ז' בתשרי תשע"ט 10:45

חדשה כאן, 

עד כה רק קראתי. 

 

אני די מפחדת מהימים שאחרי הלידה ומוצאת את עצמי לא ישנה בלילות מרוב תכנונים. 

אני יודעת שאין בזה הרבה הגיון, אבל לא מצליחה להפסיק. 

 

יועיל לי מאוד לעידוד, די מעשי- שממש מפרט איך הסתדרתן. 

 מעשי שהבעל לא יהיה הרבה בבית (יש עוד ילדים, חלקם בשנות היסודי הבוגרות) ?

באמת לא ישנים כמה חודשים? 

בקיצור, פירוט...

 

ושאלה נוספת- סוגיית השינה. הבית שלנו קטן. מקום לשתי מיטות אין כרגע אך בתכנון יהיה בהמשך. 

זה בסדר לבנות על עריסות לתקופה של כ8-9 חודשים? ואם כן, שאלתן או קניתן?

ז' בתשרי תשע"ט 11:09
כל ההתחלה קשורה גם בשבוע הלידה וזמן השיחרור מבית החולים.

השאיפה שלך עם כל הקושי והכובד זה להגיע לפחות לשבוע 37-8

גם כך תאומים נולדים בד"כ קטנים יותר מעובר בודד.

חלק מאד חשוב זו ההתארגנות והסדר.
אם נראה לך שזה יהיה חסר תכיני לך טבלת סדר יום של החלפות, האכלות, יציאות וכד'

את מתכננת להניק או לא?

אני סידרתי להם שיאכלו תמיד יחד אחד ינק והשני אכל מטרנה, הייתי מניקה בשכיבה ושמה את השני לידי עם הבקבוק והייתי מחזיקה לו.

אני לא ישנתי בחודשיים הראשונים יותר משעתיים, בעלי גם לא נמצא הרבה בבית וממש לא יכולתי להרוס לו את יום העבודה לכן נתתי לו לישון בלילות.

יש לך ילדים גדולים יחסית, אצלי הבת שלי ממש שמחה לעזור לי, היתה נותנת בקבוק, מחזיקה לגרפס, מכינה בקבוקים.

אחר הצהרים הייתי משאירה אותם עם הבת שלי בת ה - 12 כי בדרך כלל לא ישנו והלכתי לישון שעתיים הסברתי לה שהם ערים עד מאוחר בלילות ואני חייבת להשלים שינה והיא מאד התגייסה לזה.

זה ממש עוזר.

לגבי עריסות, עד גיל שלושה חודשים הם היו בעריסה אחת ונולדו גדולים יחסית.

עד היום הם בעריסות בחדר שינה כי אין לאן להעביר אותם... אחכה עוד חצי שנה ואעביר ישירות למיטת נוער.
הייתה לי עריסה אחת מהגדולים וקנינו עוד אחת.
ז' בתשרי תשע"ט 12:18

תכתבי בפירוט את כל מה שמטריד אותך

ואז תעבירי נושא נושא ותמצאי לו פיתרון

 

אני חששתי מההנקה - אז היתי בקשר עוד לפני הלידה עם יועצת להנקת תאומים שגם ליוותה אותי אחרי

 

לגבי עזרה - מנסיון עם התאומים הקודמים , קריטי לקבל עזרה, בכל מחיר, כולל הלוואה.

את צריכה עוד זוג ידיים, בטח בחודשיים הראשונים, ואי אפשר לבנות על ילדם, חברים, שכנות וכו...

 

זו המסקנה הכי משמעותית בשבילי מהפעם הקודמת, ומאחר ולא לקחתי מספיק עזרה, השנתיים הראשונות היו עבורי תקופת הישרדות כפשוטו. לא קל. גם רציתי אותם בבית עד אז....

 

בכל אופן לכל פחד וחשש יש מענה , כדי לפרק את זה ולעבוד באופן שיטתי...

 

בהצלחה

ז' בתשרי תשע"ט 12:44
ניסיון גדול אין לי (שבועיים וחצי כרגע),
אבל יכולה להזדהות עם החששות.
במהלך ההריון הייתי בחשש גדול איך אני אעשה את זה, ובסוף זה הגיע ומסתדרים ב"ה.
הקטנטנים שלי די ישנונים, כך שאני ישנה סביר בלילה או בבוקר (לפעמים אפילו בשניהם).
וצריך משהו שיהיה אחרי צהריים לעזרה.
אני יודעת שלא אצל כולם ככה, וגם אצלנו זה מתחיל לעבור והם ישנים כבר פחות, אבל השבועיים של שינה יחסית רבה שהיו לי ממש אוששו אותי.

כמו שאמרה פה משהי בשרשור אחר, עשו את זה לפנינו ויעשו אחרינו, אז בע"ה גם אנחנו נצליח.
ז' בתשרי תשע"ט 18:31

אחרי שהתאומים נולדו...

ב", הם היו תינוקות די רגועים, אז זה קשור כמובן...

