ט"ז בניסן תשע"ט 15:00
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ז בניסן תשע"ט 13:59
ערכתי לך את המילה "מישהו" ל"מישהי"....

בס"ד

 

מועדים לשמחה,

 

יוצא עם מישהי קרוב לחודש, אנחנו מגיעים פחות או יותר מאותו רקע וכך גם מבחינה דתית, ככה שמרגיש די בנוח.

לאחרונה דיברנו על משפחה והיא באה ביציאה של.."אני לא לחוצה להביא ילדים, בא לי להיות שנה שנתיים לבד עם בעלי ואז.."

 

עכשיו, לא יודע, זה הכניס אותי לבלבול ולהתלבטויות, 

בנות לא אמורות להיות לחוצות להיות אמהות? קצת מטריד אותי הסיפור.


ט"ז בניסן תשע"ט 15:03
שבנות מפחדות ממוסד הנישואין. מההחלטה הגדולה הזו שקובעת לכל החיים. הן רוצות קודם להיות בטוחות לגמרי שהן לא עשו טעות.
חתונה זה בחירה גדולה, ילד זה כבר אל-חזור.

אפשר להבין אותה, אפשר להבין אותך.
י"ט בניסן תשע"ט 17:01
ממש לא מחייב ויכול לקרות גם אצל גברים.
ממש אינדיוידואלי.
ט"ז בניסן תשע"ט 15:32
בנוסף לתגובה של טובים מאורות על הפחד שאולי זה לא זה וילד זה אל חזור- גם בזוגיות שודאי זה זה הרבה יותר הגיוני לבנות קודם קשר עמוק, "להשביע רעב בדידותי" של כמה שנים טובות, ורק אז להתקדם לשלב הבא של ילד. ילד שיגיע כפרי אהבה עמוקה של הוריו שרוצים ליצור משהו ששניהם יחד יהיו בו כפשוטו (כפירושו של רשי ל"והיו לבשר אחד").
תחשוב על זה שאם ילד מגיע "לפני הזמן", אז עם כל השמחה בו והאהבה אליו, קשר עמוק בין ההורים כבר יהיה קשה לבנות כי יש פחות פניות נפשית ופחות זמן להשקיע זה בזה.
שנה בלי ילד נגיד יכולה לבנות קשר עמוק בין בני הזוג שילווה אותם לעוד הרבה שנים. והילד שיגיע אחרי השנה הזו יחזק עוד ויעמיק את הזוגיות שלהם.

לא מאמין שיש אשה שלא רוצה מאוד ילד. רק הגיוני מאוד שהיא תרצה את זה בסדר נכון.
אם אתה רוצה תבדוק בכללי אם היא מתרגשת מילדים קטנים חמודים כדרכן של נשים..

ונראה אם המגיבות פה יסכימו לדברים..
ט"ז בניסן תשע"ט 18:18

לדעתי ילדים דווקא מחזקים את הזוגיות, בתור "תוצר משותף" והשקעה משותפת של שני בני הזוג.

 

ט"ז בניסן תשע"ט 18:20
צריך שתהיה זוגיות טובה. קומה ראשונה שעל גביה בונים קומה שניה מפוארת (וכמובן שיש מקרים יוצאי דופן).
י"ח בניסן תשע"ט 18:25

ילד לאהבה הוא כמו רוח ללהבה. את הקטנה הוא מכבה ואת הגדולה הוא מלבה.

י"ח בניסן תשע"ט 18:29
הזכויות עליו שמורות לך או לי?...
י"ח בניסן תשע"ט 18:30


ט"ז בניסן תשע"ט 23:09
תינוק ראשון שמצטרף לזוג הצעיר, מאתגר מאוד את חוזק הזוגיות.

כל העולם מתהפך על הזוג. אין יום ואין לילה, אי אפשר לתכנן כלום, אין שליטה על הזמן, הכל נקבע לפי צרכי הצינוק.

