על פילוסופיה של מחבל

יונתן , ט' באייר תשע"ג,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

צפיתי בסרטון בו מחבל שרצח ופצע עשרות בסומליה שולח מלות פרידה לאמו. (/News/News.aspx/254615 , "אסור להסתכל בפני אדם רשע"...)

בסרטון יש שלושה נקודות בהן אנו רואים איך הרשע הושפע והוקסם מהשקפת עולם פילוסופית מסויימת. השקפה שגרמה לו לבצע את מעשיו המרושעים מתוך דבקות גדולה.

א. בתחילת הסרטון אנו רואים איך המחבל מתנצל לאמו. הוא אמר שלא התייחס אליה כראוי בעקבות זאת שציפה ממנה למלאת את רצונותיו הגשמיים, מה שהיא לא עשתה כראוי. הוא אמר שהיה עליו להעריך אותה מעצם העובדה שהיא הולידה אותו ונשאה אותו ברחמה.

אנחנו רואים פה השקפה עמוקה ויסודית שקוראת להעריך ולהתייחס לאנשים ע"פ מדדים מהותיים. השקפה שקוראת להעריך בני אדם בגלל מסירות שהייתה להם וחוללה משהו גדול בעולם.

ב. בחלק השני של הסרטון אנו רואים איך הרשע מדבר על אלוקים. הוא אומר לאימו שלאלוקים אין ילדים כמו שיש לה. אלוקים לא יכול לשבת. הוא נעלה מכל דבר ואינו צריך לדבר. הוא מעולם לא היה צריך לעולם וגם עכשיו הוא איננו צריך לו. הרשע מצביע על העולם שמסביב, בעצם על הטוב והיופי שמסביב, ואומר שכל זה לא נצרך לאלוקים כלל.

ג. בסוף הסרטון הרשע מבטא אמונה שהוא עוד יפגש באימו. הוא מבקש ממנה שתתפלל שהוא יקבל מאלוקים גמול טוב על מעשיו.

מכל שלושת הנקודות האלה אנו רואים שהמכוער הרשע האמין בשרשי המציאות, בנשגב. הוא האמין שיש פה משהו הרבה יותר גדול. יש אין סוף. הוא הסתכל בעובדה זו והסיק שכל הנברא, כל הסופי, חסר כל ערך. כל הגדול ממנו איננו מובן לנו ואנו איננו כלום. כל מעשינו ייעשו על פי ציוויו, בעצם החלטתו של הנשגב ולנו אין שום חלק בנעשה. למה נעשה כך? אם אינני כלום למה אני מצפה? למה אני מתרגש? אינני כלום, אלה לא כלום ואינני מבין.

ישמעאל הוא קליפת החסד. הוא צופה לקראת שרש המציאות, ההשפעה הראשונית של הבריאה ומסתנוור. הוא צופה בגודל שהוא איננו יכול להכיל ומרגיש שהוא כלום. הוא לא מבין מה יש שם, אך יש שם גודל.

לעומת זאת עשו הוא קליפת הדין. הנצרות כ"כ דבוקה בציפיה מהבריאה, היא רוצה פשוט להמצא שם, ולכן מחליטה שהיא כבר שם.

שתי ההשקפות הסרוחות האלה מיואשים מהאנושות. הם אינם מצפים באמת לטוב. הנוצרים מדמיינים אותו והמוסלמים מנסים להתכחש לו.

רק היהדות מכירה בכך שהקב"ה ברא העולם למעננו, להיטיב לנו. הוא מתגלה אלינו למען הטוב. מרווח הבחירה, המקום והאמון שהוא נותן בנו הם הם טובו השלם. היכולת שניתנה בידינו להדמות לו, להיות טובים בעצמינו, היא היא הטבתו השלמה. היא המטרה והתכלית. אנחנו התכלית. בנו הכל תלוי.(וכדברי מרן הרמח"ל זי"ע)

יהי רצון שאנחנו, עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, ישראל אשר בך אתפאר, נגלה לעולם את האמת המוחלטת, את הטוב המוחלט. במהרה בימינו אמן.