כ' באב תשע"ט 16:06
הבת שלי בת 1.7 חושבת שכל דבר שהיא רוצה היא צריכה לקבל ואם היא לא מקבלת זה בכי של צרחות, ואז שאני אומרת לא כי... אז שואלים מה יקרה אם היא תקבל עוד אחד? מה הבעיה להבין שלא זה לא ולכבד..
וחוץ מזה מה עושים עם בכי כזה איך משנים אותו?
כי כבר קשה לי לשמוע אותו..?
כ' באב תשע"ט 17:29
כ' באב תשע"ט 18:52

למשל

היא רוצה צעצוע מסוים, לומר לה: את רוצה לשחק עם אמא? בואי נשחק ב..(מה שאת מסכימה, ולאו דוקא מה שהיא רוצה- ובעינייך לא מתאים)

היא רוצה לאכול: את רעבה מתוקה. בואי אמא תביא לך משהו טעים ולהציע לה משהו שאת מסכימה

 

ובכלל חושבת שצריך להיות הגיון מאחורי הדברים . בעיקר עבורנו כהורים

למה אנחנו מסרבים? אנחנו באמת חושבים שזה לא טוב

או בגלל סיבות אחרות?

זה השדר שגם עובר לילדים שלנו, ובהתאם גם האופן שבו הם מגיבים ומתייחסים

כ' באב תשע"ט 19:42
היא בבוקר קיבלה שוקו בבקבוק..
בצהרים היא רצתה שוב, אמרתי לה: לא קיבלת אחד, ולא צריך עוד אחד מלא סוכרים ..
אם את רוצה קחי פרוסה, פרי וכו'..
חמי לא יכול לשמוע את הבכי שלה אז אמר תני לה מה יקרה עוד אחד..

כנל' גם על פלאפון..
נותנת לה פה ושם אבל לא רוצה שתתרגל למסך, אבל הוא כן ייתן כדי שלא תבכה
כ' באב תשע"ט 20:09

תראי,

להגיד לא החלטי לילדים יוצר מצב של נגד.

ז"א כשאת אומרת לא -דווקא היא רוצה.

 

בעלי למשל מבלבל את הילדים בצורה שפתאום רוקד להם משחק איתם צועק להם הנה חתול ורץ איתם לחלון.

והם אכן מתבלבלים.

אני מתנהלת קצת אחרת ויושבת ומסבירה שאמא מאוד אוהבת ובשמחה היתה נותנת עוד אבל כדי לנו לחשוב שוב אם כדאי כיון שזה מלא סוכר ולא כל כך בריא ויש לנו שיניים ואנחנו רוצים שהן תהיינה חזקות ובריאות ומנסה להציע אלטרנטיבה בריאה יותר..כמו פריכיה וכאלה...

 

אל תשכחי שהיא ממש קטנה. וסתם בננו מה הבעיה לתת שוקו?

שימי לה מעט אבקת שוקו והרבה חלב...

חבל להתפס על כאלה דברים ..כמובן שזו רק דעתי.

 

אספר לך משהו קטן.

יש לי גיסה שחפרה לבנה על בריאות ובריאות. לא הסכימה לו בשום אופן לאכול מעדנים.

בושה איך הוא מתנהג היום.

מתבהם על המעדנים! וחוטף לאחיינים האחרים את שלהם.

הילדים שלי קיבלו מעדנים תמיד. והם לא מתלהבים בכלל. אוכלים חצי ומשאירים את השאר והוא לוקח..

פאדיחה.

זה לא שווה את זה.

להפך ברגע שלא תהיי לחוצה ותשדרי נינוחות ורוגע סביב נושאים מסויימים כך תרוויחי הקשבה.

הכל בנועם!

 

כ"א באב תשע"ט 22:52

גם הבת שלי יכולה לרצות מלא שוקו וחלב ועוד ועוד... אז אני אומרת- עכשיו שותים מים, או עכשיו אוכלים פרי.. 

וזהו. בלי יותר מדי הסברים מלומדים...הם לא מבינים יותר מדי.

 

כ"ד באב תשע"ט 09:44

כדי שלא יתבהמו כמו אחיין שלך.

 

אני מכירה ילדים שחיים בבית בלי שום דבר מעובד - ההורים יודעים לומר לא והילדים מקבלים את הלא הזה.

למה? 

כי ה"לא" של ההורים לא היסטרי, הוא החלטי

והילדים מבינים שההורים רוצים בטובתם (ומתבטאים ככה בעצמם).

 

הילדים מפלחים ממתקים מדי פעם ואוכל שלא נכנס אליהם הביתה באירועים ובגנים ובתי הספר?

ההורים לא נלחצים, אבל הילדים חשים את זה על בשרם - אז הם לומדים להימנע גם כשלא משגיחים עליהם.

