אני מנסה לגרום לו לחשוב על זה שוב, שלא יעשה טעות שיתחרט עליה אחר כך על החיים. איך אתם מציעים לי להסביר לו?
אני מנסה לגרום לו לחשוב על זה שוב, שלא יעשה טעות שיתחרט עליה אחר כך על החיים. איך אתם מציעים לי להסביר לו?
ובנוסף אף אחד לא אוהב שמנסים להוכיח לו שהוא טועה.
תקשיב לו, תהיה איתו. אולי תפתור לו את הקושי בבדידות
אני מקבל את התיקון. איך לגרום לו להבין מרצונו שכדאי לשקול את זה שוב?
וידוע לנו שקשר נישואין נוצר עוד לפני שנולדו,
הנשמה שלהם אחת.
הגיוני שירגיש בדידות. מאוד הגיוני.
אולי כדאי לשחרר אותו?
השלב הזה של הרצון להפגת הבדידות הוא שלב ראשוני, כולם חווים את זה בהתחלה, פשוט צריך לתת לזה לקרות.
כדי שהוא לא יבצע החלטות פזיזות תנסה להסביר לו שזוגיות זה לא רק תחושה של אהבה וכיף, אין כל הזמן "נצנצים". מתווכחים לפעמים, יש חילוקי דעות, זה להתמודד עם המשפחה של בן הזוג, עם הקמת משפחה, עם פרנסה, מזון, תשלומים של הדירה, חשמל, מים, מס, פחות קשר עם החברים (לא תמיד..)
אם הוא באמת לא מוכן לזה , אחרי שתסביר לו הוא יבין בעצמו שהוא צריך עוד קצת להתבשל
נישואין שמתבססים כמעט רק על מניעים אידיאולגיים, עלולים להקשות על הזוגיות לאחר מכן..
רק מה, אם הוא יגיד את זה, בחורות יבינו את זה בקטע רע.
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו
רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף"
(פתגם אינדיאני)
רק אומר שבטוח שיש מניע טבעי.. גם אם זה לא נאמר
(הוא הרי באמת רוצה להתחתן..)
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו
רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף"
(פתגם אינדיאני)
חבר נשוי שיסביר לו את האמת, גם אנשים נשואים מרגישים בודדים לפעמים. והיצר הרע לא בורח לשום מקום...
חתונה זה לא פטור מעבודה על עצמנו..
לשני הדברים שהוא רוצה. זה בסדר גמור.
זה לא "במקום עבודה" עצמית - אלא חלק ממנה.
הוא לא יתחרט אם יתחתן כי מרגיש בלי זה "בדידות" וכו'.
אתה יכול לומר לו, שעל גבי המניעים ה"טבעיים" האלה, יעמיק גם בערך של הנישואין כבנין בית, שותפות נפשית עמוקה.
זה לא סותר. שיעמיק קצת ברצון שלא להיות "לבד", ויראה שזה לא רק כדי שיהיה עוד מישהו בבית, אלא גם לא להיות "לבד" מבחינה נפשית, לבנות משהו גדול ביחד, משפחה.
זה יסוד שאפשר לבנות עליו בניינים מאד אידיאליים.
גם הרצון להתגבר על היצר בדרך כשרה, אינו גרוע. הרי כבר נאמר בגמרא, "דיינו שמצילות אותנו מהחטא ומגדלות את בנינו לת"ת".
אלא שגם זה אמור לשמש כחלק מרצון ליחס נפשי עמוק,
לא לשלול את הדברים הללו - אלא להציע לחשוב יותר לאיזה דבר גדול וחשוב הם יכולים לשמש.
[כעת ראיתי את הגיל שלך.. אז זה באמת משהו קצת אחר.
כי אם החבר שלך הוא גם כן בחור ממש צעיר - אז נכון שה"סיבות" הללו אינן מספיקות.
צריך לשקול - האם הוא בשל לשותפות הזו, מספיק אחראי ובוגר. יכול לבנות מתוכה משהו רציני.
צריך לא בקלות ראש, אלא בשלב מתאים - ומישהי שיש בניהם חיבור עמוק ואמיתי]
אז תנסה להסביר לו שהגורמים הללו, יכולים להצטרף בשלב מתאים - אבל לא להיות גורמים בלעדיים לנישואין בלי שתופסים ורוצים את המכלול: בנין משפחה, לקיחת אחריות לכך.
אנחנו לא מכירים את האדם, יש כאלה שבאמת בוגרים דיים גם בגיל צעיר. אבל מי שרואים שלא, שהכל "משחק", באמת כדאי שיביא בחשבון שמתחתנים עם מי שחושבים שיוכלו לבנות ביחד, באהבה ואחוה, לאורך שנים..
