ט"ז באייר תשע"ט 12:46
נשים יקרות שבעליהן אברכי כולל
מה אתן עושות כל היום? בעיקר אלה שלא עובדות...

סדר היום שלי מתחיל בלקיחת הילדים למוסדות, כביסות, ניקיון המטבח והבית, בישול צהריים, מביאה לבעלי את האוכל לכולל, חוזרת הביתה...

בין לבין מכיוון שאני תחילת הריון והעייפות והתשישות גוברת עליי רוב הזמן, אני מוצאת את עצמי רוב היום שוכבת ומשועממת

במה אפשר להתעסק חוץ מזה??
לפעמים מרגישה מתוסכלת שלא ממצאת את עצמי...
ט"ז באייר תשע"ט 12:52

ל- נשים לא עובדות התייצבו נא!

 

אין לזה קשר שאת אשת אברך

ובתור אישה עובדת במשרה מלאה, אין לי עיצות רק להגיד לך שנשמע חלומי

ט"ז באייר תשע"ט 13:03

חוץ מזה שלא חושבת שהייתי הולכת להביא את האוכל לבעלי בהריון. הייתי אומרת לו לקחת סנדויץ ולאכול את האוכל בערב ולומר לי תודה שאני מבשלת (בעצם לא בישלתי בהריון אז לא הייתי אומרת לו כלום)

איזה אשה מסורה!

כ"א באייר תשע"ט 09:33


ט"ז באייר תשע"ט 14:36
אני אשת אברך אבל לומדת במשרה מלאה ועובדת בנוסף..
בעלי רואה את הבית יותר ממני
ט"ז באייר תשע"ט 22:57
לי זה נשמע נורא.
כשלקחתי הפסקה בין עבודות לשבוע חשבתי שאני מטפסת על קירות מהשעמום.

ולפותחת, תפתחי לעצמך תחביב מסוים. סריגה תפירה ציור
ט"ז באייר תשע"ט 23:37
כשהייתי עם הילד בבית 9 חודשים היה לי מאד לא קל. וגם לו היה חסר חברים (בכור בכל זאת) אז עשה לשנינו טוב שיצאתי לעבוד.
אני חוזרת מהעבודה ומשחקת איתו. גינה מקלחת וכו.
י"ז באייר תשע"ט 07:31
אבל העייפות. . הריון פלוס זה שיוצאת מהבית באזור שש ורבע- וחצי, חוזרת הביתה באזור ארבע לקחת את הילדה, נמצאת איתה עד שבע וחצימשמונה כשהלכת לישון, ואז לשקם את הבית, כביסות, גיהוץ, בישולים וכו'.
למי יש כח???
י"ז באייר תשע"ט 11:28
ולא לעבוד יותר
אבל אחרי ילד ראשון הרגשתי כמוך
אני חושבת שזו בשלות מסוימת של גיל ושלב בחיים בו מבינים שתכף זה נגמר לעבוד אפשר עוד מליון שנה ולגדל תינוקות ממתוקים מאד מוגבל בזמן ותכף נגמר לי. אפילו קניתי כמה כרטיסי לוטו לפני שחזרתי לעבודה בתקווה שהקבה יסדר לי משהו
י"ז באייר תשע"ט 16:01
אני אוהבת את העבודה שלי ואת האנשים וטוב לי שם. ברור שאת הילד אני אוהבת יותר אבל זה בסדר שהוא יהיה גם בחברת ילדים אחרים.
שנינו נהנים.
י"ז באייר תשע"ט 17:18
וכמו שאמרתי בעבר לא רציתי להישאר בשום אופן והיום כן (ואנשים שמכירים אותי ושומעים את זה מתעלפים כי זה ממש לא אני של פעם)
כך שבעיני זה לא אופי אלא בשלות, שלב אחר בחיים וכו
י"ז באייר תשע"ט 17:02
הילדה הראשונה אחרי שנה בבית השתוקקתי לחזור לעבודה בילד השני כבר לא חזרתי לעבודה עד היום בהתחלה בגלל לימודים שהייתי באמצע ואז עוד שני הריונות די צפופים ובכלל אחרי השלישי ממש הרגשתי שאני לא רוצה לעבוד בשנים הקרובות כל עוד המצב הכלכלי מאפשר נהנת בבית עם הילדים זה משהו שהתבשל בי עם הגיל.. מרגישה זקנה חחח
י"ח באייר תשע"ט 01:27
ילדים גדולים יותר זה הרבה יותר מעניין.
בנוסף, לא פעם בזמן לידת ילד ראשון יש מחסור יחסית בחברה גם בגלל מעבר הסטטוס וגם בגלל שלרב עדיין לא גרים במקום הרבה זמן.
מעבר לזה, גידול תינוק דורש יכולות שונות מהרבה משרות השוק העבודה- זה שינוי פאזה שקשה לעשות אותה.
י"ח באייר תשע"ט 09:54
כ"א באייר תשע"ט 09:33