הקשיים הפיזיים המשמעותיים שעוברת כל אישה אחרי לידה, הורמונליות סוערת, כאבים, הסתגלות להנקה, עייפות שהולכת ומצטברת מיום ליום בשבועות הראשונים הקשים - מאתגרים כל זוג.

הזוג גם עומד בפני מבחנים שלא ענדו בהם קודם - צורך לגלות הרבה אמפטיה והכלה, נתינה, ויתור והענקה הרבה יותר משמעותיים מאשר קודם ללידה.


זוגות חילוניים שגרים ביחד לפני החתונה, לכאורה כדי להכיר הכי טוב זו את זה ולהחליט שמתאימים ובונים את החיים ביחד - בעצם לא בוחנים את עמידות הזוגיות במבחן הכי קשה: לידת ילד.
שיעור הגירושים הגדול, בא בעקבות משברים בזוגיות אחרי לידה.
י"ז בניסן תשע"ט 01:49
דרך אגב, שמת לב שבפסקה השניה יצא לך צינוק במקום תינוק? וזה מזה מתאים להקשר...

לא התכוונת לזה, נכון?..
אם צד"י ותי"ו לא היו זה ליד זו הייתי בטוח שזה יצא לך אינסטנקטיבית..
ט"ז בניסן תשע"ט 16:24

אם זה פחות מכך אז למה שהיא בהכרח תהיה לחוצה להיות אמא?
ומה ההתלבטות?

ט"ז בניסן תשע"ט 18:20

לבנות מטבען יש חוש אימהי וזה גם הסגנון שאני מחפש, ברגע שמישהי לא, זה מעלה לי התלבטויות לגבי הקשר....

ט"ז בניסן תשע"ט 18:36
בשיחות טלפון נגיד.
תגיד לה לדוגמא- אני רעב או קר לי. ותראה את התגובה. אם מעורב בה גם רגש אמהי.
אני כמוך בקטע הזה אז מבין את החשש שלך. אבל שוב, רצון זמני לזוגיות בלי ילדים לא מעיד בעיניי על חוסר בחוש אמהי.
ט"ז בניסן תשע"ט 19:29
זה יותר סוג אישיות והלך נפש

בעיני.
ט"ז בניסן תשע"ט 19:58
בנות יותר טוב ממני..
ט"ז בניסן תשע"ט 16:37

לטעמי זה לא אמור להיות שיקול בשלב זה אפילו דבר כזה רציני. שתגיעו לגשר תעברו אותו. לא אומר להתעלם מזה, או לחשוב שזה ישתנה, אבל זה מאוד מוזר לחשוב על כמה זמן מחכים לילד אחרי חודש... אני מניח שגם אחרי חודש ישנם הרבה 'מוקשים' יותר קשים עד להחלטה ל'שישו ושמחו' מהשאלה הזאת.

 

אולי לפעמים דווקא בגלל שנשים יש להם יותר צורך בילדים הם יותר רגישות לזה ולכן זה יותר מפחיד אותן...

ט"ז בניסן תשע"ט 18:48
לא אומר שהן מחכות לרגע שבו הן לא ישנו בלילה, יסבלו לא מעט כאב פיזי והרשימה ממשיכה ...

מותר להן לרצות להיות שנה שנתיים רק עם הבן זוג, להעמיק תקשר .
ט"ז בניסן תשע"ט 18:58
למה שבחורה צעירה תהיה לחוצה להיות אמא. כל אחת ואחד ומה שטוב ונכון לו
ט"ז בניסן תשע"ט 19:23
יש סוג של נשים יותר אמהיות במהות.
ט"ז בניסן תשע"ט 21:30
יש לי חברות ממש טובות שלא כמהו להיות אמהות, וזה הגיע כשזה הגיע הן אמהות מדהימות עכשיו ומשוגעות על הילדים שלהם.
ט"ז בניסן תשע"ט 22:26

בכלל, לעשות משהו מתוך לחץ זה אף פעם לא טוב.

