ט"ז בסיוון תשע"ט 17:47
היי לכולם,
יש לי בעיה מאוד רצינית עם בעלי שעולה מחדש כבר כמה ימים ואנחנו כול פעם חוזרים לאותה נקודה.
הוא חושב שהוא עדיין רווק (למרות שאנחנו נשואים 3 שנים..) אז ככה שאם שואלים אותו בקבוצה של המשפחה אם הוא יכול לבוא לארוע מסוים/ערב לימוד/ או משהו בסגנון אז הוא ישר עונה להם כן מבלי אפילו ליידע אותי... אני אמורה לגלות על זה בקבוצה המשפחתית...
עכשיו היו לנו ריבים בסגנון שהוא למשל לא החזיר לחנות משהו חדש שהתגלה כשבור(שלא היה לי מושג שהוא שבור..רק הוא ידע) וחשב שאני לא אשים לב שזה שבור... אז הוא לא טרח להגיד לי...
דברים קטנים ומפגרים כאלה גורמים לי להרגיש שהוא לא שם עליי ולא סופר אותי וכול הקטע של הנישואים זה רק בדברים הכיפים אבל כשמגיעים לדברים האלה...אז פחות.
הוא טוען שהוא לא אמור לדווח לי על כול דבר ושאני גם בטוח אגיד לו אל תלך לארוע או תחליף את מה שנשבר... (בקיצור אין לו כוח להתמודד עם התגובה שלי אז הוא מסתיר ממני ואם גילתי אז גילתי...)עכשיו מילא שלא ידווח לי על דברים שלא קשורים אליי..אין לי בעיה אבל כול מה שכן קשור אליי אני מצפה שהוא מינימום יעדכן.
כבר ניסיתי לדבר איתו בדרכים שלי והמסר לא עבר.
יש לכם רעיונות איך להעביר לו את המסר בצורה יותר ברורה?
נמאס לי לגלות הפתעות.... :/
ט"ז בסיוון תשע"ט 17:55
כדאי להשתמש בכרטישיח שהציעו פה הרבה פעמים
או להכין כרטיסים בעצמך.
מדברים על מה שעולה באווירה טובה ומכילה
שואלים שאלות פתוחות שמאפשרות תשובות כנות


ולהשתדל לצאת עם משהו מעשי
כצעד ראשון לשינוי.


להפעיל עין טובה
ולפנות זמן , לזמן איכות זוגי יחד.

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט"ז בסיוון תשע"ט 18:07
היינו שם, דיברנו, הוא מתעקש להמשיך ככה. אני לא חושבת שיש משהו שיכולתי להגיד שוב שהיה עוזר..בגלל זה אני שואלת אולי יש דרך אחרת לגרום לו להבין. ..
ט"ז בסיוון תשע"ט 19:13
קודם כל טוב לפי מה שאת כותבת יש גם חלקים כיפים בנישואים. אז ברוך ה! להודות עליהם! זה לא מובן מאליו. ולהעצים ביניכם את הזמנים הללו. שהוא ירגיש שאת גם מעריכה ואוהבת ולא רק "מעיקה וכובלת" ואז הוא לא ירצה ולא ירגיש צורך להסתיר ממך דברים.
גברים הם לפעמים כמו ילדים מתבגרים אין להם כח לחפירות וזה מייבש אותם...
אבל אם הם מרגישים שמכבדים אותם ולא "יושבים עליהם" אז יש להם רצון להעניק לבת הזוג ולשמח אותה.
(תנסי לשים את עצמך במקומו בדמיון ולהרגיש את מה שזה גורם לו להרגיש כשאת מתלוננת שזה שבור ושיחליף, או משהו אחר)

כתבת שכבר דיברתם על כך ואת לא רואה איך שיחה תעזור.ובאמת אין טעם לחזור שוב ושוב על אותם דברים.והוא בטח לא סנילי והוא זוכר מה שכבר אמרת.
אבל אני מניחה שכמו רבות מאיתנו הדברים נאמרו על ידך בעקבות אירוע מסויים, בזמן של הרגשת פגיעה או כעס, ולא בזמן שיחה נעימה כשהאווירה טובה ורגועה ואוהבת. ולכן זה גרם לו להתבצר בעמדתו.
צריך להעלות את זה בזמן של אוירה נעימה וכיפית, כבקשה שלך! ולא כדרישה ממנו!
הסוד טמון ב"איך" מדברים ומבקשים.

ט"ז בסיוון תשע"ט 19:18
אני לא חושבת שאני כובלת אותו..הוא עושה מה שבא לו וגם יש לו את היכולות( הוא עם הרכב והוא עצמאי..) הקטע הוא שלפני שרבנו על זנ, דיברתי איתו יפה והסברתי לו וכשהכול היה רגוע הוא אמר לי- טוב בסדר אעדכן. ואז ברגע האמת הןא עושה את מה שעושה ואומר לי שהוא לא חייב לדווח לי ובלה בלה בלה..כאילו דיברתי לקיר, הוא אמר לי כן כן כן ועושה מה שבא לו...
ט"ז בסיוון תשע"ט 19:22
או שסתם בערב כיפי יחד העילית בנעימות את הבקשה שלך מתוך תחושת קשר וחיבור ורצון לטוב זוגי?

