהר, אל תצא עם המישהי הראשונה שמרשימה אותך עם איזו תגובה. תעשה מחקר מעמיק מי זו הבחורה הזו, מאיפה היא, תקרא את כל התגובות שלה. אל תפתח ציפיות גבוהות של יצירת קשרים ברשת, נכון שזו קהילה של חברים וכולם נהנים ביחד אבל אין לזה נופך רומנטי והסיכוי שלך למצוא בת זוג קלוש".