 

כמו שלא טוב להתחתן רק כי את לחוצת חתונה,

אלא רק כשאת באמת בשלה לחיי זוגיות.

ככה גם אין עניין ללדת רק כי את לחוצה להיות אמא,

אלא רק כשאת באמת בשלה לילדים.

 

כל עוד אתם צעירים הגיוני מאד שהיא עדיין לא מרגישה

מוכנה לשלב הזה. וזה לא אומר בשום צורה שהיא תהיה

אמא פחות טובה או שאין לה חוש אמהי. 

 

 

כ' בניסן תשע"ט 00:25

בלחוצה התכוונתי לצמאה/משתוקקת/כמהה, כלומר שיש בה רצון רב להגיע לנקודה הזאת של להיות אמא.

כ' בניסן תשע"ט 00:43

צריך לעשות הפרדה בין הרצון לבין הזמן.

 

יכול להיות שיש לה רצון גדול מאד להיות אמא, אבל היא

עדיין לא הגיעה לשלב בו היא מוכנה לזה. זה לגיטימי לגמרי.

 

זה שהיא עדיין לא מוכנה להיות אמא לא אומר

שהחוש האמהי שלה פחות חזק.

אפילו להפך.

בגלל שהיא מבינה את המשמעות הגדולה של ללדת,

היא רוצה לחכות עם זה לשלב שבו היא באמת מוכנה לכך

ולא לעשות את זה רק מתוך "כמיהה" או "צמא" לילדים.

 

אגב, 

אני אישית לא מכירה הרבה בחורות צעירות "משתוקקות" להיות כבר אמהות. 

זה שלב שמגיע לרוב אחרי הנישואין.

י"ז בניסן תשע"ט 00:22

היא אמרה את זה כנראה מלחץ ומתוך מחשבה שאולי הקשר שלכם 'זה זה' והיא לא רואה את עצמה בעוד חצי שנה בהיריון. הרבה בנות רוצות לשים מאחוריהן כמה דברים ואז להיכנס להיריון. אין דרך חזרה מאימהות וחשוב להביא ילדים כשמרגישים בשלים לזה..ביחד ולחוד.

י"ז בניסן תשע"ט 02:00
נורמלי לגמרי. היום שומעים על זה יותר מפעם. וממש אפשר להבין אץ זה אם כי אני ספציפית חןשבת ששנה זה מספיק.
יש נשים שנקלטות מהר להריון (ואפאחת לא יכוםה לדעת מה יהיה אצלה..) ולפעמים זה מהר מידי.
אפשר לקחת תקופה שמוסכמת על שניכם (בהתר של רב אם אתם נוהגים לשאול..) ולמנוע בה. זה יכול לעשות טוב לזןגיות.
י"ז בניסן תשע"ט 12:52
אבל זה כן מעיד על תפיסת עולם - של דחיית ההורות אחרי החתונה - שלא בהכרח מתאימה לך. לדעתי זה בהחלט שיקול בנוגע להמשך הקשר שלכם.
(אם הייתי אומרת דבר כזה לבעלי, או להפך, קרוב לוודאי שלא היינו ממשיכים... אבל לשנינו היה ברור, גם בלי לדבר על זה, שנרצה ילדים כמה שיותר מהר - וזו עוד סיבה שהתאמנו זה לזו).
כ' בניסן תשע"ט 00:22


י"ז בניסן תשע"ט 13:00
אנחנו בני אדם שונים עם רצונות שונים..
במגזר הדוסי יש מן הנחה כזאת שכל אחת משוועת להתחתן כבר ולהיות אמא, ואין לי שמץ של מושג למה היא כל כך רווחת אצל אנשים (ההנחה)
י"ז בניסן תשע"ט 13:14
עבר עריכה על ידי מיכל318 בתאריך י"ז בניסן תשע"ט 13:26
למה שאישה תהיה לחוצה להיות אמא??????