ו"כובלת", הכוונה לא במעשים, אלא בתחושה שלו...
ט"ז בסיוון תשע"ט 19:05

כתבת שאין לו כח להתמודד עם התגובה שלך, סימן שיש לך צד בעניין (מוצדק או לא מוצדק).

ובעצם יש לך כח להשפיע על המצב בעזרת שינוי התגובה או צורת התגובה.

 

את יכולה להרחיב מה יכול להפריע לו בתגובה שלך?

ט"ז בסיוון תשע"ט 19:13
מפריע לו שהוא חושב שהוא יודע מה אני אגיד לו..והוא כבר מסיק מסקנות שזה בדיוק ההפך ממה שהוא רוצה.
אני כן מגיבה לפעמים בצורה לא הכי להיט אבל כשאני חושבת על זה אני מגיבה בצעקות ועצבים כשאני מגלה שהוא עשה משהו מאחורי הגב שלי, ומגיבה בפחות עצבים אם הוא בא ומעדכן (מקסימום מתווכחת איתו אם ניראה לי שהוא טועה) אז באמת לא מבינה מה הקטע..
ט"ז בסיוון תשע"ט 19:43
שוב, תנסי לשים את עצמך במקומו. איך היית מרגישה אם היה מתנהג כלפייך ככה כשמשהו לא מוצא חן בעיניו?
האם לא היית מנסה להמנע מעימותים מיותרים או עצבים ופשוט להסתיר?
ט"ז בסיוון תשע"ט 21:13
אין טעם להסתיר דברים שרל מאןד לגלות אותם אח"כ.. והקטע הוא בטמת קשה לי להיכנס לראש שלו כי אנחנו מאוד שונים.. אני מדווחת לו על הכוולללל ולא רואה בזה דבר רע או חולשה. הוא כן. ודווקא אם הייתי מכירה את התגובה העצבנית שלו כשהוא מגלה הפתעות, זה היה גורם לי להימנע כמה שאפשר מהפתעות. אבל אנחנו שונים...
כ' בסיוון תשע"ט 18:21

שיהיה בהצלחה, ובקבלת השונות המסויימת...

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

י"ט בסיוון תשע"ט 23:45
יש הבדל בין לצעוק- כשהיא מגלה בדיעבד (שזה מוצדק)
לבין לדון בדברים כשהיא מגלה בזמן (שגם זה מוצדק)

לא תמיד נעים לדון בדברים. אבל זו לא סיבה לוותר על לדון בהם.
ט"ז בסיוון תשע"ט 20:48
אולי הוא מרגיש שאת לא מספיק פתוחה לצרכים שלו והוא חושש שאם זה יעלה לדיון רצונותיו לא יקבלו מקום?
אנשים חוששים מעימות ועוד יותר חוששים להפסיד בעימות, אם כך צריך להגיד לו ולתת לו תחושה שהרצונות והצרכים שלו חשובים מאד בעינייך
ט"ז בסיוון תשע"ט 21:16
ולכן אני באמת צריכה לקחת את זה לתשומת ליבי, אבל זה מרגיש לי כאילו יש שם עוד משהו- שהוא לא באמת מבין את החשיבות של זה בעיני ואולי בגלל זה קל לו להימנע מהעימות הזה. זה מה שמשגע אותי..החוסר חשיבות ואני לא מצליחה להעביר לו את החשיבות הזו בעיני..
ט"ז בסיוון תשע"ט 21:36
זה באמת לא פשוט, כי יכול להיות שאת חוששת בדיוק מאותו דבר, שאם תזרמי יותר מידי ולא תביעי את עמדתך בצורה ברורה תרגישי שאת ורצונותייך לא מגיעים לידי מימוש. ולכן גם את צריכה לבטוח בו שייתן מקום לרצונות שלך וככה הוא גם ירגיש בטוח להפקיד את הרצונות שלו אצלך.
אני חושב שאת יכולה להגיד לו ולהעביר לו את התחושה שהוא יעשה לך טוב על הלב אם תדעי את הדברים האלה, תני את ההרגשה שאת צריכה אותו ושמחה בו ופחות את ההרגשה שהוא צריך לדווח.
י"ז בסיוון תשע"ט 12:54
נגיד גילית שהוא שבור. את למחרת הולכת וקונה חדש. לא מתעצבנת. תאמיני לי כמה פעמים ככה בלי להתעצבן הוא ילך להחליף. מנסיון. מעשים בלי דיבורים מלמדים יותר לקח לעתיד.
היו תקופות שהייתי יכולה לשלוח לבעלי תצלום נגיד של קומקום חשמלי שיקנה בדיוק. באה היתה רואה משהוא אחר והוא כבר פתח והשתמש. בערב ארזתי בשקית לפני שיצא אמרתי באדישות כך תתרום לישיבה בבית אני לא רוצה את זה. ככה כמה פעמים היום גם אם הוא יבוא לחנות ולא יהיה את הקומקום הוא יתקשר ויעדכן וישאל לא יקנה כי הוא יודע שזה ילך לפח
כמה שזה אולי נשמע משפיל. אני אומרת לבעלי אל תגדיל לראש לבד!!! בדברים שקשורים גם אלי. כל דבר תתקשר ותתיעץ!! לא להחליט לבד. מה שנראה לך יפה או לא חשוב אצלי זה מאוד חשוב. אתה לא יכול להחליט בשבילי שצבע של קומקום זה שולי. אני רואה את זה כל פעם שאני נכנסת למטבח בשבילי זה קריטי. לכן כל דבר שסוטה ממה שידברנו תתקשר גם אם זה נראה לך הכי שולי בעולם. הוא כבר למד על בשרו ששולי אצלו חשוב אצלי
זה מלא דברים. זה יכול להיות נגיד שלא היו טיטןלים אגיס והוא קנה משהוא אחר וזה הלך לפח באותן רגע . ואם הוא היה מתקשר ואומר אין אגיס ההיתי אומרת אל תקנה כלום אני מחר אקנה אחרי העבודה. שוב אולי זה נשמע אישה קרציה וקפדנית. אבל לא רוצה שיקח החלטות לבד כי אצלו אין הבדל אגיס או משהוא אחר. אצלי לקום בלילה לילד סחוט להחליף פיזמה וכלי מיטה זה מעצבן
כ"א בסיוון תשע"ט 13:58

