מופיע בספר "סולם יעקב" של הזוג מאיר:
פעם החזו"א סייע למישהו בדבר שגזל מזמנו ואותו אחד התנצל על גזילת זמנו היקר שיכל ללמוד תורה בזמן הזה
אמר לו החזו"א: נהפוך הוא! אני צריך להודות לך כיון שגודל לימוד התורה הוא כגודל הנשמה
כלומר אדם שיש לו נשמה גדולה יותר, מבין יותר לעומק והדברים נספגים יותר בעצמותיו
כמובן שמי שעוזר (בסיפור זה היה לזר, בנישואין זה לאישתך וילדיך שחייבים להם אפילו יותר) נשמתו גדלה יותר יותר
אני רואה את זה בחוש ממש בבעלי!
ברור שיותר קשה לשמור על שעות הלימוד (וזה חלק מעבודת ה בנישואין), אבל בזמן שלומדים מרווחים יותר
כפי שכתוב שמי ששרוי בלא אישה שרוי בלא תורה
בעניין חיוב חסד באישתך וילדיך מסופר על ר שלום שבדרון שפעם אמר למישהו שהוא בדרך לעשות חסד עם אישה מסכנה עם כמה ילדים שאין מי שיעזור לה
האישה הזו היתה אישתו כמובן....
אני מודה ששנתיים אחרי הנישואין עוד קצת קשה לפעמים ממש לראות את זה
אבל ברבות השנים אתה תראה את זה בעז"ה אם תפעל בכיוון הנכון כמובן
(כלומר אכן תעבוד על התמדה ושקיעות בלימוד בזמן שלא צריך אותך לצורכי הבית)