אם הם מספרים על זה שהתגברו, או שרואים שהתגברו - יש מלא שבחים ומחמאות...

 

בקיצור, יש דרך לעשות את זה.

 

הלוואי שאלמד מהם.

כ' באב תשע"ט 21:33

אני למדתי לשחרר, עד גבול מסוים

למשל מיץ. אצלנו בכלל לא שותים בשגרה מיץ. רק מים

אבל אם היא נמצאת אצל אחד ההורים אז יש אצלם דווקא 

לכן החלטתי שאני מסכימה מיץ,  אבל רק כוס אחת

ורק אחרי שהיא מסיימת ארוחה

 

אני חושבת שחבל להכנס למאבקים וככה זה יותר נח לי להתמודד

 

 

לפעמים במשך הזמן המשפחה מבינה קצת את הנורמות שלך ומכבדת אותן..

ולפעמים זה פשוט נשאר ככה ואז צריך לחשוב איך להיות יצירתיים

 

כ"א באב תשע"ט 05:04
הילדים האלה קטנטנים אבל חכמים מאוד ויודעים ממי לבקש ומי לא יסרב להם, אז מבקשים מהסבא והסבתא.
יש לי את אותו כלל לגבי המיץ, אבל בן השנתיים שלי יודע שאם הוא ילך לסבא או לסבתא ויבקש עוד הם יתנו לו. לפחות הם למדו לכבד ונותנים לו קצת מיץ עם הרבה מים.
לפותחת, על אותה דרך את יכולה לבקש שישימו מאוד קצת אבקה כמו שהציעה אורי8
כ"א באב תשע"ט 07:25

לימדתי אותם כבר מגיל קטן שלכל דבר מבקשים רשות מאבא ואמא

אז הם יודעים שדבר ראשון הם שואלים אותנו

ואח"כ את סבא וסבתא

כך שזה בסדר

 

כ"ב באב תשע"ט 00:40

גם אצלנו ככה...מה יהיה?

כ"ב באב תשע"ט 09:47
ואפילו יש דברים שהם נותנים לילדים שלנו לא היו מאפשרים...
אבל התפקיד של סבא וסבתא זה לפנק ;)
וברוב המקרים זה אחת לכמה זמן... אז למרות שמפריע לי שזה לא בריא אני גם חושבת שאפשר לחיות עם זה,ושזה לא שווה מריבות עם ההורים.
גם רוב ההורים לא באמת יתנו מאחורי הגב, הם רק לא מבינים מה הלחץ של האמהות כי הילדים יודעים שזה משהו אחר...
(האמת אצלי קל לי לדבר, כי מי שעושה ככה זה ההורים שלי, אצל חמותי הפינוקים הם חמוציות, תמרים, ועוגיות לא מאוד מתוקות שכל מה שיש בהן הוא בריא...)

דוגמה לזה שהילדים יודעים להפריד-
היינו אצל ההורים שלי כמה ימים וישר משם נסענו להורים של בעלי.
אצל ההורים שלי הבן שנתיים המתוק רק פתח את העיניים וביקש קופלקס או חלב. אצל חמותי הוא התעורר וביקש דייסה...
הוא יודע מה מקבלים בכל מקום ושאין לו בכלל מה לנסות...
כ"ב באב תשע"ט 10:00
אנחנו הרבה שם במשך השבוע..
זה לא אצל ההורים שלי שאנחנו אחת לשבועיים שם אז מעלימה פה ושם עיין
כ"ב באב תשע"ט 10:03
באמת אי אפשר לחנך בבית של סבא וסבתא
פעם בשבוע זה נחמד ועוד שייך
ברגע שנמצאים שם כל השבוע זה כבר לא התייחסות של בית של סבא וסבתא ואת צריכה לחנך שם במצב שהבית לא שלך.
לא לענין
כ"ב באב תשע"ט 15:17
לק"י

יש מצבים שזה חבל לוותר על שעות אצל סבא וסבתא, רק כי לא מחנכים שם.
כן הייתי מנסה לדבר עם הסבא והסבתא קודם, שיתרגלו להוריד מינון/ לשאול את ההורים קודם.

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

כ"ב באב תשע"ט 15:26
אבל לדעתי לא כזה בריא לגדל ילדים בתוך הבית של החם והחמות באופן קבוע בימות השבוע
כ"ב באב תשע"ט 15:32
פעם אמרתי לבעלי, שבוע שאנחנו לא. שם שבת מינימום יומיים ובשבוע שאנחנו שם שבת לא צריך יותר מיום אחד נוסף .

