אני חושבת שכמעט כל אמא חדשה צעלה את השאלה הזאת באיזה שלב כאן בפורום
וגם אצלי כמובן זה הייתה ההרגשה, ובאמת.לרוב הגברים בנתחלה לא ככ ברור מה עושים עם יצור קטן והן "מגלים את האבהות" יותר קרוב לגיל שנה בערך.
ואז גם הרבה יוותד יודעים איך לעזור ולטפל.

בילדים הבאים זה כבר לא מורגש כי יש גדולים וגם כי יודעים שזה עובר.

אז מה כן, לראות איך לא שופטים אותו ואיך מעבירים מסר שצריך לחזק אותך וזה יתן לך כבר את כל הכוחות שצריך.

וגם לשים לב ברגישות איך לא מדגישים את זה שאת יותר יודעת ומכירה את הילדה כרגע, זה לושח זמן אבל בסוף כל אחד מוצא את עצמו ומקומו בהורות.

בהצלחה

להרגיע אותה שהיא בוכה אם זה לא אוכל
לתת לו להוציא לה גרעפס.

ויש עוד הרבה.
לדעתי ממש חשוב שתבואי בצורת דיבור מתוך ענווה: לא אני יודעת איך מטפלים בה, בוא תראה, אלא אם הוא מנסה להרגיע אותה, תעמדי מרחוק ותגידי: שמעתי על תנוחה שממש עוזרת להרגיע תינוקות בוכים, ולהסביר לו איך להחזיק.
עכשיו גם ממש יכול להיות שהוא חושש לטפל בה כי היא כזאת קטנה ושברירית.. בעלי היה ככה. אל תלחצי עליו אם הוא לא רוצה. היום, שנתיים אחרי, בעלי והבן שלי זה סיפור אהבה ;)

אצלי דווקא הפוך הוא שר להם ומשחק איתם (אני חוזרת על השירים שהוא ממציא) והם מסתכלים עליו בהערצה, בשבילם אבא זה הדבר הכי גדול שיש

שזה גם קשה מאוד כי עכשיו הם כל הזמן רוצים יחס.

ועכשיו שחזרתי לעבודה הוא לוקח חלק גדול יותר בטיפול ממני, שבאמת לא יודעת איך הוא מצליח לעשות את זה יום אחרי יום

יש לו אופי אחר

להרבה אימהות או לאימהות בכלל יש תכונה של לנכס את הילדים

אבל חשוב לשחרר ולתת מקום לאבא, אנחנו מההתחלה למדנו הכל ביחד

זה היה חדש לשנינו, ועוד לי יש גם אחיינים, אצלו בכלל לא היה קשר לילדים לפני

דברים שאנחנו עשינו

 

לא הייתה לי הנקת ערב (לפני שינה) באופן קבוע הייתי שואבת ונותנת לו על מנת שיהיה להם את הרבע שעה הזאת ביחד 

 

שעשיתי דברים בבית שלחתי אותם לטייל בעגלה בחוץ..

 

שהוא צייץ לא הלכתי אוטומטית ..זה לא היה ברור שזה "התפקיד שלי" ככה הוא גם למד להכיר אותו..

 

הלכתי לחברות והשארתי שאוב..הלכתי לישון והשארתי אותם יחד..

 

לי מהצד זה נראה בסיסי אבל כבר ראיתי על כל החברות שלי שאנחנו מיוחדים וכולן איכשהו עושות הכל לבד.

 

אני מאוד מזדהה איתך.
אם זה רק מצידך, הייתי עוזבת ונותנת לו להתקרב בקצב שלו.
אם מצידו יש לו רצון ולא יודע איך- לדעתי אם יהיה לו תפקיד קבוע (או לא קבוע) אפילו טכני, זה לאט לאט יקרב ויקשר מעבר לטכני. למשל מקלחת, החתלות, וכדומה.
בהצלחה!

כתבת שאת קצת רכושנית עם התינוקת, מבינה אותך לגמרי... אבל אם את רוצה שיהיה מעורב תצטרכי לוותר על חלק מהרכושנות. אני ויתרתי על האמבטיה איתו, כדי שבעלי יעשה לו, זה הזמן הקבוע, וכמעט היחידי שלהם ביחד, במהלך השבוע (וכן, מבחינתי זה ויתור)
על ההנקת ערב לא הסכמתי לוותר, אבל בבקרים שהוא בבית (למשל שבת), אני מוותרת לגמרי אני הולכת לישון והוא איתו, יש חלב שאוב במקפיא שלמדנו ביחד איך להתעסק איתו. נותן לי עוד כמה שעות שינה, ולהם כמה שעות איכות
מבחינת דיבור וכו', האמת שגם לי קצת קשה. מוצאת את עצמי שרה לו יותר מאשר מדברת. בעלי הרבה פעמים פשוט ישן לידו על המשטח פעילות ומדי פעם נותן לו משחק או מוצץ - אם התינוק ירצה יותר צומי הוא כנראה ידרוש את זה... בכל מקרה יש הרבה דברים אחרים - טיול בעגלה או מנשא גם בלי לדבר, שירים, להקריא או לספר סיפור, לרקוד, לדגדג וכו'.
תני לו למצוא את הדרך... פשוט תני לו לשמור עליה שעה ואל תתערבי, גם לא עם הצעות למה לעשות. פשוט שיהיו ביחד...

שקודם כל זה נורמאלי,
דבר שני, אל תגידי לו 'תדבר איתה', כי יש כאלה (בעיקר בני המין השני) שזה מוזר להם,
אלא יותר דברים שמקשרים באופן אחר-
מאמי , בא לך לקלח אותה?
אתה יכול להחליף לה טיטול? להוציא לה גרפס וכו'.
וחוצמיזה , זה טבעי שאת המטפלת העיקרית, אח'כ זה מתאזן

בהכללה

רק בגיל שנה בערך הם מצליחים להתחבר ממש.

לפני כן כל 3 חודשים כשיש התקדמות בהתפתחות, גם הם מתלהבים.

ומעיזים יותר. 

הם גם מפחדים מאד כשהם קטנים שלא ירמסו אותם בטעות או יפילו אותם.

בעלי האבא הכי מדהים בעולםץ בצורה יוצאת דופן

אבל הקשר המשמעותי שלו מתחיל בגיל שנה בערך

הוא מאד משתדל לפני אבל לא מתחבר ממש

והקשר שלו איתן היום... הלוואי על כולם

על החזה, עם הפנים שלה קרוב לפנים שלו.
זה יוצר קשר גם בלי לעשות שום דבר.
אפילו רבע שעה אם הוא מסוגל..

לוקח זמן.

היא תאהב אותו ותהיה ילדה של אבא.

תני לו זמן.

בעיני מהותי שהאבא ייקח חלק בטיפול. אוקיי את בחופשת לידה ומניקה אבל כשהוא נוכח - שינכח. נשמע שהוא רוצה, למה לא?

יש לך תינוק/ת? אתה צריך לדאוג לו/לה לאוכל, מקלחת, להחליף טיטולים וכו' זה מקשר בלי שום צורך אחר

אני נותן להם בבקבוק ואם יש לי אפשרות אני מקריא להם ספר וכד'. בשבת לדוגמא הקראתי לו מהספר שערי תשובה גם אקטואלי גם הוא בוהה בי וגם חינוך ילדים