תכשל בטוח

תעשה את זה בחכמה

זה מתחיל בהתערבויות קטנות,ואם נותנים לזה מקום,זה יכול הגיע להתערבויות גדולות יותר

באמת. ושאתה יודע שרוצה את טובתכם וגם אתה לא רוצה לפגוע בה. ואז הבעיה תהיה רק במה שאתה ממש לא מסכים לו, ולא בעיה עקרונית עם כל מה שהיא אומרת. ובכלל, כמה שיחסך יהיה יותר חיובי לחם ולחמות, האוירה יותר בריאה- גם כלפי אשתך וגם דוגמה לילדים.

קודם כל, מבינה את הקושי, לא פשוט. אבל זה קורה להרבה זוגות, במיוחד כשמדובר בילד ראשון, לכן תבין את אשתך, מאוד קשה להיות אמא פתאום והאישיות שהכי הגיוני לפנות אליה היא אמא...ואין מה להגיד, אמהות, סבתות יודעות טוב יותר (תחשוב גם שתכלס- גם הסבתא, רק רוצה לתת טוב לבן שלך...אולי גם מדובר בנכד ראשון אז גם הסבתא לא יודעת עוד גבולות ורק רוצה להעניק...)

אני לא אומרת את זה כדי שתקבל את המצב כעובדה שצריך להשלים איתה, אלא ממקום שתכיל את המצב של אשתך..גם אני פניתי הרבה לאמא שלי, אתה רוצה להעניק לבן שלך את הטוב ביותר, כל ספר והמלצות שתקראו לא יהיה אותו דבר כמו פנייה לאמא,

עם זאת, אני חושבת שכדאי למצוא איזון, זה יגיע עם הזמן שאשתך תקבל יותר ביטחון באמהות שלה ותוכל להציב עובדות בשטח ולהגיד אמירות כמו "אנחנו לא מסכימים ככה וככה.." "אנחנו החלטנו ש..." כדי לגרום לאיזון בין לשמוע המלצה לאדם שחשוב לאשתך להקשיב לו לבין מציאת הגבולות שלכם כהורים..

מציעה לאט ובטוח, בגילאים קטנים כשהילד כל שנייה גדל ודברים בו משתנים, מה מותר, מה אסור, להשכיב על הבטן, מתי לתת אוכל וכו' וכו' זה קשה אבל אחר כך זה כבר יותר קל..

בהצלחה!