יצא לי מבולגן מקווה שהבנתם
יצא לי מבולגן מקווה שהבנתם
זה קשה מאוד, מזדהה, אבל זה שווה בשביל השפיות שלך ושלהם...
שמה מוזיקה ועושה להם משחק התנועות,ריקודים, או כל מיני משימות
הם ממש נהנים מכאלה דברים
או פשוט משחקת איתם בקוביות ובמשחקים שלהם
(לי יש גם תינוקת בת שנה וחצי אז צריכה להתאים גם לה)
או הכי כיף- להכין יחד בצק לעוגיות או עוגה
לתת להם צלחת לברור קוואקר ושיערבבו שלל חומרים עם טעפה מים - מעסיק אותם מלא
אח''כ צריך לטאטא אבל זה שווה את זה
פאז׳לים,יצירות, משחקי דמיון,הרכבות, בטבות,
ולשבת איתם לסיפור
לשים גרסיים על הידיים לעשות הצגה
בימבות
דורש יצירתיות איך בדיוק...
אבל ככה הם מרגישים שאמא איתם.
נגיד קיפול כביסה - שהם יביאו לך בגדים, שיתחפשו למשהו,
אם אני מקפלת כביסה עם הבן שלי (שנה וחצי) זה 50% משחק "קוקו". נכון, לוקח יותר זמן ומצד שני המטלות ממולאות בלי שהוא בינתיים מייצר עוד מטלות.
את עצמי כילדה (בת 3) יושבת ליד אמא שמניקה ושומעת סיפור.
הלוואי.... אבל אין כזה
לעשותו איתם עבודות בית זה פיתרון מצוין שאת גם אומרת שעבד לך, אז אין לך עצבים לזה.. אבל לבלאגן שקורה עכשיו יש לך פחות עצבים לא?
לצאת עם שלושה קטנטנים זה באמת קשה אבל אפשרי
את צריכה להחליט מה יותר קשה ומה פחות קשה ולהבים שאין פתרון קסם ושזה לא הולך להיות קל זו תקופה קשה אבל אפשר להתמודד איתה
אם ממש קשה לך לצאת עם שלושתם ובייביסיטר לא מוכנה אז שהיא תשמור על התינוק בבית כשהוא ישן ואת תצאי איתם ואם הוא מתעורר תחזרי
או שתמצאי מישהי אחרת חזקה יותר ואולי שתצא רק איתו ואת תשחקי עם הקטנה בבית
צהרון לגדול הוא גם אופציה טובה
ובעיקר לדעתי ההבנה שהדרכים להתמודד יפחיתו מהקושי אבל לא יעלמו אותו ושצריך קצת שינוי חשיבה וגישה מדרך החיים שהיית רגילה עד עכשיו כי באמת ב״ה שליש ילדים קטנים זה ברכה אבל מאתגר מאד
בהצלחה רבה!
ועם מנשא זה קשה
ובעגלה- אז צריך עגלת תאומים בשבילן..
אותי זה מעייף
גם אין לי גינה כזאת קרובב ואין שם חברות
האמת שעם שלושה קטנטנים קשה מאד לעשות משהו נוסף מעבר ללהיות איתם
עד כמה שאני זוכרת את עצמי בשלב הזה, בשעות אחה"צ הייתי נטו איתם ואפילו לא ניסיתי לעשות משהו אחר בבית
מטלות הבית נדחו לערב, אחרי שהם הלכו לישון או עזרה בתשלום או שבעלי עזר הרבה מעבר לרגיל או שמדי פעם הייתי לוקחת ביביסיטר שתוציא אותם לגינה לאיזה שעה שעתיים ובזמן הזה הייתי משתלטת על הבית
ועכשיו שהמזג אויר מתחיל להיות יותר נח תנסי כן לצאת איתם מדי פעם, זה יהיה קצת מסורבל בהתחלה אבל את תתרגלי וגם אותך זה יאוורר, תפגשי נשים, תנשמי אויר
השינוי הוא בעיקר בראש, לבנות סדר עדיפויות חדש.
חודשיים אחרי לידה, ויש לי בן בן 4 ובת כמעט בת שלוש. הם שובבים לא קטנים! הבת אומנם קצת יותר עדינה, אבל היא נגררת לפעמים אחרי השובב הגדול (והמתוק), ואני כמובן צריכה לטפל גם בתינוק.
אז קודם כל מזל טוב!
וזה באמת לא פשוט.
מה שלי עוזר זה לעשות כמה שיותר עבודות בית בבוקר כשהתינוק ישן, וכך אחר הצהריים אני בעיקר עם הילדים. (הגדול מסיים ב4 וחצי והקטנה ב2).
בנוסף אני גם משתדלת להעסיק אותם, וגם לתת להם לשחק לבד, ואז לשים גבולות ברורים: לא להרביץ, לא לקפוץ על ספות וכו'. אם זה לא עוזר, אז אני אומרת שהם יכולים לקבל דברים שהם אוהבים כמו מחשב אם הם מתנהגים טוב. בד"כ זה די עוזר.
מחשב ממש עוזר. כמו שאני לפעמים משתמשת בו לתועלת, אז גם לילדים יש שם תוכניות טובות: כמו של ערוץ מאיר לילדים, "שלוש ארבע לעבודה" וכו'. כמובן אני משתדלת שלא יראו יותר מכמה תוכניות בערב. התיעצתי עם מישהי שעובדת בהתפתחות הילד. היא אמרה שמחשב במינון הנכון לא מזיק לילדים.