להיות קרציה נשמע לי מתכון בטוח להחמרת המצב, הוא יספר ויעדכן עוד יותר פחות.

מה השגת? בעל ש*כשאת שולחת אותו*, וכשהוא יודע שאת רשמת משהו, הוא יתקשר אלייך לשאול איזה מותג חיתולים לקנות.

בכל שאר המקרים הוא פשוט לא ישאל מראש ולא יגיד אחרי. ואם תגלי אז יגיד לך "אבל לא כתבת בפירוש", תהני לך...

כ"א בסיוון תשע"ט 17:19
נגמר בבית וצריך לקנות אז הוא הלך. אבל הוא הלך בשביל להקל עלי לא לעצבן אותי או לצער אותי. ואם כתוב לקנות סוג מסוים של טיטןלים ואין אותם והוא קונה משהוא שלא טוב לי זה אומר שיצא שכרו בהפסדו. טיטולים לא טובים גורמים לי לעוגמת נפש.
אז מה בעיה אם הוא מגיע לשלוח ווצאפ ולכתוב אין את הסוג שאת מבקשת מה לעשות?
כ"ב בסיוון תשע"ט 00:02

יעבור לו בילד השלישי... 

סתם, מקווה בכל אופן.

זה פשוט מעצבן שהבעל עדיין חושב שהוא לבד ואין שום אישה או משפחה שתלויה בו. 

אני הייתי מבקשת שלא ילך, אפילו אם הוא אמר כן, במידה וזה לא מתאים לך באותו ערב באמת (לא סתם כדי לקנטר כי זה לא יפה...) ואומרת בבירור שזה הבית של שנינו, ואנחנו זוג, ולא כל מה שמתאים לו- מתאים לך. וכרגע לא מתאים לך להיות לבד או לבד עם הילדים..אז שישאר בבית בבקשה ולא ילך.

או לנסות לשקף לו - אם הייתי עכשיו קובעת עם חברה והולכת בלי לשאול אותך? היה נעים? אפשר לעשות לך את זה גם? איך תגיב?

 

 

כ' בסיוון תשע"ט 17:35
הוא סופר אותך, ולא רק סופר אלא חושש מהתגובה.
תנסי לא לכעוס עליו, גם אם עשה דברים לא לפי רצונך. כן, אני יודעת שלתת עצות זה קל..
כ' בסיוון תשע"ט 18:20

בין תגובה "פחות בעצבים" או "יותר בעצבים"...

 

 

ממש לטובתך - תתאפסי על עצמך......

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ט"ז בסיוון תשע"ט 21:19
לשנות את הניק, זה פסימי מדי
אז יש לכם פער בנושא מסויים, הבחור קצת לא נעים לו ממך, שחררי אותו תקופה, אל תתעצבני עליו גם כשיש הפתעות. לטפטף על זה ברגעי נחת ורוגע. זה לא כזה נורא, הוא ילמד לשתף
י"ז בסיוון תשע"ט 08:24

לא אותך ולא אותו. מבלי להאשים איש. 

שתי אפשרויות עולות. הראשון שבאמת אין לו מודעות לכמה זה משפיע עליך. השניה שהוא מתוסכל ממך בשל עניינים אחרים ואינו משתף אותך בהם.

