השקר הלבן

יונתן , ט' בכסלו תשע"ג,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

1:

"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת-שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן-אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק-לוֹ וַיְנַשֶּׁק-לוֹ, וַיְבִיאֵהוּ, אֶל-בֵּיתוֹ; וַיְסַפֵּר לְלָבָן, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה; וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, חֹדֶשׁ יָמִים. וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ." (ויצא, כט, יג-טו)

 

2:

ובעניין אחר: "וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה (בָּבָא בַּתְרָא עג:) הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא. פֵּרֵשׁ רַשְׁבַּ''ם: אֵשׁ לְבָנָה וּמַלְאָךְ מַזִּיק הוּא."( ליקוטי מוהר"ן א')

 

3:

"הצוציתא נראת בראש הגל, במקום הנראה ראשון ליושבי הספינה הגבוהה, והמסתיר את חלקי הגל התחתונים ואף מסיח את הדעת מהם. היצר רוצה שהאדם שבספינת הח"ן יראה יופי ביצר. שייראה כמסיתו לעשות מצוה. "כי נר מצוה ותורה אור". הוא מתדמה לאור מצוה, ואף לאש לבנה. שהלבן מחזיר כל סוגי הצבעים באיזון לעניים (מהמדע), ומסמל טוהר וקדש, איזון בכוחות החיים. כך הגל מראה עצמו, כמאזן ולטובת ספינת החן, אך פעולתו היא ההפך ממש.

עניין זה כעניין לבן אבי רבקה, שתמיד החניף והראה עצמו כאוהב, אך באמת חשב רק על עצמו והזיק.

 

אך באמת אש זו היא לא של מצוה. אש של מצוה קשורה ל"נר מצוה". היא קשורה לחומר. היא מעלה החומר מחומריותו לרוחניות. מהשעוה לעשן. (עיין "אבני זיכרון" חלק ג, עמ' רלה ו-רנא.) היא מזככת. לעומת זאת ה"צוציתא דנורא" לא קשורה לחומר. היא סתם אש שלא משפיעה. אש מפתה מצד הס"א. היא נראת כמצוה אך היא לא.

ובאש המצווה יש עשן ואפר שריפה. יש אש שחורה ע"ג לבנה, והשחורה, אותיות התורה עצמן, זיכוך החומר הוא העיקר. הלבן הוא רק שמש. אך בצוציתא דנורא לבנה יש רק את השמש ולא את התכלית, משום שהיצר רוצה להשתמש בשמש לתכלית אחרת."

("יעלת חן")

 

4:

"וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ... וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם." (ויצא, כח)

 

5:

אם רצוננו להדבק באבינו שבשמיים, חובה עלינו לגלות את טובו גם במעשי הארץ המצומצמים וה"קטנים".