אני בהתחלה לא לקחתי כי רציתי בלי.
וראיתי שזה נהפך למלא זמן וכבר לא יכולתי להחזיק יותר אז לקחתי אחרי 10+ שעות

לי היה חשוב לא להרגיש חולה שמרותקת למיטה, ובלי אפידורל לא הייתי במיטה בכלל עד סוף הלידה, ושעתיים אחרי הלידה כבר קמתי מהמיטה בכוחות עצמי כל פעם שהייתי צריכה.
חוץ מזה הרגשתי שההחלמה היתה הרבה יותר פשוטה מהלידה עם האפידורל, אבל זה אינדיווידואלי לכל אחת.
שלב הלחיצות - יש כאלה שאפידורל מפריע להן ללחוץ כמו שצריך, אבל אפשר לפתור את זה אם מחלישים או מפסיקים את האפידורל לפני הלחיצות

לי למשל אפידורל לא עושה טוב.

בלי אפידורל לא התאוששתי הרבה יותר מהר מאשר עם..
מפחדת מאוד לקראת הלידה.. מהצירים והכאבים

חוץ מההרגשה העוצמתית יותר בלידה בלי אפידורל והרגש של הגבורה אחרי..לא מצליחה לחשוב למה עוד כדאי לא לקחת אפידורל ולסבול כ"כ

אחותי לקחה וזה עשה לה כאבים בגב, משהו נורא

 

 

וחוץ מזה שאפשר בלי

 

אמא שלי ילדה 7 ילדים בלי אפידורל והיא מרוצה מזה

לק"י

אפשר גם בלי מכונת כביסה ובלי גז, ובכל זאת זה כנראה לא יהיה התרוץ לוותר עליהם.
(המשל לא אחד לאחד, אבל הרעיון שזה שאפשר בלעדי משהו זאת לא הסיבה לוותר עליו, סיבות אחרות אני מקבלת)

אפשר בלי לא חזק מספיק

לק"י

אבל זה שאפשר בלי זה- זה לא תירוץ.

ויש גם חסרונות במכונת כביסה, ועדיין רובנו רואים את היתרונות ומעדיפים לכבס במכונה.

קשה לי לומר שכולן היו מרוצות מזה, רק שלא הייתה להן ברירה. היום ברוך השם יש אופציה. אז למה לא?

אולי נפתח שרשור- למה לעבור טיפול שיניים ללא הרדמה? 

(אולי ההרדמה מסוכנת? אולי ההחלמה אחר כך קשה יותר? אולי כדאי לחוש את החפירות של הרופא- זה טבעי יותר)

 

טיפול שיניים עם הרדמה לא גורר יותר סיבוכים, אין בזה תופעות לוואי (כמעט אף פעם), ואין הבדל ככל הנראה בהחלמה.
ככה שההשוואה פה לא נכונה. כמו כל התערבות רפואית, מסתכלים לכאן ולכאן. יש כאלה שמבחינתן המאזניים נוטים לבלי.

אז לא חעשו את הניתוח??
אז לידה זה בשביל הרבה נשים לא פחות מפחד או מהכאבים כמו בניתוח.
ובאמת שטויות להתוכח על ההתאוששות אחרי לידה.. אז עוד שלוש ארבע שעות מנוחה..אז מה?
לי גם בלי אפידורל לא נתנו לקום מיד אחרי לידה

יש בנות שבשבילן ההבדל בהתאוששות היה שמיים וארץ. כל אחת לנקודת מבטה.
ושוב, אף רופא לא יסכים לנתח ניתוח פתוח אדם ללא הרדמה.
אני דיברתי על ההשוואה לטיפולי שיניים שהיא לא נכונה בעיני. אין מה להשוות.

אבל טיפול אצל שיננית כן עושים בלי הרדמה למרות חוסר נעימות.
אם את רוצה לקחת אפידורל אז תקחי, למה מפריע לך שמישהי לא לוקחת? אגב, לא כולן יכולות לקחת מסיבות רפואיות או במקרה לידת בזק, לפעמים גם אין מרדים פנוי.

ועדיין סובלת מהגב

ישר כשדיברו על חדר לידה ביקשתי אפידורל,
פחדתי ממה שיבוא בהמשך.
בפועל בגלל האפידורל הייתי מרותקת לשכיבה על הגב וזה גרם להאטות בדופק העובר.
בלידה השניה ילדתי בדרך
בלידה השלישית כבר ידעתי מראש שזאת לא אופציה בשבילי.

לדעתי המסקנה היא לא להינעל מראש על שום דבר.
לחכות עד פתיחה מספיק משמעותית שהאפידורל לא יעכב את תהליך הלידה
לשקול את הדברים בחדר לידה לפי ההתפתחויות.
אם הלידה מתפתחת לאט ולא יוצאת משליטה אפשר לקחת אפידורל כי ממילא את כבר בהשגחה רפואית.

לדעתי הרבה יותר קל להתמודד עם הצירים בתנועה ולכן האפידורל מגביל.
אבל איך שתרגישי.

לפעמים גם כ"כ רוצים אפידורל אבל עד שהמרדים מגיע כבר יש פתיחה של 9-10 וכבר לא צריך אפידורל.
זה אמור להיות נתון מעודד אבל מי שמראש רוצה רק אפידורל יכולה להיכנס להיסטריה מזה.

אני בעד להכיר חלופות, להכיר נהלים מתי נותנים ומתי לא, ולהחליט לפי תהליך הלידה הספציפי

אבל מזדהה עם התשובה.
רק רוצה לדייק - אני די בטוחה שאפידורל מעכב לא בגלל *פתיחה* לא מספיקה אלא בגלל שהעובר לא מספיק *נמוך* (אלו 2 פרמטרים שונים).
הסיבה היא שעם אפידורל שוכבים במאוזן וזה מקשה על התינוק לרדת למטה, ולכן חשוב שהוא יהיה כבר נמוך. ככה הדולה שעשיתי אצלה את ההכנה ללידה הסבירה לי, והיא מנוסה מאוד..

באמת אצלי העובר היה מאוד נמוך מלכתחילה, ואכן האפידורל לא עיכב אלא קידם..

והאפידורל עזר לי ללדת מהר יותר.

העובר היה במצג פנים ולכן לא ירד אז המיילדת התחילה להבין שזה המצב ואחרי הבדיקה אישרה את זה. שאלה אם אני רוצה לנסות לסובב אותו בעזרת תרגילים והסכמתי, האפידורל ניטרל לי את הכאב אז הייתי מסוגלת לשתף פעולה, מה שלא נראה לי היה קורה ללא האפידורל... ב"ה אכן הצלחנו לסובב אותו והוא יצא יחסית בקלות.

ילדתי בעבר גם כמה פעמים ללא אפידורל ואני מסכימה עם אלו שאמרו שיש תחושה אדירה של גבורה וסיפוק אחר כך, ונראה לי שפחות תופעות לוואי כמו רעידות, בצקת וכאב גב במקום הזריקה בימים שאחרי הלידה. אבל צריך פשוט כל פעם לשקול כל מקרה לגופו... לא לבוא מראש עם החלטות. הפעם הזאת האפידורל ממש קיצר לי את הלידה והסבל.