 

אם את מרגישה שאת באמת בסדר עמו וזו האפשרות הראשונה. נסי לשבת עמו ולדבר על התוצאות. דוגמה אם הוא קובע לאירוע בלי הידיעה שלך, תעדכני אותו שהפעם תגיעי לאירוע בשיחה רגועה, אך בפעם הבאה אם אינו מעדכן - לא תגיעי. 

 

כמובן שצעד כזה מאוד נפיץ ועדיף ללכת כבר עתה לטיפול זוגי. בן הזוג עוד עלול ללכת לבדו אל אירועים מפני שיש בניכם בעיות אחרות עליהם הוא לא דן, והוא נוהג כפי שהוא נוהג במטרה לעצבן אותך. 

 

י"ז בסיוון תשע"ט 12:35
אני מאוד מבינה אותך, ואני חושבת שאת צודקת.
יש לכם בעיה קטנה,
הוא צריך לעדכן אותך בעניינים שקשורים אליך. זה כלל ברזל, וגם אם את לא תמיד מאפשרת לו לצאת לאן שהוא רוצה, הוא חייב לעדכן אותך, ולא רק לעדכן, אלא ממש לשאול אותך ולבדוק שזה בסדר.
לגבי הדבר השבור, לא הבנתי את הסיטואציה ולמה הוא זה שצריך להחזיר, אז על זה אני לא יודעת מה להגיד לך.

בכל מצב, אני חושבת שבצד שלך את קודם כל כמו שאמרו פה, תחליפי שם לניק
ודבר שני, יש דברים שבהם לא צריך להתווכח, כי זה כל כך ברור...
אז להיות קצת יותר אסרטיבית (לדבר באופן ברור בלי להתווכח או לריב על זה) בנושא הזה שהוא חייב לעדכן אותך בכל מה שנוגע אליך כי אין מה לעשות, הוא נשוי ולכל בילוי שלו יש השלכות.
נניח, במקום להגיד שהוא חושב שהוא רווק, להגיד לו שאת מבינה שזה אחד הקשיים שהנישואים מביאים איתם, גם לך זה קשה, וגם את היית רוצה לבלות בלי להתחשבן במערכות, אבל אין ברירה. ב"ה אתם נשואים וצריכים כל אחד לזכור שהלו"ז שלכם משותף.

ולגבי התגובות שלך, תנסי לשאול אותו אם מה שמפריע לו זה תוכן התגובה או אופן התגובה.
אם זה עניין של אופן, תעבדי על זה.
ואם זה עניין של תוכן, תעבדו על זה שניכם. הוא, על זה שהוא צריך להשלים עם זה שהנישואים מגבילים את שניכם, ואת אולי תנסי לבדוק איפה את כן יכולה לבוא לקראתו, או שתגיעו לפשרה כזאת שתפגע בשניכם כמה שפחות.

תנסי לגשת לזה בלי עצבים, ומתוך אהבה... אולי זה יעזור

בהצלחה!
כ"ב בסיוון תשע"ט 10:28
אחרת זה לא אמור להזיז לה...
אם הוא הולך לאירוע במקום לחזור הביתה, זה נוגע בה.
כ"ב בסיוון תשע"ט 13:00

חבל לעורר דברים שלא נאמרו.

 

מדבריה רואים, שמה שהפריע לה היה שאם מסכים לבוא למשהו, בלי לעדכן אותה, זה מראה על היחס אליה. זו טעות. בדיוק כמו שכתבת, "לא היה אמור להזיז לה". אבל בגלל פרשנותה, כן "הזיז לה"..

 

הוא לא "הולך במפתיע" במקום לחזור הביתה.. מן הסתם כאשר זה כבר מגיע - לא כשמסכים טלפונית - מודיע לה להיכן הולך. גם היא אמרה שיודעת מראש, אלא לא בגלל עידכון ישיר שלו על המקום.

 

בית זה לא כלא. כאשר מרוב שיתוף - הופכים למלחיצים, זה  עושה ההיפך.

 

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ב בסיוון תשע"ט 14:08
אם אתה יודע איך כלא ניראה ומאבחן על הדרך את הבית שלי..
אז זהו שממש לא הבנת את דבריי,
עדכון לפני שמחליטים ללכת לאנשהו או לפני שבפועל הולכים לאנשהו לא הופך את הבית לכלא, ככה ניראים חיי הנישואים לטוב ולרע. לא סתם מתחתנים, מתחתנים בשביל לבלות זמן משותף ביחד, אחרת לא רואה סיבה להתחתן.
כ"ב בסיוון תשע"ט 14:30
אחרת זה מרגיש לך כאילו הוא לא סופר אותך. אפילו אם הוא לא התכוון לזה.
בדיוק כמו שהוא לא היה רוצה שתעשי מה שבא לך ומתי שבא לך.
כ"ב בסיוון תשע"ט 18:19
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ב בסיון תשע"ט 18:32

שכאשר אנשים מייעצים לך משהו (וגם אם עונים אגב השרשור למישהו אחר לגבי הבנת דברייך) - תשמרי על דרך ארץ, תגידי תודה, ואל תעברי"לתקוף אישית" באופן אווילי (ואם זו צורת הדיבור שהתכוונת שאת "עונה בעצבים" - אז באמת כדאי שתחשבי מחדש).

