אחרי דייט אחד
גיליתי שכנראה יש נורמה חדשה-
לנסח הודעה יפה ולשלוח בוואטסאפ.
זה ממש לא נעים לקבל את זה בהודעה...
מרגיש לי שאנשים לא יודעים היום לדבר
הכל בוואטסאפ
לא יכולים לכבד אפילו בשיחת טלפון קצרה?
וזה לא משנה אם אני הייתי רוצה להמשיך או לא (הרגשתי לא נעים לקבל את ההודעה גם כשלא רציתי כ"כ בעצמי להמשיך)
זה פשוט מסתכל ומייאש, נמאס לי מתעשיית הדייטים.
לפעמים יש לי תקופות כאלה, שאני יוצאת עם הרבה בחורים וכל אחד פגישה אחת- שתיים.
וזה שוחק ברמות מטורפות!
זה באמת לא נעים כשמסיימים בהודעה.
גם אם זה אחרי פגישה אחת וגם אם את בעצמך לא רצית להמשיך.
אני זוכרת שתמיד אחרי פגישה ראשונה הייתי ממש בלחץ.
אבל הייתי מכינה את עצמי שיכול להיות שהבחור יגיד שהוא לא מעוניין להמשיך
והגיוני שאני אפגע
ואז הייתי חושבת לעצמי איך אני מרגישה כשאני נפגעת
ואז..
חושבת כמה זמן פחות או יותר הגיוני להרגיש את הכאב שבפגיעה
ואז מחשבת את הסיכון מול הסיכוי
הסיכון - יכול להיות שיגידו לי לא, ואני אפגע ואז יומיים יהיה לי קשה.
הסיכוי - אולי זה הבן זוג שלי, האדם שאיתו אני יכולה לבנות בית ולהקים משפחה וזוגיות וכיף גדול ביחד.
היו זמנים שהרגשתי שפשוט אין לי כוחות לקחת את הסיכון בשביל להינות מהסיכוי ובזמנים כאלה פשוט וויתרתי, עד שהרגשתי שיש לי מספיק כוח לחזור ולצאת שוב.
אם את מרגישה שחיקה אני הייתי מחכה כי לצאת כשאין כוח מוביל לשחיקה גדולה יותר.
מאחלת לך שבע"ה בקרוב ממש האיש שלך ימצא אותך, בשמחה ובקלות 
מה שיש שחיקה, בגלל הרבה נסיונות של פגישה או שתיים, באמת קשה. אבל זה פשוט כי עוד לא מוצאים את המתאים. "תעשיית הדייטים" עוד עושה חסד במקרים כאלה. כי אם היית צריכה לצאת שבורה אחדי כל בחור, בגלל "שיטות" אחרות, שנסחבות זמן רב ומזיקות היה גרוע בהרבה.
מה שנוגע לפרידה בהודעה, אולי מהענין הקודם, אפשר להסיק גם על זה.
האם הכרחי בכל פעם שמשהו מסתיים אחרי פגישה להתקשר? זה ענין של טעם. יש שיעדיפו כך - ויש בדיוק ההיפך.
אז לכאורה, שכל אחד יעשה כפי שמתאים לו, עם הכי הרבה טאקט, וידון לכף זכות את השני אם עושה ההיפך - שכנראה כך היה נראה לו יותר טוב ומתאים.
אני לא חושבת שלכתוב הודעה זו עוד שיטה/ דרך
לדעתי זה מעיד על משהו עמוק מאוד
על הבעיה של הדור שלנו שלא יודע לתקשר... אנשים לא מנהלים כמעט שיחות טלפון, הכל בוואטסאפ
זה מראה על בעיה כלשהי שקיימת בציבור
ובכלל בעולם
אבל הייתי מצפה מבן אדם דתי להתעלות על הנורמה החברתית המעוותת הזו...
וגם לא לווטסאפ.
השאלה הזו, היתה גם כששלחו רק ס.מ.ס - וגם כשכתבו מכתבים..
זה לא מעיד על "משהו עמוק",
אלא שאלה פשוטה: האם בחור שנפגש עם מישהי שאינו מכיר, ואחרי פגישה או לכל היותר שתיים, הוא או היא החליטו שלא שייך - יותר ראוי ונוח לדבר טלפונית או שמא הודעה מנומסת. וזו שאלה שנכונה גם לבחור ובחורה שעם חבריו וחברותיה, מדברים רק בע"פ/טלפונית.