אבל באמת הבעל צריך להיות מגויס קצת יותר מאשר בתינוק יחיד. ועדיין - אפשר להסתדר לבד, לפעמים, במיוחד אם את מיניקה בשכיבה, ואז אפשר להמשיך לנמנם תוך כדי.

אם יש לך ילדים גדולים - הם ממש יכולים לעזור! לא בשעות הלילה, אבל כן בשעות היום. את יכולה להפקיד כל תאום בידיו של ילד גדול אחר, ולבקש מהם שישמרו עליהם במשך שעתיים-שלוש כדי שתוכלי להשלים שעות שינה.

וגם - לומדים לסנכרן את שעות השינה וההאכלה של תאומים, ואז זה מקל מאוד.

לגבי מיטה/עריסה: אצלנו הם ישנו ביחד בעריסה עד גיל חודשיים (נראה לי), אח"כ עברו לשתי עריסות, ואח"כ עברו למיטת תינוק אחת וישנו בה ביחד עד גיל שנה בערך. זה ממש מתוק, וטבעי מאוד בשבילם לדעתי, ואולי גם עוזר לסנכרן את הזמנים ביניהם...

הרבה הצלחה ורק שלווה!

י' בתשרי תשע"ט 21:25

ברוך ה אני אחות לתאומים זהים מתוקים מתוקים!! 

אנחנו לא מעט ילדים במשפחה והם הכי קטנים כך שאת יכולה להרגע. כי מנסיון ומקרוב אני יכולה לאמר לך שזה שיש עוד ילדים זה רק מקל!

אכן תאומים זה דבר שכרוך בעבודה אבל את תראי שעם כל הקושי והעבודה שבדבר זה שווה כל שניה ושניה!

אין מילים לתאר כמה נחת אהבה שמחה וסיפוק תאומים מביאים איתם לכל המשפחה וכמובן להורים!!

(ואני אומרת את זה בתור אחות.... אני רק חושבת עליהם ומתרחב לי הלב) זו חויה ככ מגבשת ומיוחדת לכל המשפחה ואני בטוחה ומאחלת לך ולכל משפחתך שתהנו מהם ככ הרבה ועוד יהיו לכם מלא סיפורים מצחיקים וחויות שהתאומים ייצרו לכם בבית! ילדים זה שמחה וברכה וקל וחומר תאומים שמביאים איתם טוב כפול. תודי לקבה כל יום על המתנה האדירה שהוא ברך אתכם בה ואת תראי שככל שיעבור הזמן את רק תהני יותר ויותר!

ההוכחה היא שבתור אחות לתאומים שראתה וחוותה את כל הטיפול בהם והעבודה שהם כורחים ברוך ה, אני מאחת לעצמי ורוצה מאוד שיהיו לי גם תאומים! הנחת מהם שווה הכללל!

מזל טוב, שמחה , נחת , ברכה וכל הטוב!!!

עצות מעשיות? לשמוח ולהודות. ופשוט עוברים את זה את תראי שהקבה יתן לך כוחות מיוחדים לצלוח הכל! (כך אמא שלי טוענת וטענה בכל מהלך הטיפול בהם)

י' בתשרי תשע"ט 22:41
כן השתמשתי בעריסות שקניתי עד גיל שנה אפילו. היה לי נוח
ויכולתי להכניס לחדר . כדי שיהיה לי יותר קל לנדנד לפעמים להרגעה . קשרתי את שתי העריסות בסרט ונידנדתי את שתיהן יחדיו.
כשרציתי לישון שאבתי. ונתתי למישהו אחר להאכיל.
נעזרתי בילדים לנידנוד עריסה. לאחיזה. תקופה אינטנסיבית אבל זכורה לטוב.
י"א בתשרי תשע"ט 12:34

הרגעתן אותי מאוד...

י"ב בתשרי תשע"ט 12:51

הכל בראש!

תתכונני לכיף ונחת אין סופיים כי זה מה שזה.

(!!!התאומים שלי המהממים כבר בני 9 ואני פשוט מתגעגעת לתקופה הראשונה(כל הזמן זה אושר עלאי לא נגמר ב"ה

    ראשית בתקופה הראשונה הם אצלי היו באותה עריסה

"ראש וזנב"

מתיקות שאין כאלה דברים אומרים שזה כפול ואני אומרת פי כמה נחת ואושר שהלב לא מצליח להכיל .אצלי זו היתה לידה 5 יש לי לפניהם 4 ילדים ושום דבר לא היה דומה זה היה כמו לידה ראשונה מבחינת ההתרגשות.

 

מנפנףמאחלת לך לעבור את ההריון והלידה בבריאות ובקלות ולזכות לצאת בידים מלאות (הפעם תקחי בחשבון גם את הידיים של בעלך

עגלהעגלהופשוט לגדל אותם הכי בשמחה שיש.

אחרי הלידה תראי איך הולך ואז יהיה לך כבר את הכוחות והרעיונות איך להתמודד אל תכניסי לעצמך סרטים לראש רק טובים

בשורות טובותנשיקה

אולי יעניין אותך