 

ולגופם של דברייך - אע"פ שלא היו ראוי להתייחס אליהם אחרי צורת דיבור כזו, אבל בכ"ז -

אני לא "איבחנתי את הבית שלך" ככלא.. תירגעי.

 

עניתי לזו שכתבה לפני, שמדברייך הובן שהבעיה אינה ש"הולך במפתיע", נעלם פתאום בלי להודיע מראש - אלא שכאשר הוא מסכים להגיע לאיזה אירוע/ערב לימוד, הוא עונה בחיוב, בלי ליידע שענה כך.

הרי במפורש כתבתי, "מן הסתם כאשר זה כבר מגיע - לא כשמסכים טלפונית - מודיע לה להיכן הולך". אז מהיכן לקחת "עידכון לפני שבפועל הולכים לאנשהו".. כאשר אמרתי מפורש שלא לכך התייחסתי?...

 

אני כתבתי לה, שמדברייך הובן שעצם זה שהסכים למשהו טלפונית, ולא עידכן סמוך להסכמתו, מביע בעינייך את "יחסו אלייך" ("לא שם עלי, לא סופר אותי"); ולא בגלל - כמו שהיא הבינה - שזה דווקא "בדברים שקשורים אלייך", "על חשבון הלו"ז המשותף שלכם". וגם היא אמרה ש"דבר כזה לא אמור להזיז לה"..

 

על כן אמרתי, שזו טעות "לפרשן" דבר כזה, מהסוג שהבנתי שאליו התכוונת, כאילו מראה על יחס מזלזל; ושכל זמן שלא מדובר על משהו שאכן בא על חשבון משהו משותף - לא צריך להפריז בדרישת השיתוף, בית זה לא כלא (כלומר, כמו שכל בעל שמץ הבנת הנקרא שאינו עצבני יכול להבין, שהכוונה היא שאפשר "לזוז" גם בלי שיתוף על כל צעד) וזה מלחיץ וגורם לההיפך (כפי שנוכחת בעצמך..).

 

 

לגבי "לבלות זמן משותף ביחד" - בוודאי שנכון שזה נצרך. רק שלא זו השאלה שהועלתה. אם היית כותבת: בעלי כלל אינו מוכן לבלות אותי זמנים משותפים.. או "מתאם דברים על חשבון זמן משותף של שנינו באופן תדיר", או כד' - אז גם ההתייחסות היתה אחרת. אבל לא על דבר כזה כתבת.

קראי שוב את הודעת הפתיחה, ותראי שכתבת שאכן מדובר על "דברים קטנים ומפגרים".. אלא שאת מסיקה מכך, "שאינו סופר אותך"..

 

לא זו בלבד, אלא שאח"כ הוספת, שאת "עונה בעצבים" - לפעמים יותר ולפעמים פחות.

אז ניסו לעזור לך, להסביר שדברים כאלה אינם מראים בדווקא באופן מהותי על יחס - ושאם תרפי וגם תעני בכללי בצורה נעימה, יתכן מאד שתגלי שבעצם גם מה שבעינייך היה בעיה, נעלם... כי יהיה לו נעים לשתפך מראש, בהרבה דברים.

 

את יכולה לקבל את העצה. את יכולה "להתעצבן" גם עליה - ולשמוע רק הודעות-תמיכה מנשים כאן. זכותך.

כדאי בשורה האחרונה לחשוב, מה יעשה יותר יחס טוב לטווח ארוך. אף אחד מה"מעודדות" את  תלונותייך - לא תצטרך לעמוד במקומך בתוצאות חלילה, של גישה שכל מה שנצרך, זה רק "לשכנע את הבעל בצדקתי"....

 

אגב, לגבי מה שכתבת בסוף, ש"אחרת את לא רואה סיבה להתחתן", זה באמת מצער. נכון ש"לבלות זמן משותף", זה חשוב ונחמד. אבל אחרת "אין סיבה להתחתן"?... זה באמת קצת "נישואין בעצב".. שמחי את עצמך, תראי עוד סיבות טובות - בטוח זה גם ישפיע על הרצון "לבלות ביחד".

 

 

הצלחה רבה.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ב בסיוון תשע"ט 15:02
ואני חושבת שבזוגיות כל אחד תלוי בשני, ולכן חובה לוודא שאני לא דופק/ת אותו/ה ולתכנן יחד את הלו"ז. ברור שיש זמנים שבהם כל אחד חופשי לעשות מה שהוא רוצה... אבל בשעות הערב, אני חושבת שדי ברור שבני זוג מתאמים בינהם את הזמן והמשימות שקשורות לבית.
כ"ב בסיוון תשע"ט 18:27
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ג בסיון תשע"ט 01:34

ברור שצריך לא לעשות משהו שמזיק לשני.

