ג' בתשרי תש"פ 00:36

אמרו לי בבקשה-

 

לפני שהחלטתם להתחתן, איך ידעתם שאתם בשלים לכך?

אני מתכוונת נפשית, רוחנית ואפילו פיזית. איך יודעים כשמוכנים? מרגישים?

 

ושאלה נגזרת- באיזה גיל הרגשת בשל\ה לנישואין?

 

תודה מראש לעונים...

ג' בתשרי תש"פ 00:50

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ג' בתשרי תש"פ 08:02

תודה...

 

ג' בתשרי תש"פ 08:58

לא יודעת אם הייתי מוכנה בגיל 18 .. ( לא התחתנתי בגיל הזה אז כנראה שלא) .. אבל הרגשתי חוסר וריק מאוד


We should just love, not fall in love
...Cause everything that falls gets broken
Just keep it real...

ג' בתשרי תש"פ 12:07

אני חושב, שבשלות לנישואין זה לא רגש. 
אדם יכול להרגיש שהוא מוכן והוא לא וכנל ההיפך.
בשלות פיזית בגיל 13, רוחנית צריך שכלית לבחון. נפשית לעולם לא. 

אוסיף לכתוב שבדרכ מנסיוני, אנשים שרוצים להתחתן (במיוחד בגילאים צעירים) ללא הכנה, אין להם שמץ מה הם רוצים או מה זו ברית נישואין.

ג' בתשרי תש"פ 12:36
הרצון להינשא ולהקים משפחה, יכול לנבוע מכמה כיוונים:
- מרגישים שהגיע הזמן לפרק חדש בחיים, לשלב מתקדם. רוצים לצאת לדרך, להקים משפחה ולגדל ילדים;

- לפעמים השיקול ההלכתי נותן את הטון בהחלטה. היגעת לפרקך.

- תחושת בדידות – החברות / החברים מתארסים בזה אחר זה ואת מתחילה להרגיש לחוצה.

- לא פעם זה לחץ חברתי – נו כבר, מה אתך? או סביבתי, מצד ההורים והמשפחה.

- וכמובן, אין להתעלם מן האספקט הפיזיולוגי. הדחף הטבעי, המשיכה הטבעית, בין גבר ואישה.
רומנטיקה, זוגיות, יחסים.

את בת 17, לפי הכרטיס שלך...

מה את מרגישה, בעצם, מה מביא אותך לשאול את השאלה הגדולה הזו?
ג' בתשרי תש"פ 14:38

התחילו לדבר איתי ממש ברצינות על הנושא הזה בבית...

 

אני מודה שלפני לא הרבה זמן הייתי דוחה את עצם העלאת הנושא מכל וכל במיידי,

אך הדברים חלחלו כנראה והתחלתי לחשוב ברצינות על הנושא (כמובן שאיני מתכוונת להינשא כרגע...),

 

כמובן שעוד המון דברים מסביב הובילו אותי לשאלה הזאת, אך אלו המרכזיים.

ג' בתשרי תש"פ 13:13
התחלתי לצאת בגיל 20, מתוך מחשבה שזה כבר מצופה ממני בשלב הזה וזרמתי בכיף עם העניין.
אני לא יכולה להגיד בוודאות מה היה קורה אם הייתי מתחתנת אז, אולי כן היה יוצא טוב, אבל אני מאוד שמחה שהתחתנתי מאוחר יותר (24).
למרות שהיה קשה לצאת ולהתבאס כשלא הולך ולא כיף הלחץ כשהחברות מתחתנות אחת אחרי השניה, אבל אני לגמרי מרגישה שהגעתי לנישואים בוגרת ובשלה יותר ממה שהייתי לפני.
ותכלס גם הספקתי דברים בתור רווקה שלא הייתי מספיקה.
אבל בשורה התחתונה, מצער להגיד שגם אז הכח העיקרי שדחף היה לחץ חברתי. רק כשהכרתי את בעלי הבנתי גם את הצדדים המדהימים של היחד, עד אז בעיקר רציתי לקבל את התווית המיוחלת של "נשואה=מוצלחת".
ג' בתשרי תש"פ 13:24

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ג' בתשרי תש"פ 13:36
זו באמת נראית נקודת התחלה בעייתית, אבל זה לא אומר שלא הייתי בשלה או שלא באמת חסרו לי עוד דברים שהתמלאו בזכות הזוגיות.
פשוט נוצר מצב ששמעתי כמה שצריך להתחתן וכמה שחיי נישואים הם קשים ומתישים, אז למה שארצה להיות נשואה? כדי להגיד שאני נשואה.

