לחפש משו מעניין אחר לעשות .. או כל פעם שרוצים לאכול משו (רגשי).. לעשות ספורט ואז לאכול..

לפעמים האכילה זה כי אין משהו מעניין שמעסיק את המחשבה, זה תחליף לעניין

רק רציתי לאשר גם את ההמלצה על הספורט

ברצינות, מזה אומר?

בתקופה כזאת

עצובים אז אוכלים
שמחים אז אוכלים
עצבנים אז אוכלים

אקרא על זה

כאילו אוכלים כל הזמן?

מתנחמים באוכל

עצוב אז קונים שוקולד כדי להתנחם
כועסים אז פותחים מקרר ואוכלים מכל הבא ליד

זה לא אכילה כי רעבים אלא כדי להרגע ולהתנחם במקום להתמודד עם הרגש

אכילה רגשית זה *****.

בכל זאת, ערוץ 7 וזה... לא אטריח את המנהלים לערוך

ודרך אגב, הצלחתי רק חצי לא לזרום.

להקשיב.
לנסות לשמוע מה הצורך האמיתי שקורא מבפנים ולנסות למלא אותו בחוויה רגשית.
הבעיה באכילה רגשית או כל מילוי חיצוני אחר של צורך רגשי, שלא רק שזה לא עוזר הבור נפער עוד יותר ואז תחושת הריקנות תהיה גדולה הרבה יותר

ולגבי השאלה שלך יש כל מיני סוגי טיפול. מאמנים ומכוונים למיניהם בכל מיני שיטות (nlp, cbt וכו)

תודה

אם היא תישאר ולא תיעלם אחרי כמה רגעים, אלא באמת תמלא אותך.

כלומר, לא צריך "להחמיר" עד הסוף - לפעמים זה באמת מענה למצב מסוים זמני. ולעיתים, מתוך הרגשה טובה בדברים "קטנים", אפשר לעלות מבפנים להרגשה טובה כללית יותר, ערכית יותר.

 

אבל לא להפוך את זה לבולמוס ותלות.

 

לשלוט על הענין. שימוש מבוקר - כשעיקר המענה הוא מדברים יותר "פנימיים" ומהותיים.

 

קל וחומר כאשר מדובר בבת שיש לה בעיה ממשית עם המשקל, שאז האכילה מוסיפה תיסכול, והתיסכול מוסיף אכילה רגשית וכו'.. צריך לנתק את זה.

 

הצלחה רבה - ושמחה גם  בלי הדברים הללו. שייהפכו סתם לתחביבים בזמנם..

 

 

הגוף מתרגל לזה וזה יכול להגיע למקומות ממש לא נעימים

כלומר לפני שאת ניגשת לאכול את אומרת לעצמך (לא חייב בקול...), אני אוכלת עכשיו כי אני לדוג' רוצה להירגע ממה  שקרה היום/ כי אני סתם עצבנית וכו' וכו'.

זה עוזר מאוד!!

כשאנחנו נמצאים במחסום כל שהו. במקום נמוך, באי ראיית הטוב בעצמינו צריך פשוט לפעול. זה מרפא ויש לטוב שבנו כשהוא מתגלה החוצה יכולות לטפל בהמון דברים בתוכינו ומחוצה לנו. חוץ מזה שגם פשוט להיות בחברת אנשים שאת/ה אוהב/ת או במקומות מחיים

מניעה: לכתוב. לפתוח את הדברים מול עצמינו. לא להשאיר דברים באויר

ואין לי שום רווחים מזה.

היא נותנת המון טיפים לאכילה בריאה ומאוזנת בצורה מתונה. בין לבין היא מכניסה המון עידוד, מוטיבציה וגישה בריאה לחיים ולעצמך.

הכל בקלילות ובלי לחץ של כל המנטורים לאכילה בריאה.

בהצלחה!

בס"ד מאוד ממליצה על קבוצה. זה עוזר לשתף אנשים אחרים בהתמודדות. האוכל הוא לא פתרון הוא רק מחמיר את הבעיה. יש או אי ויש גריי שיט. ועוד סיון אופירי. כל אלה עוזרות מאוד בנושא

לא מכיר ספציפית טיפולים
אבל בטוח שיש
מדובר על תופעה נפוצה מאוד.

על יעל רופמן,
מאד התחברתי לגישה שלה
לטפל ברגש ולא באוכל (הסימפטום).
את יכולה לקרוא ממה שהיא כותבת, חפשי בגוגל

סליחה.