 

עם זה, בפרט כשמדובר לא בשנה-ראשונה (ובפרט כשלא מדובר בבית עם הרבה ילדים ועומס ו"משימות" בבית..), אם מישהו מזמין איש ל"ערב לימוד" בעוד שבוע - אין כל אסון אם עונה בחיוב, בלי לשאול קודם את אשתו... לא מדובר שתכננו משהו לאותו ערב. ולא מדובר שזה תופס את מרבית הזמן שלהם, כנראה..

 

אלא מה? היא התלוננה שאינו "מעדכן" סמוך להסכמתו. וגם הסבירה, שאמר שחושש מתגובתה, וגם הוסיפה, שאכן "עונָה בעצבים", לפעמים יותר ולפעמים פחות.. נו?...

 

בוודאי עדיף שהיה מעדכן אותה לפני שמתעדכנת מהווטספ המשפחתי... אבל לאור הנתונים הללו, עדיף לא לפרש כאילו זה מראה על משהו ביחס, לעשות "כביש עוקף", לקחַת בסבלנות. מן הסתם זה עצמו יגרום שהבעיה תיעלם מאליה.

 

 

[מוסיף: רק כעת ראיתי שאכן בסוף הודעת הפתיחה שלה, כתבה על "מה שקשור אלי.. שיעדכן". לא שמתי לב לכך מקודם כנראה. כנ"ל, גם אני מסכים שדברים שקשורים לשני, צריך לעדכן מראש.. אלא שאני חושב שהתחום קצת "נזיל"; וגם - כפי שכבר הזכרתי - שלאור מה שהיא מתארת על הסברו לכך ועל תגובותיה, אז יש מקום ל"שינוי פרשנות" של מה שזה מבטא לגבי היחס שלו, וגם להרפיה. כמה שֶפחות יילחֵץ מהתגובות ומהתביעה לשיתוף כשזה לא נדרש באופן מובהק - כך יש יותר סיכוי לנכונות לעשות את זה טבעית. ובכלל, עדיף ליזום בילוים משותפים, כך שזה יענה גם על הצורך הזה..]

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

י"ז בסיוון תשע"ט 23:03
לא קראתי את יתר התגובות אז ייתכן שאני חוזרת על הדברים.
בגדול יקירתי, חייכם תקינים. נורמאלים וטובים מאוד!
למרות שאת רושמת דברים מעצבנים שקורים לך, זה נשמע שאת פשוט אישה מתוקה! שאוהבת את בעלה ולא מתרגשת עד עמקי נשמתה מהדברים אלא מוכנה לתת צאנס ובעיקר לעבוד עד כמה שניתן כדי שיהיה טוב.
יקרה, כל הסיפור שזה- זה הוא.
לא ניתן להסביר לו להתנהג אחרת, אלא צריך לגייס אותו בלי שישים לב ואז הוא הראשון לצידך!
אל תחכי לפעם הבאה, שבי איתו לדייט זוגי ותאמרי לו ככה-
בעלי, אני אוהבת את הקלילות שלך. את הזרימה הזו וממש לא רוצה לפגוע בה חס ושלום כי בזה התאהבתי!
אבל רציתי לשתף אותך שאולי אני טיפה מוזרה(זה בשביל לרכך אותו שבכלל לא יקח את זה למקום של התגוננות. שכל הלב יפתח לו כדי לשמור על הדבר היקר לו בעולם שזו את!), אבל כל פעם שאתה הולך לאיפשהו או קובע בלי לומר לי זה עושה לי תחושה שאתה פחות אוהב אותי.
אני קצת מוזרה בקטע הזה (את לא! אבל זה ממש יאפשר פתיחת לבבות. גבר נמס מזה שאשתו זקוקה לו , ויבוא גם יום שתוכלי לומר לו שאת לא באמת מוזרה, אלא את מבטאת רצון פשוט ולגיטימי. אבל ממש לא עכשיו) אבל כל פעם שאתה קובע משהו ומעדכן אותי מראש, זה נותן לי תחושה של חשיבות בעיניך שאפילו ברגע הזה אתה חושב עלי ולא שוכח אותי. שאני חשובה בעיניך ואתה לא רוצה לקבוע בלי לקבל את הסכמתי. אתה לא מבין כמה זה מרגש אותי. כמה זה מחזק לי את ההרגשה שאני רוצה לשמח אותך וכו וכו...
וכל פעם כשקורה הפוך, בגלל שככה אני, זה פשוט שובר אותי כי אני מרגישה פחות חשובה. ושאתה שוכח אותי.
אני מאמינה שקשה לך 'לזכור אותי' כל פעם אבל כל פעם שתזכור זה יעשה לי טוב! (או במילים שלך...)