ן הזה

ועוד דבר: אפידורל יכול לעכב גם בפתיחה מתקדמת

העניין איתו הוא אחר:

שאם רוצים לקחת אותו ולהמנע או לפחות כמה שפחות להחשף לכל הבעיות שהוא גורר איתו

כדאי להפחית את המינון לקראת פתיחה מתקדמת ולא ללחוץ בלי הכרה

 

להיות עם אפידורל זה להיות במצב די פסיבי של "חולה". ההפך ממה שהייתי רוצה להרגיש במעמד המיוחד הזה של הבאת חיים
המחשבה שלידה זה משהו בעייתי שצריך לנהל אותו ולפתור בו כל הזמן בעיות, זה גישה מאד פטרונית כזאת

ובגדול ה' ברא את הגוף שלנו ככה שכשיש לנו את התנאים הנכונים הלידה אמורה לקרות בצורה טבעית, בלי התערבויות

גם כשמוסיפים התערבות של אפידורל וכו' אז הרבה פעמים הדברים דווקא מסתבכים

יש גם משהו מאד עוצמתי בלידה, משהו מעצים
שכשמחוברים לכל מני מכשירים מכל הכיוונים זה לא מרגיש לי מסתדר עם העניין

האמת שבסופו של דבר עוד לא זכיתי ללדת בלי אפידורל
אבל אם את שואלת אותי למה יש לי רצון כזה אז זה הסיבות

בע"ה מקווה שזה עוד יקרה...

מרגישה בדיוק מה שכתבת
בלידה שלי אני מנהלת אותה ולא הצוות
בלידה השניה המיילדת אמרה לי שאני יכולה כבר ללחוץ ומאוד נהנתי להגיד לה רגע, אני מחכה שיגיע ציר

אגב, 3 לידות כולן ללא אפידורל.
אבל, לידות קלות ומהירות בלעה"ר.

אי אפשר להשוות בין אשה לאשה, יש נשים עם לידות ארוכות ( כמוני) שעבורן אפידורל הוא הצלה.

מי שרוצה ללדת עם אפידורל-אני לא ממליצה לקרוא את הטקסט הבא
בקצרה- עם אפידורל ברוב בתי החולים מחייבים שכיבה על הגב. תנוחה כזו במהלך הלידה מנוגדת למצב בטבע בו ההגיון אומר שאישה תהיה בתנוחה בה כח הכבידה עוזר לה לנתב את התינוק החוצה ובה אין לחץ ישיר על הפרינאום כשראש התינוק יוצא(מגביר סיכוי לקרעים).
בנוסף עם אפידורל יש יותר סיכוי להתפתחות שרשרת התערבויות- אפידורל--ירידות דופק--זירוז--חוסר התקדמות/וואקום/קיסרי וכד'. כמובן שרוב המקרים הם לא כאלה, וזה יכול לקרות גם בלידה ללא אפידורל, אבל זה כן מגביר את הסיכוי למצב הזה. בנוסף כמו בכל התערבות רפואית, יש סיבוכים- כאבי גב במקום הזריקה, כאבי ראש שנמשכים אחרי הלידה, שיתוק מקומי באזורים מסוימים שנמשך לפעמים זמן ממושך, וסיכון כמו פריצת דיסק וזיהומים.
יש כאלה שאומרות שגם ההתאוששות יותר קלה בלי אפידורל אחרי הלידה.
מכל השיקולים האלה, בחרתי ללדת בלי. היתה לי לידה ארוכה מאוד, אבל היתי נחושה בהחלטה הזו ובסוף אני שמחה עליה.

בצירים הרגשתי שאין לי שום עניין בכאבים האלה ולקחתי אפידורל די מוקדם, למרות שזה די האט את התהליך- האפידורל הייתה אחת החוויות הטובות מהלידה!

אם זה תוצאה מהאפידורל- זה היה הדבר היחיד..
אני מודעת לסיכונים האחרים אבל ב״ה לי הייתה חוויה ממש טובה

בלידה היחידה (הראשונה) שלקחתי אפידורל סבלתי כ"כ בלילה אחרי שלא יכולתי אפילו להתהפך במיטה, שלא לדבר על שירותים ומקלחת אחרי הלידה... רק בבוקר יכולתי לקום עצמאית מהמיטה.
בלידות הבאות הלכתי אחרי הלידה כאחד האדם (בלידה השניה בערך שעתיים אחרי).
בלידה השלישית התקלחתי אחרי הלידה בחדר לידה ומבחינתי היה לצאת על הרגלים למחלקה, אך בגלל נהלי בית החולים יצאתי בכיסא גלגלים.
בקיצור מבחינתי עולם אחר!!
(וכל זה כשבלידה עם האפידורל, הוא כבר נגמר בפתיחה 10, כך שגם סבלתי בסוף..)
ועם תפרים בכל הלידות.

שמזריקים?
אפילו הרגשתי קצת את הלחיצות. ועברתי 3 אפידורל
דווקא יש לי חויה טובה. ו3 בלי ולידות קשות. סיוט

זה הדבר היחיד שלא השוותי בין בתי החולים, למרות שילדתי ב4 בי"ח שונים...

אבל גם יכול להיות שיש הבדל בין אישה לאישה, ועל כל אחת זה משפיע אחרת.

בלידה השניה, בקשתי גם אפידורל, אבל הגעתי לבי"ח עם פתיחה מלאה (לא בכוונה, ברגע שראינו שהצירים רציניים, הזמנו אמבולנס ותוך דקה על השעון הוא היה אצלנו). ואחרי שראיתי את ההבדל אצלי בהתאוששות בלי האפידורל, בלידה השלישית לא רציתי, והיתה לידה מעולה (ילדתי תוך שעתיים בערך מההגעה לביה"ח)

ובלידה הרביעית, בגלל האורך והעייפות אולי בדיעבד הייתי צריכה לקחת. פשוט לא ישנתי כמה לילות לפני בגלל צירים, והלידה עצמה היתה לאורך כל הלילה, ורק רציתי לישון.. אבל אח"כ במחלקה התקלחתי, ישנתי כשעתיים ואז טיילתי חופשי עד לתינוקיה הרחוקה (מאוד מאוד!!! סורוקה...) לחפש את העולל שטרם הושב אלי.

ובכל זאת בוחרת עם.

גם אני ככה, אני לא יכולה לבחור לסבול מראש.

האפידורל בלידות מתקדמות בד"כ אינו מעכב.

חוסר התפקוד מיד אחרי הלידה הוא כל כך זמני שזה שווה לי.

אין לי טראומה, למרות שהלידות בלי אפידורל היו כל כך מהירות אבל טראומטיות ועוצמתיות מבחינת הכאב שאני לא מסוגלת "להזמין" מצב כזה מראש.

לדעתי זה אחד ההמצאות הענקיות!!

 

כנראה זה אישי כי לי היה דווקא הפוך-
בלידות עם אפידורל היה לי יותר קל בשעות הראשונות אחרי הלידה. בלידות בלי הרגשתי יותר חולשה ברגליים וקושי לעמוד וללכת בשעות הראשונות. אחר כך כבר אותו דבר עם או בלי.
ולגופה של שאלה-
אני הפסקתי לקחת אפידורל אחרי שלמדתי שיטת אמית וכבר לא הרגשתי צורך באפידורל. בלידות הראשונות שלא היה לי כלי משמעותי ביד לקחתי אפידורל והיה לי מצויין!
השיקול בעיני למה לא לקחת אפידורל- כמו כל התערבות פולשנית יש לה את הסיכונים שלה. אמנם לרוב הכל בסדר ואם צריך אני לגמרי בעד כן לקחת. בסך הכל זו נחשבת פעולה בטוחה כיום וחשוב שתהיה חוויית לידה חיובית.

3 עם אפידורל 3 בלי
לא מבינה למה לסבול
נכון שהייתי על הגב וקראתי תהילים. אבל גם בלי אפידורל הייתי במיטה עושה נשימות ולא רוצה לשמוע אף אחד. איך אפשר לעמוד?