אז יש לי קצת זמן לכוס קפה, ארוחות ערב וכו'.
גם אני לפעמים משתפת אותם בהכנות לארוחת ערב למשל: להביא לחם וכלים חד פעמיים, לזרוק דברים לפח וכו'.
אני גם יוצאת לגן משחקים בערך פעם בשבוע וזה קשה. בדרך כלל התינוק ישן בעגלה (דווקא המנשא מעמיס עליי יותר), ואני איתם בגן משחקים.
שמתי לב שלפעמים צריך לכוון אותם למשחקים שהם שכחו מהם, כמו "רוצים לשחק בלגו?" והם, אחרי שכמה ימים לא שיחקו בו, יכולים להתעניין.
בעיקר עוזרת לי האמונה שאני עושה מצווה חשובה - גידול בנים לעבודת השם. השם שותף איתנו בגידול (שלושה שותפים באדם הקב"ה, אביו ואמו). והמון תפילות לסיעתא דשמיא.
בהצלחה!
סליחה על האורך, ככה יצא.
אולי מגיעה לו סייעת?
את יכולה להיות עייפה ולישון לידם כשהם משחקים, את יכולה להיות קצת בטלפון ולא לגמרי איתם, אבל שלא ירגישו שאת מרוחקת. ילדים בגיל כזה מאוד רגישים לריחוק המבוגר המטפל בהם.
אני מבינה שהם שובבים, אולי תקני משחקים שיאפשרו הוצאת מרץ? נראה לי שיצירה פחות מתאימה להם וזה בסדר, כל ילד ונטיותיו. ותנסי להינות מהזמן שלכם יחד, כי באמת שהשנים האלו עוברות מהר. לרצות להעביר את הזמן ולחכות שירדמו זו לא גישה בריאה. תחשבי מה הרגשת לפני שהבאת אותם לעולם? אלו בטוח לא היו החלומות שלך. בהצלחה, זה באמת לא פשוט, ועם זאת- זה זמן נהדר.
קשה מאד
אז קודם כל חיבוק גדול
מקווה שמכל העצות שנתנו לך פה יה יו כאלו שכן יעזרו
ואני רק אומר מה שאמא שלי לימדה אותי
ילדים צריכים שאמא שלהם תהיה איתם וזה העיקר
מה היא עושה איתם הרבה פחות חשוב
גם אם את שוכבת על השטיח ואין לך כח לקום וכל הילדים רצים סביבך במעגל עדיין את נתת להם שעות איכות והיית בשילב האמא הכי טובה שיש מעצם זה שאת ביחד איתם וזהו.
מה שיש לך כח לעשות, נפלא
מה שאין לך, נשיקה וחיבוק וסתם להיות ביחד זה נםלא גם כן
הרבה כוחות!
כדורים, פלסטלינה, להכין עוגיות, כל הדברים שמרפאות בעיסוק ממליצות עליהם לילדים עם בעיה בוויסות החושי. אני הייתי שואלת את המרפאה בעיסוק לעצות. אבל את נשמעת לי אמא משקיענית הר בה מעל הממוצע!!! סתם שתדעי את זה...
ולא, את לא אמורה לעשות להם אוירון את אחרי לידה... וגם אם לא... חיבוק ובהצלחה!
הכי חשוב לילדים זה אימא רגועה. אם את מתוסכלת ולחוצה זה מאוד מלחיץ את הילדים, נסי למצוא לעצמך זמן למנוחה ותחביבים. את יכולה לעשות דברים שסתם משמחים אותך, גם עם הילדים, אל תחשבי על מה מפתח אותם אלא מה יעשה לך טוב. אולי לצאת ביחד קצת ישפר לך את מצב הרוח? קשה להיות סגור בבית כל היום...
עובדה שגם החלטת להתיעץ פה כדי לשפר את המצב.
עם כל השמחה והמתיקות, יש קשיים לא פשוטים בגילאים האלה. גיל שנתיים בכלל נקרא "גיל המרד". בטח ובטח כשיש לילד קושי נוסף.
אני חושבת שגם הם בטח מרגישים שבגלל התינוק החדש הם כאילו קצת בצד, למרות שאת מנסה הרבה להיות איתם. זה די טבעי.
כל תינוק במשפחה דורש הרבה טיפול ותשומת לב.
גם אצלי הרגשתי שלגדולים לוקח זמן "לעכל" את המצב החדש. ולפעמים הם דורשים יותר תשומת לב בדרך שלילית.
חשוב לתת להם תשומת לב, אבל אי אפשר כל הזמן רק להיות איתם. התינוק דורש את שלו, וגם אנחנו בני אדם.
בקשר למשחקים, נראה לי שלילדים אנרגתים יצירה והרכבה מתאים רק לחלק מהזמן.
בימבות, כדורים רכים (שמתאימים לבית) אולי יתאימו יותר. אם יש לך שקית עם תחפושות זה גם יכול להיות משחק כיפי, בתחפושות.
ואז אולי זה יפקס גם אותך וגם אותם.
לדוג בשעה 4 אוכלים פרי
4 וחצי שעת סיפור
מבינה אותך זה ממש לא קל עם הקטנים🤗