בָּת יִשֹרָאֶל, יוֹפְייֶך נִמְדָד בֶּתָעָשִׂי מָה שֶׁבָּא לָּך????

 

-------------⭐-------------

 

 

כ' בניסן תשע"ט 00:22

אבל חלק גדול מהבנות שסביבי עושות רושם שהן כבר צמאות להיות רעיות/אמהות, לכן זה היה נראה לי מוזר.

כ' בניסן תשע"ט 05:12
אבל זה ממש לא גורף, ובטח ובטח שלא מראה על פגם אצל מישהי שלא..
ויכול להיות שהיא נורא רוצה להיות אמא, אבל מבינה שהיא גם רוצה קצת זמן להכרות מעמיקה יותר איתך בלי הורמונים ומצבי רוח ותחושות וכו וכו'..
י"ז בניסן תשע"ט 13:59

יש בנות ויש בנות.

יש כל מיני שיקולים לדחות היריון,

ובדיוק בשביל שאלות כאלה צריכים לעשות רב.

ת"ח אמיתי יכול לשמוע את השיקולים, לבחון את הצדדים,

ולומר האם כפי שהוא מבין את רצון ה' מותר או צריך לדחות או לא.

 

לצורך העניין,

זה לא דבר הזוי,

ובעיקר - לא בטוח שזה באמת יקרה,

ולא רק כי רב יפסוק כך או אחרת,

אלא כי דברים כאלה משתנים,

במיוחד אצל בנות,

במיוחד אצל הבנות הבטוחות שעצמן

 

לא שווה לחתוך או להתבלט בגלל זה,

למרות שזה כנראה סימן לדעתנות או אג'נדה מסוימת,

שאותה צריך לבדוק אם בא לך עליה או לא.

 

בהצלחה אחינו!!

י"ז בניסן תשע"ט 14:15

בס''ד

 

לא מעוניינת, זה לא יעזור, וזו החלטה שלה(/ם).

אז הם יכולים כמובן, למצוא רב שמתאים להלך רוחם, ויהיה להם ליווי תורני/רוחני- פשוט לפי מה שהם רוצים לשמוע. או שלא יעשו כדעת הרב. לא נראה לי הגיוני שמישהי שכרגע לא מעוניינת להיכנס להריון, תיכנס רק כי 'הרב אמר'. לא הרב יגדל את הילד אחר כך, זה ממש לא פשוט הפסקים הללו..

כמובן שאפשר לדבר, לייעץ, להכווין, לתת נקודת מבט למה כן אולי נכון עכשיו- אבל ההחלטה אצל האשה/הזוג.

 

הייליגע שמאטע

 

י"ז בניסן תשע"ט 14:20

הרב גם יכול לומר לך מה מותר בשבת או מה מותר לאכול,

ובסוף קיבלת בחירה חופשית ואתה בוחר.

 

בניגוד לשאלה הלכתית קלאסית,

שבחורים ת"ח ויר"ש כמוך לא צריכים בשבילה רב,

לשאלות כאלה גם אתה, אני וכל אחד צריכים רב,

שהוא מישהו חיצוני עם מבט רוחני יותר כולל,

שיכול לפרוס את חוות דעתו בסוגיא הזו.

מורכב לומר עד כמה דעת הרב מחייבת פה מצד האמת התורנית,

אבל כל המהות של עשיית רב לבית היא מישהו מוסכם שהולכים על פיו.

לענ"ד, זו הסיבה העיקרית שצריך רב לבית,

כי על רוב השאלות ההלכתיות גם אתה ואני יכולים לענות,

בהנחה שיש כמה ספרים שאפשר לפתוח בגזרה

(אם השאלה בשבת, ואז אכלנו אותה עם המרשתת).

 

ההנחה היא שיש יראת שמים.

אם אין, זה כבר דיון אחר.

י"ז בניסן תשע"ט 20:16
הרב הוא לא זה שמגדל את הילדים.