ט"ז באייר תשע"ט 23:31
עבודות בית זה בהחלט עבודה 🙄
ט"ז באייר תשע"ט 12:58
לשנות את הכותרת... גמאני אשת אברך אבל עובדת מסביב לשעון... הלוואי ויכולתי להיות בבית ולנקות אותו כל היום ולבשל ולאפות דברים טעימים!!
את תחילת הריון אז פשוט תנוחי בזמן הפנוי, הגוף צריך את זה
ט"ז באייר תשע"ט 19:53
שזה עובר את גבול הטעם הטוב
כ"א באייר תשע"ט 09:39

נכון מאוד

ט"ז באייר תשע"ט 12:58
עבודות בית.. טיפול בתינוק.. אם משעמם לכי לחוג או שיעור או טיול או קפה עם חברה.. תתנדבי..
ט"ז באייר תשע"ט 13:14

אני את המטבח והסנדויצי'ים מכינה בלילה, בעינייים טרוטות,

הלואי עלי לתקתק את הבית בבוקר, כשאני עוד עירנית

 

אבל בטח זה לא מה שאת רוצה לשמוע.... סליחה, לא התאפקתי.

ט"ז באייר תשע"ט 14:39

מה שלגמרי מעודד אותי זה שגם כשאני לא עושה כלום, אני מגדלת חיים בתוכי.

ט"ז באייר תשע"ט 15:07
לפתח תחביבים או להעשיר את עצמך.
אפשר ליצור, אפשר לשמוע שיעורים ואפילו ללמוד קורסים בכל נושא שהוא שמעניין אותך.

היום האפשרויות הן אינסופיות, באמת.
ט"ז באייר תשע"ט 15:40
ט"ז באייר תשע"ט 19:51
כי אני בעיקר סטודנטית...
מנסה לחשוב מה מתאים למצבך..
לסרוג
לתפור (כשהייתה לי תקופה כזאת לקחתי קורס, דרך האינטרנט. רבקה קליין...)
יצירות והפתעות קטנות לך ולבית, לילדים...
לקרוא ספרי קריאה
ללמוד ספרים עיוניים- תורניים וחכמות כלליות...

ניסיתי לכתוב לך בכוונה דברים שיוציאו אותך מהמיטה ויעסיקו אותך, אבל מצד שני לא יהיו מדי קשים...
בהריון הקודם הרגשתי שכשלא הייתה לי תעסוקה באמת הרגשתי הרבה פחות טוב...
עכשיו אני מרגישה שפשוט אין לי זמן להרגיש לא טוב ;)
באמת לדעתי כשתמצאי במה להתעסק באמת תרגישי יותר טוב (בע"ה כמובן....)

יש גם כמובן דברים יותר קלים, לדוגמה לראות סרטים...
לקחת קורס אינטרנטי של הרצאות בנושא שמעניין אותך (יש כל מיני דברים חינמיים...)

ויש יותר דורשי אנרגיה- כמו לאפות, או לקחת כל פעם יחד אחר שתשאירי אותו בבית ליום כיף.
י"ז באייר תשע"ט 16:23

יותר הוא של אשה שעובדת פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, ואז גם יש עניין בעבודה, וגם הלחץ והעייפות לא קיצוניים

י"ז באייר תשע"ט 16:57
י"ז באייר תשע"ט 17:20
המצב המשמח הוא שכל אשה תעשה מה שמשמח אותה.
ולכל אחת זה משהו אמר וגם זה משתנה בין תקופות בחיים
י"ז באייר תשע"ט 17:35

שמשאירה כוחות לבית. כי גם כל הזמן בבית (שהעבודות בו לא נגמרות כידוע) גורם להרבה נשים לטפס על הקירות ולרצות לצאת לעבודה, וגם עבודה במשרה מלאה מותירה אותן בלי כוחות לדברים החשובים שחייבים לעשות בבית.  ועם זאת, כמובן שיש גם נשים שעבודה תובענית וקריירה מאד מתאימה להן ויש נשים שגידול ילדים ועבודה רק בבית מאוד מתאימה להן.