זה החזיק מעמד עד שזה נפסק
כ"ב באב תשע"ט 17:43
לפחות זה לא כמו אצלי שהחמות מתקרצצת עלי. את יכולה לקום וללכת מתי שבא לך
כ"ב באב תשע"ט 15:05
אצל אמא שלי עוגיות בריאות וחמוציות, אז כמובן שהייתי שמחה אם אצל חמותי גם היה כך... (זה לא שאצל ההורים שלי אף פעם לא מכינים עוגות ועוגיות לא בריאות, לשבת כן, אבל בגבול ומידה, וזה לא עומד על השולחן כל היום ורק תבואו ותקחו, ואז לא אוכלים שום דבר נורמלי כי יש עוגה מול העיניים)
כ"ב באב תשע"ט 08:09
זה אומר שיש לכם
1. סבא וסבתא
2. שמתעניינים בנכדים
3. שמשקיעים זמן בלבוא או לארח אותם
4. שרוצים לפנק אותם

כיף לכן
תעריכו!
כ' באב תשע"ט 19:54
תזכרי את זה.
מה שכתבת על השוקולד, לפחות עם הילדים שלי, לפני גיל 3/4 היה לא רלוונטי להסביר להם ככה.
בגיל שנה זה רק להסיח את דעתם ולדאוג שמה שאת לא רוצה שיקבלו, לא יהיה בטווח הראייה שלהם.
ולדעתי, בגיל כזה, אני יודעת שזה קשה, אבל צריך כמה שיותר להכיל אותם. המון חיבוקים ורוגע, גם כשצורחת מכל דבר. זה בדיוק הגיל.
הרבה כוחות!
כ' באב תשע"ט 21:22
שוקולד היא בכלל לא מקבלת לא מכניסה לבית בינתיים לא מתאים, שוקו היא מקבלת בבוקר, וידעתי אחד זה מספיק, כי האבקה מלאה בסוכר.
חטיפים/ עוגיות מקבלת פעם/ פעמיים ביום.
מעדנים אני מאפשרת .

אבל לא חושבת ששוקו היא צריכה יותר מזה..
מילא אם הייתה מבקשת חלב. בשמחה הייתה מקבלת, אבל בגלל שהיא יודעת איפה נמצא השוקו הלכה ישר לשם
כ' באב תשע"ט 21:28
עם הבאים בתור את תשחררי ותרגישי יותר טוב
אז שתתה שוקו פעמיים ביג דיל... או שתעסיקי אותה במשהו אחר או שתתווכחי איתה ותסבלי צרחות או שתתני לה מידי פעם מה שהיא מבקשת ותראי ילדה מאושרת
כל שלושת הרעיונות בשילוב לפי בחירה גם טוב אין שחור ולבן העיקר שתהיה שלימה עם עצמך ותעשי את ההחלטה מאהבה ולא מכעס 😘
כ' באב תשע"ט 21:37
כ"א באב תשע"ט 22:57

זה  לא עניין אם זה פעם ב.. אבל הילדים מתרגלים ששותים פעמיים שוקו וזה לא ייגמר.

כל אחד שיגביל איפה שהוא חושב. אבל סתם, היא פיצקית ושוקו וגם הרבה חלב זה לא משהו בכלל.

שלא לדבר על מלא סוכר ואז יתחילו תולעים לחגוג.

בקיצור האמא יודעת מה טוב..

העניין זה ההתמודדות עם הילדה. זה הכל. אפשר להתמודד עם זה בגבורה, אם יש סבלנות...

פשוט חיבוקים, לתת משהו אחר במקום, אם היא לא רוצה- לא צריך. לחכות שיעבור. בלי הרבה הסברים מלומדים... זהו.

אם לסבא קשה לשמוע את הבכי אפשר ללכת לחדר ביחד איתה...

כ"א באב תשע"ט 23:03
כמה קשה לשמוע נכדה בוכה סתם .. כי כשתהי סבתא תביני כמה לא קריטי זה עוד כוס שוקו במיוחד אם בכללי שומרים על מה שנכנס לפה

הפחד מלהרגיל ילד למשהו מסוים הוא מובן אבל לא צריך להפוך את זה למפלצת..

הרגל אפשר לשנות בקלות לעומת טבע שאי אפשרלשנות בקלות .. לוקח המון זמן ועבודה להפוך הרגל לטבע

כדאי שיהיו כללים ברורים לילדים בכל דבר אבל חשוב לדעת שגם בתוך הכלל יש יוצא מן הכלל -

כ"א באב תשע"ט 23:42

גם ההורים שלי לא היו נותנים לנו סתם ככה מעדן או לא יודעת מה..לא זוכרת...חטיפים ממתקים ועוד...

כשהיינו קטנים. אבל עם נכדים זה לגמרי אחרת. ואם אני בתור אמא אומרת-סטופ. זהו, עכשיו אין ממתקים- אז הסבא והסבתא מבינים ומשתפים פעולה...

