כשיש לו גם את המידה ההפוכה ממנה. זה הוכחה לזה שהמידה קנויה בו בעצם, חלק ממנו, ולא משהו חיצוני שעוד לא נטמע בו ולכן הוא צריך כל הזמן לשמור עליו ולהילחם נגד הפרעות (במילים אחרות-קנה את המידה ולא את מה שנראה כמידה).
זה גם הוכחה שהמידה היא כבר לא מהות האדם אלא "כלי עבודה", משהו נוסף על גבי צלם האלוקים/נשמה/כח הבחירה שבאדם.

דוגמאות:
1. ענווה- לא מתבייש להציג גם את מעלותיו כשצריך (למי שיש בו גאווה זו כמובן לא חוכמה).
2.גבריות- לא מתבייש להיות נחמד ולא טיפוס קר. יודע לוותר. יודע לכאוב. ולא מרגיש שזה מציג אותו כחלש.
3. נחמדות- יודע להילחם ולצאת נגד כשצריך. זה מראה שהנחמדות לא מגיעה מחולשה ורצון למצוא חן.
4. בגרות,רצינות- יודע להיות גם ילדותי כשצריך. יודע לצחוק הרבה. אם לא זה מראה שהבגרות מגיעה פשוט מתוך השלמה עם המציאות הדיעבדית הלא פשוטה. חוסר תקווה. כמו הכיוון ההפוך- ילד קטן ששמח כי הוא חי במציאות אוטופית מבחינתו.
5. שכלתנות- יודע גם להיות גם רגיש ורגשן כשצריך. אם לא זה מראה שהשכלתנות מגיעה מקצת ניתוק מהרגש ולא מתוך חיבור אליו והתגברות עליו כשצריך. הגברת המח על הלב.
6. רגישות לסביבה- כשאדם יודע להיות רגיש כלפי אחרים אבל כלפי עצמו לא כ"כ. זו הוכחה שהוא באמת טוב לב ולא שהוא פשוט מרחם על אחרים כמו שמרחם על עצמו (וכך הוא גם ידע להרים אחרים טוב יותר).
7. רוחניות- חיבור נכון לחומריות ולא פרישה ממנה.
8. רדיפת אמת-יודע מתי לוותר ולהתפשר כי לפעמים האמת היא שיש מציאות שגם היא אמת,רק סובייקטיבית.

כמובן שהדרך לקנות מידה בשלמות עוברת דרך קנייתה בחלקים. רק צריך תמיד להתבונן ולשאוף למטרה הסופית.

יש כמובן עוד הרבה דוגמאות. מי שרוצה להוסיף מוזמן.