י"ד בסיוון תשע"ט 12:35
חדשה כאן.. אז אתן קצת רקע. אנחנו זוג צעיר גרים ביישוב שקט . עם שתי בנות קטנות ישתבח שמו.
אז מאחר ושומם ביישוב, מרגישה קצת צורך לצאת
השאלה היא- איך אתן הנשים מוצאות זמן ,נניח פעם בשבוע בערב לצאת לבילוי שלכן לכמה שעות כשהבעל אומר שקשה לו להסתדר עם שתיהן ביחד לבד?
י"ד בסיוון תשע"ט 12:40

קודם כל ילדים קטנים בד"כ הולכים לישון מוקדם ואז זה יותר פשוט.

דבר שני- אפשר להביא בייביסיטר ולצאת יחד

ודבר שלישי- מתרגלים וחייבים להתרגל. לא יודעת אם כמה שעות כל שבוע על ההתחלה.

אבל כן, אפשר להתחיל מחצי שעה פה, ארוחת ערב שם. גם כששניכם יחד שיהיה יותר שותף..

זה נראה מפחיד כמו כל דבר לא מוכר שלא עשינו.

מנסים, ומתרגלים גם את לא נולדת אמא..

אחר כך מגלים את היופי והייחודיות שיש באבהות על פני האמהות וגם לה הילדים זקוקים...

י"ד בסיוון תשע"ט 12:43
בייביסיטר קצת קשה לנו כרגע כלכלית. אבל בהחלט אנסה את מה שאמרת
י"ז בסיוון תשע"ט 20:45

אני לא יודע אם זה ידוע.. אבל אחותי מגיל 12 בערך (אולי אפילו קודם..) התחילה לעשות ביביסיטר נראה לי 10 שח לשעה ומתי שהוא התחילה לקחת לפי הגיל.. אז זה לא אמור לצאת הרבה, אבל צריך למצוא את אותם בנות שמוכנות... [פשוט זה לא 35 - 40 לשעה שעושקים אותך..]

תצליחי!

י"ז בסיוון תשע"ט 21:31
כשילדה בת 12 משגיחה על שתי קטנות ביחד:/
י"ח בסיוון תשע"ט 01:38

אבל בתור אחד שמכיר את אחותי כבר בגיל עשר היא יכלה לשמור על שלושה...

זה טוב רק אם את מכירה מישהי ויכולה לסמוך עליה..

אם לא, לא רלוונטי...

 

בהצלחה!

י"ד בסיוון תשע"ט 13:59
אח''כ הוא יתרגל, אולי תתחילי פעם בחודש ואח''כ פעמיים בחודש ככה הוא יקבל את זה יותר בקלות.

אצלנו ביום שאשתי לא נמצאת ממש כיף לנו ביחד. עושים בלגן (סלט, בשר וצ'יפס מטוגן ועוד כמה דברים לא בריאים...חחח) וגם הולכים לישון מאוחר.
כשנילדים קטנים אפשר לעשות אתם פיקניק ליד איזה גן שעשועים, לשחק אתם שם, מתעייפים כמו שצריך ונרדמים מהר.
י"ד בסיוון תשע"ט 14:10
י"ד בסיוון תשע"ט 16:28

עם אשתך אוכלים בריא ואיתך מתפרעים ואוכלים לא בריא?

מה זה משדר לילדים? אמא אחראית על הבריאות ולא כיף איתה, ואבא לא מבין בבריאות ואחראי על הכיף והבלגן?

 

י"ד בסיוון תשע"ט 20:50
אשתי אחראית על השדרים
אותי פחות מעניין מה משדר כל דבר, היום הם גדולים ויודעים שהאמא היא המסגרת ונותנת את הכללים בבית והאבא יותר חופשי אוהב לחרוג.

ט"ו בסיוון תשע"ט 13:25

אם אמא שלהם מרגילה אותם לאוכל בריא ומידי פעם עם אבא אוכלים אוכל לא בריא - לא קרה כלום וזה גם בריאות הנפש להבין שיש הבדלים בין ההורים אבל עדיין מכבדים ואוהבים.

כמו שאמא יכולה להחליט מה הילדים יאכלו, ככה גם אבא יכול להחליט מה הילדים יאכלו.