 

כ"ד באב תשע"ט 10:18


כ' באב תשע"ט 21:33
להוציא את השוקו מהבית .
סוכר ממכר. ככה זה!
אם החלטת שאת לא מרשה כרגע, בגיל הזה הסברים לא יעזרו. הרצון חזק מהם.
רק הסחות דעת.
כ' באב תשע"ט 21:38
לא אצלי בבית
כ' באב תשע"ט 23:38
זה גיל פשוט להסיח דעת
לעבור הלאה


הסברי בריאות בכלל לא מובנים לה
והבכי הזה טבעי ותואם גיל
יעבור..את תראי

גם לי יש אחת כזאת בבית וזה מאתגר
אבל בגלל שהיא לא הראשונה ולא השניה יש לי כבר אינדיקציה שזה נטו שלב התפתחותי..
של רצון חזק וברור ורגש סוער וחוסר בשלות שכלית וחוסר יכולת להתבטא מילולית כמו שצריך
כ' באב תשע"ט 21:35
יש לי תינוק בן שנה וחצי, וזה גיל שעוד ממש קשה להם להבין גבולות כאלה. אם ממש חשוב לך שלא תשתה פעמיים שוקו שימי בבוקר חצי מהכמות של השוקו ובצהריים חצי.לגבי הפלאפון, אצלי עוזר להסיח את דעתו עם משהו אחר שהוא אוהב.
אני ממש לא נותנת לו כל מה שבא לו אבל בגיל הזה קשה להם עדיין להבין גבולות ועדיף להסיח את דעתם ולהרגיע, זה גיל שעוד לא מבינים הסברים על בריאות .
באופן כללי עם השנים והילדים למדנו להתעקש רק על מה שממש חשוב לנו וממש ברור לנו שלא. ואז צרחות לא יזיזו אותנו. אבל כן ננסה להסיח את הדעת, להסביר( בגיל בוגר יותר). לנסות להבין את הצורך ולהציע תחליף.
כ' באב תשע"ט 21:39
אצלי אני לא נותנת לה את הפלאפון בבית והיא גם יודעת שאם זה בהשיג ידה היא ישר מביאה
כל הסיפור הוא אצל הסבא והסבתא..

נכדה ראשונה אז הרגישות יותר גבוהה
כ' באב תשע"ט 21:42
היתי משחררת שם יותר. לגבי שוקו היתי נותנת להם לתת , מבקשת שישימו פחות אבקה
ולגבי פלאפון היתי מוצאת תחליף שיעסיק אותה ברגע שהיא רוצה אותו, אפילו לצאת רגע החוצה לחפש חתול( אצלנו זו אטרקציה)
כ"א באב תשע"ט 08:12
וגם אני למדתי (וגם הילד...) שאצל סבאסבתא הכללים אחרים. מה שהם נותנים אני משחררת. הם מצידם מכבדים ומשתדלים לא לתת ממש רעלים. שוקו לדוגמא זה פחות נורא מקולה אז לא נורא הפוך אני שמחה שמידי פעם הוא מקבל את הדברים האלה ויש גבולות ברורים של בבית או לא בבית... כי באמת קשהלחיות בלי זה אני תמיד מנסה להזכר בי בתור ילדה שאז היה הרבה פחות מודעות לסוכר ואכלנו המוןןן זה חלק מהילדות
כ"א באב תשע"ט 10:57
עומס יתר ועייפות יכולים לגרום לבכי ותסכול.
עדיף למנוע ממנה מצבים כאלה עד שתצליח להתמודד, וזה גם סוג של ''עונש'' אבל היא תבין את זה רק בגיל יותר מאוחר.
כן כדאי לחשוף אותה לתסכולים שהיא יכולה להתמודד איתם בבית כשאת רגועה ולא עייפה ויכולה לעזור לה להתמודד.
כ"א באב תשע"ט 11:33
לק"י

בת שנה ושמונה מתוקה וחכמה.
עומדת על שלה, היא יכולה לתפוס חזק את הפלאפון או להזיז לי את היד שלא ניקח לה.....
אם היא רוצה משהו שנמצא אצל הגדול- היא יכולה לבכות כאילו קרה אסון.
אני חושבת שלפעמים אני מוותרת לה מידי, כדי שלא תצרח, כי זה משגע.

אבל באמת נראה לי שלהסיח את הדעת זה הכי פרקטי ויעיל בגיל הזה. ומידי פעם לשחרר...


מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

כ"א באב תשע"ט 11:44

קוראים לזה גבולות.

אם החלטת שאין שוקו אז אין שוקו (היא יכולה להמשיך לבכות זה בסדר ולגיטימי ככה היא מביעה אי שביעות רצון).

 

וגם אצל סבא וסבתא פשוט לנטרל רעשים ובעיקר את המשפט "מה כבר יקרה..מה אפכת לך.."

 

אכפת לי.

בלי הסבר אפילו.