מי אומר שה"נורמה" הנכונה היא לטלפן? אולי אדרבה, יותר צנוע זה לשלוח הודעה לבחורה שבקושי פגש בה, ואינו מתכוון להמשיך כל קשר איתה? אולי זה פחות מביך את שניהם, והביישנות הזו היא דווקא מידה טובה - ואילו ההיפך, זה מה שלקוח מ"נורמות מעוותות" על היחס בין המינים?
אני חושב שאין בכך מסמרות. זה תלוי באנשים הספציפיים, בהווי שלהם ובהרגשתם.
עובדה שמנסיון אנשים באמת אומרים ששיחת טלפון פחות פוגעת.
ולפעמים צד אחד נקשר יותר מהצד השני (כן, גם אחרי 2 פגישות. זה תלוי באופי הקשר, לא בכמות הפגישות)
יש משהו מאוד מנוכר וזר בהודעה, כמעט עד הרגשה שאני לא מייחס לאדם שמולי חשיבות.
לכן במקרה הזה, הייתי לוקחת בחשבון שאנשים ייפגעו מהודעה, אבל משיחת טלפון במקסימום הם רק יובכו אולי, לכן עדיף שיחה. וככה תמיד אני עושה, וב"ה ב"ה ככה תמיד עשו איתי..
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
ה"נקשר", יכולה להיות בעיה..
לדעתי, יש לפעמים הבדל בין בנים לבנות בענין הזה.
מבחינת בת, היא משוחחת איתו טלפונית, כמו עם חברה.
אני לא בטוח שאצל כל בחור ישיבה, שאינו בשיח עם בנות ביום-יום, זה כך. לפעמים מבחינתו, אם זה לא - אז מה פתאום להתקשר למישהי "זרה"... יכול להיראות לו אפילו מעליב אותה..
אבל באמת, אם היה מתברר שרוב ככל הבנות נפגעות מדבר כזה, אז היה צריך לנהוג כנראה לפי מה שטוב להן. דהיינו, להתקשר, לומר כמה מילים - ולסיים.
אני כבר שמעתי גם על בנות שכתבו שהיו מתקשרות, אבל מניחות שיהיה גם לו יותר נוח ופחות מביך כך...
אני בטוחה בזה..! וגם ראיתי שבנים כתבו פה שעדיף שיחה..
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
אבל באמת יש בנים שמעדיפים שאם היא לא רוצה - אז לא לדבר.. מקשה עליהם.
ההיפך הגמור.
סתם לדבר עם בת שהחליט שלא, באופן שיש בו צד "אישי", אין בכך כל ענין.
זה רק מראה מה שאמרתי, עד כמה בנות לא תופסות את ה"ראש" הזה.
שנפגשו על רקע "אישי". לא כמו מוכרת בחנות שאומר לה, מצטער, זה לא מה שחיפשתי...
נפגשו פעם אחת, משוחחים, רואה (נניח) שלא מתאים - אז עצם יצירת הקשר אח"כ בדיבור באופן שמבחינתו הוא "אישי", עם מישהי שכמעט לא הכיר, זה עצמו מה שלא שייך.
אני לא אומר שאצל כולם זה כך, אבל בהחלט יכול להיות כאלה. וזה לא בא מחיסרון.
זה מתחיל כאן וברגע הזה, ומשם זה רק מוסיף והולך.
כן, כך נראה דבר מורכב להפליא.
זה לא משנה אם "יודע עליה".. הבחור, אם אינו נוהג סתם לשוחח עם בחורות, הרי שאם אחרי הפגישה הראשונה ברור לו שזה לא מתאים - אז הוא עשוי לא לרצות לשוחח איתה ישירות על הענין, כי יש בכך משהו של "קרבה".
שוב, לא חייב להיות כך - אבל יכול להיות. וזה ממש לא שייך לחוסר רגישות.
אבל ברור לגמרי, שהפער בין היכולת של בנות לתפוס מציאות כזו אצל בנים כאלה, לבֵינם - הוא כנראה גדול מאד..