ומה שנכון בזה הוא, שזו בהחלט האחריות של הזוג.
י"ח בניסן תשע"ט 20:54

אם הוא יאסור להם את כל התבשיל...

 

מחילה, אבל זה טיעון רגשי בלי טיפת לוגיקה.

 

[וכן, למרות שאין לי ניסיון בגידול ילדים,

אני מבין שילד מגדלים יותר משבת שלמה ברעב,

ועדיין, לגופו של טיעון, הוא לא לוגי ולא ענייני.

סתם דמגוגיה רגשית].

 

תמיד הרב אומר מה לדעתו התורה אומרת,

ותמיד לאדם יש החלטה אם ללכת לפי התורה או לא,

והוא מצווה לבחור בחיים.

יש לתורה מה לומר על ההחלטה הזו,

וברור שכל רב עם שכל ישר ישקלל גם את המצב של הזוג,

ואם הוא לא - שלא יילכו אליו.

 

מעורבות פה כמה וכמה סוגיות הלכתיות,

שאני לא הולך להעלות בפורום מעורב,

ולדעתי הסוגיא של רצון התורה,

שהיא הסוגיא הכבדה פה,

היא הסוגיא שבשבילה גם רב יצטרף רב אחר,

וזה מה שאמרתי ל@אורות הכתובה.

 

[הערה שולית לחלוטין:

כאחד שכנראה ייפול למקום בו הוא יהיה דמות תורנית שמתייעצים איתה,

באמת לא יודע מאיפה יהיו לי את הכוחות לענות על כאלה שאלות.

ברור שיהיו מקרים בהם אני אעזר בחוו"ד של פסיכולוג וכדו' יר"ש,

ועדיין לא לגמרי ברור לי איך אני הולך לעבור דברים כאלה.

אומרים שיש סייעתא דשמיא לרבנים בשאלות של הלכה למעשה. בע"ה...]

י' באייר תשע"ט 00:01

האחריות היא של הזוג, אם ללכת להתייעץ עם רב. ואם לשמוע למה שהוא אומר.

 

[בסוגריים אוסיף: אולי כדאי לך ללמוד את הנושא לפני שאתה ניגש לייעץ. 

למשל: עד איפה רב עונה לשאלות שמפנים אליו.

 

לא חסרים יועצים עם יראת שמים ובלי ידע.]

י"א באייר תשע"ט 00:48
את אותו משפט אני יכול להעתיק באותה מידה על שאלות בהלכות שבת או ריבית.
לחלופין, אותו משפט נכון גם על ייעוץ רפואי או כלכלי.
האדם קיבל אחריות ובחירה חופשית אם לבחור בחירה מושכלת, מקצועית או תורנית, או לא.

לדעתי, הוא צריך לקבל ייעוץ רפואי, כלכלי או תורני כאשר הוא נתקל בסיטואציה שמצריכה ייעוץ כזה.
אם הוא לא יתייעץ או לא ינהג ע"פ הוראת המומחה, הוא ישא בתוצאות, בעולם הזה או הבא.

על מה יש אי ההסכמה פה?
לא הבנתי על מה הוויכוח.
י"ז בניסן תשע"ט 21:31
והרב אמר: לא סוגרים דלת בפני ברכה.

הם היו בהלם.. אבל קיבלו את הפסק.
וכעבור עשרה חודשים בקושי נולדה בת, הייתה התמודדות אבל הם שמחו ובחרו בה ושמחים בזה עד היום.
נכון שיש אלפי סיפורים הפוכים.. אבל זה הכל עניין של אמונת חכמים.
נכון, הרב לא יגדל אותם. אבל הרב גם לא יקבל את הגן עדן/גיהנום (בהקצנה..לא להתנפל פה) שלך על כל דבר שתשאל אותו ומה תעשה עם זה. בחירה חופשית תמיד תהיה. אני חושבת שלכן כדאי לבחור רב שהוא לא רק פוסק הלכה יבשה (תשובות לשאלות כאלו אפשר בהודעה או ברשת) אלא רב שדן לעומק בסוגיה, מכיר או מברר את האנשים שמולו ובעל חכמה בינה לדעת, רוח ולב לפסוק להם את ההלכה הנכונה להם ספציפית.
וגם אחרי זה, מה שהם יעשו זה שלהם..
י"ז בניסן תשע"ט 22:12
ולבדוק אם זה תואם את השקפת עולמך.