כ"ב באב תשע"ט 09:39
לבחור את העקרונות שלנו.
אי אפשר שכל דבר יהיה עקרון קדוש.
צריך לבחור טוב טוב את המלחמות...
כ"ב באב תשע"ט 09:41
יש לי תינוק בן שנה וחצי, שמים לו גבולות הכרחיים. אבל הוא ממש לא מבין שהוא לא יכול לשתות שוקו בצהריים כי שתה בבוקר, הוא בכלל לא זוכר את זה. נראה לי שסביבות השנתיים הם יותר מבינים גבולות. כרגע לדעתי יותר נכון להסיח את הדעת, ברור שגם בגיל שנה וחצי יש משמעות לכך שלא ניבהל מכל בכי של הילד ושהוא ילמד שהוא לא מקבל כל מה שבא לו. אבל לדעתי הגבולות עוד לא כ"כ מובנים לו ועדיף להסיח את דעתו. וגם לגבי גבולות אחרי ניסוי ותעיה של 8 ילדים למדנו שלא צריך להלחם את כל המלחמות, איפה שאפשר להסיח את הדעת , להגיע לפשרה וכו'... עדיף. כשצריך וכשיש משהו שממש חשוב לנו , כן נציב גבול ברור, אבל יש מקום להפעיל שכל . ולדוגמא לתת חצי מכמות השוקולית בבוקר וחצי בצהריים.
כ"א באב תשע"ט 22:49

גפ אצלי זה היה ככה.. מגיל שנה וחצי בערך אולי קצת פחות..

זה משתפר עם הזמן.

אני הרבה פעמים נתתי לה לצרוח... הגבתי באדישות כי כלום לא עוזר.

אם היא נותנת להתקרב אליה אני מביאה לה חיבוק ואומרת לה שאני אוהבת אותה.

עוזר לפעמים. אם אפשר להתקרב... חחח

אם היא קצת מבינה אפשר להזדהות איתה- נכון מאד רצית את הX? אוי...אבל אי אפשר עכשיו. זה עצוב לך? ולתת חיבוק ... ואז לומר לא נורא, אפשר משהו אחר... 

 

כ"א באב תשע"ט 23:35
זה גיל מהמם. הם מתחילים לדבר וזה כלכך חמוד.
ובנוסף מתחילים לפתח את האני שלהם. פתאום יש להם רצונות והם מביעים אותם במלוא הכח.
לדעתי אין מה להתרגש גם אם ילד צורח כי לא קיבל משהו, מצד שני צריך לחשוב טוב מה לאסור ומה להרשות. לא להעמיס יותר מידי איסורים. אם אפשר לתת אלטרנטיבה חלופית יותר טוב.
בקשר לסבא- טבעי מאוד שסבא לא מסוגל לשמוע נכדה צועקת. אפשר להבין אותו. גם לא נורא אם מידי פעם סבא יתן דברים שבבית אמא לא מרשה. זה הפינוק של סבא/סבתא.
אם הוא אצלכם בבית הרבה אז כדאי לדבר איתו לא ליד הילדה שזה לא חינוכי שהוא סותר את דבריך. בתקווה שיבין...
כ"ב באב תשע"ט 13:33

כלומר אם תשמעי לכמה מהעצות שכתבו לך כאן...

ילד חייב כבר מגיל 0 לשמוע לפעמים "לא".

ואפילו אם אין על מה אז להמציא משהו.

אני ממש מתנגד לזה שכל הדברים השבירים גבוהים, אין שוקו כדי שלא יהיה נסיון וכן הלאה. פשוט - ילד צריך להתחנך שיש דברים שאסורים! ככה זה כל בנאדם תרבותי, ובודאי יהודי מאמין שרגיל שיש מצוות ואיסורים ואנחנו מקיימים אותם גם כשלא מתחשק.

 

בודאי רצוי להסביר, לחבק, לתת תמורה אחרת וכן הלאה. אלו בהחלט עצות טובות נבונות וחכמות.

אבל בסוף הילד לא יקבל את מה שהוא רוצה, והוא יבכה, ואולי יצרח, ואולי יישכב וידפוק עם הרגלים על הרצפה.

אז את מחכה רגע שיגמור את ההצגה, וחוזרת על ה"לאו" שלך בנחת. וזהו. 

לא להילחץ!

 

אחרי כמה פעמים כאלה הוא יבין ויפסיק. (ויעבור לדרישות חדשות...)

אבל הוא יתחנך שגבולות זה גבולות ומה שאסור זה באמת אסור, ויפסיק לדרוש.

 

אם את לא עומדת על כך עוד תמצאי אותו ילד עקשן ובלתי מחונך - היום, ועוד יותר מכך כשיגדל.