העניין הכי חשוב בעיניי בלידה ללא אפידורל זאת הכנה מראש והרבה
יש המון דרכים להקל על הצירים ע"י תנועתיות. רק עם נשימות נכונות מאוד קשה לעבור לידה ולכן מאוד ברור שהיה לך סבל.

לק"י

נכון שלא התכוננתי ללידה, אבל גם עם מה שכן עשיתי: מקלחת חמה ו"לדחוף קירות", סבלתי ביותר.

כמובן שאקדים ואומר שיש נשים שהאפידורל הוא הצלה עבורן והוא ממש מקדם את הלידה!!

ולעומתן,

יש נשים שממש לא...

 

האפידורל מאט את הלידה, ואת כל התהליך (ברוב המקרים)

גורם לכאבי גב לאחר מכן

עלול להשפיע על עניין התפרים, כי לוחצים מבלי להרגיש

עלול להשפיע על העובר- גורם לירידות בדופק, מאותה הסיבה: לא מרגישים, אז לא לוחצים

 

ממליצה לך לנסות בלי, ודעי שיש עוד דברים שיכולים להקל

כמו גז צחוק.

את המסיכה חשוב לשים לפחות 5 דקות ברצף ולא להסיר מהפה, אחרת זה לא אפקטיבי.. 

גז צחוק מקהה את התחושה, וגורם לתחושת טשטוש עדינה אצל האם

הוא אינו עובר לא לאם ולא לעובר ונחשב לקל ביותר

 

 

כמובן שאפשר גם לנסות

מקלחת חמה (לא רותחת) - וזאת כמובן אם אין ירידת מים עדיין

תנועות

 

בהצלחה והכי חשוב בידיים מלאות!!!

 

 

אחרי כל לידה אני אומרת לעצמי אוי למה לא לקחתי גם הפעם התלבתטי מאוד ובסוף זרמתי ולא לקחתי..
אז אין לי למה להשוות אבל אני יכולה להגיד לך שאת שבלב הצירים שעברתי עם אוזניות גז צחוק וישיבה על כדור צרחתי את נשמתי והרגשתי שבטוח נפתחים שערי שמים בסופו של דבר זו חוויה מעצימה
ישר אחרי יכולתי לקום ולהתקלח הרגשתי מצויין
יש נשים שגםמאפידורל מצויין להם אבל צריך לקחת בחשבון שלכל התערבות יכולות להיות תופעות לואי וסיבוכים אני באופן אישי מפחדת מזה יותר מאשר מהכאב

הכי טוב לזרום לעבור ציר ציר ואם מרגישים שלא יכולים יותר לקחת

כתבו כאן במס' תגובות שלאחר מתן אפידורל צריך לשכב על הגב, ובתגובה אחת כתוב אפילו שברוב בתי החולים מחייבים שכיבה על הגב. זו טעות.

 

לקחתי אפידורל מס' פעמים. אז זה נכון שאמרו לי לא לרדת מהמיטה, אבל אף פעם לא אמרו לי לשכב על הגב, בוודאי שלא חייבו אותי בכך. תמיד שכבתי על צד שמאל, (כי כך הבנתי שהכי מומלץ מבחינת העובר), מידי פעם הסתובבתי לימין, חזרתי לשמאל, בקיצור שכבתי איך שאני רוצה ממש עד הלחיצות, ואף פעם לא אמרו לי ובוודאי שלא חייבו אותי לשכב בתנוחה מסויימת.  גם כל פעם שהתחשק לי והרגשתי צורך, פשוט התיישבתי במיטה לכמה דקות, ואז חזרתי לשכב על הצד.

 

בקיצור, לפחות לפי הניסיון שלי במס' לידות, יולדת שמקבלת אפידורל פשוט צריכה להישאר במיטה, אך ממש לא חייבת לשכב על הגב דווקא - (שקראתי שזה לא כ"כ טוב גם במשך ההריון, כי הרחם לוחץ על כלי דם גדולים, ומחליש את זרימת הדם לעובר ועלול להאט את הדופק שלו). 

 

באופן אישי ממליצה בחום לקחת אפידורל אם אין התוויית נגד, בדר"כ הופך את הלידה לחוויה חיובית נטולת כאב, ואם הוא עדיין משפיע, אז עוזר מאוד גם לכאבים שאחרי הלידה.

מחייבים שכיבה במיטה. כך היה לרוב החברות שלי(לא ילדתי עם אפידורל ככה שאני לא יכולה לספר מניסיון אישי). כך או כך שכיבה פחות מומלצת בתהליך הלידה, לפחות לא בכולו.
יש היום התקדמות בנושא והיום יש בתי חולים שמאפשרים גמישות עם אפידורל וללדת על ברכיים וכד', שזה מדהים. אבל עדיין הרבה מאוד מיילדות ידרשו ששלב הלחיצות יתבצע על הגב וידרשו ניטור רציף עם שכיבה במיטה בלי לזוז עד כמה שאפשר.

מה שניקרא אפיקל שזה אפידורל שאפשר להתהלך איתו, אבל צריך לברר בדיוק היכן..

מעכשיו זה יהיה רגע מבאס - לא הרגשתי שינוי .
לא בהתאוששות ולא בכאב. ( יותר או פחות )
מה שקרה אצלי שיהיה אפידורל היה חלש אצלי( שערי צדק)
ואני חושבת שיהיה לי יותר קשה שבחרתי לא לקחת . הרגשה שיכלתי למנוע כאב מיותר, ולידה שהתקדמה די מהר ועדיין לא הבנתי ועכלתי לכאב החזקים ולידה הפעילה עצמה...

שלפעמים לוקחים אפידורל והוא לא משפיע.

לא האפידורל גורם לכאבים אלא השכיבה על הגב
בתור אחת שעברה ארבעה קיסריים וההרדמה היא אותה הרדמה כמעט , כשאחרי הניתוח שכבתי רק על הגב עד הירידה מהמיטה סבלתי מכאבי גב איומים לאורך זמן ולעומת זאת כשהפקד י לשכב על הצד ולהחליף כל הזמן וכמה שפחות על הגב לא היו כאבים . לדעתי זה מ שכיבה על הגב כל מהלך הלידה ואשמח לשמוע מתוך סקרנות מי מכן שהיתה עם אפידורל אבל שכבה על הצד וישבה האם סבלה גם מכאבי גב

זה לא היה כאבי גב רגילים..
זה היה כאב ממש נקודתי במקום ההזרקה.

גם אחרי לידה בלי אפידורל יש כל מיני כאבים.
ככה שבעיני זה לא הסיבה היחידה.

ובכל אופן סובלת באופן קבוע מכבי גב ללא קשר לאפידורל, אלא בגלל נפילה לא סימפטית במיוחד, שגרמה לשינויים באחת החוליות בגב התחתון..

אני ילדתי בלי אפידורל בעמידה על הברכיים. גם אחרי הלידה די מהר הסתובבתי בחדר או ישבתי. בעיקר ישנה על הצד. יצא שכמעט לא שכבתי על הגב, ובכל זאת סבלתי מכאבי גב במשך תקופה. ככה זה, ההריון והלידה משפיעים גם על זה ועל כל אחת בצורה שונה.

וילדתי בלי אפידורל. זה כאב שלדעתי נובע באופן כללי מהשינוי הפיזיולוגי שהגוף כבר ותזוזה של עצמות באזור שם. אבל לא על הכאב הזה מדובר, יש לי חברות שיש להן כאב חד באזור הזריקה מידי פעם, גם חצי שנה אחרי הלידה.

