או שעוד לא הבנתם את זה?
הרי מי שדוס לא יענה שהוא הבין שהוא דוז כי הוא ענו, ומי שלא דוס לא יענה כי הוא לא דוס או שהוא יענה שהוא לא דוס וזה לא הכי נעים - אז הוא בוחר לא לענות....
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
(וגם מילי דברכות ומילי דאבות)
כי לי אסור
ודוסיות זה מושג יחסי.
אז בכל מקום אני על משבצת אחרת.
בירושלים כעבור 10-15 שנה זה נחשב מינימום להגדרת דתי.
תשאל כל אמא/סבתא מתקופתו
העניין של נפרד התחיל שהוא היה בצבא בערך.
ולדעתי, במיוחד בעניין הזה, זה ממש התקדמות. ללכת לחוף מעורב זה ממש לעבור על הלכה לפי כל דיעה אפשרית, אני לא בטוחה אבל לדעתי זה ממש איסור דאורייתא.
בעוד שחברה- מעורבת/ נפרדת זה לא משהו שהוא ברמת אסור- מותר ויש מקום למנהג המקום (על כל הרצף בין חסידות גור לקיבוץ הדתי) ויש בהחלט מקום לשיקול דעת ועל מה להתלבט דווקא חוף מעורב זה איסור מפורש (יש מקום להתלבט במקרים נדירים כמו הצלת חיים וכד'... שזה עניין אחר).
ואולי נכון שהיו תמימים יותר אבל יצר קיים גם אצל תמימים.
קשה לענות על זה.. לי לפחות
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו
רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף"
(פתגם אינדיאני)
There are no such things as adults, only children who have learned how to behave in public.
(original quote)
אגב, שנה אח"כ היא עברה בית ספר של ש"ס והלכה עם בגדי "בית יעקב".
מעניין מה איתה היום?.....
וזכיתי אף להיות שלם עם ההחלטה הזאת.
הייתי שם
והייתי שם
ועודני לומד
ועודני מתלמד
ולוואי ואגיע
לדרגת מלמד.
חייך לעולם והעולם יחייך אליך
אני לא חושבת שיש מושג דוס זו המצאה של מישהו לאורח חיים שבאותה תקופה
היה נחשב אדוק יותר כמובן במדד בלתי ניתן לבדיקה כי רק אלוקים בוחן כליות ולב.
אבל היום האדוקים ביותר הם לא כמו האדוקים של פעם..
ולפעמים דווקא האלה שנראים הכי אדוקים - דוסים הם אלה שממש לא עושים מה שאלוקים דורש.
לדעתי בעולם קיים רצף / עקומה של אנשים שעושים יותר או פחות את רצון ה' .
ודווקא אלו שמקיימים פחות את הבנאדם למקום ומקיימים בשלמות את הבנאדם לחברו בעיניי הם יותר "דוסים"
מאלה שכלפי חוץ לפחות (כי אף אחד לא יודע מה בפנים..) מקיימים את הבנאדם למקום בשלמות ומזלזלים בבנאדם לחברו.
כי אם אתה מאמין באלוקים ומאמין שהוא ברא את החבר שלך גם אם הוא שונה ממך ועדיין אתה לא מכבד את החבר
זה זלזול באלוקים זה כמו שתזלזל באחיך האם זה לא מכאיב להורים שלך.. אותו דבר עם אלוקים..
אז זה בעצם גם לא שלמות בבן אדם למקום וגם לא שלמות בבן אדם לחברו, והשני לפחות שלם בבן אדם לחברו ,
ומה בינו לבין אלוקים זה לא מעניין אף אחד מלבדו .
ב"ה
הרבה פעמים אנשים מנסים לקבוע איזה בנאדם אתה, ולפעמים מקשיבים להם.
אישית פשוט הסתכלתי על הסביבה וראיתי את זה. כל אחד בדרכו.
היום אני לא מבינה את זה,אני לא מגדירה את עצמי בכלל בהגדרות כאלו,
מבחינתי אני אדם שלם עם מכלול,חלק ממני זה אורח החיים,לא רואה את זה כדוסיות אלא כרצון להיות אדם טוב,לעיתים זה איזור הנוחות שלי ולעיתים השתדלות..(ומחפשת איך לחיות את החיים בלי להרגיש שיש מגבלה,אלא שזה פשוט אורח החיים שלי,כמו שיש כאלו שלא אוכלים מאכלים מטעמי בריאות,אז אצלי זה אותו דבר,לא מסתכלת על עצמי כחריגה במשהו,
מיוחדת כן,כמו כל אדם,
שומרת על הערכים שלי ועל מה שנראה לי חשוב- כן,כנראה לא כמו כל אדם..)
אחרי הכל הגבולות האלו באים לטובתנו,ויותר משה' זקוק לזה אנו זקוקים להם.
שהייתי רווקה והבנתי שאני דוסית הכוונה שאני רוצה בית שיילך עם ההלכה עד הסוף גם אם קשה,שאני הולכת עם הצניעות עד הסוף .שדרך החיים שלי לנסות שוב ושוב להבין מה ה דורש ממני בכל סיטואציה וללכת איתו!וזה מה שבדקתי בבעלי הדוס ב"ה;)
אגב,גם אני נשואה ב"ה,ומסכימה איתך במה שכתבת..גם אני הייתי ככה בזמנו,
כיום אחרי שפשוף של החיים מבינה שהחיים דינאמיים יותר ושיש עוד דברים חוץ מהלכה,כמו חוויות רגשות ועוד,שחשוב לתת להם מקום,לצד ההלכה.
יודעת שזה בטח נשמע לך לא משהו אבל אני כותבת את זה מתוך נסיון,ומאחלת לך שלא תביני מתוך מה אני כותבת,אבל שלא תשפטי כי את לא יודעת מה מי שממולך עבר או עובר,
וזה מאוד יפה בתור סיסמה להכריז כל מיני דברים אבל בפועל זאת תורת חיים,שניתנה לנו בני האדם הפשוטים.