השדרים הכי חשובים לילדים, יותר מהאוכל הבריא, זה ההתגמשות של ההורים 

ט"ו בסיוון תשע"ט 21:25
אבא ואמא יכולים להיות שונים. זה אפילו בריא נפשית. ילד שמכיר אפשרויות שונות בחיים הוא גמיש יותר. רבגווני יותר. וחוץ מזה כדי שלאבא יהיה כייף וטוב עם הילדים הוא צריך לעשות איתם מה שהוא אוהב ולא מה שאשתו מכתיבה לו .
י"ד בסיוון תשע"ט 14:47
תשבי איתו יחד ותפרקו במה בדיוק קשה לו להסתדר לבד ותנסי להקל עליו בהתחלה במה שאפשר, ובהדרגה יקבל יותר ביטחון לטפל לבדו (ואז תוכלי להנות ביום היציאה גם מחופש מהאחריות, שזה חלק מההתאווררות )

למשל, אם זה עם האוכל, שהוא לא יודע מה הן אוכלות וכדו, את יכולה לתת לו רעיונות מה להכין ואפילו להכין לפני שאת יוצאת שיהיה לו מוכן.

אם זה מקלחות, את יכולה לקלח כבר בצהריים. ולפעמים גם לא נורא לוותר על מקלחת.

אם זה להעסיק אותן, תני לו רעיונות מה הבנות אוהבות ונהנות.

אם זו ההשכבה עצמה, ספרי לו איך הן נרגעות ונרדמות.

בהצלחה. תהנו שניכם.




י"ד בסיוון תשע"ט 15:04
שמדובר בתינוקת בת חצי שנה וילדה בת שנתיים וחצי.. עיקר הקושי שלו הוא שהילדה מבקשת ממנו כל הזמן שירים אותה.. וזה מה שמקשה עליו.
אצלי היא לא ככה לכן הוא אומר שאצלי זה יותר פשוט
י"ד בסיוון תשע"ט 22:57
תסמכי עליו ועל הילדה שיסתדרו יחד ויהיה להם כיף. תסבירי לו שגם אם היא מבקשת ידיים הוא לא חייב להרים אותה. הוא יכול להסביר לה שעכשיו הוא מכין ארוחת ערב והיא יכולה לעזור לו. ואם היא בוחרת לבכות זו זכותה.

בקיצור, שימו לב שהילדה לא תיצור עימות ביניכם, גם אם זה לא במודע...
י"ד בסיוון תשע"ט 23:05
סתם להלחיץ אותן.. גם ככה צריכות לישון.
ט"ו בסיוון תשע"ט 00:23
אז סביר שיהיו עדיין ערות בשעות אחה"צ...
תלוי מה מרחק הנסיעה להיכן שנוסעת. היא ציינה שהישוב שקט ושומם. היא לא נמצאת בעיר.
אם זה מסתדר לה לצאת כשהן ישנות אז אין שום בעיה. אבל אז היא לא היתה מעלה את הקושי של הבעל להשאר לבד עם הבנות...
ט"ו בסיוון תשע"ט 09:26
הייתי נעזרת באמא / חמות. או שהיתי שולחת את הבעל איתן לפארק משחקים. בשום אופן לא ביביסיטר בגילאים האלה. אלא אם כן את מכירה אותה טוב והבנות מכירות אותה. אני פשוט לא מכירה "יציאות" אחה"צ לכן הסקתי שמדובר בשעות הערב. אולי לסופר ואז בלית ברירה לוקחת אותם איתי. מה גם שבעלי לא נמצא בשעות האלה.
ט"ו בסיוון תשע"ט 13:30

אני הייתי אומרת לו שאני חייבת לצאת להתאוורר, ושאני סומכת עליו בלב שלם שהוא יטפל טוב בבנות ויוצאת בלב רגוע כשהוא איתם.

אולי בכלל הבעיה תיפתר אצלך לבד? יכול להיות שאת זאת שלחוצה להשאיר אותן לבד איתו? כי באמת בשביל העצה הזאת צריך לצאת בשלווה ורוגע אמיתי בלי לחשוב כל הזמן יואו מעניין מה קורה איתם עכשיו..מעניין אם הוא מסתדר... בטח הן בוכות...  בלי טלפונים בכלל! (אולי אחד...חח)

לכל אבא יש אינטואיציה טבעית איך להסתדר ולא יקרה להם כלום. מקסימום הוא לא ירים אותה והיא תבכה... זאת באמת לא סיבה שתכלא אותך בבית.