למה אתה חושב שכן?
נראה לי שזה אותו עניין של מתוך שלא אלשמה.
תנסה פשוט להסביר לו שלפעמים מניעים חיצוניים גורמים לנו לברור בצורה לא נכונה בשידוכים, ושכדאי שהוא יתייעץ עם רב או לפחות אדם ירא"ש.
לדעתי לא הכי בטוח שגם אם הוא טועה במניעים, אלא אם לא הבנתי נכון כי לא קראתי מעבר לתגובה הפותחת, הסיכוי לנזק כזה גדול כמו שאתה חושש.
חשוב תמיד לדעת ולשים לב מה הם המניעים באמת..
להתחתן מתוך כך שאני מרגיש בודד או רוצה אהבה או מישו שיכיל אותי... זה שורש לא טוב.
אדם צריך לחזק בעצמו את החוזק הנפשי ואת החוסן ולהתבסס בצורה יציבה וחזקה ומתוך כך לרצות להקים בית ומשפחה.. (וכמו כל דבר בחיים, כשאתה רוצה לעשות משו-לאכול שוקולד\לראות סרט...-מתוך כך ש...? שאתה אוהב וזה בילוי, זה עושה לך טוב ושמח...\או שזה בריחה מאיזשו נסיון קושי או אתגר....?..)אי אפשר שעל בסיס הבדידות\מניע אחר שבא מתוך חסך או חוסר ימלא לו את זה, הוא לא יכול להיות תלותי בזה שזה מה שישלים לו את החוסר או יעזור לו להתגבר.
הוא צריך להבין את זה.
זה נסיון לא פשוט בכלל, אבל הוא צריך לדעת שיכול להיות שזה איזשו נסיון שיש לו.. והוא צריך לדעת להתמודד ולעבור אותו ולא חלילה להדחיק או לברוח.. כן אמליץ שיחזק את עצמו-בתכונות בכשרונות בדברים שהוא אוהב וחזק... ואם אתם ביחד תשתדל גם אתה להאיר לו ולהעצים אותו בגובה העניים לא מתוך מסכנות או כילד קטן..
(יש גם את הצד ההפוך שאדם לא כ"כ רוצה להתחתן\חושש מלהתחתן כי הפוחד להרגיש בדידות למרות חיי הנישואים.. זה גם איזשו חשש, צריך לדעת שבאנו כדי להשלים אחד את השני וזה דבר מבורך וטוב להתחתן אבל צריך לזכור להיות בשלים, שמחים, יציבים וחזקים...)
בשורות טובות!!
כמובן שלא מתחתנים אם אתה רק מחפש פתרון לבעיות בדרך קסם ולא מבין שזה רק עוד שלב.
אבל מעט מאוד אנשים בעולם מתחתנים לחלוטין לשמה. אם בכלל, פרט לגדולי הדור שהיו כאלה בצעירותם, שגם זה נדיר בפני עצמו...
ואז אפשר להגיע עם זה למקומות מדהימים, שנזכה
למילה בעיה יש קונוטציות שליליות.
אבל כן נישואין זה אתגר ומשהו שצריך להשקיע בו המון כוחות. אבל בשמחה.
אולי גם להתחתן מתוך צורך זה גם טוב???
כשזה בא מרעיון רוחני והבנה עמוקה אז גם בזמנים מסוימים כשאי אפשר לממש את הצורך הזה האהבה נשארת חזקה ואיתנה.
בכל מקרה.. יש כמה דברים שצריכים לקרות לפני מחשבה ורצון לחתונה.. גם נושאים כאלה של בדידות ועוד..
זה מעורר את הרצון, זה טבעי ונכון.
אחרת עם הכל היה ורוד אז למה להתחתן? היה טוב לך בלבד שלך..
כמובן שצריך לשים לב לכך שבאמת האדם שעומד מולך הוא אדם בוגר עם הבנה מה זה זוגיות והפועל היוצא מזה הקמת משפחה. כשאדם מתחתן הוא הופך את המקום האגואיסטי אצלו למשהו רחב.. לנתינה לעמ"י. להקמת דור חדש ולהרבה יותר מזה. צריך לשים לב וכמובן להתייעץ (אולי עם רב שלו.. או רב שקשור אליו..) בכל מקרה זה מה שבעלי עשה כדי לבדוק שבאמת עושה צעדים מחושבים ושבאמת כבר כדאי/לא כדאי לו להתחתן כרגע.
בהצלחה!
אהבה שלא תלויה בדבר שהיא מולדת היא רק לבני משפחה, ואסור להתחתן איתם...
כל יהודי רוצה לקיים את רצון השם.
אמנם כדאי וראוי שגישתו לנושא תיעשה בצורה הנכונה.