היי,
יש לי ילד בן שנה ו8. ילד (בלי עין הרע) חברותי, חכם, מהמם, כובש... אף אחד לא מסוגל לעמוד בקסם שלו.
מצד שני, הוא שובב על גבול המופרע. הוא לא מסוגל לשבת אפילו ל5 דקות.. מתעלם מהצעצועים שלו, רץ ממקום למקום, בקושי מסוגל לשבת ולשמוע סיפור, עולה,קופץ ומטפס על כל דבר..
אני כבר מתוסכלת.. מצאתי את עצמי אשכרה צועקת עליו היום כמה פעמים וחוטפת לו דברים מהיד באגרסיביות. אני מרגישה פשוט משוגעת! ועוד בכלל יום כיפור מתקרב... איך אני יכולה להעביר איתו את הזמן? תפילות הבנתי וראיתי כבר שזה ממש לא מקום להביא אותו. מצד שני, לרדוף אחריו כל היום, זה ייקח ממני את כל הכוחות. ואיך בכלל אני יכולה להשלים עם זה שאין תפילות ביום כיפור בשנים הקרובות? איך אני מסוגלת לא להתפלל על הבן שלי, על בעלי, עליי?
יש לי ילד בן שנה ו8. ילד (בלי עין הרע) חברותי, חכם, מהמם, כובש... אף אחד לא מסוגל לעמוד בקסם שלו.
מצד שני, הוא שובב על גבול המופרע. הוא לא מסוגל לשבת אפילו ל5 דקות.. מתעלם מהצעצועים שלו, רץ ממקום למקום, בקושי מסוגל לשבת ולשמוע סיפור, עולה,קופץ ומטפס על כל דבר..
אני כבר מתוסכלת.. מצאתי את עצמי אשכרה צועקת עליו היום כמה פעמים וחוטפת לו דברים מהיד באגרסיביות. אני מרגישה פשוט משוגעת! ועוד בכלל יום כיפור מתקרב... איך אני יכולה להעביר איתו את הזמן? תפילות הבנתי וראיתי כבר שזה ממש לא מקום להביא אותו. מצד שני, לרדוף אחריו כל היום, זה ייקח ממני את כל הכוחות. ואיך בכלל אני יכולה להשלים עם זה שאין תפילות ביום כיפור בשנים הקרובות? איך אני מסוגלת לא להתפלל על הבן שלי, על בעלי, עליי?