ט"ז באדר ב תשע"ט 19:55
שמחה גדולה
יש לכם רעיונות איך עוסקים בשמחה וממשיכים אותה עד פורים הבא (או לפחות עד שבועות)?
האירו את עיניי בבקשה
ט"ז באדר ב תשע"ט 20:02
ט"ז באדר ב תשע"ט 20:10
דנים לכף זכות, חושבים טוב על האחר, גם אם זה לא תואם את מה שאנחנו רוצים שיהיה, כי בסופו של דבר הוא הפעיל שיקול דעת לפני שעשה מעשה (בדגש על מעשים יומיומיים של אנשים מסביבנו, אני לא מדברת על נושאים גדולים יותר). זה אומר שלפני שאנחנו חושבים לכעוס על מישהו אנחנו צריכים לחשוב אם זה יהיה יעיל. הרי ממילא הוא לא התכוון להזיק לנו, או לעשות מה שעשה, משהו הוביל אותו לעשות מה שעשה. להפעיל רגש אחר, מכיל
מרבים במעשים טובים,
מאירים פנים לאנשים, אומרים תודה גם על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם.
חושבים טוב טוב על המילים שלנו לפני שאנחנו אומרים אותם, אם הם יכולים להתפרש בצורה פוגענית או שלילית מהצד האחר (לומר את דעתנו ולהשתדל ברגישות. אבל כמובן שאנחנו בני-אדם בסופו של דבר... מותר לטעות). לדבר ברגישות כך שדברינו יישמעו...
מוסיפים שמחה ביומיום, בדברים הקטנים והפשוטים.
לחשוב טוב על עצמנו, על העולם שהקב"ה ברא (כי הוא מדהים!).
להשתדל להתפקס בדברים שאנחנו עושים, ולשאוף לבצע אותם באופן הטוב ביותר!
ולהתאמן על חיוך כמובן
ט"ז באדר ב תשע"ט 20:50

תודה!

שבוע טוב

ט"ז באדר ב תשע"ט 20:52

תודה, כבוד הרב 

ט"ז באדר ב תשע"ט 22:02
יש את הבדיחות של הרשל'ה או משהו כזה (וואי איזה עתיק זה הרשל'ה..) שחבר שלו מינה אותו להיות רב אז הוא לימד אותו 3 דברים שצריך להגיד, כל משפט במצב אחר. והוא החליף ביניהם... ואיכשהו יצא מזה (אני לא זוכר את המשפטים לצערי..)
אז אכן, כבוד הרב 😁
ט"ז באדר ב תשע"ט 20:54
היינו אצל הרמ שלי בפורים, אחרי כמה כוסות, כטוב ליבנו ביין , כשהמסכות ירדו, שאלתי אותו איך לאהוב כל אדם מישראל (הרב שלי הוא אדם מדהים ובאמת אוהב כל אדם מישראל.. אני מוכן להיות עד לזה), למרות שהוא היה מבושם, הוא הישיר אליי מבט ואמר לי בצלילות מפתיעה: לראות בכל אחד את סגולת ישראל, לראות בכל אדם את הטוב שבו, זה לפעמים קשה לראות ולמצוא אבל בכל יהודי יש טוב ורק צריך למצוא אותו...
ט"ז באדר ב תשע"ט 20:57

מדהים להכיר כזה אדם מקרוב...!

וכמובן, כל הסיפורים המופלאים של הרב קרליבך, הרב אריה לוין, ועוד הרבה.. ב"ה לא חסר!

ט"ז באדר ב תשע"ט 22:02
אשרינו שיש לנו רבי כזה, קוראים לו הרב *** ****!
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:09
אל"ף?
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:16
אין אלף...
ברשותך, אני אעצור כאן, הוא אישיות גדולה אבל מאוד מאוד צנוע ואני חלילה לא רוצה לצער אותו...
מי שרוצה את השם מוזמן לפרטי
ט"ז באדר ב תשע"ט 21:21
איזה באסה שעכשיו אתה לא עומד לגלות לי מי הרב שלך מחשש אאוטינג
העצה שהרב שלך נתן היא נפלאה. אני מנסה לעבוד על זה בעזרת ה'
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:03
אני אשלח לך בפרטי, הוא כתב כמה ספרים מאלפים ומוכרים.
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:39
ט"ז באדר ב תשע"ט 21:41

תבורכי

ברשותך, שומרת את התגובה.