[רק בתור משל: אצל כאלה, נניח חוגים מסויימים אצל חרדים, שהכל עובר דרך "שדכנים", לא יעלה על הדעת שהבחור יודיע ישירות לבחורה. ה"מתווך" יעשה את זה. אז יכולים להיות כאלה, שאמנם זה לא עד כדי כך, אבל ה"מתווך" אצלם זו הכתיבה. כמובן, בנימוס, בנתינת הרגשה טובה, אבל בכתיבה. יכולים להיות כאלה. ובת שאינה ממש גדלה בתוך תרבות כזו, תתקשה לקלוט את זה, אם היא רוצה אחרת, כי אינה מבינה "מה הבעיה". ה"ראש" שונה.]
נכון, אם אומרים כן בשיחה, אז למה גם לא להגיד 'לא' בשיחה?
ואני לא חושבת שזה יעשה לבחור נזק רוחני... בדיוק שיחה של 1 וכמה שניות. אולי קצת יותר..
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
אז רוצים להמשיך. ברור שמדברים.
אבל אם לא, אחרי הפעם הראשונה, אז יש בחורים שעצם ה"תקשורת" הישירה עם מי שאינם עתידים להמשיך איתה, אינה מתאימה להם.
אבל זה ברור, ביחוד לפי תגובות, שבנות ממש לא תופסות "מה הבעיה"....
מה שחשוב, זה לכבד הדדית את ה"ראש" השונה - ולהבין שיש דבר כזה..
זה כמעט מצחיק, עד כמה בכלל לא תופסים את ה"ראש" הזה. צריך להשלים עם זה שיש דברים שהם לגמרי שונים בין בנים לבנות. ויתכן בן מצוין, תורני (אולי דווקא..), עדין, שמה שאצל בת נראה דבר פשוט ו"דרך ארץ", אצלו נראה ממש ההיפך. כדאי להתרגל לכך - תירגול טוב לנישואין.
ומכל מקום, כבר כתבתי מקודם, שאם אכן היה מוכח שאצל רוב-ככל הבנות, זה נתפס כדבר "פוגע", אז מי שזה לא בלתי-אפשרי לגביו, היה ראוי שיסגל לעצמו איזה "נוסח", יתקשר לרגע, ויגרום תחושה טובה.
שהבחורים המאוד תורניים שנפגשתי איתם, היו מאוד רגישים ודווקא היה ברור להם שנפרדים בשיחה..
ולא זוכרת שנפרדו ממני בהודעה.. שדרך אגב, אם זה היה קורה, הייתי אומרת לבחור שזה חוסר רגישות בעיניי...
ועם כל הכבוד לזה שבחורים תורניים לא מדברים עם בנות, גם בחורות תורניות לא מדברות עם בנים , והן עדיין לא רואות את התירוץ לשלוח הודעה בקטע תורני..
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
אז בסדר, פעם זה היה בהודעות... אבל אני מדברת על תופעה כללית -אנשים לא יודעים לתקשר. ויש הבדל גדול מאוד בין מכתב שכתבו פעם להודעת וואטסאפ של היום.
אולי לפעמים זה נובע מביישנות כמו שאתה אומר
אבל אני מכירה בחורים הכי לא ביישנים בעולם ששלחו הודעה... אז לא תמיד זה התירוץ
אם סתם "בטלנות" כזו מלהתאמץ לדבר.... אז את צודקת.
אבל אני לא בטוח שהפרשנות הזו נכונה לכל מיני מקרים.
לא צניעות במרכאות - ובוודאי לא טיפשות.
הצניעות עצמה היא ערך (שדוחה - כדברי הרב קוק זצ"ל - כמה דברים שהיו טובים מצד עצמם), ושליחת הודעה מנומסת ויפה, אינו "איבוד ערכים", ואף אחד אינו "בעל הבית" להחליט מה ערכי ומה טיפשות..
תלוי באנשים, ברקע, במקובל אצלם, גם באיך הדברים מתפרשים אצל הצד השני - שזה דבר שדי קשה לדעת אחרי פעם אחת שמתראים.
אנ לא כתבתי שזו "טיפשות", ולא שמי שעונה בשיחה זה איבוד ערכים...
אני הסברתי את הצד של הערכים הטבעיים שיכולים להניע צד כזה.
וגם הוספתי, שאם יודעים שבחורה תיפגע מכך - ראוי "להתאמץ" בכל זאת.
