האמת שהתשובה שלי... היא שני סיפורים.
השני, אגב, יעסוק בפורום פה.
1.
פעם הוצעה לי בחורה כלשהי, ויצא שהדודה שלה הייתה השדכנית. סיוט. בכל מקרה, הדודה החופרת - ככה קראתי לה ביני ובין עצמי - טרחנה בלי סוף כמה האחיינית שלה צנועה וחסודה.
טוב.
נקבעה פגישה. בבית קפה כלשהו.
הדודה הזהירה אותי: אל תחכה לה מחוץ לבית הקפה, היא לא רוצה להיראות עם גברים זרים ברחוב. חכה לה בפנים. ותבדוק שההכשר טוב.
טוב.
אני מחכה ומחכה, והנה מגיעה הגברת. לבושה בצורה גבולית מאוד מאוד; רעת מזג, רעת מראה, חמוצת פנים. עסוקה בשיחת סלולרית ולועסת מסטיק. אולי גם מנפחת בלונים.
היא עוצרת לרגע את השיחה, תוקעת בי מבט עויין, ואומרת: אתה איקס?
כן.
מתתי מפחד! איזה עיניים. ברררר.
ישבנו לשיחה. היה מתח באוויר. אחרי דקה היא אומרת-מודיעה לי: תקשיב, אני יוצאת החוצה. לא מסוגלת. בוא החוצה.
אני יוצא איתה החוצה, היא שואלת אותי בן כמה אני. משהו בנימה ובצורה שלה הילך עליי אימים. גסות רוח כזו ותוקפנות. איבדתי את זה וגמגמתי משהו.
היא תקעה בי עיניים מכווצות, כאילו סוג של "מה לעזזל" א-מילולי.
טוב.
יצאנו החוצה, מצאנו ספסל, שתקנו. ניסתי לשאול אותה משהו, היא ענתה בקול משועמם וקר במשפט בן ארבע הברות.
היא לא שאלה כלום, אני לא שאלתי כלום. היה מייאש.
אחרי שתים עשרה דקות היא קמה בפסקנות, ניפחה לירח מסטיק, הלכה, והפליטה לי מאחורי הגב שלה: טוב, אני זזה. יש לי בילוי עם חברות הערב בתל אביב.
2.
מישהו פה מהפורום הציע לי את קרובתו. הוא פשוט קרא חומרים שכתבתי, ואיכשהו הריח לו שיש התאמה. יש!
אז דיברנו שנפגש כדי לדבר על העניין.
טוב, נפגשים. וזה היה... מצחיק ביותר. ברגע שראינו אחד את השני, קלטנו ששידוך פה - לא ייצא. הוא קרוב שלה, מכיר אותה, הראה לי כמה תמונות. שנינו חשבנו אותו הדבר. חבל על הזמן. מה שכן, אישית ממש נהניתי להכיר אותו. איש נחמד ביותר, חביב, טוב לב.
אז דיברנו בכייף על החיים שלנו קצת, היה נחמד להכיר עוד מישהו באמצע הדרך - ובזה נגמר העניין...