אני יודעת שזה נשמע נמרח ושהוא יכול להבין דברים הפוכים וכו... אבל זו לא האמת. לאהבה יש שפה וצריך ללמוד אותה.
לפעמים היא ממש קשה, אבל כשדוברים את השפה- פשוט מתאהבים
בהצלחה יקרה
י"ח בסיוון תשע"ט 11:45
א. חשוב שתדעו, גם את וגם הוא, שהמתח ביניכם נובע מאהבה. כן, רק בגלל שהוא חשוב לך כל כך- את רוצה שיהיה מתואם איתך. את צריכה להבין שחוץ מהכעס שלך, הסיפור הזה מעיד על כמה שהוא חשוב לך. והוא צריך להבין שלמרות שלא נעים שאת כועסת- זה מעיד שהוא חשוב לך, וזה דווקא כן נעים.

ב. לדעתי הדרישה שלך מאוד הגיונית ובסיסית, והחשיבה שלו שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה- קצת ילדותית.
זה לא בגלל שלא אכפת לו ממך והוא לא שם עלייך, אלא בגלל שהרצונות והחשקים שלו מניעים אותו, ולא השכל. מה שלא בא לו- הוא לא עושה, ולאן שבא לו הוא הולך- גם אם זה לא מסתדר עם הבית. זו התנהגות ילדותית, ועל זה צריך לעבוד. איך? את צריכה להמשיך לעמוד על שלך בעניין הזה, אבל ביחד עם זה להבין אותו. לתת מקום לרצונות שלו, אבל להבהיר שזה לא תמיד אפשרי. למשל- קבעו פגישה משפחתית והוא הודיע שהולך. אבל זה לא מתאים. את אומרת לו (בלי כעס)- אני מאוד מבינה שאתה רוצה ללכת. באמת זה כיף לפגוש את כולם, וכבר מזמן לא נפגשתם, ובמיוחד עם האח הזה והזה, אבל זה לא אפשרי, כי יש לנו משהו מחר וחייבים לשמור על רעננות... (נגיד).
ככה את משדרת לו שהרצונות שלו בעלי משמעות, ומוצדקים. אבל צריך לעלות רמה ולהבין שלא כל מה שרוצים אפשרי.
השינוי לא יקרה ביום אחד, אבל אם תקפידי מצד אחד להעריך את הרצונות שלו ולהבין אותם, ומצד שני להסביר לו בנחת למה זה לא יכול להתממש, ותמשיכי לעמוד על שלך, מאמינה שלאט לאט הוא יתחיל להפנים את זה.

ג. מאוד מסכימה עם הגישה של סיה. לא לכעוס עליו, תשתדלי ממש בלי כעס! אבל מצד שני לא לוותר לו, ולארגן את הדברים כך שיסתדרו כמו שמתאים לכם.
כמו הדוגמאות שהיא נתנה להחזיר לחנות, או לזרוק, או לתרום, או במקרה של מפגש משפחתי אם הוא כותב שיגיע, את כותבת: מצטערת מאוד, אבל זה לא אפשרי, כי...
נכון זה לא יהיה לו נעים, אבל תעשי את זה בצורה שתכבד אותו. לא מתוך מריבה, אלא מתוך מציאות.

ד. גם אני ממליצה ללכת לייעוץ זוגי, כי הבעיה שלכם באמת נובעת מהערכה הדדית ואהבה, אבל חסרים לכם כלים לפתור אותה
כ' בסיוון תשע"ט 12:24

אולי תוותרי?

כלומר ממש ממש תוותרי

שיעשה איך שהוא רוצה וירגיש ציפור דרור

אל תגידי כלום (חוץ מקו אדום כהה כהה, נניח את בחודש תשיעי והבחור האהוב רוצה טיול בצפון ליומיים)

נראה שקשה לו קצת המעבר מרווק לנשוי ולמרות שאת צודקת יהיה חכם מצידך לתת לו את המרווח נשימה הזה

 

לאט לאט הזמן ילמד אותו (פתאום הוא יבוא לאירוע וכולם ישאלו "רגע, איך אתה פה? ומי שומר על הילדים?/ והשארת את אישתך לבד???? וואי איזה צדיקה שהיא ככה משחררת !!!" וכו)

ואז הוא גם ישתנה ולא על ידך וגם יעריץ את האדמה עליה את דורכת...

 

הרעיון עלה מתוך צפייה באימי, ואחותי הנדירות לעומת נשים אחרות

 

 

כ' בסיוון תשע"ט 13:17

אולי תעשי שיחה לבדוק מה מפריע לו? כמובן שהוא צריך לעדכן אבל תשאלי אותו ממה הוא מפחד?

אולי את שיפוטית מידי? אולי הוא לא חש בנוח מספיק? אולי חסר לו בבית את העצמאות והוא מנסה לייצר את העצמאות שלו בדרך אחרת באי שיתוף פעולה? 

האם הוא מרגיש עצמאות כשהוא פועל ביחד איתך?