וחוץ מהלידות ללא אפידורל עברתי גם 2 לידות עם (ושמחה בזה כי בסיטואציה שהייתה זה ממש עזר וקידם אפילו).

ועם אפידורל אפשר לשכב גם על הצד, לא חייבים לשכב על הגב לאורך כל הלידה

 

אני דוקא כן שכבתי על הגב הרבה שעות עם אפידורל ולא סבלתי מכאבי גב אחרי הךידה

כי אני מחוברת ללעבור את התהליך כמו שהוא
מרגישה שדווקא הכאב מוציא מתוכי כוחות ועוצמות עם מקומות שלא הכרתי
זה הופך את כל התהליך לעוצמתי הרבה יותר כי זה זמן שמעביר אותי כ''כ הרבה בגוף וגם בנפש- האומץ וההתכווננות שזה דורש..זאת הזדמנותלמפגש עם האני הפנימי שלי ועם הקב''ה
הזדמנות להצליח להרפות ולמסור את עצמי לגמרי לקב''ה ולהסכים לאבד שליטה

אני מאמינה שיש משמעות לתהליך כמו שה' טבע בנו
ויותר נכון לי להיות בתוכו

אם אני צריכה מנוחה אני לוקחת גז צחוק שממש מרגיע אותי


אבל..העיקר זה לצאת בחוויה טובה
וגם על עצמי אם ארגיש שלהמשיך טבעי יוציא אותי עם טראומה אז אקח אפידורל
זה לא אידאל קדוש ובכל מחיר
צריך הקשבה עצמית

עכשיו אין לידה שלא עבר לי בראש- וואי אני רוצה אפידורל עכשיו
אבל בגלל שבפנים אני יודעת כמה אני לא רוצה אז תמיד עניתי לעצמי שאני לא עונה לבקשה הזאת בציר הזה אלא רק בציר הבא
ובציר הבא אני אומרת-לא עכשיו אחליט,.נחכה לתיר הבא...

היא חולשה. ומי ש"מצליחה" למשוך וללדת בלי אפידורל- זו הצלחה.

אני כל כך לא מבינה מה ההצלחה בזה? למה נשים כל כך רוצות להצליח ללדת בלי-

הטענות שהועלו כאן נגד נראות לי קצת כמו דמגוגיה זולה-

ללדת זה כואב! מאד! נשים צורחות את נשמתן מכאב- אבל מעדיפות לסבול העיקר שיוכלו לספר שילדו בלי אפידורל?

נראה לי שזה קצת משהו חברתי 

כי יש להן טראומה מלידה עם אפידורל.
או כל סיבה אחרת.

לא כל דבר זה לחץ חברתי. כי היום הלחץ הוא דווקא לכיוון של ללדת עם אפידורל.

ואולי אף אחת מהן לא מלחץ חברתי.

התכוונתי שיש איזו תחושה שללדת בלי אפידורל זו הצלחה שכדאי לחתור לה

(ראיתי הרבה פעמים שיעצו לנשים: תנסי בלי, מקסימום תקחי אחר כך)

אבל אי אפשר לזלזל בתחושות של אחרים גם אם זה נראה לא הגיוני מהצד.

פשוט הבעתי את דעתי

סליחה.

לא מנסים לשכנע פה. כל אחת מספרת למה היא בחרה כך או אחרת.

אני אישית ילדתי בלי אפידורל וזה היה נטו מבחירה אישית ואני לא מתחרטת על זה עם כל הכאב שעברתי.

הפחד מהזרקת האפידורל (ושאולי אזוז באמצע בגלל הצירים) והחשש מהתערבויות שונות ותופעות לוואי כפי ששמעתי מנשים שקרה להם- הפחד הזה חזק יותר מהפחד מכאב.. אצלי כמובן

יש המון רוח ובאזזז סביב ללדת טבעי.. וכל המדריכות לידה מטיפות לזה.

ולפעמים זה קצת מקטין את מי שרוצה ללדת רגועה, בלי לצאת מדעתה מרוב כאבים.

 

כמו כן בקשר לניתוח, לפני הלידה הראשונה קראתי המון, הרבה ספרים והרבה חומר באינטרנט

הרוח שנושבת מכולם, היא  שלידה בניתוח - זה סוג של כישלון

אחר כך היה לי מאד קשה להשלים עם הלידה שלי, ועם ה"כישלון" שלה, שהגוף שלי לא יודע ללדת

 

ולעניין עצמו- מצחיק איך כל אחת רואה את זה אחרת, כי ההרגשה שלי היא דווקא שכל הקורסים להכנה ללידה הם מאד מטיפים ללידה עם אפידורל...
וגם- הסיבה שרציתי ללדת בלי היא כי רציתי ללדת ר ג ו ע

לרוב בעיקר בקורסים מנחים על מתי אפשר לקחת אפידורל, כמה אפידורל זה טוב ועוזר. זו שעשתה לי את הקורס באופן פרטי גם לא הפסיקה להלל ולשבח את האפידורל וצחקה עלי שאני בכלל רוצה לנסות בלי כי מה הטעם?
בסיור שעשינו בבית החולים היה שקט בחדרי לידה למישהי בסיור שאלה את המיילדת אם יש כאן יולדות בכלל, אז המיילדת צחקה ואמרה "השתקנו את כולן עם אפידורל, איזה כיף! חכי שתהיה כאן לידה טבעית ואז תביני איך זה בלי אפידורל". מאוד מעודד...

מה גם שאף אחת לא באה לשכנע
אלא רק ענתה לפותחת למה לדעתה כדאי טבעי-כי זאת היתה השאלה

אבל את טועה במשהו אחד עקרוני
את משליכה את החוויה או התחושה האישית שלך וחושבת שזאת האופציה היחידה של לחוות לידה

את באמת חושבת שאני אסכים לסבול כדי לספר שילדתי טבעי?
זה מגוחך לחלוטין
למי אספר? ומה יצא לי מזה?
בחיים לא מחאו לי כפיים
ובאמת אין על מה

אז כנראה שאני בוחרת בזה כי זה הרצון שלי
ויותר מזה
כי כנראה אני לא סובלת מזה
כאב לא שווה לסבל
כואב לי נכון. מאוד מאוד מאוד לפעמים
אבל כשאני בוחרת בלהרגיש כאב אז כנראה אני לא מפרשת אותו כסבל

ואגב מעולם לא צעקתי צעקה אחת
כי זאת לא הדרך שלי להתמודד עם הכאב- אבל אם היה עוזר לי- מה רע בלצעוק?


אני יולדת בלי לקחת אפידורל כי אני מרגישה שהתהליך הכואב הזה מעביר אותי מסע פנימי וחושף בתוכי עוצמות ועולם שלם שלא קורה בלי הדרך הזאת
אני ילדתי לפני 3.5 שבועות ואני מחכה לפעם הבאה כי זה באמת רגעים מכוננים מבחינתי
וכן זה שווה לי את הכאב
אבל זה לא דמגוגיה
בסה''כ זה הנימוק לבחירה האישית שלי

את לא צריכה להזדהות
אבל מה העניין לפסול או להכליל?

ולא היתה מוכנה להתפשר ברגע האמת היא כל כך סבלה ולא נתנו לה .

אישה לא נמדדת בחדר הלידה!

אבל בהחלט יש סיבות טובות למה לא לקחת אפידורל..

מוזמנת לקרוא..

עם פחות סיכוי להתערבויות מיותרות
כי את תלכי עם האינסטינקטיים שלך ותדעי מתי ללחוץ
כי יש פחות סיכוי לטחורים וכו' בגלל לחיצות לא יעילות
כי תוכלי לקום ולהתקלח מיד אחרי
כי לא תסבלי מכאבי גב/ראש שהם תופעות של אפידורל שקורות להרבה נשים

ו... כי זה כיף ללדת לידה טבעית!