ט"ז באדר ב תשע"ט 21:42


ט"ז באדר ב תשע"ט 21:43

נראה שיש כאן נשמות גדולות, 

אז למה לא לנצל זאת?קורץ

ט"ז באדר ב תשע"ט 21:58
השאלה האם את רוצה טיפים או ספרים וחומרי לימוד בנושא?
ט"ז באדר ב תשע"ט 23:51
עין טובה, שמחה, לדון לכף זכות.
להסתכל בראיה כוללת ולא רק על המקרה/ האדם/ המצב הפרטי.
לתת לאחרים. הנתינה מוציאה מהאדם כוחות חיוביים.
ללמוד משהו שמשמח אותך.
להתרגל לשמוח בכל מיני מצבים.
סבלנות ונחת.
ביטחון בה'.
לא לצפות לדברים ש'מגיעים לך', ענוה
לבטא את כל הכישרונות והכוחות שלך. ברגע שיש כוחות שאינם מנוצלים האדם מרגיש קדרות מסויימת שהוא לא הוציא את עצמו לגמרי מהכח אל הפועל

מה זה שמחה? שמחה זה שלימות, מעלה חדשה שהאדם קנה שהיא ראויה לו. אז כל התקדמות רוחנית מביאה לשמחה, כל מעשה טוב, כל מידה שהתעדנה

שנזכה
י"ז באדר ב תשע"ט 00:42
למעשה סתרת את עצמך.
בחלק הראשון- "ללמוד משהו שמשמח אותך.
להתרגל לשמוח בכל מיני מצבים"
בחלק השני- "מה זה שמחה? שמחה זה שלימות, מעלה חדשה שהאדם קנה שהיא ראויה לו."
א. לפי החלק השני אין דבר כזה לימוד משמח, אלא אם כן הלימוד אוטומטית נחקק בנפש בטבעיותה ונהפך לחלק מהמידות, דבר די מופרך, וגם אם כן, לא הלימוד הוא המשמח.
ב. אם שמחה היא שלמות, או ששמחים במצב של השתלמות, מעצם השלמות שנקנתה, או שלא שמחים כשאין השתלמות, ואז זה אף צודק, ואין לנסות לתרגל שמחה במצב כזה.
ג. 'שמחה זה שלימות' זהו משפט חסר היגיון, שכמוהו הגיוני לומר 'כחול זה להתלבש', כלומר- זהו משפט השוואתי שמזהה שני מושגים ממערכות שונות, שמחה מהמישור הנפשי-ריגשי, ושלימות מהמישור המידותי-השכלתי-שאיפתי.
י"ז באדר ב תשע"ט 00:53

אתה מתפלסף עד שזה מסתבך...

מדובר כאן על שמחה אמיתית, וכאדם שומר תורה ומצוות אתה יכול להבין את כוונת הרצון לשמחה. 

סמים זו לא שמחה אמתית אלא רגעית. מתנה גשמית זה לא שמחה אמיתית אלא רגעית.

שמחה אמיתית וטבעית מגיעה בכוח ההתמדה במעשים ובמחשבות. היא לא באה סתם כך.

השמחה מגיעה לאחר סיפוק, שהאדם שלם עם המעשים שלו, שלם עם המחשבות שלו, שמח בחלקו.

ולכן שמחה היא שלמות. הכוונה- ברגע שתהיה שלם עם המעשים שלך (וכו וכו), אז תוכל להרגיש את השמחה באמת, את הנחת, השלווה... וכמובן כשכל זה בגדר התורה והמצוות שהן הבסיס לחיינו, והן עוזרות לנו לראות מהו הטוב האמיתי.