ט"ו בסיוון תשע"ט 14:09
זה פשוט מה שהוא אמר שקצת קשה לו כי הגדולה מבקשת רק ידיים
ט"ו בסיוון תשע"ט 14:54
א. מה הוא מציע? איך הוא חושב שבכל זאת תוכלי לצאת? הוא מבין את החשיבות של זה עבורך?

ב. זה לא נורא אם יהיה לו קצת קשה מדי פעם ויפרגן לך לצאת להתאוורר.
גם לך בטח קשה לפעמים לטפל בקטנות ולעשות מטלות שונות.

ג. האם הוא גם חושב שצריך להרים את הילדה כל פעם שמבקשת?
אולי בהבעת הקושי בפנייך הוא בעצם מחפש אישור ממך שזה לא נורא וממש בסדר (ואולי אפילו חיובי) שהוא לא ירים אותה. גם במחיר שהיא תבכה קצת...
י"ד בסיוון תשע"ט 16:24

וזה לא מונע מבעלי ללכת לעבודה כל יום

י"ד בסיוון תשע"ט 21:06
אבל לגיטימי לצאת קצת פעם ב
י"ד בסיוון תשע"ט 22:49
דבר ראשון קחי בחשבון את המציאות הלא נחמדה בכלל שעם ילדים קטנים תדירות היציאות שלך פוחתת באופן משמעותי! מאוד משמעותי! כשהבנות יהיו גדולות יעשו לך ביביסיטר מדי פעם כשאין ברירה (אצלי מלווה בתלונות וטלפונים עם מסרים מלחיצים ביותר!! ולא לצפות במקרים כאלה לחזור לבית נקי. כבר קרה לי שחזרתי לרצפה מרוחה כולה בסירופ פטל!! יומיים של שטיפות! אני אומרת את זה לא כדי להלחיץ אלא כדי שתהיי מוכנה לבאות...)
דבר שני - מבעלך אל תצפי לכלום!! (כך הוא לא ילחץ). אם לא קילחת אותן לפני, רוב הסיכויים שלא יהיו מקולחות. אם לא הכנת ארוחת ערב- יכול להיות שיאכלו שטויות והמטבח יהיה דומה יותר לכור גרעיני לאחר פיצוץ לא מבוקר!!
ולכן, ובהתאם לזאת. אם בכל זאת את מתעקשת לצאת- תכיני אותן מוקדם לשינה. הן קטנות, אפשר לעבוד עליהן שכבר מאוחר! (באותו יום לעייף אותן! לכו לפארק או משהו כזה) לעמעם אורות, להאכיל, לקלח, לצחצח, להלביש (אגב, אם את סומכת על בעלך שיקלח אותן לפחות תכיני לו בגדים בצד עם שמות רצוי! הם לא בקיאים בזה במיוחד).... להקריא סיפור...... שמע ישראל...... ולהירדם... סתם! יאללה תברחי לפני שישימו לב!😆 *אה, ורצוי לנתק את הפלאפון בחצי שעה הקרובה.... שיתמודד...
י"ד בסיוון תשע"ט 23:10
הוא הביא את הילדים האלו יחד איתי ואני מצפה ממנו שידע לטפל בהם לא פחות טוב ממני..
ואני גם אומרת לו את זה, לא משאירה את הציפייה באוויר ושינחש.

לדאוג למקלחות, לארוחת ערב נורמלית (לא איכפת לי מה יאכלו אבל כן אוכל בשעה סבירה)
כן לסדר מסוים בבית
אמא היא לא האחראית היחידה והבלעדית על גידול הילדים, ב"ה יש להם גם אבא.
הזריקת אחריות הזו והציפייה שהגבר לא יתפקד כמעט ורק יהיה שם כ" מבוגר אחראי" מובילה לתוצאה שמצפים לה.