חוויה מעצימה של ממש לקרוע את השמים בצרחות

לק"י

גם עם האפידוראל זה טוב

את כותבת בזלזול ובתוקפנות שלא ברורים מאיפה הם מגיעים... יש כאן שיתוף של דעות לכאן ולכאן.

גם נשים עם אפידורל צורחות לפעמים בשלב הלחיצות.
כל אחת עושה מה שטוב לה.

הירידות האלו שלך ממש לא נעימות

זה כיף!

צר לי מאוד בשבילך שחווית הלידה שלך היא טראומטית.

ואם היית כותבת בכבוד הייתי מתייחסת קצת לתוכן של דבריך.

בגלל שזה משחרר אותך לזוז כמה שאת רוצה, איך שאת רוצה, עד הלידה עצמה. בשבילי זה היה מאוד משמעותי. עשיתי המון סיבובי אגן שהקלו על הכאב, או שכיבה על הצד במיטה והתנועעות מצד לצד (בהמלצת המיילדת, שלא אהיה מותשת בלידה עצמה), וגם זה עזר.

בגלל שזה מאפשר לך לחוות באופן מלא יותר את הלידה.

 

בעיניי, הכי חשוב לבוא בראש פתוח. יש נשים שחוות כאב גדול בצירים, אז האפידורל מקל ומאפשר חווית לידה נעימה.

 

אישית, ילדתי שלוש לידות בלי, והיו לי חוויות טובות (ברור שהיה כואב, אבל הצלחתי לסבול את זה, והיה לי טוב להרגיש בשליטה).

בצירים וזה עוזר

כי תכלס עם אפידורל בכלל לא כואב אז זה מצחיק לומר שזה עדיף בלי בגלל זה
אבל בהחלט התנועתיות היא משמעותית..מצד התקדמות הלידה

וגם -לך אולי הצירים נסבלים אבל הרבה שלא לוקחות אפידורל זה לא בגלל שהצירים לא כואבים מאוד


מה שכתבת ממש אמיתי ונכון לך כמובן..
לא מתכוונת לומר שלא

*זו התערבות בלידה שעלולה לגרום לשיבושים במהלך התקין של הלידה.
*סיכון להזרקה לא נכונה ולנכות זמנית/קבועה.
*עלול להשפיע על העובר
*גורם לחוסר תנועה שגורם לפעמים להאטה בלידה ולניתוחים.
*הגבלה בתנוחות הלידה שגורם לקרעים וללחיצות לא נכונות
*סיכון לכאבי גב במהלך הלידה והרבה לאחריה.


בוודאי שכל הנ"ל לא מחייבים ואלה רק סיכונים,
ובוודאי שיש גם סיבות למה כן לקחת. (שאלת למה לא).

לידה אחת מתוך חמש ב'ה הייתי עם אפידורל.
אמנם פחות כאב אבל א. מבחינה נפשית- הרגשתי שזה קורה בלעדי...אין מה להשוות לחוויה של לידה ללא אפידורל. עוצמת הרגש, החוויה הנפשית, הרוחנית, איך ש תקראי לזה...זה פשוט עולם אחר.
ב. יש רמת סיכון מסוימת באפידורל, גם אם היא נמוכה. יש מקרים מאוד לא נעימים שקורים מדי פעם. כמו אישה שנכנסה לתרדמת, וכד'
ג. לפעמים, אפידורל מעכב לידה. לפעמים, בגלל הצורך לא להיות בתנועה, הלידה קצת נתקעת ומגיעים לקיסרי. אלו אחוזים נמוכים, אבל קיימים.
ד. התאוששות - אישית,סבלתי מ סחרחורות והקאות שעות אחרי הלידה, ו כאבי גב חודשים אח''כ. מבאס מאוד.

זה נשמע שכל מי שיולדת ללא אפידורל הכל זורם
ואין בעיות או התערבות כמו וואקום זירוז ירידה בדופק..

לדעתי זה דבר שאי אפשר לדעת. כל לידה זה משהו בפני עצמו.

יש לי גיסה ש9 לידות ולא לקחה אפידורל אף פעם. וכל לידה סיפור בפני עצמו.
ואני... לא מבינה אותה. למה להתעקש לסבול שעות??
ואם לוקחים גז צחוק או טישטוש זה לא ניקרא התערבות בלידה?

שעם אפידורל עולה הסיכון להתערבויות אחרות  אפידורל יכול לגרום לירידת לחץ דם פתאומית מצוקת עובר וכו ויש נשים שהאפידורל מעכב את הלידה.. או ההרדמה עצמה או הצורך בשכיבה על הגב ואז יש גפ צורך בעוד התערבויות כמו פיטוצין וכו לכל התערבות יכותות להיות השלכות

בקשר לטשטוש או גז צחוק טשטוש כבר פחות נותנים כי הוא משפיע על העובר ותינוק שנולד יכול להיות ישנוני ולסבול מקשיי נשימה

גז צחוק מתנדף במהירות האישה מרגישה אותו רק בשניה של השאיפה עם הנשיפה הוא יוצא והוא גורם רק לתחושה קלה של סחרור או היי אבל לשניות בודדות ולא משפיע בכלל על הלידה (אבל הוא גם לא משכך כאבים..)

זה לרצות לחוות את הלידה במלוא העוצמה שלה.
החוויה עוברת דרך סבל מסוים, זה נכון.
אבל התכלית היא לא הסבל
אלא מה שעולה מתוך הכאב.
וזה מאוד עוצמתי, למי שמוכנה לזה.

והלידות יהיו קלילות תוך דקה בלי שום כאב.. מהשרשור הזה נראה לי שנשים יכתבו עצומה לה׳ שיחזיר מהר את התהליך הארוך והכואב בשביל בעולמה והחיבור לגוף

בחיים לא שמעתי שכאב חזק הוא חוויה. בעיני כאב זה טראומה של ממש.

אוף לא מצליחה להבין את כל הטענות פה.

גם הטענות כמו: יש סיכונים, מעכב לידה וכו' - הרי כל התערבות רפואית יש לה סיכונים

והשאלה מה גובר על מה- האם כאב עוצמתי כל כך של לידה לא מצדיק את הסיכונים הקלים שהועלו פה? בעיני מצדיק וחצי. וכנראה שכל אלו שכותבות פה לא חוות כרגע כאב של לידה ולכן מרשות לעצמן לקרוא לזה חוויה מעצימה. 

ואני דווקא ילדתי לפני 3 שבועות אז עוד לא שכחתי את הכאב
ושוב- זה מאוד ילדותי לחשוב שאם את לא מצליחה להבין אז אין מקום לחשוב ולהרגיש אחרת ממך

לך טוב אפידורל
מצויין

אבל תקבלי שיש כאלה שמרגישות אחרת

1. בעד טבעי ונגד או כמה שפחות להשתמש ברפואה הקובנציונלית. וזה לא רק באפידורל

2. נשים שפשוט מפחדות מהתהליך של הזריקה ומהחומר וההשלכות שיכולות להיות

אני באמת לא מבינה איזה חויה יש מהקללה בעצב תלדי בנים

גם נשים שהלידות שלהן קצרות וקלות ואין להן צורך באפידורל.