איך מעיר התנ"ך על אבשלום כשמרד באביו ואנס את נשותיו וכו' - "ולא עצבו אביו מעולם לאמור מדוע ככה עשית" (ציטוט לא מדויק מהזכרון). כן - מצופה היה מהאב שיעציב את בנו לפעמים בסרבו למלא את דרישותיו...

 

ולגבי הסבא וסבתא - כדאי ליזום שיחה נעימה ומתוכננת בקפידה מראש ולהסביר להם את זה, ואם זה לא הולך אז בלית ברירה לתת מינון קטן יותר לביקורים. (לפעמים מי שהיו מחנכים דגולים בעצמם, משנים קצת סגנון כסבים ונהיים יותר מדי מפנקים. כשזה פעם ב.. אז לא נורא. מותר לשחרר קצת. אבל אם זה יומיומי אז יש כאן בעיה והמחיר עלול להיות גדול)

כ"ד באב תשע"ט 00:09
לפי הכרטיס שלך אתה רווק. אחרי 18 שנות הורות, ב"ה. אני חייבת לומר שלא חסר על מה לומר לא. ואם נלך בדרך שאתה מציע, לא נשים דברים שבירים למעלה וכו'... יהיה לא כל הזמן וסתם ניכנס למלחמות מיותרות. צריך לבחור את המלחמות. לא אומרים לא בשביל לומר לא. לא נלחמים על עקרונות מיותרים. יש חשיבות לגבולות, ולא חסר איפה לשים אותם. אבל יש חשיבות גם לאווירה טובה. ודבר נוסף, כאמא לתינוק בגיל המדובר, כמובן שהוא שומע לא, כשהוא נוגע בחשמל או עושה משהו אסור. אבל הוא עדיין לא ממש מבין את הגבולות, הוא עדיין תינוק, לקראת גיל שנתיים הגבולות כבר יותר מובנים להם. הוא לא זוכר שבבוקר הוא שתה שוקו ובכלל זה עכשיו אי אפשר. ולכן עדיף להיות חכמים ולהחביא אותו או לתת כל פעם חצי כמות ולא לומר לא בשביל שיתרגל לשמע לו. וב"ה לא גידלתי מפלצות
כ"ה באב תשע"ט 11:50

(האמת שלא השקעתי בכרטיס האישי תשומת לב ועכשיו תיקנתי את זה).

וילדיי הבינוניים והבוגרים בהחלט מודים לי ולרעייתי היקרה על החינוך האוהב שאנחנו מעניקים להם ובאווירה טובה אבל גם עם גבולות.
הפותחת ציינה קשיים באמירת 'לא' וקשיים מול הסבא ששובר לה את ה'לא' ולזה התייחסתי.
וה"מפלצות" עלולים להתפתח מעצות של כמה מהכותבים שנבהלו מאוד מהאופציה של לאסור על ילד קטן דברים ולגרום לו אולי לבכות בצער על שאסרו עליו דבר כזה או אחר...