יכול להיות שהיא בחורה על הקרקע ומבינה מה זה אומר להיות אמא ורוצה להגיע לזה אחרי הכנה טובה,
הרצון לבסס את הקשר לפני האתגר המשמעותי ההורות הוא מובן, אבל לא פשוט הלכתית.
אתה יכול להעלות את דעתך ורצונך בנושא ולראות מה תגובתה.

הזמן שהיא נקבה בו לא רלוונטי. אין לה מושג מה זה אומר להיות נשואה ואין לה את היכולת להעריך כמה זמן היא תצטרך עד שהיא תהיה מוכנה לצעד הבא.

אגב, לא הזכירו פה אבל לפני "להיות אמא" יש תשעה חודשים.. לטוב ולרע.
י"ח בניסן תשע"ט 23:16

אבל חייב לומר שזו תפיסה די ילדותית.

בתחילת הדברים חשבתי שמטריד אותך הענין מבחינה הלכתית (ואני לא אביע בסוגיה הזו עמדה שממילא לא תענין אף אחד), אבל מהשאלה שלך בסוף אני מבין שזה לא הענין, אלא שהגברת לא נכנסת לך באיזה סטריאוטיפ שתקוע לך בראש לא יודע מאיפה.

וזה לא שאתה מחפש מישהי שרק רוצה ילדים (שזה לגיטימי), אלא שמשום מה ברור לך שזה בהכרח המאפיין העיקרי והמרכזי (היחיד?) של כל אישה, ואם לא משהו בה פגום.

נראה לי שלפני שאתה פוגש בחורה כדאי שתברר קצת יותר לעומק מה זה היצור שאיתו אתה הולך לחיות כל החיים.

י"ח בניסן תשע"ט 23:25
נראה לי שהפותח התכוון להשתוקקות טבעית שיש לאישה להיות אמא, וממש לא לזה שזהו כל רצונה ושאיפותיה, אלא למשהו טבעי שטמון בנפש הנשית.
כ' בניסן תשע"ט 00:19


י"ט בניסן תשע"ט 00:52

בָּת יִשֹרָאֶל, יוֹפְייֶך נִמְדָד בֶּתָעָשִׂי מָה שֶׁבָּא לָּך????

 

-------------⭐-------------

 

 

י"ט בניסן תשע"ט 15:49

אילו נשאלתי אותה שאלה לפני החתונה, הייתי עונה את אותה התשובה. בכנות, לא "בער" לי להיות אמא, ורק בגלל שבזמני היה ברור שלא מונעים או דוחים לכתחילה, התחתנתי, ב"ה הריתי מייד וכעבור פחות משנה כבר הייתי אמא בעל כרחי.

 

אני מאמינה שה' יודע מה טוב עבורנו ואני שמחה ומודה על הברכה, אבל בגיל 21 ממש לא הייתי לחוצת אמהות ויותר הייתי לחוצת חתונה.

 

לא נראה לי שצריך להדאיג אותך...

כ' בניסן תשע"ט 00:20

להבנתי היא הרגישה מצד עצמה שיש צורך לומר לי שהיא לא מתכננת להביא ילדים בזמן ההתחלתי של הנישואין.

י"ט בניסן תשע"ט 17:04
לשאול בעדינות מה הסיבה ולפתח על זה שיחה.
ככה תוכל לדעת מאיפה זה נובע.
חוץ מזה -
הרבה דברים משתנים אחרי החתונה וגם אחרי שמחליטים להתחתן. יכול מאוד להיות שעם הזמן היא תשנה את ההחלטה שלה (ויכולהיות גם שלא, לכן חשוב לדבר על זה).

