מה עדיף? לשקר לתלמיד ולהורים?

נראה לך שגם בכיתות נמוכות צריך לתת נכשל?

בכיתות נמוכות אני לא חושב שצריך לתת ציונים אלא פידבק
לדוגמה
אתה שולט בחיבור וחיסור
צריך לחזק לוח הכפל

נקודה חשובה

צריך להמלך קודם במנהל בית הספר מה נהוג אצלכם.

מה גיל הילד?
מה ההשפעות של נכשך עליו?
הוא מרגיש חלש?

אני מנסה לומר ששיקוף להורים זה חשוב אבל מדובר בילד ולא בהורים.
להורים אפשר לשקף בשיחה אישית.

בס"ד
אולי באותם מקומות שאת רוצה לתת נכשל תעשי הערכה מילולית ארוכה כפי שנעשה בכמה מהמקומות לכל המקצועות, תתחילי ממה היכולת הטובות ותסבירי גם מה הקשיים ועוד.

ואם זה מקצוע אחד אז יש סיכוי שזה לקויות למידה שמפריעות באותו מקצוע?
כיאלו כדאי לבדוק מה גורם לו להיכשל אפשר גם לשבת איתו על איך הוא עשה את המבחן האחרון ומה קשה לו במבחנים ןכו'

אהבתי.

אבל צריך לחשוב איך עושים את זה בפועל- כי לרוב אין מקום לזה בתעודה.

וגם השאלה היא איך הילד מקבל את זה. הרי ברור שאם אין לו ציון, אז הוא מתקשה.. הוא לא כמו כולם.. האם זה לא כמו לתת ציון נמוך? 

 

כמובן שלאורך כל השנה יש סיוע ועזרה לתלמידים האלה. לא מחכים בשביל זה לתעודה.

לרשום הערה מילולית בונה זה להגיד אנחנו לא מתעלמים מהבעיה תנסה להתגבר עליה.
לתת ציון נכשל זה להגיד אתה אפס וזהו.
זה מזעזע,
ויותר מזעזע שמורים שמחנכים נפשות רכות לא מזדעזעים מזה (אני בטוחה שהרוב לא בעד נכשל, אבל עצם זה שיש אופציה כזאת היא נוראית)

להורים שלו לדעת?

במיוחד כשבמקרים של ציונים טובים יש מספרים. ברור מה המצב, השאלה איך מעבירים את המסר.
גם לילד וגם להורים.
נכשל זה חותמת מכוערת, לא רלוונטית ומשפילה.
תחשוב שעל התמודדות כלשהי בחיים שקשה לך איתה היו מסמנים אותך בתור "נכשל".

בד"כ כשילד לא משקיע זה יושב על משהו, זה לא סתם, כל אחד באופן טבעי רוצה להצליח.
נכשל לא יקדם לשום מקום ולא יתרום לאף אחד.

לא הבנתי, איפה הם נמצאים עד התעודה? ואיפה האכפתיות הגדולה של המורה הייתה עד התעודה? רק עכשיו נזכר המורה ליידע אותם? כשכבר מאוחר ונגמרה המחצית/השנה?

ובעניין הזלזול, אז התלמיד לא צריך תעודה כדי לדעת שהוא נכשל הרי סו"ס הוא נכשל במבחנים או לא עשה אותם בכלל. התעודה היא סוג של חותמת. כשכותבים ציון זה גם נתפס כמשהו מוחלט אבל סו"ס יש עוד מספרים מעל וכו׳, לעומת זאת מילים זה כבר שינוי מהותי מול מספר והכאפה גדולה בהרבה. הבעיה בכאפה הזו היא שלנוער יש ארעיות בדימוי העצמי וזו כאפה שיכולה לגרום לנער להגדיר את עצמו נכשל ואם זה ח"ו קורה אז בהחלט גרמנו נזק.
דימוי עצמי קשה לתקן, אבל ציון נמוך ויחס ללימודים זה דבר שישתנה במהלך החיים. ציון נמוך זה נקודה בהיסטוריה, נכשל זה תיאור של החיים.

הערת העורך: איני מורה, אבל השרשור היה בראשי ולכן נכנסתי ועניתי.

מזדהה עם ההתלבטות של פותחת השרשור.

(אני מלמדת ביסודי).