 

ויש דברים שאי אפשר להסביר מדעית.

י"ז באדר ב תשע"ט 01:01
אם להתפלסף זו ההגדרה לדיון מושכל לגבי נושאים מושכלים- אז כן, זה מה שאני עושה וזה מה שאמורים לעשות מתוקף העניין, מה שמהווה תחום מסובך, ולא בכדי.
א. אני לא מוצא בדברייך יותר מאשר פירוט של הנאמר לפני כן.
ב. בנוסף, הגדרת מושג חדש, 'שמחה אמיתית' לעומת (כנראה) 'שמחה מזויפת'. אם כן, מה ההבדל בין השתיים? האם הן מרגישות שונה? אם לא, מהיכן הקביעה שהן שונות?
ג. נדמה שקישרת בין אורך השמחה לאמיתותה, ומדוע?
ד. קישרת בקשר של הכרח (כך הבנתי) בין שמחה לבין קיום תורה ומצוות, בתחילת ובסוף הדברים. מה הקשר? ואם כן, אין אדם שאינו שומר תורה ומצוות ששמח?
ה. אכן, ישנם דברים אותם המדע מודה שאינו יכול להסביר בכלים הידועים כרגע, אבל לא ניתן לומר שהוא לא יודע להסביר את מה שהוא יודע.
י"ז באדר ב תשע"ט 16:17

מצרפת קישור למאמר שנכתב ע"י הרב נח וינברג.

 

נראה לי שמסביר היטב את ההבדל בין 'שמחה אמיתית' ל'שמחה מזוייפת'...

 

דרך 8 – "בשמחה", להיות בשמחה תמיד!

(בדגש על הכותרות "תמיד בשמחה" ו"לצמוח ולשמוח")

 

מקווה שהועלתי;)

י"ז באדר ב תשע"ט 00:57
אבל יש דברים שמשמחים יותר ומשמחים פחות..
ב'. תסביר- איך אתה מבין את מה שכתבתי שצריך לתרגל שמחה?
ג'. אוקיי. כתבתי בקצרה, הכוונה ששמחה מגיעה כתוצאה מהשתלמות

נ.ב. אתה רוצה מקורות? (אני פשוט מניח שלא)
י"ז באדר ב תשע"ט 01:03
א. אם כן, שוב סתירה בדבריך. אם שמחה היא קניית שלמות, איך יש לימוד שמשמח? ואיך יש הבדלים ברמת השימוח שבלימוד?
ב. ציטוט: "להתרגל לשמוח בכל מיני מצבים".
ג. אם כן, למעשה לא הגדרת מה זו שמחה. אז מה היא שמחה?
י"ז באדר ב תשע"ט 01:46
של הרב זצ''ל במוסר אביך. זה המקור שאני בעניות דעתי חושב שמסביר את עניין השמחה בצורה הכי מדויקת (לפחות שאני ראיתי..). כל לימוד שהוא מעל דרגתו של האדם (הדגשתי.. ציטוט: ''מעלה חדשה.. שהיא ראויה לו'') הוא מביא לאדם מעלה חדשה, ולכן הוא משמח
אבל בשביל זה צריך להכיר בגודל- ענוה

לגבי מה שכתבתי- זה ייקח זמן להסביר אז אני משאיר את זה ליותר מאוחר. אבל אם תסביר איך הבנת את כוונתי זה יעזור.

שמחה זה הרגשת שלימות שבאה כתוצאה מקניית מדרגה שהיא ראויה לאדם. הייתי מובן?
ט"ז באדר ב תשע"ט 20:51
ט"ז באדר ב תשע"ט 21:57

מנסה להחשף כמה שפחות לחדשות לא טובות ואם כן, אז רק אם הכרחי. 

