כ"א באדר א תשע"ט 20:05
שלום!
אשמח שתעזרו לנו לכוון לעניין הנכון כי אנחנו איבדנו פה את הדרך.
בכורה בת 4 וחצי , מתוקה, חכמה ואהובה,
ביום יום היא לא הכי רגועה שיש ,קופצת מדבר לדבר, מחפשת כל היום שהיא תהיה במרכז..דואגת תמיד לרעש ובלגן.
בזמן האחרון היא התחילה לדבר ממש לא יפה, ( את מטומטת, אני אתן לך בוקס לראש ועוד ועוד על זאת הדרך)
היום היו אצלנו חברה שלי עם הבנות שלה שאחת מהן היא חברה של הבת שלי,
וכל הזמן הזה אני בלחץ בתוכי ממה שהיא תעשה, ( כי תמיד כשהם באים אלינו היא מתנהגת לא יפה,זורקת שקית שלימה של שקדים על הרצפה ועוד אבל אם אנחנו הולכים אליהם הכל טוב)
בסוף היא באמת הציקה לחברה ודיברה ממש לא יפה לאמא.
חוץ מלהעניש אותה , מה עומד מאחורי ההתנהגות שלה?
אשמח לעצות כי אנחנו מתוך הסיטואציה לא מצליחים לראות.
תודה למי שקראה עד פה.
כ"ב באדר א תשע"ט 07:46
בד''כ התנהגויות כאלה נובעות מרצון לחוש סמכות הורית משמעותית, ילד חייב את ההרגשה שיש מבוגר חזק ו אחראי שלוקח עליו אחריות, הוא צריך את זה כמו אוויר לנשימה, בלי זה הוא מרגיש מעורער ובלתי יציב.
הדרך שלו לסחוט את זה היא ע''י העמדת ההורים 'בפינה' כך שלא תהיה להם ברירה אלא להפעיל סמכות.
אתם חייבים לקבל החלטה שיש לכם קווים אדומים ברורים, ואין מצב לעבור אותם, כפי שאם הילד שלך יעשה דברים מסוכנים אתם תמצאו את הדרך לעצור אותו, כך יש דברים נוספים שפשוט לא שייכים אצלכם בבית , וברור שחוצפה וכד' אפילו ברמה הרבה יותר נמוכה מבתיאור הנ''ל צריכים להיות מעבר לקווים.
עם ילד שלי היה שופך דברים בכוונה הייתי מסביר לו שזו לא התנהגות מקובלת ולכן הוא לא יכול להמצא איתנו, הוא היה מוצא את עצמו בחדר עד שהוא מבקש סליחה ומתחייב לא לחזור על כך, גם אם הוא היה צורח מאחורי הדלת יום שלם,( לא לדאוג הוא לכל היותר יצרח שעה וירדם...)ו כמובן גם אוסף את מה שבלגן,
חשוב להשתדל עד כמה שאפשר לעשות את זה בשלוות נפש ולא לתת לו להוציא אותך מהכלים לפחות כלפי חוץ. מניסיון כשעושים כך התופעות הללו נעלמות תוך שבועיים, שלוש, ונבנה קשר הרבה יותר נעים ובריא עם הילדים.
בהצלחה
כ"ב באדר א תשע"ט 09:27
היא מחפשת צומי, בודקת גבולות (אולי נולד אח, אי אפשר באמת לדעת מה עומד מאחורי ההתנהגות אבל זה לא כזה משנה בכל המצבים הפתרון הוא חום ואהבה לצד כללי התנהגות מצופים מוגדרים וברורים ועקביים.)
קיצר אני לצערי לא מבינה גדולה בחינוך אבל קצת מסתייגת מהתגובה של להכניס לחדר שתבכה שעתיים. אין לי ככ הסבר אבל זה לא מרגיש לי יעיל בגיל הזה, מיותר. צריך להיות ברור שלא מקובל שהוא שופך אבל אחרי שהעמדנו פני כועס אפשר אפילו לעזור לו לאסוף.
במקום לספק הרבה צומי בהתנהגות שלילית צריך למצוא את נקודות האור ולהעצים אותן.
אם אני זוכרת נכון מיכל דליות אומרת שאחרי שכבר הסברנו ודיברנו ואין תוצאות אז צריך להפסיק לדבר. נגיד היא קיללה אז אומרים "לא נעים לי להיות בסביבה שמדברים ככה" והולכים כמה דקות לחדר אחר שהילד יישאר לבד ובעצם לא יקבל שום צומי.
והסתייגות נוספת בשתי ההודעות הנל, שכתוב שלווה לפחות כלפי חוץ, או שהפותחת בלחץ מבפנים. לדעתי אין אפשרות להסתיר לילדים מה בפנים, צריך ממש לבא נקיים ורגועים מבפנים להאמין בה ולסמוך עליה שתהיה בסדר כי אם לא היא בסהכ עושה השתדלות לעמוד בציפיות השליליות שלך. אפשר להכין אותה מראש למה שצפוי לקרות ובדיבור חיובי, היום יבואו אורחים, אני אצטרך שתעזרי לי שיהיה להם נעים אצלנו, צריך לדבר אליהם מכובד ולשתף במשחקים. (ולא "לא להתחצף" שזה רק נותן רעיונות...) אפשר גם לצ'פר אם התנהגה יפה.
גם תמיד יש את הרעיון הזה של מבצע מדבקות כל התנהגות חיובית מזכה במדבקות, קללה מורידה מדבקה. אחרי x מדבקות פרס.
בהצלחה
כ"ב באדר א תשע"ט 10:31
צריך לעשות את זה בחוכמה ממש, בהתיייצות עם איש מקצוע, כדי שלא תתפתח תלות במדבקות ובפרסים, ושתהיה התנהגות טובה גם בלי זה.