ב"ה לא התחתנתי עם בעלי מתוך לחץ וכמובן שפסלתי לפניו הרבה אנשים, אז אנחנו באמת מתאימים וטוב לנו יחד. אבל אני בטוחה שבאשמת הלחץ הזה בחורים ובחורות עושים טעויות ומתחתנים עם בני זוג לא מתאימים, העיקר להתחתן.
ד' בתשרי תש"פ 21:41
ג' בתשרי תש"פ 13:45
לא צריך להרחיב, אבל כן לקחת בחשבון שצריך לחשוב על יכולת לעמוד לבד על הרגליים ולפרנס את עצמך.
ג' בתשרי תש"פ 14:39
בפועל התחתנתי קרוב ל-28, אז זה לא היה נכון כנראה לפני...
הרגשתי בשלה כשרציתי ולא היה משהו שנראה לי כקןשי גדול מדי (לפני כן פחדתי, והמתנתי שהפחד יפוג. בנוסף בדיוק סיימתי לימודים וזה גם היה שיקול). למעשה ברור לי שנעשתי מוכנה הרבה יותר בשנים שעברו מאז שהתחלתי "לצאת" ועד שהתחתנתי. בעיקר מבחינת יכולות תקשורת ויתר אכפתיות וראיה של הזולת.

לשאלתך איך יודעים - כנראה לא באמת יודעים, ותמיד אפשר לשפר את הכישורים הנדרשים לחיי נישואין טובים. האם בשביל לשפר את הנ"ל יש צורך לדחות את הנישואין? לא נראה לי. אבל טוב מאוד להיות מודעים לחשיבות של תקשורת בונה ופתוחה, להיות בתשומת לב לדפוסים ולהרגלים שלנו והאם הם עולים בקנה אחד עם הנ"ל, ולהיות מוכנים להיפתח, לקבל, ללמוד, לשנות.
ג' בתשרי תש"פ 16:08
ידעתי שאני בשל כשרציתי....
וכל השאר לא רלוונטי קופצים למים ומתחילים לשחות כשיש אהבה היא מנצחת וכל השאר יבא מאליו
ד' בתשרי תש"פ 11:42


ד' בתשרי תש"פ 14:26
כאשר השאלה הזו כבר לא תהיה שאלה.
זה אומר שאת מוכנה.

כל עוד את בספק שזה מה שאת רוצה.
תעשי טובה. תחסכי לנו את שרשורי ה"אנחנו יוצאים והכל הולך כל כך מהר"
אל תצאי אם יש לך ספק.
לכי לחברה.
לדמות.
להורים.
לעצמך.

תסגרי שזה מה שאת רוצה.
תרגישי שזו כבר לא שאלה.
ובעזרת ה.
תמצאי את בחיר שכלך וליבך.
ד' בתשרי תש"פ 15:54
עברתי בדיוק כמו שתיארת "אנחנו יוצאים והכל הולך כל כך מהר" וזה באמת היה קשה. אבל ב"ה היום אני נשואה ומאוד שמחה עם זה.
התחלתי לצאת למרות שממש לא הייתי בטוחה שאני מוכנה לזה, מתוך היכרות עם עצמי שאני תמיד מפחדת מדברים חדשים ולא מוכרים. ידעתי שזה שאני אחכה עוד זמן לא יפרוץ את הפחד מהלא מוכר.
ד' בתשרי תש"פ 16:26
ובד בבד היה לך פחד מהלא מוכר.

יש הבדל בין פחד.
ובין ספק בשלות.

השלב של הפחד מעיד על מוכנות.
אדם שלא מפחד ודאי לא מוכן.
ד' בתשרי תש"פ 21:41
מאחר שזה לא ידוע, לא הייתי בטוחה שאני בשלה לזה או שאני לגמרי רוצה את זה
ד' בתשרי תש"פ 20:54

לא יוצאת עם אף אחד.

 

קורה שבחורה מהרהרת סתם כך ללא כל מניע הנראה לעין.

 

ממש לא מסכימה איתך.

זאת שאלה שכל אדם, גם אחד ש"בטוח בעצמו" במידה כזו או אחרת אמור לשאול את עצמו.

ה' בתשרי תש"פ 09:24
שאני חושב שאת יוצאת - טעות בידך.

כתבת ממש לא המקרה - ברור לי.

כתבתי את זה בשבילך לאחת שלא יוצאת.

קורה שמהרהרים - נכון.
אני חושב שהמסקנה של ההרור צריכה להיות בסימן קריאה. ולא בסימן שאלה.

כאשר תוכלי לענות לעצמך בבירור "אני מוכנה!" "אני רוצה!" אזי את מוכנה. כל עוד זה בסימן שאלה. תחסכי מהבחור.

האם מובן אחרת מה שכתבתי.
והאם עודך מתנגדת?
ה' בתשרי תש"פ 16:54

"כל עוד את בספק שזה מה שאת רוצה. תעשי טובה. תחסכי לנו את שרשורי ה"אנחנו יוצאים והכל הולך כל כך מהר""-

 

הבנת הנקרא בסיסית יש לי...