לשמוע מוסיקה שמרוממת את הנפש, שמתי לב שאני מחוברת  הרבה לעצמי יותר,

ברגע שמישהו עושה משהו שפוגע בי, מנסה לדמיין אותו כשהיה תינוק וזה גורם לכעס ולגאווה להשכח,

להאיר פנים, משום שכשאתה מאיר פנים סימן שאתה חי (הרב מאיר חי זצ"ל)

ולהודות, להודות, להודות!

 

ט"ז באדר ב תשע"ט 22:41
(רק שואל.. אני לא יודע)
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:48
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:51


ט"ז באדר ב תשע"ט 23:00
ט"ז באדר ב תשע"ט 22:08
ט"ז באדר ב תשע"ט 23:08
בעקבות אופי ההודעות (הצפוי) שענו-
לפני שניגשים לשאלה צריך לברר את הנחת היסוד שלה, שהיא התשובה לשאלה- מה היא שמחה?
האם שמחה היא ההרגשה שאנחנו נותנים לרמות גבוהות של דופמין במוח?
אם כן, למה זה משנה איך אנחנו מגיעים אליהן, אם בשתייה, בראיית טוב או בשירת שירי סעוד"ש?
ואם כך, למה יש לה בכלל ערך, אם זו בסהכ תופעה נוירולוגית פשוטה?
אם לא, מה היא כן? איך מבדילים בינה לבין השמחה הדופמינית, אם יש בכלל צורך בכך?
י"ז באדר ב תשע"ט 06:14
שרוב האנשים בשרשור מתייחסים לשמחה לא כאל התופעה הנוירולוגית באופן מנותק, אלא כאל התופעה הנוירלוגית כאשר היא מתחברת לערכים נוספים.

הרגש עצמו נובע מהפרשת הדופמין, אך הפרשת הדופמין נובעת ממשהו אחר- זה עלול להיות סמים ואז התופעה הנוירולוגית די חסרת ערך בעיניי. או שזה יכול להיות מחשבות של קדושה, הבנה של לימוד יפה, מחשבות על מעשה טוב שעשיתי וכדו' ואז הפרשת הדופמין מעידה על מחשבות חיוביות על דברים ערכיים, ומגבירה את הרצון להמשיך בהם ביתר חריצות. ואז יש לתופעה הנוירולוגית ערך גדול.
י"ז באדר ב תשע"ט 09:23
אם כך למעשה אין לשמחה כל ערך. יש ערך למחשבות של קדושה/לימוד/מעשה, ובדרך אגב זה יוצר גם תחושה מהנה שנקראת שמחה, ושאותה ניתן היה להשיג בכמות יותר גדולה ע"י סמים, למשל.
י"ז באדר ב תשע"ט 09:27
והוא לא נמדד לפי רמת הדופמין בגוף.
ושוב- זו כניסה למושגים של יהדות, ויש דברים שאין להם תשובות במדע.
י"ז באדר ב תשע"ט 09:37

השאלה היתה מה תורם לשמחה, הוא לא נתן כאן שום עצה פרקטית חוץ מלספר לנו על רמת הדופמין במוח.

אוקיי.. סבבה- אז מה זה אומר לי? לרוץ לקנות עכשיו דופמין במכולת?..

י"ז באדר ב תשע"ט 09:38
צודק.
י"ז באדר ב תשע"ט 14:34
או שאני סתם מתווכח או שלך אין תגובה עניינית, ולכן אתה מגיב בצורה לא עניינית.

התחיל דיון על איך מייצרים שמחה, ואני טענתי שלפני שאלת ה'איך' צריכה לבוא שאלת ה'מה'. לא הגיוני?
י"ז באדר ב תשע"ט 15:19

כי היא מחפשת דרכים איך ליישם יותר את מידת השמחה בחיים שלה. היא רוצה מוצר מוגמר שאפשר להשתמש בו, לא איזשהו משהו שעכשיו היא תצטרך לערוך בשבילו מחקר ואולי בסוף היא תגיע למסקנה כלשהי