תבדקי את זה. אם תבואי מתוך גישה לשנות ולהשתנות. ולא לאכוף עליו להשתנות. אלא תשתנו ביחד. כי כנראה יש איזו תחושת אי נוחות שהוא חש תבררי מה זה. תביעי לו מה מפריע לך בנוחות שלך. ותקשיבי גם לו לבדוק מה מפריע לו בנוחות שלו.

 

האם כשאת אומרת דיעה הוא חייב לעשות זאת או הוא פשוט צריך לשקול את דעתך? האם להיות ביחד זה אומר שאחד צריך למחוק את אישיות השני? או שכל אחד שומע את השני מתוך התחשבות בשמחתו וצערו של השני ומתוך כך הוא מחליט?

מה הגישה שלכם ביחד. תבררי זאת ותטפלי בזה.

כ' בסיוון תשע"ט 18:19

תחליפי "ראש"...

 

אל תחשבי איך ,להעביר לו את המסר" - אלא איך להעביר לעצמך את המסר שלו...

 

 

אלו לא דברים נוראיים - אל תקלקלי לעצמך על שטויות.

 

הוא יכול לענות בקבוצה של המשפחה שהוא בא לערב מסויים - מרגיש לחוץ אם  הוא צריך ,לשאול אותך" על על צעד כאילו הוא ילד קטן... זה איש, לא אשה. ויש גם נשים לא מעטות שמתנהלות כך. 

זו בחירה שלך, האם להתייחס ל"דברים קטנים ומפגרים" כמו שהגדרת (הגדרת די בצדק..), כאומרים שהוא "לא שם עלייך" וכו' וכו' - או לשנות פרשנות.

לטובתך - תשני פרשנות.

 

הוא איש - חשב שלא תרגישי שקצת שבור... אם היה אשה, מן הסתם לא היה מעלה בדעתו שלא תרגישי... ב"ה - התחתנת עם איש.

 

אם את תפסיקי עם הלחצים הסמויים או הגלויים הללו; אם את תפסיקי עם שידור תחושה לעצמך - וממילא גם לו.. - ש"זה אומר משהו" על היחס אלייך - 

 

אז יש להניח, שלהפתעתך תגלי שהוא מעדכן אותך שבכוונתו ללכת לערב לימוד (ב"ה. שאלו יהיו הצרות של כל עם ישראל. לא שהסתיר מך שהולך למסיבת-שיכורים..), שמסב את תשומת ליבך שהכלי קצת שבור...

 

אל תבואי "בדרישות ובתביעות", אל תפרשני בצורה שמעצבנת אותך (ואותו), אל תחשבי שדווקא "מסר" שלך הוא נכון - וכל השאלה היא איך "להעביר אותו".. - לפעמים, כמו כנראה בנידון זה, ה"מסר" שלו, ביחס לעצמו, יותר נכון...

 

בהצלחה.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"א בסיוון תשע"ט 09:56
יקרה!
אני נשואה כבר קרוב ל15 שנה ובעלי עדיין לא מעדכן אותי. יש גברים כאלה. זה פוגע מאוד. ללא ספק. אבל מבחינתו הוא לא מתכוון לפגוע. הוא פשוט אדם רחפן, ולמרות שיש לנו תשעה ילדים בלי עין הרע הוא חושב שהוא צריך להיות בכל מקום. ואם הוא לא יגיע האירוע לא יתקיים. יש אנשים כאלה רחפנים ופעלתנים וזקוקים להיות בכל מקום כדי להרגיש את עצמם. ולא נותרת לי ברירה אלא לזרום איתו. אחרת זה סתם ריב. וגם גבר שנשאר בבית עצבני זה לא מתנה גדולה
הרגשתי צורך להגיב כי כולם האשימו אותך
ולא!! ממש לא!! האישה לא אשמה בכל התנהגות של בעלה!!!!!
כ"א בסיוון תשע"ט 23:37
דיברנו ברוגע וברוך ה'..
אז תודה למי שענה ברצינות ומהלב

מבחינתי השרשור הזה מיצה את עצמו.
מי שבחר לפרוק את המרמור שלו על החיים על חשבון השרשור הזה אז באמת חבל ומיותר..
כ"ב בסיוון תשע"ט 11:26
הרבה דברים מעולמם.. מקווה שתקבלי בהבנה..
כ"ב בסיוון תשע"ט 13:59
ו וואלה לא טבעי בכלל לענות בעקיצות, עם כול הכבוד.
כ"ג בסיוון תשע"ט 00:30
ואל תתייחסי לעקיצות, האנונימיות מוציאה מאנשים כל מיני דברים...

מאחלת לכם הרבה הצלחה. לא יודעת על מה זה יושב אצלו, אולי משהו שראה בבית הוריו, אבל נשמע לי שעם האכפתיות והרצון הטוב שלך זה יסתדר בעז"ה.

בהצלחה רבה!

אולי יעניין אותך