איזו עוד משמעות יכולה להיות למשפט הזה?

 

עודני מתנגדת.

אתה יודע כמה פמים יצא לי להרגיש לפתע "אני מוכנה לגמרי!"?

ו' בתשרי תש"פ 21:20
המשמעות שהצעתי.
שאת כרגע לא יוצאת. ותחסכי מאיתנו בעתיד.

לא. אינני יודע.
אבל להתחיל לצאת כשיש ספק זה לא מעשה נכון.

אני לא רוצה לדעת איך נראה זוג שהתחתן והאישה עוד מדי פעם מתלבטת האם היא מוכנה. לשאלה הזו אין מקום בלכחתחילה.
ד' בתשרי תש"פ 20:20
הקב"ה עשה את העולם ישר לא טוב לסבך אותו.

בשלות גופנית לצערנו נעשית מוקדם

בשלות נפשית נוצרת בהדרגה גם קשרים שנכשלו מלמדים אותנו להבא.

אם אצליח לדייק את השאלה שלך אוכל להגיד שכשמרגישים חוסר גדול מאוד ורצון להשלמה עם אחר ולא רק בלקבל אלא בעיקר בלהעניק זה השלב שבו מבשילים לקשר חתונה.

המון בהצלחה

נ. ב
תשתחררי מהרצון לדעת מאיתנו את הגיל תפתחי לך אחד משלך
ד' בתשרי תש"פ 20:58

על מנת להבין מהו טווח הגילים הנורמאלי היום לבשלות.

 

ד' בתשרי תש"פ 21:28
ד' בתשרי תש"פ 21:31
שנהיו סבא בגיל 35
ד' בתשרי תש"פ 21:34
לא מתאים לכל אחד
ה' בתשרי תש"פ 14:30

לבנים לוקח יותר זמן להבשיל אבל בנות?! 23 זה די והותר לדעתי...

ד' בתשרי תש"פ 21:29
בשלות כלכלית.

חשוב שיהיה אופק כלכלי ותוכנית טובה לחיי עצמאות
ז' בתשרי תש"פ 14:34
בכללי אני בספק אם ניתן להיות מוכן לנישואים בכלל, קל וחומר אם ניתן לדעת את מצב הבגרות קודם לכן. הבעיה העיקרית היא שאדם שיוצא בגיל צעיר יכול להיות לא בוגר באופן כללי או בדמיון שהוא בוגר, ואילו אדם מבוגר יכול להיות מקובע ולא גמיש.

אם נעשה סדר בדברים, נראה שיש לחלק את הבגרות הכללית שנצרכת לאדם לכמה חלקים:
שכל / ערכים - תפיסת עולם כללית נכונה ובפרט הבנת מהות הזוגיות בצורה נכונה וטובה, חלק זה כולל את הכרת העולם הערכי שלך, שאיפות וכו׳ (זה עשוי להיות החלק הקל ביותר לשיפור)
נפש - המידות המהותיות באדם ברמה מספקת.
רצון - הוא מקושר אל השכל, אבל צריך שהרצון עצמו יהיה חזק וישר, באופן טבעי הוא מושפע מהקודמים.
מעשים - הרגלים ומעשים בהתאם לעולם הערכי.
טכני - יכולת להתפרנס ולנהל בית בצורה מספקת כזוג. (גם לא אמור להיות מסובך אחרי שבונים את השאר נכון)
דמיון - בהקשר לזוגיות, שאדם לא יהיה שקוע בדמיונות שווא לגבי נישואים, סוג בת הזוג שהוא מחפש וכו׳ (זה מסתדר כשהחלק הערכי - שכלי, נפשי ומעשי ישרים.)

לעניות דעתי אם תשקיעי בצורה טובה בנושאים שאת צריכה מתוך אלה שמניתי במקביל לעיסוקייך האחרים תוכלי להיות בשלה מהר יותר.
מכירים את זה שאין לכם מה לכתוב אז אתה כותבים … ?
מעכשיו תוכלו להצטרף לתנועת הכותרות האסוציאטיביות!
דוגמה להמחשה מהכוכבית:
תודה רבה!
……בשמחה!
……..….*ובששון
………………לכל ילד בלון
ח' בתשרי תש"פ 13:22
בגיל 14.
לא קראתי את כל התגובות. אבל בגדול צריך היכרות עם עצמי האם אני כבר בוגרת לחיי זוגיות, לניהול בית, לאחריות, לגדל ילדים.
האם יש לי השקפה ודרך ברורה איזה בית אני רוצה לבנות. מה הערכים שחשובים לי ועוד.
האם ברור לי הכיוון של איזה בן זוג אני רוצה בחיי. מבחינת אופי, מידות, וכו
בהצלחה.

אולי יעניין אותך