י"ז באייר תשע"ט 19:08
עובדת יומיים וחצי בשבוע והשאר בבית.
כשאני לא בהריון זה מעולה, אבל בהריון אני חוזרת מהעבודה כל כך מותשת שלא מתפקדת אותו ערב בכלל, ולמחרת לא מצליחה לקום בבוקר ופשוט ישנה כמעט עד הצהריים. אז בעצם לא ממש מספיקה כלום בבית..
ומצד שני, לא יכולה לדמיין משרה מלאה..
ובשנים שהייתי רק בבית באמת הרגשתי שאני מטפסת על קירות.. לכן יצאתי לעבוד קצת..
כ"א באייר תשע"ט 10:54
הלוואי שיכולנו תמיד.
י"ח באייר תשע"ט 01:29
י"ז באייר תשע"ט 19:10
לזה שבעלך אברך
את פשוט לא עובדת בלי קשר לסטטוס בעלך
כ"א באייר תשע"ט 09:37

אבל שורה תחתונה מה את מציעה??

כ"א באייר תשע"ט 22:37


י"ח באייר תשע"ט 00:22

אבל לשאלתך..היתה לי תקופה שלא עבדתי, חיפשתי עבודה. ועדיין לא היו ילדים... באמת טיפסתי קצת על הקירות...אבל האמת?

מעצלנות. למדתי יומיים בשבוע וזה ממש היה מעולה לי! שאר השבוע כזה בישלתי, סידרתי והרבה פעמים ישנתי בבוקר קצת כי הייתי בתחילת הריון..

היו פעמים שבאמת השתעממתי אחה"צ כשבעלי הלך לסדר צהריים...

אבל לאט לאט נהיו דברים.

שמרתי על תינוקות בזמני הפנוי, שיעורים פרטיים.

 

אם זה מפריע לך הייתי ממליצה באמת לנסות למצוא עבודה במשרה חלקית. כמה שיתאים לך. זה עושה טוב לנפש.

בהצלחה ממש!

י"ח באייר תשע"ט 11:02

זה מחליף את השעמום והתסכול, למלאות אושר ושלוה פנימית של גאולה, ואפשר לזכות גם לעונג נשמתי צרוף.

שם גם תוכלי למצוא את יעודך בעולם 

(ולחזק כך את הגוף, ולמנוע מחלות, ולעצור הזדקנות, ולקבל המון דברים טובים לחיים מלאים.

גם הבית ירויח המוןןן ותלמדי את בעלך...)

 

כדאי ממש!

 

את גם ככה בהמתנה , תלמדי להמתין ולהנות בפנים בקרבת אלקים

 

 

יש מורה חרדית מעולה בירושלים יהודית צייטלין 

י"ח באייר תשע"ט 11:56

כמו שכתבו לך- אין לזה קשר למה שבעלך עושה, ההפך- זה שהוא אברך הוא יותר בבית מאשר אם היה עובד יום שלם, בטח אם היה עצמאי...

אם את אוהבת את הבית וטוב לך תמצאי משהו לעשות מהבית כמו מכירת מוצרים, טלמרקטינג, או התנדבות טלפונית. שיחות עם קשישות וכו'.

אם בא לך לצאת- וזה בטח פחות רלוונטי לעכשיו עםההריון ואח"כ הלידה- תמצאי משהו לכמה שעות כמו מזכירות במקום קרוב וכו' שתהיי זמינה וקרובה לבית.