והכינה את עצמה לזה יכולה לספר לך שזו בהחלט חוויה מעצימה
הכאב של הצירים הוא בלתי נתפס בעוצמה שלו אבל מצד שני לגוף שלנו יש יכולת בלתי רגילה להתמודד עם הכאב
אני יולדת בלי אפידורל... צורחת ממש.. רואה כוכבים אבל אני ממש מרגישה איך כל ציר אני מצליחה להתמודד איתו וזה סוג של פריקה לצרוח ולהשתחרר ככה

איך מצליחות נשים לצרוח
ואני מכאבים לא מצליחה לצרוח.
וגם שהייתי שומעת יולדות אחרות צורחות הייתי נכנסת ללחץ נוראי.
ו3 עם הפידורל שלא נתנו לי לפני פתיחה של 5 ועד אז היו צירים שעוד יכלתי להתמודד איתם. אבל יותר מזה זה טרוף. קשה לי להבין איך אישה מוכנה לסבול עד כדי כך.

יש נשים שהרבה פחות כואב להן.

בראשונה קצת צעקתי
ובכל האחרות- נהיו שקטות יותר ו יותר.
בלי אפידורל.
נכון שהכאב הוא קללת בראשית.
אבל הסרת הקללה היא לא רק עם אפידורל.
הסרת הקללה היא גם לקחת את הכאב העצום, שהוא הקללה,ו להפוך אותו עצמו לחוויה מעצימה וקשר עם עם ה'.
לא רק להעלים את הכאב אלא להשתמש בו.
זה לא פשוט.וצריך הכנה נפשית ומוכנות פיזית ונפשית בשביל זה.
אבל כל עוד את רואה בצירים רק סבל טהור, באמת אין סיבה לא לקחת אפידורל.
אם רואים בצירים הזדמנות למשהו מעבר- זה נותן כוח לעבור את הלידה.
מניסיוני, כל לידה היתה שונה מאוד מבחינת מה שעברתי- גם פיזית וגם נפשית. והחוויות האלו חקוקות היטב בנפש.

עיקר העבודה מול כאב- היא במחשבה
כשבאתי עם מחשבות חיוביות
כשהצלחתי לרתום את המחשבה לתהליך-
כשהמחשבה היתה בקבלה של הכאב ולא במלחמה
כשהפחד לא ניהל את המחשבותהן גם הצליחו להסתכל אחרת על כל ציר

אני גם מכינה מראש משפטים לענות לפחד שלפעמים מופיע מתוך הכאב.

אם את באה עם מחשבה שזה סיוט וסבל ונורא ואיום ברור שתקחי אפידורל-וזה בסדר גמור

אבל מה שרצינו לשבור לך זה את ההכללה שתמיד זה חייב להיות סבל ושתמיד זה אומר שצורחים- כי נה את רואה שלא..
מעולם לא חשבתי לצעוק כי אותי לצעוק מפזר מריכוז
ואני בצירים הכי שקטה בעולם..מאוד מרוכזת בלחשוב מחשבות טובות שיתנו לי כח ולהרפות

שכאילו אם צורחים אז זה לא טוב
זה נשמע כזה לא פוטוגני לצעוק... ואני חושבת שלא צריך להסתכל על זה ככה
זה יכול להיות גם מאד טבעי ומשחרר למישהי. למי אכפת איך זה יראה מבחוץ?
כל אחת איך שמתאים לה להתמודד

אמנם פחות צרחתי(רק בשלב הלחיצות) אבל לאורך הלידה נהמתי לא מעט... קולות שאני מניחה שמבחוץ היו נשמעים מאוד מאיימים אבל הם עזרו לי מאוד ..

ואין בזה שום בעיה בכלל

כאן עניתי ככה כי נראה שהצעקה פה היא ביטוי לסבל בלתי נסבל
וזה לאו דווקא נכון

את הקול וממילא זה קורה גם בלידה.
אולי יש כאלו שזה בא להם רק בלידה.
ויש כאלו שלא יצעקו למרות הכאבים.

זה לא רק כח סבל , זה עד כמה הגעת מוכנה ועד כמה את מוכנה להתאמץ בשביל להתמודד בלי אפידורל.

אני אישית תמיד אמרתי לעצמי שאם יהיה מידי קשה או ארוך אז אשקול לקחת אפידורל למרות שזה מרתיע אותי.

שמעתי נשים צועקות וזה ךשוט תקע לי את הלידה! כנראה מהלחץ שהן עשו לי. סגרו את הדלת הלידה התקדמה שוב פתחו נעצרתי. זה היה נוראא!
(אבל ברור שהן לא אמורות להפסיק לצעוק בגללי😑)
אז גם לא צעקתי כי זה הלחיץ אותי. יש לי דרכים אחרות להתמודד עם כאב..

כל פעם ששמעתי בחדרים שלידי את הנשים צועקות, ממש רעדתי מפחד ולא יכולתי להתרכז בלחיצות, המיילדת ניסתה להרגיע אותי כל פעם, אבל זה הלחיץ אותי מאוד ששמעתי את הצעקות מהחדרים הסמוכים..

 

באחת הלידות שלי, בעלה של היולדת בחדר הסמוך הגדיל לעשות, ואין לי מושג למה, אבל כל פעם שהיא צעקה (והיא ממש צרחה!), בעלה צרח ביחד איתה בכל ציר, ובעלי ואני ממש לא הבנו את הקטע, נבהלנו ממש.. הוא צרח אפילו יותר חזק מאשתו.. 

 

שאלנו את המיילדת מה הולך פה, היא אמרה שגם היא לא ממש מבינה, ופעם ראשונה שהיא נתקלת בדבר כזה.. אבל יכול להיות שהוא כ"כ מזדהה עם הכאב של אשתו ורוצה להראות לה את זה, וזו הדרך שלו או משהו כזה.. לא יודעת.. בכל אופן זה מלחיץ לשמוע את זה כשאת בעצמך באמצע לידה..

עושה להם הרפייה.

יעזור לי להירגע במידה ואשמע צעקות מהחדרים הסמוכים..

באופן כללי כדאי לדעת שכל אדם הוא מיוחד. וכל אחד מרגיע אותו משהו אחר.. ומכניס אותו לריכוז משהו אחר.
אז זה שצועקים זה לאוו דווקא כי כואב..

היו לי לידות שהייתי מאד שקטה ומכונסת עם כל ציר - וזה היה לי מעולה

והיו לי לידות שממש צעקתי- וזה שחרר אותי ועזר לי

אין לי הסבר למה היה הבדל בין לידות, כל פעם התמודדתי איך שזרם לי

צעקות זה מלחיץ. לא משנה מה הסיבה. אני לא הרגשתי כלום עד פתיחה 5 ועדיין כששמעצי שצועקים זה עצר לי את הלידה.
מזל גדול שאני בתקופת החדר לכל אחת ולא בתקופה של וילונות שמפרידים. ככב כנראה לא הייתי יולדת עד עכשיו..

אבל כשאת שומעת מישהו שצועק כשחושבים שהוא סובל, או כששומעים מישהו שצועק כשחושבים שזה לא מסבל, אז זה משנה משהו בהרגשה.
ומודעות לזה שצעקות לא שווה סבל, יכול להרגיע.

צעקתי, היה לי לא נעים, ניסיתי להפסיק לצעוק - ואז פשוט לא הצלחתי ללחוץ. חזרתי לצעוק בלי לשים על אף אחד... לפחות היו לי רק עשר דקות צירי לחץ

 

בשתי הלדות הראשונות הייתי עם אפידורל ואמרתי למיילדות שזה כדי שלא לצעוק (כמו הצרחות שהיה בחדר לידי...)

המילדת אמרה לי לא, את לא תצרחי ככה. מפה לשם בלידה השלישית הגעתי ברגע האחרון ושאגתי שאגות איומות מהכניסה עד לחדר לידה. 

