אבל לא הכל ואם הם ממש רגישים אפשר לתת אותם "מתנה לסבתא" ושהיא כבר תזרוק
מה שבטוח אי אפשר לשמור הכל בבית
תולה ציור נבחר,מה שאהבתי או מה שיהיה חשוב להם,כולם היו רואים את הציור מתפעלים וכו',גם סבא סבתא אם היו באים.
את הסדר הייתי עושה,ביום חופשי שהיו בגן,הם ידעו שכל שבוע אני עושה סדר.
אם הם מקבלים יחס והערכה לציורים שלהם לא צריך לפחד לזרוק.הקפדתי שלא יראו ציור זרוק בפח,כי זה מאוד מעליב.
אבל אם זה "סתם" ציור או צביעה או מדבקות אני זורקת
כמובן לא לידם
הכל מסודר בתיקיות ושקיות שנמצאות מתחת למיטה בארגז, ככה לא מפריע לאף אחד ואנחנו היינו שמחות שאוהבים את היצירות שלנו! ואם מגיעים אורחים אמא משוויצה בציירות שגידלה בבית🙂
זה נראה לי חשוב וכייף!
כמובן שלא מדובר על דף דפדפת שציירתי בו בעיפרון בבית, רק ציורים מהגן
חוץ מזה לכל אחד יש מגרה ששם שמים את העבודות
ומדי פעם אני מרוקנת משם דברים ומשאירה רק חלק
אם זה ממש מלא אני אומרת שאנחנו מרוקנים כדי שיהיה מקום לדברים הבאים
ובכללי זורקת בלי שהם יראו את הדברים הפחות משמעותיים אחרי שסיימו להתעסק עם זה
דברים ממש נבחרים שומרת בצד למזכרת
אלו היו קלסרים רציניים ממש, גדולים ומסיביים...
ולפני הבר/ת מצווה כל אחד עבר עם כל האחים על הקלסר שלו ובחר את אלו שהוא רצה ואז שמו בתוך קלסר שקך יפה כזה וזה הי מונח על שולחן באירוע (השולחן עם האלבום של הצילומי חוץ, והמעטפות והעטים...)
על כל ציור כמט שהבאנו הבייתה היא רשמה בני כמה היינו כשציירו אותו ועל ציורים מסויימים היא רשמה מה ציירנו (לדוגמא:*** ציירה את אמא בהריון על *** ונותנת יד ל***) זה היה ממש נחמד, גם בתור ילדים- לראות שזה חשוב לאמא, שהיא לא זורקת מאחורי הגב, וגם בתור גדולים היה מצחיק לראות אז זה ובאירועים זה היה אטרקציה...
זה דפי צביעה והדבקות
שמה שהם עצמם מציירים-חשוב לך ונשמור.
אבל מה שזה סתם, רק מדבקות או חומרים על חג מסויים ואנה עראף- זורקים?
כלומר, לא סתם דפי צביעה ויצירות, אלא ממש ציורים או מכתבים, ורושמת עליהם מה צויר ע''י מי ומתי.
זה כיף להסתכל בזה אח''כ
אני שומרת רק מעט יצירות נבחרות.