 

י"ח באייר תשע"ט 13:22

אולי תתנדבי? (אגב אכן אין קשר כלל לאברכות, אלא לעקרות בית),

אמא שלי שנים היתה עקרת בית (ובמקרה גם אשת אברך, כמוני העובדת)

לא היתה לה שניה פנויה

היא תפרה המון (וחסכה ככה מלא כסף וגם פינקה אותנו ביותר בגדים וכמובן תחפושות יחודיות), אפתה המון (תמיד היתה קופסת עוגיות על השיש ועוגה בתנור), בישלה טרי, ציירה תמונות לבית, ניקתה עד שהבית זרח, והיתה מהצהריים ועד הערב אמא שלא עושה כלום חוץ מלהיות עם הילדים (וואי וואי כמה עבודות בית שאני עושה עם הילדים)

נראה שאת פחות מתחברת לעבודות כאלו, אחרת לא היית שואלת, לכן אני מציעה לך

י"ח באייר תשע"ט 18:14
נראה לי שפה טמון הקושי חוסר כוחות מצד אחד, ומצד שני שיעמום, ואין משהו שאת חחיבת להתגבר על העייפות בשבילו...
י"ח באייר תשע"ט 18:26
שהעייפות והתשישות של הגוף גוברים על הכל וזה משגע אותי
י"ח באייר תשע"ט 20:00
אבל אני מנסה שוב...
כמובן שבתחילת הריון עייפים, ובעצם בכולו..
אבל לפעמים העייפות נובעת מחוסר בברזל או ויטמינים אחרים.
עשית כבר בדיקות דם מתחילת ההריון?
תקפידי לקחת את הויטמינים ותשתדלי לדאוג שיהיה לך אוכל מזין ובריא.
אל תדלגי על ארוחות בכלל, זה גורם להרגיש עוד יותר לא טוב! גם אם יש לך בחילה... תהיי יצירתית ותחשבי מה אפשר לאכול. (אני ראיתי שגם אם יש לי בחילה לאכול לא מעלה אותה (לצערי גם לא מוריד...).. אבל ממש כל אחת ואיך שהיא...)

תנסי ליצור לעצמך סדר יום.
גמיש ומאפשר ולא מכביד מדי אבל בכל זאת סדר יום...
לדוגמה, אני עכשיו בתחילת ההריון הייתי לוקחת הבן שלי למעון וחוזרת לישון לעוד שעה, ואז קמה עם קצת יותר כוחות...
י"ח באייר תשע"ט 22:51
אם לא אכפת לך לענות...
ממה חיים כשבעל אברך ואישה עקרת בית??
י"ט באייר תשע"ט 00:19

קונה ומשכיר..עבודה בבין הזמנים..

י"ט באייר תשע"ט 06:08
יש לי לקוח, אח בכור ל11 אחים.
אמא עקרת בית ואבא אברך בלי מילגה.
חיים מביטוח לאומי, ובחיי שאני לא מבינה איך.
כ"א באייר תשע"ט 21:53
כי זה באמת נשמע לא מעשי
כ"א באייר תשע"ט 22:34

בכלל ילדים לא ממש מודעים לחשבון הבנק של ההורים....

כ"א באייר תשע"ט 23:46
לא שישבתי להם על החשבונות, פשוט האמא שיתפה אותי שהם מתקיימים מביטוח לאומי..
כ"ב באייר תשע"ט 00:04

אלא אם כן יש להם עוד איזה קצבה שקשורה למשהו.

כ"ב באייר תשע"ט 10:33
וזו היתה התשובה.
כ"ב באייר תשע"ט 10:39
מכירה אישית כמה שאמרו לי שהם חיתנו את הילדים ״בניסים״ וגם ב״סייעתא דשמייא מיוחדת״
הם פשוט לא ידעו שאני יודעת בפירוש שהם קיבלו ירושה גדולה כמה שנים קודם ( זאת אומרת הבן אדם הגדיר את זה שאבא שלו נפטר כנס. זוועה)

אנשים לא רוצים לומר מאיפה מקורות ההכנסה שלהם וזה זכותם, חבל שבדרך הם גורמים לאנשים אחרים להאמין שאם אתה אברך עם עשר ילדים יורדת
לך רגל זהב מהשמים. זה פשוט לא ככה
כולנו יודעים לעשות חישוב כמה מקבלים מביטוח לאומי ואי אפשר לחיות מזה, אלא אם כן הם עברו תאונת עבודה כלשהי וקיבלו פיצויים מביטוח לאומי או משהו כזה
בקיצור, שקרים. סבבה לה , או שענתה לך בציניות או כנראה ניסתה לומר לך שלא תדחפי את האף לכספים שלה
מביטוח לאומי נטו לא חיים בלי עזרה של ארגוני חסד
כ"ב באייר תשע"ט 10:48

תכירי לי אחד כשזה שיכול/רוצה לתמוך במשפחה ברמה שהם יכולים להתקיים בגללם.