והכי הכי חשוב- המבצע הזה הוא רק חיובי! התנהגות טובה מביאה מדבקה, אבל התנגות שלילית חא מורידה מדבקה! זה גם הופך את השיח לחיובי, וגם מוריד את ההתעסקות בהתנהגות השלילית (שזה בעצם מה שהרבה מהילדים מנסים להשיג). אני אומרת את זה מידע מקצועי שלא אפרט מחשש לאאוטינג...
כ"ב באדר א תשע"ט 11:27
האם תוכלי לפרט איך המבצע יכול להזיק? למה צריך ליווי מקצועי? מבינה שלהוריד מדבקה זה לא טוב, אבל איזה עוד דגשים כלליים תוכלי בכל זאת לתת? תודה
כ"ב באדר א תשע"ט 13:50
עבר עריכה על ידי רק שאלה לי בתאריך כ"ב באדר תשע"ט 15:55
אם מתפתחת בו תלות, כמו שכתבתי. אם יש תלות אז כשרוצים להפסיק את המבצע הילד חוזר לסורו- "אם לא אקבל פרס לא אתנהג יפה", ובעצם לא עשינו בכך כלום, ואף גרמנו לילד התניה של התנהגות טובה=פרס. התנהגות טובה צריכה להגיע לבד, בלי התניות. בגלל שכרגע זה מסובך לילד אז עושים איתו את המבצע הזה. אח"כ הוא צריך להתנהג יפה כי זו ההתנהגות הראויה, וכי זה עושה לו טוב כי אחרת לא ירצו להיות לידו (כולל אבא ואמא).
אפשר גם לעשות את התוכנית לבד, בלי איש מקצוע, אבל להיות חכמים מאוד. לאט לאט ובהדרגה להתנתק מהתוכנית. אפשר לעבור למתן פרסים סתמיים- הילד מקבל מדי פעם מתנה קטנה (ממש קטנה, ברמת הטושים) בלי קשר להתנהגותו, כי את אמא שלו ואת אוהבת אותו ואת רוצה לשמח אותו. זה יבנה את הקשר בצורה מדהימה. זה גם יגרום לילד בתת מודע לרצות לשמח אותך. ולא לתלות את הפרסים האלה באף התנהגות, כלומר אם חשבת לתת לו היום הפתעה והוא הרביץ אז לא להגיד לו "רציתי לתת לך היום מתנה אבל לא התנהגת יפה אז לא תקבל" כי אז הוא פשוט יגיד "לא רוצה את ההפתעות שלך", אלא פשוט לא להגיד לו כלום על ההפתעה, לחכות לרגיעה ואז לתת לו אותה.
ונקודה אחרת ולא בהכרח קשורה אבל חשובה מאוד - אין עונשים, יש תוצאות. אם הילדה פיזרה את השקדים על הרצפה אז היא לא יכולה להמשיך לשחק עד שהיא אוספת הכל חזרה, גם אם זה ילווה בבכי וצרחות ויקח שעתיים. אם הילד הרביץ אז את שמה אותו בחדר/הולכת בעצמך לחדר אחר (אני יותר בעד האופציה הראשונה, אבל זה אינדיבידואלי) כי פשוט כ
אי אפשר להיות לידו עכשיו. ולא בגלל שהרבצת אז לא תקבל את הממתק שאני מחלקת לכולם.
וכמו שכתבו קודמי-לעשות את זה בלי כעס (כמה קל להגיד... קשה מאוד ליישם...), לשמור על פנים רגועות.
כ"ב באדר א תשע"ט 11:34
מאחר וחשפת שאת מבינה עניין, מעניינת אותי דעתך. אני נותנת מטבע קטן בערב לכל ילד ואומרת משהו שעשה יפה. הם שומרים בקופה וכשמצטבר קונים מה שבא להם. אני אוהבת את זה כי זה גורם לי אישית לחשוב על כל ילד ולשים לב לדברים חיוביים שעשה ולציין זאת בפניו "התאמצת לעשות שב למרות הגירויים." "שאלת את אחותך הקטנה אם היא בסדר כשנפלה". ולא תמיד אני נותנת מטבעות, עייפות או פשוט אין לי מטבעות. הם נראה לי התרגלו שאני לא עקבית בזה וזה בתקופות... איך זה בעינייך? סליחה שהתפרצתי ככה לשירשור אבל מנושא לנושא באותו נושא...
כ"ב באדר א תשע"ט 16:50
אציין שאני לא מומחית גדולה, אז קחי בערבון מוגבל, רק יש לי ידע בנושא שאותו אין לי בעיה לשתף.
זהו הרגל מהמם, באמת מהבחינות שפירטת. לענייני נתינת כסף לילדים אני לא נכנסת, זה נראה לי יותר עיקרון חינוכי מאשר משהו מקצועי...
בעיקרון, בכל דבר מול ילדים, אחד הדברים הכי חשובים הוא עקביות. אחרת הילדים מבולבלים ולא יודעים מה מצופה מהם.
*אבל*, במה שאת כתבת זה לא נראה לי כ"כ נורא, כי זה כמו צ'ופר שאמא נותנת בלי קשר להתנהגות טובה/לא טובה (גם אם הילד עצבן אותך כל היום בסוף היום את תביאי לו את המטבע ותגידי עליו משהו טוב), והילדים יודעים שלפעמים יש את זה ולפעמים לא (כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שמדי פעם מביאים הפתעות).
כ"ב באדר א תשע"ט 20:22
כ"ב באדר א תשע"ט 22:55
ואני רוצה להבהיר - יש לי ידע מקצועי בדברים מאוד ספציפיים. ספציפית את העניין עם המבצע התההגות אני מכירה מהפן המקצועי, שאר הדברים שכתבתי הם יותר שילוב של מעט ידע מקצועי עם הרבה ניסיון בתחום.
כ"ב באדר א תשע"ט 14:25