אם בתעודה נזהרים (ובצדק) מפגיעה בתלמיד, ואת השיקוף האמיתי עושים רק מול ההורים- אז בשביל מה צריך תעודה?

אני הגשתי תעודות לחתימה אצל המנהל וחזרו אלי כל הנכשלים ונתבקשתי להעלות.
לא שקרתי שכתבתי נכשל.

צריכה להיות נורמה בית ספרית לכאלו מצבים. לדוגמא: להשאיר את הציון ריק ולתת רק הערה שמשקפת מה הילד יודע.

חשוב לזכור שתעודה היא מסמך שאפשר לבוא איתו אחכ לוועדות.
והורים יכולים לבןא ולהגיד- איך את אומרת שהמצב של הילד שלי כזה גרוע אם הוא קיבל ציון כזה וכזה.
ציון חייב לשקף את האמת. והאמת אגב היא לא רק הציון של המבחן אלא גם עבודה בשיעורים ושיעורי בית.

ואם הציון נמוך מידי. במיוחד ביסודי- לדעתי עדיף לתת רק הערה מילולית ובה לשקף את המצב בצורה חיובית

ומה שמוטל עלי לעשות כמורה בבית ספר לו דומה.

גם אם אני מאמין בציינון כזה או אחר ישמחוייבות לבית הספר.

וזה הדבר הקובע.

אם לא. אפשר להתפלפל.
וכמובן לשקף בצורה מדויקת ואמיתית.

באמת יש צד שהתעודה אינה משקפת לגמרי את המציאות וכד', אך מצד שני, צריך לזכור שבזכות התעודה המורים יושבים לעשות סיכום, מדברים עם ההורים ומדווחים להם וכד'. התעודה בעצם גורמת לנו לעשות פסק זמן ולחשב מסלול לגבי המשך השנה / שנה הבאה.

 

אני ממש מזדהה עם ההתלבטות שעלתה כאן בשרשור, ונראה לי שצריך פשוט לצאת מנקודת הנחה שיש תעודה, ואין בכוחנו לשנות את זה. ועכשיו- לחשוב איך עושים את זה בצורה הטובה והיעילה ביותר, וכמובן- הכי פחות פוגעת...

לדעתי העיקר זה הילד והתחושה שלו. 

 

אצלנו בגדול לא נותנים נכשל, אבל במקרים מיוחדים ניתן לקבל אישור כן לתת.

אני מלמדת בבית ספר יסודי.

 

לדעתך יש הבדל בין תלמיד שיש לו קושי אובייקטיבי, לתלמיד שלא משקיע?

התעודה היא תוצאות

אבל כדי לשקף באמת את המציאות- לא נותנים ציון במקצוע שהוא ממש נמוך, ובמקום זה כותבים הערה קצרה.

בנוסף, שולחים להורים מכתב מפורט עם מצב הילד. (כמובן אחרי שכל המחצית היו שיחות עם ההורים. זה לא אמור לבוא להם בהפתעה)

 

 

אבל אני יכול לענות כבעל ניסיון של 6 שנים כתלמיד ביסודי..
לתת ציון נכשל זה כמו לומר לתלמיד-'אתה גרוע.' זה לא כמו לומר לו את זה בשיחה כי זה מונצח, מודפס בתעודה שחור על גבי צהוב.
יש תלמידים סוררים שזה עשוי לאפס אותם, אבל אם זה לא המצב, לא חבל על הילד?

הארת את עיני! אני שמחה תמיד לשמוע גם דעות של אחרים ושל כאלו שחוו את זה בעצמם. זה עוזר לי לראות את התמונה הכוללת. תודה!

יש שיתפסו את הנכשל כמשקף את אותה תקופת זמן (ואפשר לנסות עוד פעם) ויש שיתפסו את את הנכשל על הבן אדם, כלומר אני כישלון/נועד להיכשל בתחום המסוים.
אני זוכר בכיתה ט שהמחנך אמר שאם הוא רוצה לראות שיפור הוא משתדל לראות מה טוב לתלמיד, האם ציון נמוך יגרום לו להתעשת או להפך, ציון גבוה יעודד אותו (אני בן 24 ועדיין זוכר את זה, כנראה זה אומר משהו...)

זה באמת תלוי בגיל.

 

אני שאלתי בעיקר לילדים מכיתות נמוכות ביסודי.