י"ז באדר ב תשע"ט 20:21
אה, אז אתה מציע לה להשתמש בשמחה בלי לדעת מה זה? מעניין.
אי אפשר לחפש לממש נושא מורכב ומופשט ולהתלונן שהוא מורכב ומופשט. כלומר אפשרי, אבל חסר טעם.
י"ז באדר ב תשע"ט 14:31
זאת דרך יפה לומר "לא יודע/ת"...
י"ז באדר ב תשע"ט 15:27
ויש כאן דקות- אני יודעת, לא יודעת איך להסביר.
ומשום מה יש לי תחושה שאתה יודע לענות לעצמך בדרך שאתה רוצה על השאלות שאתה שואל, משמע השאלות הן בעצם ציניות, ולא אהבתי את זה.
י"ז באדר ב תשע"ט 20:30
א. את למעשה חוזרת בך מכל מה שכתבת? כי עד עכשיו היה משמע מכתיבתך שאת יודעת. כשלא יודעים להסביר משהו, אאכ הוא בתחום התת מודע (מה שלא נכון בדיון על שמחה שהיא רגש נפוץ לכאורה), הדבר נובע מחוסר ידיעה, שאלכ אין סיבה לחוסר יכולת כזה.
ב. לא בטוח, ואם כן?
י"ז באדר ב תשע"ט 20:37
אתה יודע שאלוקים קיים,
איך אתה מסביר את הקיום שלו לנער מתבגר בן 14? כל מה שתאמר, הוא יאמר לך 'אבל', וזה לא ייגמר לעולם. לפחות לא כשאתה תסביר לו, הוא יצטרך לחפש בעצמו. גם אם זה ייקח לו שנים, תהיה סבלן.
הנה, הצלחתי לתאר את התחושות שלי בזה הרגע. ואני משתדלת להיות סבלנית.
י"ז באדר ב תשע"ט 20:39
אם הקושי להסביר לו נובע מהמופשטות של הנושא וחוסר יכולת לתרגם אותו לכלי השכל של הילד-זה דבר אחד.
לרוב הוא פשוט שואל שאלות טובות מדי.
י"ז באדר ב תשע"ט 17:11
שמחה אמיתית לפי ההגדרה שלי לפחות, זה כשהתחושה הזאת מתקשרת לחיים. לא דייקתי לפני כן, לא רק לדברים של קדושה, אלא לדברים שונים בחיים, גם הנאה עם חברים או לימוד מעניין במתמטיקה. ואז העלייה ברמות הדופמין במוח שגורמת לתחושת השמחה בפועל מרוממת כל דבר וגורמת לו להיות יותר שלם- ואז יש לה ערך.
י"ז באדר ב תשע"ט 20:27
אז שוב, הערך הוא לא בשמחה אלא במה שגרם לה, אלא שהדרך למודעות ביחס למה מוערך ומה לא היא באמצעות התחושה הזאת, הנוצרת מדופמין.
כ' באדר ב תשע"ט 07:16
קודם כל, מה שיגרום לעלייה ברמות הדופמין זה נראה לי יותר קשור ליחס חיובי, אופטימי, או התקשרות למשהו. לא רק הערכה.
מעבר לזה, העלייה ברמות הדופמין בשמחה אמיתית היא לא רק הדרך למודעות, היא התוצאה של היחס והמחשבות שגורמות לשמחה, והמשלים בפועל שלהן.
אם לדוגמא יש לאדם דיכאון קליני והמחשבות שבד"כ מביאות לשמחה לא מביאות אותו לכך, זה לא רק שהוא לא יהיה מודע לשמחה, הוא באמת לא יהיה שמח, וגם אם ינסה לחשוב מחשבות חיוביות וכדו' מעשיו יעשו בלי חשק, לא יהיה לו כוח להתקדם בחיים, היחס שלו לחיים בכללי לא יהיה טוב.