י"ד בסיוון תשע"ט 23:14
עבר עריכה על ידי Orit39 בתאריך י"ד בסיון תשע"ט 23:33
ולא, זה לא נבואה שמגשימה את עצמה. גם אני חשבתי ככה פעם.. עד שהמציאות טפחה על פניי פעם אחר פעם ולמדתי להשלים עם המציאות. נכון, יש גם אבות כאלה מסורים ואחראיים! תזכירי לי בגלגול הבא לחפש אחד כזה 🙂
ובמקרה המדובר כנראה שלא מדובר בסוג הבעלים שאת העלית כי היא טוענת שבעלה נלחץ מלהשאר איתן לבד. לכן אמרתי לה להנמיך צפיות לגביו. ברור שעם השנים הביטחון שלו יגדל ויהיה יותר קל (אבל לא בטוח שעם הקטנה בת החצי שנה. בגיל הזה הן יכולות לצרוח עד שאמא מגיעה.
כבר קרה לי ומאז בעלי לא מוכן לשמור בגילאים האלה בייחוד לאור העובדה שאני מיניקה)
וחוץ מזה זה לא חייב להיות שהבעל לא אחראי אלא פשוט עייף מהעבודה..... גם בעלי יודע לעשות דברים נפלאים עם הילדים. לא בשעות הערה כשהוא גמור. במקרים כאלה הילדים הם אלו שמרדימים אותו...
קצת זכות על בעלי🙃
ט"ו בסיוון תשע"ט 08:12
והוא מעצמו צריך לפרגן לאישה לצאת קצת.
רק שבעל צעיר עם שני קטנטנים צריך ללמוד איך לעשות את זה.
יש גברים שבאמת נילחצים מתינוקות.
ולא בגלל שלא בא לו לשמור עליהם.

היא צריכה להרגיל אותו לטפל בהם כשהיא בבית.

לצפות לבית מסודר כשבעלי עם ההילדים זה כבר יותר מידיי
ט"ו בסיוון תשע"ט 13:43

כשמנמיכים ציפיות אז כל מה שהגבר עושה הוא עושה מעצמו, מתוך חוש האחריות והאבהות שיש בו וזה מפתח אותו בהורות שלו,

ולעומת זאת אם אני אשאיר לו הוראות אז כל מה שהוא יעשה זה כמו ילד שמקשיב לאמא... ואז, מה יקרה במצב שלא יתחשק לו? והוא לא יעשה את זה כמו שציפיתי? זה רק יוביל לתסכולים ואכזבות ובמקרה הפחות טוב גם למריבות.

עדיף לי לחזור לבית מבולגן ולדעת שהילדים אכלו קורנפלקס עם חלב בלבד (זה לא קורה כל יום), ולא להיות אמא של בעלי...

ט"ו בסיוון תשע"ט 09:57

מקוה שהדברים שכאן נכתבו, נכתבו בבדיחות הדעת.

 

בטוחני שיש עוד גברים כמוני שעושים אמבטיות, מלבישים, מצחצחים שינים מספרים סיפור לילה טוב וכן הלאה.על בסיסי יומיומי.

ט"ו בסיוון תשע"ט 10:15
הרבה פעמים גם יותר טוב ממני. מקלחות לשתיהן. אוכל. פשוט יש לו ביטחון כי אני בבית. ועיקר הבעיה כפי שאמרתי היא רק עם הגדולה שכל הזמן מבקשת ממנו ידיים וזה מכביד עליו..
דווקא אצלינו בעניין הסדר אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. באמת בעל מדהים. רק חיפשתי עצות לתת לו ביטחון עם שתיהן
ט"ו בסיוון תשע"ט 10:26
אפשר הדרגתי - לצאת לגינה עם שתיהן
אצלנו עזר לצאת עם בימבה כך הגדול היה עליה ולא על היידים (אין כביש לחצות בנינו לבין הגן משחקים)
אח"כ להגדיל שעות ;)
ט"ו בסיוון תשע"ט 10:33
משןמה גם בגינה היא מבקשת שירים אותה. :/
ט"ו בסיוון תשע"ט 10:36
אייך אתם שמים גבול בבית בדברים שאתם לא מרשים? תעשו אותו הדבר פה.
זה לא חייב להיות בכוח, אפשר להסביר, לדבר לעודד אותה שהיא גדולה ויכולה ללכת בכוחות עצמה, לעשות איתה תחרות קטנה, להביא בועות סבון לדרך - מה שעובד לכם
כמובן להתגמש כשצריך (חולה/עייפות ייתר/אחר)
ט"ו בסיוון תשע"ט 13:54

האם תמיד חייבים לעשות את מה שהיא מבקשת?

ילדים אוהבים הורים מובילים ולא הורים מובלים.

ילדים חשים חלשים כאשר האם אלה שמובילים אתכם.

ילדים חזקים ושמחים זה ילדים שיש להם הורים מובילים וגב חזק.

 

אני מכירה ילד שאמא שלו תמיד נותנת לו כל מה שיבקש מגיל קטן מרימה אותו כשהוא רוצה וכו'. היום הוא בן 11 ולפני כמה זמן יצא לי לפגוש אותם שוב ופשוט נדהמתי לראות איך היא לא הספיקה לשבת דקה אחת והילד ביקש לשבת על הכיסא שלה והיא פשוט קמה ונתנה לו את המקום שלה!! הייתי בשוק.