כ"ב באב תשע"ט 17:19
בנועם זה עוזר מקוה שתבין.. אל תגידי לא רק בשביל הלא - לא להכנס איתה למאבקי כוח מיותרים הכוונה כי אז יכולה ללמוד כך ממך תשומת לב בדרך שלילית וזה יכול להתחזק. תני לה הרבה תשומת לב חיובית ותדגישי את הדברים הטובים שעושה.. ב"הצלחה רבה!
כ"ב באב תשע"ט 17:23
גם אם אני משכיבה אותה לישון בשעה שלה אז זה
למה אין מעון עכשיו חופש שהייתה נשארת עוד קצת..
כל כך מתסכל
כ"ד באב תשע"ט 00:15
את מסתכלת על הדברים כאמא צעירה, ונראה לך נורא חשוב לשמור על שעות השינה וההרגלים של ביתך. אולי הם כבר גידלו ילדים והבינו שפחות קריטי להתעקש על שעת השינה בחופש, או לשתות שוקו אחד יותר. מה שאולי יקרה גם לך בילד החמישי , בעזרת ה'. ולכן הן לא מבינים למה את כ"כ מתעקשת על הדברים האלה. לדעתי חבל לותר על קשר עם סבא וסבתא בגלל דברים כאלה, אבל אם את נמצאת שם באופן כמעט יומיומי תצטרכי לנסות להבהיר את הגבולות שחשובים לך ואם ממש לא מקשיבים לך אין בררה אלא להוריד קצת מינון או לבוא פחות פעמים בשבוע, או לפחות זמן בכל פעם.
כ"ד באב תשע"ט 00:43
אבל כאמא לכרגע לא הרבה ילדים, כן,זה חשוב. זה חשוב שעות שינה גם אם את אמא ל11...
אני יכולה להגיד לך שהסדר יום שחי היה הרבה יותר נחמד אם הבת שלי היתה הולכת לישון כמו במעון. אבל באמת.
היה נחסך הרבה סבל ממנה בסוף היום כשהיא מטורללת כבר וקשה לה להרדם מרוב עייפות.
אז למה? כי יש עוד ילדים לטפל בהם? כי אתם אצל סבא וסבתא? מה היא אשמה בזה?
ילד צריך את הלוז שלו. גם אם את עסוקה או אתם בחופשה או אחר...
כ"ד באב תשע"ט 01:00
רק אמרתי שכשיש יותר ילדים מבינים שלא קורה כלום אם לפעמים יש קצת גמישות ובחופש הולכים לישון מאוחר יותר. ואצלי זה לא מטרלל אותם וגם קמים יותר מאוחר. ובכלל בלתי אפשרי לשמור על שעות שינה של שגרה לקטנים בבית עם ילדים גדולים בחופש, ועם נסיעות וטיולים ופשוט זורמים עם זה. ובשבוע האחרון לפני הלימודים מתחילים להחזיר לשגרה. וכשאת אמא צעירה הכל נראה לך נורא קריטי להתפתחות לבריאות של הילד, כשאת אמא ותיקה יותר את מגלה שהרבה דברים שנראו לך קריטיים , לא כ"כ קריטיים ולא קורה כלום אם יש קצת גמישות בחופש או אצל סבתא , במיוחד שלא חייבים לקום מוקדם בבוקר. רק ניסיתי להסביר למה הסבא והסבתא לא מבינים את מה שכ"כ חשוב לה.
אני עוד לא סבתא.... אבל כבר אמא לבת 18, ב"ה וגם לקטנים .
כ"ד באב תשע"ט 01:15
ואני יודעת מה זה שקשה וכו...ואני מהגדולים...
אבל בדכ תינוק במעון גם בבית של גדולים שומרים על השעות שינה שלו. גם שנת צהרים.
אם סבבה לך ולתינוק שלא ישן...אז סבהה. אבל לרוב זה סתם יוצר תסכול של התינוק/פעוט והאמא... לנו זה קורה כל שבת כי הילדה לא מוכנה לישון. אבל זה כבר התמודדות אחרת... קשה לה להרדם בכללי... נקווה לטוב בעוד שבוע במעון ..
כ"ד באב תשע"ט 01:41
התינוק שלי הוא לא הדיון פה. וספציפית הוא ישן בצהריים , אבל השעות קצת משתנות, ישן כשאני רואה שעייף, כי בתוך הבלאגן והטיולים של החופש דברים משתבשים. מה שרציתי לומר זה שזה לא נורא בעיני שיש לפעמים גמישות והורים צעירים חושבים לפעמים שנורא חשוב לשמור על העקרונות שלהם בכל מצב אחרת כל החינוך וההרגלים של הילד יהרסו ושאחרי כמה ילדים אתה לומד שרוב העקרונות לא קדושים ( יש כמה בודדים שכן) . ובסיטואציות מסוימות אפשר לשחרר ולכן הסבא והסבתא מבקשים ממנה שתשאיר את הנכדה עוד קצת ערה, כי מחר אין מעון. והיא מתעצבנת ומתוסכלת ולא מבינה איך הם חושבים לבקש את זה. זכותה, אבל גם הסבא והסבתא גידלו ילדים וכנראה רואים דברים אחרת.
כ"ד באב תשע"ט 02:10
כ"ה באב תשע"ט 14:36

לא כל דבר אפשר וצריך להסביר, ובגיל הזה במיוחד.. אפשר להגיד "אמא החליטה שלא מקבלים עוד שוקו". ולהציע משהו אחר.

אגב יש תחליף לשוקולית שאפשר להרגיל את הילדים וזה אבקת חרובים (חרובית). אפשר גם לקנות קקאו/אבקת חרובים לבד ולהוסיף מעט סוכר כי בקנוי יש הרבה

כ"ד באב תשע"ט 10:25

בן שנה ו11 - כבר חודשים רבים שהוא עושה סצנות כאלה מדי פעם,

אבל אני פשוט משננת לעצמי שחשוב לי שהוא יימנע מדברים כאלה, לכן א. מרחיקה אותו מכל מה שמכיל סוכר גלוקוז

(פירות הוא אוכל המון וזה סוכר מצויין)

ב. אומרת לא - החלטי. כשאני מפשלת ואומרת את זה לא החלטי כ"כ - הוא עוד יותר נכנס לזה.

עושה לי את זה גם עם ההנקה שהוא מקבל לפני השכבה - אז הוא מנסה אותי כמעט כל יום ואני אומרת לא - ובזה נגמר העניין.

ג. חלב הוא גם מלא סוכרים (לקטוז...), אם הילד שלך הפסיק לינוק, זה אומר שהגוף שלו כבר לא מכיל את אנזים הפירוק שלו וחבל לתת לו גם את זה...

