אין לה כח ללמוד....
מה עושים?
לא נראה שתעבור בגרות במצב הזה
אז ממה התייאשה כבר? יכול להיות שעוד שנה שנתיים תאזור את הכוחות.
אם מהלימודים באופן כללי זה כבר סיפור אחר.
לדעתי אין מה לעשות חוץ מעידוד, להציע עזרה לימודית, עזרה נפשית, אוזן קשבת.
להתייעץ עם יועצת בי"ס במקרים של חשש להחמרה במצב.
ולפתח תחומי עניין נוספים שיעזרו לראות את הכוחות שבה. (חוגים, הדרכה בתנועת נוער, קורסים בחופש וכו'..)
בהצלחה רבה, חשוב להיות כל הזמן עם היד על הדופק מניסיון כואב, הדרדרות עלולה להיות מהירה....
מרים קושלנד- עוזרת לנשים רגישות למצא איזון ולהנות בחברה🍃.
הרבה מאוד תארים ניתן ללמוד באוניברסיטה הפתוחה/מכללות שלא דורשות בגרות.
וחוץ מזה לא כל מי שהוציא בגרות מצליח להוציא תואר, זה לא מדד...
מה שחשוב זה בעיקר הרצון לתואר והרצון להתאמץ כדי להוציא.
זה אומר שהילדה בריאה!
איזה כיף!
מי אמר שכולם צריכים לעשות בגרויות?
היום בקלות משלימים תעודות מכינה, החל מלימודי חינוך וגם ללימודי הנדסה.
הכי חשוב, זה לעזור לה לנצל את הזמן שלה באמת ולא להיות עצלנית..
בשונה ממה שאנחנו חושבים, הילדים שלנו, של הדור הזה הם לא עצלנים!
הם עושים דברים שהם מאמינים בהם בכל הכוח! (למרות שלא תמיד זה קל לגרום להם להאמין בדברים...)
שימו לב לכל השבתות שנערים מארגנים לכל מיני ארגונים לילדים עם צרכים מיוחדים, ההתנדבויות המדהימות והמגוונות
שבני הנוער בישראל מארגנים ומשתתפים בהן..
להיות במיטה זה לא פיתרון, אבל לארגן דברים בישוב, באולפנא, בבית הספר, לנגן, ליצור, להתנדב..
אין מה לדאוג לעתיד, הכל אפשר להשלים.. מי אמר שאדם שיודע מתמטיקה 5 יחידות הוא יותר שווה מאדם שיודע לנגן ולרגש? לצייר ולבטא עולמות מיוחדים בציור שלו? לארגן ולהפיק אירועים והתנדבויות?
אנחנו אלה שאומרים להם מגיל צעיר תעשו דברים שאתם מאמינים בהם, אל תעשו דברים סתם.. אל תחיו כמו "עדר".. ואז כשזה מגיע לבגרות, אנחנו פשוט סותרים את עצמנו.. ואומרים שאין ברירה, כולם חייבים את זה..
אולי אנחנו טועים?