הילד הזה מסכן כי אין לו אמא עם גב חזק, את מי הוא יכבד? אישה שלא יודעת להגיד לא? אישה שלא יודעת לכבד את עצמה?

 

מצטערת אבל זה מתחיל מגיל קטן. כדאי לכם להפסיק מעכשיו את ההרגל הזה שאם היא מבקשת שירימו אותה אז חייבים להרים אותה. לא חייבים להרים אותה והיא תבכה כמה פעמים עד שתפנים את זה.

בודאות זה לא מצב שבגללו אבא שלה צריך לחשוש להישאר איתה בבית לבד.

זה אפילו קצת מאד פתטי המום

ט"ו בסיוון תשע"ט 14:14
זה אבא שרוב היום בעבודה ולכן היא רןצה את המגע שלו. לרוב הוא הגיע כשהיא ישנה. עכשיו רק מצא סידור עבודה אחר.
ובוודאי שזה קשה אחרי יום עבודה מתיש להתחיל להציב גבולות ולהיות שוטר מצד אחד(ולא שהוא לא עושה את זה . היא פשוט צורחת) ומצד שני יש גם תינוקת שצריכה ידיים לפעמים. וזה כנראה נובע אצל הגדולה מלמה היא כן והיא לא. צריך לעבוד על זה. אבל זה לא פטתי בעיני
ט"ו בסיוון תשע"ט 14:48
אולי לתת להם יותר זמן רק של שניהם יעזור?
ט"ו בסיוון תשע"ט 14:57

באמת קשה להתחיל להציב גבולות אחרי יום עבודה...

אבל רק תשימו לב לא לגרום לגדולה תמיד לרצות מה שעושים לקטנה, זה רק יחזק את הקנאה.

 

דרך אגב הבת שלי כבר בת שלוש וחצי ואחריה יש בן בן שנה וחצי, ומאז שהוא נולד הפרדתי בין הצומי שלו לצומי שלה, הייתי מרימה אותה X זמן ביום ואולי עוד קצת.. אבל לא יותר, כדי שלא תתרגל לזה וכן, גם כדי שלא תקשה עלינו. מעבר לזה הקראתי לה המון ספרים חדשים שקניתי לה, וישבתי איתה על כל מיני משחקים, וכל זה בזמן שהקטן שקט ומטופל.

ואפשר לומר שכמעט ולא היתה קנאה ועד היום אין דרישה מצידה לכל דבר שאנחנו עושים לו. אם היה אז עד עכשיו היא היתה עם מוצץ... הרי איך אפשר להפסיק להביא לה מוצץ ולהמשיך לתת לקטן?? באמת שאין לזה סוף.

תגידו לה שהיא גדולה או תסיחו את דעתה... אבל זה מצחיק שהברירה היחידה היא באמת לבוא ולהרים אותה.

 

לגבי הצבת גבולות אחרי יום עבודה, אני הכי יכולה להזדהות כי גם אני רואה את הילדים שלי אולי 3 שעות ביום אחרי משרה מלאה כשאני מותשת, ופתאום שמתי לב שאני לא מחנכת את הילדה!!! שמתי לב שגדלה לי פה בין האצבעות ילדה מפונקת שעושה כל מה שהיא רוצה ואני לא יכולה לחנך אותה כי עד שאני רואה אותה, כל מה שאני רוצה זה רק לרצות אותה ולא להיכנס בה! איך אפשר אחרי שלא ראיתי אותה כל היום? אבל הבנתי שאם אמשיך ככה אז איזה ילדה תצא לי? 

אז כמובן שהחלטתי שעם כל החוסר נעימות אני בתור אמא שלה מחוייבת לעצב את החינוך של הילדים שלי והחלטתי שכל פעם אני עובדת איתה על משהו אחד. דבר אחד שאני לא מוותרת. למשל - שתאכל רק במטבח. עד שזה הופך לחוק, אחר כך על עוד דבר שמפריע לי... ועם זאת - תמידדדד לסיים את היום יפה ובחיבוק ונשיקה. אחרי הכל אם אנחנו ההורים לא נחנך את הילדים אז מי כן?

יכול להיות שהאבא באמת לא יכול להתחיל לחנך בגלל העבודה, אבל מי שכן מחנך הוא זה שצריך להקנות לילדה הרגלים טובים.