 לתת ציון נמוך אך לא נכשל.
נניח 56 זה הציון הכי נמוך - ולכתוב חלש במקצוע.
נכשל לדעתי, לא יתן לילד לגיטמציה להתקדם.
 

לא פוגע? לא מוריד את המוטיבציה? מבחינת הילד יש הבדל בין ציון נמוך לנכשל לדעתך?

התעודה היתה מילולית.

ואין לך ילד שאין מלים טובות להגיד עליו. כך התעודה היא תמיד דבר חיובי ומחזק.

גם דברי ביקורת, אם באמת צריך, אפשר לנסח בצורה בונה ומעודדת.

עד שעברנו לגור בעיר הגדולה והילדים עברו למוסדות ותיקים וממוסדים, ואז פגשנו את השיטה השבלונית והמקובעת, שספק עד כמה יהודית היא בשרשה, של תעודות עם ציונים חותכים וחורצים.

הלואי עלי!

בתור תלמידה, זה הדבר הכי לא יפה וכ"כ פוגע בתלמיד. גם תלמיד שהלימודים זה הדבר האחרון שמעניין אותו....

אל תכתוב ציון, תשאיר את זה ריק. בלי כל הערה או משו, ותדבר עם התלמיד באופן פרטי, הרבה יותר מועיל והרבה פחות פוגע.

 

סתם המלצה.

מבחינתך עדיף שישאר ריק? הרי כולם מבינים שאם זה ריק זה אומר שהיה אמור להיות ציון נמוך, לא?

על מה שכבר נאמר לפני, רק אאיר שלגבי איך משקפים להורה את המצב של התלמיד עבור זה יש אסיפת הורים וגם את מספרי הטלפון שלהם. תקשורת עם הורי התלמידים צריכה להיות רציפה ושוטפת במהלך השנה. בעיניי זה חלק ממהלך חינוכי בריא, הן מצד המעורבות ההורית שהכרחית והן מצד התלמיד, שרואה שהוריו מעורבים ויש גיבוי למורה ומענה תומך מבית ומצד בית החינוך. במצב כזה לתעודה אין הרבה משמעות מבחינת הדיווח, אלא סה"כ נייר של 'חשבון נפש' לתלמיד. וכשזה כך המטרה לעודד ולדרבן להמשך. אין עניין לשקר, אבל כן למצוא דרך להביע אמון ביכולות שלו להיות הכי טוב שיכול, ולזכור שהציון הוא לא המדד להיותו אדם טוב, משקיע ומתאמץ.
לכל אחד חוזקות אחרות.

כבר שמעתי על מקרים שהורים לקחו את התעודות והלכו לכל מיני אנשים ומוסדות והראו את התעודות הטובות של הילדים שלהם (הבי"ס נתן ציונים טובים כדי לא לפגוע בילדים), והציגו כאילו אין לילד שלהם שום קושי.

לצערי, עדיין תעודה זו ההוכחה על מצב התלמידים, ולא כל עשרות השיחות שהיו עם ההורים...

או שכשבית הספר טען בוועדות שונות, הציגו את התעודות כטיעון נגדי

אם כך ההורים עושים, אז הדילמה פה רצינית ביותר.

אז אולי צריך במקרים כאלו להוסיף הערה על התעודה, משהו כמו: לתעודה זו מצורף מכתב או הערה משמעותית אחרת. ואז מי שיראה את התעודה יבין שלא הכל חלק.

ציון כמעט טוב מאוד בהכנת שיעורי בית. אני משערת שהיה צריך. היא קראה לה ואמרה לה שהיא כתבה לפני הטוב מאוד את האות כ'- קיצור לכמעט, ושזה כתוב בעיפרון כדי שאם במחצית הבאה היא תשתפר בזה, המורה תוכל למחוק את הכ'.
הייתי בעצמי בכיתה ז' או משהו כזה ואני זוכרת שמ מ ש התרגשתי מהמעשה החינוכי הזה של המורה!! נראה לי כ"כ נכון. הרי גם אצל הקב"ה אפשר לתקן, אז אצל בשר ודם לא?!

התרגשתי לקרוא את התגובה הזו. הלואי והייתי כזו מורה חינוכית..

על התשובות והנקודות החשובות שהעליתם פה.