היי, נכנסתם. אוקיי.
רוצים לשמוע משהו?
פעם, לפני כל הערוץ 7 ופרוזה וכתיבה וחופשית וכל זה, משוררים נהגו לשלוח את השירים המובחרים שלהם לעיתונים ולקוות שהם יתפרסמו. עורך העיתון או עורך מדור הספרות היה קורא את השיר, בוחן, מתייעץ ומחליט אם להדפיס אותו, אם השיר הודפס המשורר קיבל תגמול כספי. הרבה משוררים שאתם מכירים התפרסמו בין השאר גם בדרך הזו.
אממה, לא כל שיר קיבל את אותו תגמול: הסכום נקבע לפי מספר המילים בשיר. כך יצא שמשוררים צעירים כתבו שירים ארוכים מאוד ולפעמים מייגעים, וזכו להערכה רבה יותר מאשר משוררת כמו רחל, שכתבה שירים מדהימים וקצרים. תקראו קצת רחל, אגב. לא מזיק לאף אחד.
האתגר שלנו עכשיו הוא כזה:
בואו נכתוב שירים עם כמה שפחות מילים. תחשבו מראש על נושא שעליו אתם רוצים לכתוב, ותנסו לצמצם אותו כמה שאפשר.
אחרי שתכתבו, תקראו את מה שכתבתם. ותמחקו משפט. ותצמצמו עוד קצת את המילים.
ועוד.
כמו שזהב טהור הוא נקי מכל המתכות האחרות - שהן נהדרות, אבל הן כלום לעומת הזהב - ככה אנחנו צריכים לקלף עוד ועוד מהשיר עד שהוא יהיה טהור, מיוחד ונוצץ.
מובן שצריך לשים לב ולהיזהר לא להיסחף, אנחנו בכל זאת רוצים שמשהו יעבור בשיר. נסו למצוא את הנקודה המדויקת שלפניה השיר גדול מדי, ואחריה הוא מזוקק בדיוק במידה הנכונה.
בהצלחה לנו!
(תשלחו את השיר גם אם יצא לכם טוב וגם אם יצא לכם לא טוב. אולי מישהו אחר יאהב, לכו תדעו.)
(ופסיפס מחכה לשירים שלכם! אל תפקירו אותו לעת זקנה)