בדרך כלל זה סל מזון, תקציב כלשהו לשמחות וכד'. (שזה מאוד מאוד יפה, אני לא מזלזלת, רק אומרת שגם מארגוני חסד אי אפשר לחיות...)

כ"ב באייר תשע"ט 10:51
זו לא סייעתא דשמייא מיוחדת?
אנשים באמת חיים מניסים, אבל אנחנו לא בונים על זה..

מדריכה מוסמכת בשיטת אביבה

שמחה לעזור בכל מה שקשור לאיזון הורמונלי ופריוןפרח

כ"ב באייר תשע"ט 10:52
וואי איזה יופי אבא ואמא נפטרו בדיוק בזמן שהייתי חייב כסף!
לוץ מזה גם אם זה ירושה ממישהו עלום נגיד, זה לא נס, זה דרך העולם שאנשים משאירים ירושות
אם תשאלי אותי מאיפה אני חיה אני אגיד לך מעבודה קשה , לא מנס
אני מכירה רב שאומר לבחורים ללמוד ממנו שבחיים לא עבד ושתמיד אפשר להסתדר, להסתפק במועט, להסתדר עם מה שיש, וכשיש צורך גדול הקב״ה עוזר
בזמן שהוא קיבל ירושה ענקית וחי בנחת, הוא גורם לאנשים אחרים להאמין שהם לא יעשו כלום והקבה ישלח להם כמו לאותו רב דירה גדולה ומרווחת במרכז, ב״נס״.
זה הכל שאלה איך מציגים את זה. אם יש לך כסף בבנק , גם אם לא עבדת עליו, אז אתה לא חי מ״נס״
כ"ב באייר תשע"ט 10:54

כי בימינו באמת מאוד קשה לחיות יפה ממשכורת אפילו שהיא קצת יותר מהממוצע... 

כ"ב באייר תשע"ט 11:00
אבל כשאנחנו הלכנו להיות אברכים ידענו שלא נחיה מניסים אלא מעבודה(השתדלות לפרנסה) ובצמצום
כ"ב באייר תשע"ט 11:03

רק הסברתי למה זה בעצם השתדלות

כ"ב באייר תשע"ט 15:16
סייעתא דשמייא שמצריכה גם עבודה כאן בעולם.
ירושה לא מגיעה סתם. מישהו עבד כדי שיהיה לו מה להוריש.
אז מה אותו יורש היה עושה, לו אבא שלו גם היה לומד ולא עובד, וממילא לא הייתה לו ירושה?
אז מה יהיה עם הילדים של אלו שירשו? מאיזה נס בדיוק הם יחיו וימשיכו את המסורת?
(בקיצור מסכימה עם @מיואשת****** שחשוב מאוד לא ליצור אשליית שווא של רגל זהב משמיים).
כ"ג באייר תשע"ט 12:43

לא הייתי קוראת לזה שקרים כמו שלא הייתי מספרת לך בדיוק בדיוק מה עובר לי בחשבון הבנק.

אם יש מישהו שעוזר להם? הורים? סבתא? ירושה כמו שהיא אמרה? 

הוא לא קרא נס לזה שאבא שלו נפטר! (וזה מצחיק שככה את רואה את זה) אלא לזה שהוא קיבל סכום כסף בירושה! 

נראה לך שכל מי שנפטר לו הורה מקבל ירושה? או שכנראה זה היה סכום רציני שבשבילו זה נס...

 

כ"ג באייר תשע"ט 12:47
לא לספר זה ממש בסדר.
תגידי אנחנו מסתדרים, אל תדאג, אל תעני.
לקרוא לזה נס- במיוחד הרב ההוא שבחורים שואלים אותו- אבל איך מסתדרים? איך הרב מסתדר עם 12 ילדים ולחתן אותם וכו, והוא אומר להם- צריך לסמוך על ה שיעשה ניסים. לי היה נס.
נו באמת . בואי נגיד שזה לכל הפחות מצג שווא רציני?
ירושה שנופלת עליך מדודה עלומה שלא ידעת שהיא קיימת זה נס
ירושה שמגיעה אליך אחרי שכל החיים ידעת שאתה בן יחיד וההורים שלך מלייאנים, זה לא נס. ולגרום לבחורים להאמין בזה שגם להם עם 12 ילדים הם יקנו לכל אחד דירה כי ה יעשה להם נס... בושה וחרפה
י"ט באייר תשע"ט 07:30
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך י"ט באייר תשע"ט 08:16
מעניין למה לא כולם עושים את זה...