זה בדיוק נקרא להביע דעה בלי "ציונים" לההיפך, כל זמן שלא מדובר בדבר קיצוני באופן ברור.
בוגר מאד...
זה מתחיל כאן וברגע הזה, ומשם זה רק מוסיף והולך.
כן, כך נראה דבר מורכב להפליא.
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
אז להעביר את זה דרך מי שהכיר, ושכמובן יתנצל בשם הבחור שפשוט מידי קשה לו לעמוד בזה...
לא לכולם נוח לעמוד מול המדויט/ת ולהודיע על החלטה להיפרד, כי: מתביישים, מסמיקים, לא בנויים להיכנס לדיון סטייל "זו לא את, זה אני" וכן הלאה. להבדיל, מאותה סיבה יש מנהלים שמטילים את מלאכת הפיטורים על העוזרים שלהם.
אגב, אחד היתרונות שבשיטת השידוכים, הוא היותו של השדכן מתווך ניטרלי שיכול להעביר הודעות כאלה ואחרות מבלי להתרגש יותר מדי.
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
מבינה את הבריחה להודעה ואם היא מושקעת ומכבדת זה נראה לי בסדר גמור. והאמת- גם למי שמקבל את ההודעה- יש כאלה שיעדיפו כך מבלי להצטרך להגיב/להיות מובך בשיחה ולמצוא מילים מתאימות.
אם לצד החותך קשה לעשות את השיחה
כמה מביך וקשה פי 2 זה לצד מקבל ההודעה.
אני מנסה לדמיין את זה כמו משהו כבד מאוד מאוד שאני רוצה להוציא ממני
ואז אני זורק על הצד השני ושיתמודד
והצד הנחתך פשוט צריך עכשיו להחזיק את השק הכבד הזה עם עצמו ולהתמודד ואפילו אין לו את הזכות להגיב ולומר משהו בעניין. וכמו ש@אילת השחר כתבה - אתה ודעתך כלום בעיניי.
אני חושבת שזה לא העניין של סיימנו בהודעה או בטלפון
אלא המהות וההבנה שיש כאן אדם מולי והקשר הזה שלו בדיוק כמו שהוא שלי.
ויש לו צד וזכות לומר מה הוא חושב, מרגיש.
יש אנשים שגם בטלפון מסיימים בצורה ממש לא יפה כך שבעיני זה לא באמת משנה.
זה מתחיל כאן וברגע הזה, ומשם זה רק מוסיף והולך.
כן, כך נראה דבר מורכב להפליא.
וחשב שאין התאמה, גם במפגש לא ממש נעים להתחיל להסביר למה אני חושב/ת אחרת או שאני מרגיש/ה רע עם זה וכד' . ואם אני רוצה לומר שגם אני סבור/ה שזה לא מתאים, זה יותר פשוט אבל זה אפשרי גם בהודעה. ובלבד שההודעה תיכתב בצורה מכבדת.
התשובה בסמס פוגעת בהם, אבל זה ממש לא מחויב המציאות.
נפתחת כלפי האדם,
נתת מקום בעולם לנפש שלו.
עברת יחד איתו תהליך,
גם אם זה דייט אחד.
כי דייט אחד זה ימים של ציפיה,
זה לעתים סרטים סביב כל סמס
או שיחה שהיתה לפני
או איזה פרט שאמרו עליו/ה.
ציפיה מהולה בחרדה לעיתים
מהרגע הראשון של הדייט,
שלעיתים מתמתקת והופכת
לרגע חיובי מלא אושר.
בקיצור מחול שלם של רגשות
לפחות ככה זה אצל חלקנו
ולסגור את כל זה בטריקת דלת
באבחת הודעה מנוסחת עם אמוג'י
זה עדיין עשוי לכאוב.
אחרי דייט אחד וזה היה נראה בסדר גמור.
וזה נראה לי שבנות,לרוב, יעדיפו בשיחה ובנים בהודעה.
לשבת ולשמוע ממישהו בטלפון איך שאתה לא מתאים לו - לא דבר קל לחלק מהאנשים. יש אנשים שנפגעים מזה.
לפעמים הודעה קצרה וקרה בסמס הרבה יותר קלה לעיכול.
בחייכם, זה דייט ראשון... לי הוא נראה חסר משמעות 