ט"ז בסיוון תשע"ט 13:36
מנשא
כשאני הייתי במצב של שניים קטנים שצריכים אותי היה פעמים שהתינוק במנשא ואז אפשר להרים עוד אפרוח.
זה פתרון נקודתי. לא לטווח הארוך מטעמי כאבי גב וכו. אבל יכול להיות יעיל לו לשעה קלה.
צריך חינוך וכו ולהתמודד עם בכי. וצריך להאמין בו ולהקל עליו כדי שהוא יהנה מזה. אבל כפתרון זמני.
זה גם באמת נראה לי קשה בגילאים שציינת. אני הייתי יוצאת לזמן מוגבל ואחרי שהכל כמה שיותר מוכן כדי להקל עליו שיתן צומי וישכיב. אבל אני באיזשהו שלב הפנמתי שיש תקופות שבהן יש לי פחות שחרור ממשי (אני גם מניקה אז...)
ט"ו בסיוון תשע"ט 14:40
ולתת לו מוטיבציה.
אתה אבא שלה? היא ילדה בת שנתיים. תנסה להבין מה היא צריכה מצד אחד (אולי מרגישה חוסר בטחון כשאת לא שם?). ולהעמיד גבול מצד שני.
אם קשה או מציק להרים אותה שיושיב אותה עליו או לידו ויספר סיפור...
ט"ו בסיוון תשע"ט 08:42
קשה לו להישאר לבד כי הוא לא רגיל לזה.
הוא לא רגיל לזה כי את לא יוצאת.
את לא יוצאת כי קשה לו להישאר לבד.

מה עושים? מדברים על זה ומחליטים יחד על השינוי.

תחשבו יחד מתי הזמן המתאים שתקדישי לעצמך.
לאט ובהדרגה תשחררי והוא ילמד להסתדר.

לפעמים לגברים יותר קל להוציא את הילדים. הקנה במנשא הגדולה בעגלה.
שיתחיל 20 דקות ולאט לאט תעלו.
גם הבנות צריכות ללמוד להתרגל לטיפול שלו.

אני לא הייתי נותנת לבעל להתמודד עם להשכיב לישון. בטח אם את מניקה. אבל יש זמנים אחרים. לפני/ אחרי.

אין מצב שלאמא אין זמן לעצמה.
ט"ו בסיוון תשע"ט 15:42
ט"ו בסיוון תשע"ט 10:04
למה זה אמור להיות מסובך?
ט"ו בסיוון תשע"ט 11:08

לכן מסכימה עם מי שכתב שתצאי ואל תצפי שיהיה מתוקתק- מה שהוא יכול שיעשה וקבלי זאת בהערכה, העיקר שיהיו מצבים שגם את יכולה לצאת והוא עם הילדים.

ט"ו בסיוון תשע"ט 21:58
זה יכול להיות חוויתי מאוד ומאחד, שבו תזמיני חברות מהיישוב לארוחה קלילה. כל חברה תביא משהו (סלט, קרקרים, שימורים, ממרחים, עוגה... לא צריך משהו מסובך).
אצלנו בישוב שבו גרתי היינו עושות את זה כל ערב ר"ח בבית של חברה אחרת מהקהילה. (יש כאלה שאפילו באו עם התינוקת בעגלה), וכל פעם מישהי אחרת הכינה תכנית קטנה. יש המון רעיונות גם באינטרנט לפעילויות חברתיות מכבדות. זה גם יכול להיות שיחה תורנית כלשהי או שיחה על כל נושא שמעניין.
(למשל לקראת חודש אדר עסקנו בנושא שמחה, ואח"כ כל אחת הייתה צריכה לספר איזו בדיחה או משהו משמח שקרה לה. או לקראת חודש כסלו דיברנו על ניסים, וביקשו מכל אחת לשתף את כולם בנס שקרה לה...)
הייתרון הגדול הוא שאם זה מתקיים אצלך את יכולה לבלות בלי לצאת מהבית, ואם זה אצל חברה אחרת מהיישוב אז את בקרבת מקום ואז אם בעלך צריך את עזרתך הוא יכול להיות רגוע שאת בסביבה הקרובה.
ט"ז בסיוון תשע"ט 14:04
אבל כרגע מחפשת פשוט לצאת לקניון או להליכה ולא מהבית שלי לבית אחר.. מרגיש קצת חנוק

אולי יעניין אותך