ד. זה הכל תלוי בך ובמה שאת מרגישה ומחליטה בתוכך.

ה. אם לסבא וסבתא קשה, לוקחים אותו מהשטח עד שירגע. לא בנוכחותו - מדברים איתם יפה לגבי הנקודות עליהן

אתם לא מוותרים גם אצל סבא וסבתא,  ברור שיש נקודות שאפשר לוותר עליהן אצלם - את תחליטי מה הן.

 

הרבה הצלחה לכולנו!!

כ"ד באב תשע"ט 16:35

רציתי לחזק אותך ולומר לך כל הכבוד שאת עומדת על עקרונותייך!

 

(קצת ארוך זה יצא ..חופר)

 

את -האמא - ואת היא האחראית הבלעדית להחליט מה טוב לילדייך ומה לא .

ואת לא צריכה להתנצל ולהרגיש רע עם זה שהבת שלך מתחנכת .

 

ילד מטבעו , רוצה כאן ועכשיו , וכמה שיותר מהר וכמובן שילד בריא רוצה ואוהב ממתקים (זה ככה במאמר מוסגר) .

 

אם החלטת שלא לתת לילדה שלך שוקו או כל דבר אחר , מכל סיבה שהיא ,

 את מחנכת אותה , לדחות סיפוקים , ביטול עצמי , כיבוד הורים וכו..

 

זה דבר חשוב מאוד ! וזהו חינוך !

 

כאשר אנחנו אומרים לילדנו שאנו לא מסכימים משהו , חשוב להיות עיקביים ,

ולתת לילד תחושה שלא משנה אם זה יגרור בכי , או אי הסכמה או נדנוד ..

יש כאן "בעל הבית" ובעל הבית החליט ...שלא .

הילד ילמד שיש מולו הורה אסרטיבי , חזק , שלא משנה איך תגובתי תהיה הוא החלטי בדעתו .

והורה כזה ראוי להערצה וכדאי לי לסמוך עליו ,

ילד שלהוריו יש עקרונות ,יעריץ ויאהב את הוריו ויסמוך עליהם .

 

וזה מאוד חשוב להתפתחות שלו ,

ילד כל הזמן בודק גבולות ובודק עד כמה הוריו חזקים ..

ברגע שניתקפל מול הילד הוא יאבד בטחונו בנו 

וירגיש שהוא יוכל להשיג כל מה שירצה, הרי הוא החזק יותר.

 

אני מאוד מזדהה עם התחושה 

שילד מבקש משהו 

והוא בוכה ( זה קורה בד"כ בגילאים הקטנים ) אז לפעמים יש רעשי רקע מהסביבה :

"תני לו , למה שיבכה , מה כבר יקרה וכו וכו.."

לומדים לסנן את רעשי הרקע האלה .

אני גם הסברתי למי שיכל להבין וזה הופסק ב"ה.

 

גם אל לנו לשכוח שסבא וסבתא הם לא בעלי תפקיד של מחנך הם על תקן מפנקים כאילו מוציא לשון

 

הכול טוב את בדרך נכונה..לגבי הבכי בגילאים הקטנים ניתן מהר להסיח דעתם למשהו אחר..פחות דיבורים , אפשר להרים לתת חיבוק ולומר :"כבר הבטן הקטנה שתתה שוקו היום" ,הבטן רוצה גם מים.. להסיח דעת בצורה נעימה. 

 

בהצלחהחיבוק

 

למדתי סדנת הנחיית הורים אם תירצי עוד דברים מעניינים תפני אליי באישי.

 

כ"ד באב תשע"ט 17:02
היא עדיין תינוקת ולכן צריך קצת לפעול בחכמה ולא רק לעמוד על העקרונות הקדושים.
כ"ה באב תשע"ט 14:40

אין דבר כזה "היא רק תינוקת".ובטח בגיל הזה-הם הרבה יותר חכמים ומבינים משנראה לנו

 

גיל חינוך... - הריון ולידה

כ"ה באב תשע"ט 17:41
חינוך מכיל הרבה דברים, אחד מהם הוא גבולות. בגיל שנה וחצי כששמים גבול, זה צריך להיות פיזי, להרחיק את הילד , להסיח את דעתו, לתת לו משהו אחר. אין שום טעם בהסברים על בריאות. וגם חבל להכנס לפינות ולהתעקש סתם . כשצריך אומרים לא ולא נכנעים לבכי. אבל בגיל כ"כ צעיר אפשר בקלות להסיח את דעתם וזה עדיף לפי דעתי.
כ"ה באב תשע"ט 20:14
אבל, ההסברים זה לא לילדה לגמרי לא, אפילו לקחתי אותה משם.
ההסברים זה לסבא שרצה לתת עוד ואמרתי לא כי זה לא בריא יותר מידי

אולי יעניין אותך