העלייה ברמות הדופמין, כאשר מגיעה ממקום טוב עם קישור לחיים מביאה את האדם לעשות מעשיו בחשק וחריצות, לנסות להתקדם, וליחס יותר נכון לחיים בכללי.
כמו שאמרתי קודם, לעלייה ברמות הדופמין לבד אין ערך בעיניי. אבל כשזה מגיע באופן מקושר לחיים יש לזה ערך גדול.
כ' באדר ב תשע"ט 14:58
התכוונתי לערך עצמי, ואת מדברת על ערך של אמצעי, מה שאני כיניתי כ"דרך למודעות" וכו'.
כ"ד באדר ב תשע"ט 02:56
שהעלייה ברמות הדופמין זה חלק מהמושג שמחה ולא כולו. אי אפשר לשמוח בלעדיה, אבל היא לבדה אינה שמחה.
אפשר לאמר שההגדרה של המושג שמחה- תחושה שמגיעה בעקבות עלייה ברמות הדופמין, בעקבות יחס חיובי למצבים בחיים. הדופמין עצמו הוא אמצעי כדי להגיע לתחושת שמחה. יש ערך גם למחשבות וליחס החיובי שמביאים לעליה הדופמין וגם לתחושה של השמחה- כי היא מביאה לחשק ומושכת אחריה עשייה ועוד מחשבות טובות.
כ"ד באדר ב תשע"ט 07:30
ושוב...
מההגדרה הזאת משמע שלתחושת השמחה אין משמעות כלל, שהרי אם היא מגיעה בעקבות שימוש בסמים אין לה כל ערך.
אם כן, היא לחלוטין לא חלק מהשמחה, אלא תופעת לוואי שלה ושל דברים אחרים (סמים וכו')
ושוב חזרנו לשאלה הפותחת, מה היא שמחה, אם כן.
כ"ד באדר ב תשע"ט 13:00
אתה מדבר על תחושת שמחה. אני מדברת על המושג שמחה, שתחושת השמחה היא חלק ממנה.
לגבי הגדרת שמחה- נראה לי ככה בערך, השמחה היא מצב נפשי שמגיע בעקבות רמות דופמין גבוהות בעקבות יחס חיובי למצבים בחיים. מצב נפשי זה מביא להתקדמות ועשייה עם חשק וחריצות.
לדעתי צריך לשאוף למצב נפשי מסוג זה ברוב החיים- ומכאן ההתייחסות אליו כאל דבר בעל ערך.
כ"ד באדר ב תשע"ט 14:06
א. לא, שנינו מדברים על היחס בין תופעת השמחה למושג השמחה.
ב. לא התקדמת בכלל, רק שינית את השאלה ל- מהו המעמד הנפשי המסוים הנקרא שמחה?
י"ז באדר ב תשע"ט 17:21
אם מישהו נפגש עם חברים ורמות הדופמין במוח שלו לא עולות אז חסר כאן משהו. כלומר לתחושת השמחה יש ערך, אבל רק כאשר היא מחוברת לחיים.
ט"ז באדר ב תשע"ט 23:18
מההבנה שכל מה שקורה זה מאת ה' גם אם לא רואים,
אז לראות בכל דבר שקורה גם אם לא נראה שזה טוב את יד ה' ולהבין שגם זו לטובה,
שמחה = הרגשת שלמות, להכיר את הטוב שבתוכנו, להעמיק במהות סגולת ישראל ושאנו חלק מהגודל הזה