בלידה הבאה לא לקחתי שוב אפידורל, הפעם מבחירה, כי היה לי מאוד כיף ללדת בלי... 

אבל גם כשהיגעתי לפתיחה מלאה שאגתי שאגות איומות ונוראות זה היה דקה ואז בכי של תינוק, ואז מי שהייתה איתתי אמרה לי זה הסימן- כששומעים אישה צועקת, מיד אחר כך שומעים בכי...

בעיני יש משהו מדהים בחוויה של לידה ללא אפידורל משהו חייתי עוצמתי שלא הייתי מוותרת עליו, אבל כמובן רק בלידות קלות כמו שהיו 2 האחרונות שלי.

 

 

לק"י

עד שמקבלים, ובצירי הלחץ.....


לי לא כיף ולא נעים הכאב של הצירים. בא לי רק למרוט שערות מרוב כאב...
בלידה השניה האפידוראל היה כנראה במינון הטוב ביותר בשבילי, ב"ה.

יש עניין פיזי עד כמה שזכור לי שזה באמת משחרר את הגוף ללחוץ או משהו כזה.

לק"י

כבר לא זוכרת כמה צרחתי, עברה שנה בכל זאת
אבל זה משחרר נפשית, וגם פיזית נראה לי שנתקלתי במה שכתבת.

הצלחתי להוציא את התינוקת שלי רק אחרי ששניהם הפסיקו לצרוח.. היא ילדה כמה דקות לפניי..

שהיולדת צועקת וכל אלה שסביבה עוזרות לה לצרוח ביחד... (בעיקר כושיות כאלה)
מבינה למה זה "מפחיד", זה לא ככ הסגנון שלי אישית
אבל זה נראה לי גם מצחיק קצת... שיחרור לחץ משותף כזה...
מאד עניין של אופי

בלידה עצמה זה היה נשמע מפחיד..

שצרחתי ומהצוות נכנסו ושאלו אם הכל בסדר.
מה, לא צורחים כאן לפעמים?? ואני לא טיפוס עם תיבת תהודה משמעותית...
(המיילדת לגמרי הבינה אותי)

הלידות שלי ארוכות, עשיתי מגוון של הכנות רוחניות / נפשיות/ פיזיות/ לקחתי דולה לאחת הלידות. היו לי לידות מאוד מעצימות אבל גם כשניסיתי הכאבים הגיעו לסף שלא יכולתי לסבול יותר( והפתחיה זחלה, ככה הלידות שלי).חשוב שתדעו שיש נשים שאפידורל עבורן הוא הצלה ושגם עד שהן יכולות לקבל אותו הן עוברות לפעמים שעות של צירים כואבים . ושגם עם אפידורל לידה יכולה להיות חוויה רוחנית/ נפשית ופיזית מעצימה ועוצמתית מאוד.

וכל אחת מה שטוב לה

מבחינתי זה חלק מההתמודדות עם הכאב, זה לא אומר שאני סובלת יותר ממי שלא צורחת.
בלידה האחרונה התחלתי לשיר בצירים, ובאיזשהו שלב השיר הפך לצרחות. כל הזמן הזה הייתי לגמרי נוכחת, מודעת ופעילה בלידה.
מתכננת אותו דבר ללידה המתקרבת.

אני עברתי לידה בלי אפידורל מתוך רצון.
ואני יכולה לומר שלידה הייתה כואבת מאוד מאוד מאוד!!!
זה לא מצדיק בעיניך יופי. תלדי רק עם אפידורל אבל לזלזל סתם . לא יפה ולא ראוי ... בעיני יש מקום לשקול מקום של אישה
ומצבה בלידה ....

פה זה שזה עושה כאבי גב(שלוש לידות ולא היה)
שזה מאט את הלידה(לא היה)
שזה גורם לא להיות בשליטה(אצלי הפוך. הכאבים המטורפים גרמו לי לא להיות בשליטה.. לא הקשבתי למילדת. לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלרצות למות .. וברגע שהגיע האפידורל פה נכנסה השליטה.. יכלתי להקשיב .. הגוף התרפה.. וכו'
אז באמת, לא יודעת אם נסיון של מישהי אחת עם אפידורל אומר על מישהי אחרת, או יתן לך אינדיקציה כלשהי
רק הנסיון יתן
העיקר שילך הכל בקלות ובבריאות!!

גם אצלי אפידורל קידם את הלידה והחזיר לי את השליטה

כי מותר לקום המיטה הרבה יותר מהר
כי יש נשים שעליהן הוא משפיע רק חלקית (אולי לא רלוונטי לך)
כי הסיכונים שלו מלחיצים

אני ממש נהניתי ללדת בלי אפידורל (כן נהניתי..). נהניתי להרגיש את הצירים ולהתמודד איתם. נהנתי בעיקר בצירי לחץ שפשוט היה כ"כ ברור מה צריך לעשות ולא ללחוץ על עיוור. היה לי מדהים. בין הצירים הרגשתי סבבה כאילו כלום לא קורה, ופשוט היה חוויה מדהימה..(הסיפור לידה שלי נעוץ למעלה 'סיפור לידה עם טיפים חשובים').

מה זה מה שאת כותבת שהתכופפת לכריעה בצירים?
איזו תנוחה זו? לא שמעתי עליה..

כשמתכופפים לרצפה עם הברכיים. לרדת למטה. הסברתי?

לק"י

שלחו אותי להסתובב בתקווה שהלידה תתקדם, ובצירים ניסיתי את מה שכן ידעתי. אבל כאב לי ממש, וכלום לא עזר לגמרי

כמו כריעה של מוסלמים כזה?..

כמו שילדים יושבים לפעמים
כפות רגליים על הריצפה,ברכיים מקופלות עד הסוף,שאר הגוף באויר
כמו שהיו עושים פעם כביסה בנהר...

אני גם גיליתי אותה בלידה הזאת (השניה), ואין מה להשוות צירים עם ובלי...

ומה אני אגיד לך,
לדעתי עדיף עם.
כואב מאוד מאוד ומפחיד.
לקח לי זמן להתאושש מהכאבים והפחד.
כאבי גב זה בכל מקרה אחרי לידה.
הכאבים גב זה מהצירים, והמאמץ.
הדבר היחיד המבאס באפידורל לדעתי זה באמת ההליך עצמו, שלא נעים, וקצת מלחיץ.
אבל זהו.
העיקר שיהיה בהצלחה ובבריאות.

כנראה שזה אישי.
אם אישה יולדת לא על הגב אלא מתוך תנועה, הגב לא אמור לכאוב.מ

והאמת היה לי ממש נח וקל ללחוץ דווקא ככה
אני לא שוכבת לגמרי-מטה את המיטה לחצי ישיבה
ודווקא בלידה שילדתי על הצד פחות היה לי נח
ולא היו כאבי גב אף פעם

אז כנראה שהכל אישי ומשתנה..

ואגב- אני לא יכולה על 6 ובכריעה בגלל בעיה בברך..אז אין לי הרבה אופציות

ובאמת שלמרות שקראתי מלא על החשיבות של ללדת בתנוחה טבעית יותר
וזה באמת הגיוני

אבל בפועל על הגב אני לוחצת הכי טוב
זאת אני

ובואי נגיד שב2 לידות האחרונות - הלחיצות היו פשוט חלומיות -3 דקות גג ובלי כאב בכלל כמעט..
אז אני ממליצה בעיקר להקשיב למה שנח וטוב לכל אחת באופן אישי

לק"י

ובלידה השניה באמת הושיבו אותי על המיטה, וזה מעודד לדעת שיש כאלה שככה נוח להן יותר.
(לא שזה עזר לי יותר מידי. בסוף ה' ריחם עלי כנראה וסוף סוף היא יצאה במלואה).