רוצה להיות אמא ורוצה למנוע שנה זה ממש לא מתנגש בעיניי. זה יכול לקרות ומאוד תלוי שלב בחיים וגיל.

בהצלחה!
י"ט בניסן תשע"ט 18:06
אם אותו אחד שרואה את הדברים הלא טובים שאני עושה גם יבין במאה אחוז את מה שגרם לי להתנהג כך לבטים . תאוות . רצונות ומי שיבין אותי במאה אחוז זה רק הקבה ולכן אין לי ממה להילחץ
כ' בניסן תשע"ט 01:03
מבוססות על ההנחה שהתקבעה שאשה אמורה לרצות להיות אמא יותר מאשר גבר אמור לרצות להיות אבא.
ומהיכרות שלי עם אנשים נראה לי שהיום זה כבר לא ממש/תמיד נכון.

כמו שאני מניח שלך לא בוער להיות אבא, למה אתה מצפה ממנה אחרת?
כמו שבתחומים אחרים ההבדלים בין המינים קטנו, כך גם פה (וכ"ש בדוג' פה שעיקר העול של ההורות נופל על האשה בהרבה מהמובנים).
יש לא מעט נשים כאלה (ובהקשר דומה-רוב הנשים גם רוצות בנוסף לאמהות מימוש עצמי וזה ממש לא רע. יש להן גם חיים משלהם).
חוץ ממקרי קיצון, כל אשה שיוולד לה ילד תיקשר אליו מאוד.

ואני אגיד לך אפילו יותר מזה. לדעתי המצב שאתה מתאר הוא אולטימטיבי. הרבה נשים שנולד להן ילד "שוכחות" ברמה מסויימת את הבעל. לא רק בגלל שיש להן פחות זמן, אלא בגלל שהילד הופך רגשית להיות כל עולמן. ולהרבה גברים זה כואב, בפרט אחרי שהתרגלו שהם היו (כמעט) כל העולם שלה. לכן עדיף אשה שהזוגיות מאוד חשובה לה וגם אחרי הילדים בע"ה היא תשקיע בה.

רק מה שהייתי ממליץ לבדוק זה אם הבחורה לא אגואיסטית. כלומר האם הרצון להיות אמא לא קיים עכשיו רק כי כרגע זמנו עוד לא הגיע או בגלל שהיא חושבת בעיקר על עצמה.
י"א באייר תשע"ט 08:01
בסופו של דבר נולד לו ולאישתו, בן 9 חודשים אחרי החתונה.
שניהם מאושרים עד השמים.
אבל הם יצאו שנה וחצי בערך...
י"א באייר תשע"ט 08:56
בס"ד

הגיוני שהיא רוצה זמן לבנות בית וללמוד להכיר את בעלה לפני שמכניסים גורם שלישי

זה לא אומר שהיא לא רוצה להיות אמא או שהיא לא תהיה אמא טובה זה אומר שהיא רוצה לעשןת את זה בתנאים נוחים שיטיבו עם הזוגיות עם הילד

אל תפגעו בי בבקשה

י"ד באייר תשע"ט 16:49

אני מאוד אוהבת ילדים. משוגעת על האחיינים שלי..

אבל לא חושבת שאני רוצה להכנס להיריון כ"כ מהר. כמו ש@נאור97 כתב, אני רוצה להיות עם בעלי היקר אחרי החתונה לתקופה טובה וארוכה של העמקת הקשר בינינו ולהשלים את כל השנים של הבדידות. אם יהיה ילד אז זה לא יהיה שלם לי בהרגשה.

אחרי שנתבסס בתור זוג באהבה שלמה, אני אשמח שיהיו לי הרבה ילדים...

אני לעצמי אין בי כלום מעפר אני בא ואליו אשוב

אולי יעניין אותך