מדריכה מוסמכת בשיטת אביבה

שמחה לעזור בכל מה שקשור לאיזון הורמונלי ופריוןפרח

י"ט באייר תשע"ט 10:54
וצריך דירה שגם מכסה את המשכנתא אם יש וגם את תנאי המחיה (שכירות, קניות, תשלומים) של הזוג.
אם יש דירה זה נהדר, פשוט זה לא ככ פשוט
(אנחנו כרגע גרים במקום מאוד זול ומשכירים דירה במרכז שמכסה את המשכנתא ועוד אלף שח.. שזה רווח יפה אבל לא מחליף משכורת)
כ"א באייר תשע"ט 23:08
אבל זה לא אומר שהוא חייב להפסיק להיות אברך
רק להתאמץ מאוד לעבוד בעבודות צדדיות שביחד עםהמילגה מספקים משכורת סבירה כלשהי
והאישה גם אם היא עקרת בית אולי גם מוצאת הכנסה צדדית מלשמור על תינוק או הקלדה במחשב או למכור ולשווק משהו וכו

ועדיין כנראה חיים בצמצום ..שזה לא אומר שמסכנים ומורעבים חלילה
אלא מה שלא חייב לא קונים..

באמת להיות נטו אברך ונטו רק מילגה(וכאן היא גם ממש לא גבוהה. בכלל לא מאפשרת קיום)
ובלי שום הכנסה נוספת- נדיר שאפשר להסתדר.

זהו משתמש אנונימי כללי להריון ולידה בלבד!!

י"ט באייר תשע"ט 10:56
לנסות להתחיל למצוא תחביבים לא קשים שאפשר לעשות בבית-לצייר, לכתוב, לבשל, ללמוד תורה!
כ"א באייר תשע"ט 09:34

אסתי באיזה שלב את הרגע של הנקיונות, הבישולים או להכין את האוכל לבעלך??

כ"א באייר תשע"ט 10:39
כ"א באייר תשע"ט 11:50
כ"א באייר תשע"ט 11:59

כנראה ארזת לו כל מה שנשאר משבת  

כ"א באייר תשע"ט 19:57
אני אשת אברך, בעלי חוזר כל יום ב6 אחהצ.
אני עובדת בהוראה משרה מלאה ברוך ה. אוהבת את עבודתי.
קמה ב6 בבוקר, מארגנת את הבית, כביסות, כלים. מעירה את הילדים מארגנת לגנים מעון.
יוצאים יחד. מורידה את הילדה בגן, ממשיכה מורידה את בעלי בבית הכנסת, אחכ את הקטן במעון ונכנסת לעבודה.
המעון צמוד לביהס אז ככה שזה מקל. ברוך ה.
בסיום העבודה מוציאה את הקטן מהמעון וממשיכה לבית. לפעמים יש לי איתו שעה וחצי ולפעמים שעה או שלשתרבעי שעה עד שמוציאה את אחותו מהגן ב4.
מגיעה איתם הביתה עושה להם פה בריכה עכשיו בימים החמים, מוציאה להם פירות יושבת לידם משגיחה, הם משחקים יחד. מתפללת מה שיכולה בהשגחה איתם.
בעלי מגיע ב6 אחרי שהם התקלחו.
הוא איתם בארוחת ערב, מקריא להם סיפור שמע ישראל וזהו.
ולי בקושי יש זמן בשבילי. ברוך ה הכל עמוס
כ"א באייר תשע"ט 19:58
בדרך כלל אני איתם בארוחת ערב ומכינה ומבשלת. אבל ב3 חודשים האלו ממש קשה, אז הוא מבשל.
ואגב, אצלם בכולל הם מקבלים ארוחתב וקר וצהריים

אולי יעניין אותך