לא להשאיר לבד כי זה יוצר טראומה.

כ"ב באדר א תשע"ט 14:15
אולי זה יכול להיות מפתח לפתרון.

בכל מצב אין דיבור כזה לאמא ועלייך להסביר לה (ולעמוד בזה!) שאינך מקשיבה לה, עד שהיא לא מדברת יפה.
כ"ב באדר א תשע"ט 14:27

וכן לבדוק ויסות חושי

כ"ב באדר א תשע"ט 20:44

אולי שווה לבדוק ADHD?

כ"ב באדר א תשע"ט 21:50

אולי כדאי לבדוק אם היא עם ADHD?

הרבה ממה שכתבת, מזכיר סימנים של זה..

כ"ג באדר א תשע"ט 00:25
למנהלים- אשמח אם תורידו את זה מהראשי-
אני מסכימה שזה יכול להיות קשור לגבולות שלא ברורים עד הסוף והיא בודקת אותנו.
בגן היא ילדה מדהימה ומקסימה ,זה רק מולנו או מול המשפחה הקרובה שמרגישה איתה בנוח.
ננסה לעבוד על העניין הזה.
ושוב תודה! הערתם את עינינו
לגבי adhd זה הפרעת קשב וריכוז?
כ"ג באדר א תשע"ט 09:24

היפראקטיביות, אימפולסיביות, והפרעות קשב וריכוז

כ"ג באדר א תשע"ט 17:46
לא לפחד לתת גבולות ברורים, הילדים מרגישים מתי הם עברו את הגבול והם מצפים מאיתנו שנהיה להם הגדר ביטחון ונדע לעצור ותת להם מסגרת. להסביר בנועם שוב ושוב שככה לא מתנהגים ולהיות עיקביים. אפשר למנוע הטבות ולהבטיח פרסים וגם להעניש בגבול הטעם הטוב.. הילדה בסוף תבין כי באמת היא בתוכה מבינה וצריכה את הגבולות.
בקשר לחששות למצב גופני וכל מיני תסמונות...ידוע שיש השפעה גדולה לתזונה בריאה אז כדאי להרבות בירקות ופירות ויש ויטמינים ואומגה 3 לילדים וכד'
נזכרתי בסיפור שמחזק אותי בעניין הזה. אשה אחת סיפרה שהם זכו והיו בידידות עם הרב קרליבך וישבו איתו פעם בפיקניק בפארק. הילדים שלה השתוללו והיא אמרה שהם מותחים את הסבלנות שלה. ענה לה הרב קרליבך they are perfecting your patience הם עושים את הסבלנות שלך מושלמת...
שנזכה...

אולי יעניין אותך