אני סובלת מאוד מאוד מהצירים. אפידוראל זו מתנה בשבילי...

(רבי נחמן,סיפורי מעשיות)

אם זאת מתנה בשבילך-אז תשתמשי בה ותהני

ומניחה דיותר קשה ללחוץ יעיל כשלא מרגישים
ובאמת גם למתנה יש לפעמים השלכות פחות נעימות- ואם זה מה שנכון לך אז פשוט קבלי כעסקת חבילה..

לק"י

זאת לא היתה הבעיה.
פשוט לא לחצתי ארוך מספיק כל פעם


בלידה הזאת הרגשתי רק לחצים למטה, וזה לא הציק ולא כאב, רק בצירי לחץ כאב ושרף לי.

בלידות עם אפידורל הייתי פנויה פשית להנות ולהעריך את המתנה הגדולה שאני מקבלת

כשילדתי בלי אפידרל הייתי כל כך עסוקה בכאבים שלי שלא הייתי פנויה להרגיש כמה זה מדהים.

לא ראיתי הבדל בהחלמה אחר כך

אני מבקשת אפידורל מיד כשמרגישה שהצירים מתחילים להיות טיפה כואבים מהרגיל. הלידה האחרונה לקחתי בפתיחה 3. נראה לי שהאפידורל מזרז לי את הלידה. ילדתי פעם אחת בלי אבל היתה איתי דולה,בלעדיה לא הייתי שורדת את זה. זה כיף לחוות את הלידה ברוגע וללא כאבי תופת.כמובן תבקשי שלא יסממו אותך עד שלא תרגישי כלום.צריך שתרגישי סוג של לחץ מסוים באזור כדי שתדעי בערך מה קורה.אני עם אפידורל ממש הרגשתי איך העובר מתחיל ל"התברג" החוצה וקראתי מיד למילדת.
אל תהיי מקובעת על כלום.תגיעי עם ראש פתוח ותזרמי עם הגוף שלך.
בהצלחה.בקלות.בבריאות.ובידיים מלאות.

אותו מוקדם יותר כי אז הוא עלול לעכב את הלידה. מאוחר יותר הוא הצלה

אבל אצלי השאלה היתה הפוכה- למה ללדת עם???
מרגיש לי הרבה יותר טבעי ומשוחרר ולא יודעת איך להגדיר את הרגש הזה בלידה רגילה ללא אפידורל ואפשרות ללדת בצורה שמתאימה לך ולשנות צורה תוך כדי הלידה.
בשבילי- הייתי צריכה הרבה זמן בשביל להשלים עם זה שאני אצטרך לקחת אפידורל כדי להיות מוכנה לניתוח.

מקווה מאוד שנצליח בלי.

באמת הייתי ממליצה לך לשחרר את האפידורל- הוא פשוט חלק מהסיפור בצורה מובנת כמו לעשות מוניטור או פתיחת וריד..
וסה''כ בעז''ה טם לא תלדי בניתוח-אז מן הסתם תהני מהלא להרגיש כאבים..

והלוואי ותלדי לידה רגילה ובקלות

זה לא כזה ודאי

בלידה שניה הגעתי עם פתיחה מלאה, כאבים מטרופים

לא הצלחתי להזיז את עצמי לשום כיוון

ידעתי בראש שלי שלא טוב ללדת על הגב, אבל הייתי כלכך כאובה, שלא הצלחתי להזיז את עצמי, בקושי שני סנטימטר כדי להתרומם.

גם ההתאוששות - לא היתה קלה ולא נעליים, יום שלם הייתי עוד בהלם מעוצמת הכאבים, בקושי יכולתי לקום או לזוז.

אז כן, התקלחתי אחרי הלידה לבד, אבל אח"כ כמה שעות טובות היה לי קשה לקום.

 

כך שזה מאד אינדיבידואלי לכל יולדת ולכל לידה.

בדיוק ככה...

אני ילדתי 5 פעמים בלי אפידורל. בפעם הראשונה זה היה בגלל שראיתי יחסית הרבה אפידורלים עם תופעות לוואי שממש לא התחשק לי "להנות" מהן (אני אחות מיון והנשים הגיעו אלינו עם כל הבעיות...), בלידות הבאות פשוט הבנתי שאני יכולה יחסית בקלות ללדת בלי ומאז כבר לא מרגישה צורך לקחת. ב"ה הלידות שלי מהירות יחסית וקלות.

מי שמאוד סובלת מכאב זה גם יכול להאט את הלידה ולכן אולי כן כדאי לה לקחת אפידורל. מי שרוצה בלי, אין שום סיבה לדחוף לה את זה רק כי לאחרות זה יותר טוב...

זו היתה הלידה עם האפידורל
ואווו
הוא לא השפיע הרגשתי הכל
לא יכולתי לזוז /לקום

צרחתי כ"כ חזק מכאבים בלידה הזו
כמו שלא צרחתי בכל הלידות ללא אפידורל

ללא אפידורל הרגשתי שאני יכולה להתמודד אם זה בעמידה אם זה על כדור / באמבטיה


הכאב במקום הזריקה היה כ"כ חזק שהרגשתי אותו חצי שנה
וההתאוששות בלידה הזו היתה לי נוראית לעומת לידות בלי אפידורל
הרגשתי יולדת שנה שלימה

כי אני שקטה. ואף אחד לא רואה עליי שאני סובלת. כזו אני.
ממני שחיכתה בקבלה 40 דק' לפני לידה בשקט בשקט ומחכה בתור, לבד... (בעלי הלך לחפש חניה)
ואיך אפשר לקבל אפידורל אם את לא צועקת?
ואת לא סובלת? ואת בכלל לא נראית בלידה?
אז, לכל אילו שצוחקות על אלה שצורחות בלידה בלי אפידורל... תעשו בדק בית, איך קיבלתן את האפידורל? כמה ביקשתן? שלחתן בעל? צעקתן?
באופן אישי, ניסיתי לידה שלישית עם, חיכיתי לו כ"כ הרבה זמן, מבחינתי נצח. מעדיפה להתכנס בעצמי, להיכנס למקלחת, לקדם לידה בשקט וללדת ככה, הכי טבעי.

כי אני מסוגלת לעשות את זה. טבעי, פעיל, בלי שידקרו אותי בשום מקום בגוף. (כן, אפשר ללדת בלי וריד פתוח!)
אני אוהבת ללדת. להתגבר על הכאב בנשימות וגם בצרחות.
מאז ומעולם אני לא טיפוס של משככי כאבים (לא בכל מחיר..), אז לקראת הלידה הראשונה קיוויתי להצליח ללדת בלידה טבעית. חששתי יותר מדקירת האפידורל מאשר מכאב הצירים. לאחר שגיליתי שאני מסוגלת ללדת ללא אפידורל, והלידות שלי לא ארוכות ומתישות, פשוט המשכתי, ועם הלידות גם השתכללתי בתנוחות ובצורות התמודדות.
מאוד ממליצה ללדת על הברכיים. ולהתאפק לא ללחוץ לפני הזמן. בספר 'לידה פעילה' יש את כל ההסברים.

אני יולדת בלי, כי לידות שלי בדרך כלל מהירות ורב הלידה זה נסבל. גם מפחדת מתופעות לוואי ולא בא לי לאבד שליטה.
בקשר לצרחות, גם אם זה קורה אז מה? זה חדר לידה.