למה שם ה' לא מוזכר במגילה? מכיוון שאם היה מוזכר באיזה פסוק היינו אומרים עכשיו ה' התערב אבל הוא התערב בכל ולכן הוא לא מוזכר כדי לא לצמצם ( הרב שרקי)
י"ז באדר ב תשע"ט 00:36
הרגשת השלמות או השלמות עצמה?
הרגשת שלמות נובעת מעלייה ברמת הדופמין במוח, ד"א.
י"ז באדר ב תשע"ט 00:39

הרגשת השלמות היא זו שגורמת לעלייה ברמת הדופמין... זה הכול עניין של הסתכלות. הרגשות והגוף מושפעים אחד מהשני באופן הדדי, ולאו דווקא הגוף הוא לפני הרגש.

י"ז באדר ב תשע"ט 00:42
י"ז באדר ב תשע"ט 00:47
חוששני שלא אחזת את הצורה שבה תאי המוח עובדים.
כל רגש, בהכללה מקיפה ומדויקת, הוא תוצר של שינוי נוירולוגי במוח, לרוב בהשפעה הורמונאלית.
ההרגשה המתוארת כ"אושר"/"שמחה"/כדו' נגרמת מעלייה ברמת ההורמון דופמין במוח.

מתוך כך, המשפט שאמרת שווה בערכו למשפט- "המחבת מתחממת בגלל שהשניצל שעליה מטוגן, זה הכל עניין של הסתכלות. השניצל והמחבת מושפעים אחד מהשני באופן הדדי, ולאו דווקא המחבת היא לפני השניצל."
י"ז באדר ב תשע"ט 01:00

הנשמה היא מעל תאי המוח.

אז אתה בעצם אומר בשורה תחתונה שכדי להפעיל את הרגש אנחנו צריכים להזין את המוח שלנו בהורמונים?

או ש... הרגש הוא זה שגורם להפרשת ההורמונים לגוף...? (שזה בעצם מה שכתבתי למעלה).

הרגש הוא לא הפרשת ההורמונים עצמם, ההורמונים זו חוויה גופנית.

שמחה של הנשמה זה משהו מעבר, הרבה מעבר.

י"ז באדר ב תשע"ט 01:08
א. אאכ קיבלת את הידיעה הזאת בנבואה, אשמח לשמוע, מה המקור שלך לכך שנשמה היא מעל המוח? ואם כך, מה היא? (הגדרה מובנת ומגדירה, בבקשה)
ב. לא אני אומר, אלא מדע הנוירולוגיה, שכל דבר שאנחנו מכניסים בהגדרה של 'רגש' הוא אך כינוי, שם ארכאי, לפעילות הורמונאלית במוח. מתוך כך מובן שהקביעה (ציטוט): "הרגש הוא לא הפרשת ההורמונים עצמם, ההורמונים זו חוויה גופנית." היא טעות מדעית.
ג. כרגע הגדרת מושג חדש, רביעי- "שמחה של הנשמה". אם כן, מה היא נשמה? מה היא השמחה של הנשמה? מה השפעותיה? מה היא שמחה שאינה של הנשמה? מה ההבדל/ים ביניהן? מה השפעותיה?
י"ז באדר ב תשע"ט 01:17

כל הסעיפים נובעים מנקודה אחת- הנשמה.

לא מתפקידי להבהיר לך את המושג נשמה. יש אנשים רבים אחרים טובים וגדולים ממני שאני בטוחה שאתה מכיר שישמחו לענות לך על השאלות הנוגעות להבהרת המושג 'נשמה'.

ג. לא הגדרתי, אלא תיארתי. מצטערת, חשבתי שהנושא מובן לכולם.

י"ז באדר ב תשע"ט 01:22
אני מניח שאם את עוסקת בנשמה בשיטתיות המובעת בהגדרות ובחילוקים השונים שהצגת, בודאי יש לך מושג בהיר ומפורט על הנשמה ומהותה, ובשאלתי הונחה השאלה, מהו?
לגבי תגובתך לג., כיוון שהשירשור נפתח ללא הגדרה של המושג שמחת נשמה, אני שמח על חוסר היכולת להגדיר אותי כיחיד שהמושג לא מובן לו.
י"ח באדר ב תשע"ט 10:59


 

"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים החופש והצמיחה שלנו."
 ויקטור פרנקל

 

י"ז באדר ב תשע"ט 01:37
לנסות לראות את הטוב ולשמוח גם על הדברים הקטנים!
הייתי פעם בקבוצה שכותבים בה עין טובה על כל דבר ואפילו הקטן ביותר. גאוני!! מרגיל לראות בעין טובה.

אולי ננסה גם פה. מה אתם אומרים? שירשור של עין טובה
י"ז באדר ב תשע"ט 01:59


אולי יעניין אותך