כ"ט בחשוון תש"פ 16:25
מבין הכל אבל לא אומר אפילו אבא או אמא רק די הוא אומר
כ"ט בחשוון תש"פ 16:58
משם להתקדם לבדיקת שמיעה.
כ"ט בחשוון תש"פ 21:01
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך כ"ט בחשון תש"פ 21:22
אל תדאגי את עצמך לשווא.
כל ילד וההתפתחות שלו.
בסוף כולם מדברים, עד כדי מצב של להשתיק אותם קצת, שיהיו בריאים.

ילד בן שנתיים צריך לומר משהו כמו עשרה מילים.
אז הוא כן נכלל בקבוצה של התפתחות איטית, אבל זה ממש לא קובע כלום.

ישנם ילדים שצוברים, צוברים את כל האוצר המילים הקיים. ופתאום ביום אחד, באוטוסטראדה מוציאים הכללל החוצה. מדברים שוטף, כמו באופן ניסי!

כן כדאי להיות במעקב בטיפת חלב.
לאחיות שם יש את הכלים לאבחן אם יש מקום לדאגה או לא. הן תדענה להפנות אותך לאן שצריך, במידת הצורך.

והן שם מאודדד מחמירות ומלחיצות לפעמים לחינם, כי הן הולכות לפי הספר במדוייק. קחי זאת בחשבון.

* הכי חשוב לשים לב שהוא יוצר קשר עין.

במקביל תנסי לגרות אותו:
תדברי איתו הרבה, בשפה ברורה, לאט, בפה פתוח ותחלקי את המילים להברות.
תשאלי אותו שאלות קצרות, ותעני עליהם גם.
תספרי לו סיפורים קצרים עם ספר ותמונות מושכות את העין.

שוב, הוא כזה פצפון שיהיה בריא. תתפללי עליו. ואל תטרידי את עצמך יותר מדי, אני בטוחה בעזרת ה', שזה יסתדר.
כ"ט בחשוון תש"פ 21:36

מה שכתבת על איך לדבר איתו - מצוין

 

אבל-

בגיל שנתיים ילד אמור להגיד הרבה יותר מ10 מילים!

מילים ראשונות (עד 10 מילים) אמורות להופיע סביב גיל שנה, ועד גיל שנה וחצי. עד גיל שנתיים אמורות להתווסף כבר הרבה מילים.

בגיל שנתיים ילד שלא אומר 50 מילים - אמור להתחיל לקבל טיפול.

ילדים יכולים להגיע בגיל הזה גם ל300 מילים.

 

כמובן שמילה ראשונה לא נחשבת למילה שלימה כמו שמבוגר אומר, אלא להפקה קבועה של רצף צלילים עבור משמעות מסוימת, למשל: צצי עבור מוצץ, בוק עבור בקבוק וכו'

 

 

אמנם יש ילדים שמתחילים לדבר מאוחר, אבל יש ילדים שזקוקים לטיפול מקצועי שיקדם אותם מאד,

וככל שההתערבות תתחיל מוקדם יותר - כך טוב יותר.

 

 

לפותחת-

כמה דברים:

1. תקבעי תור לאאג ותבקשי הפנייה לבדיקת שמיעה

2. תבדקי בקופת חולים שלך מה הפרוצורה לאבחון קלינאית תקשורת. תתחילי בהקדם, כי אלו תהליכים שלוקחים זמן,

ומקסימום אם יתקדם וישלים פערים - יגידו לך שאין צורך בטיפול.

3. תתלי דף על המקרר - ובמשך שבוע תכתבי כל  מילה שהוא אומר. שהכוונה כמו שכתבתי למעלה לכל רצף צלילים קבוע.

4. אם הוא אומר מילה - תרחיבי את מה שהוא אומר, למשל: כדור - כדור גדול, כדור אדום, לזרוק כדור. תספרי סיפורים חזרתיים שהוא יכול לנסות לנצטרף אלייך, למשל 'מעשה בחמישה בלונים' תעודדי אותו להצטרף אליך ב'בום טרח' זה חלק חזרתי.

 

 

בהצלחה יקרה!

 

 

 

 

(גילוי נאות: הכותבת קלינאית תקשרת)

 

 

 

כ"ט בחשוון תש"פ 21:52
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך כ"ט בחשון תש"פ 22:04
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך כ"ט בחשון תש"פ 22:03
מחילה מכבודך, אבל שלא תדאגי אותה לשווא.

אני מכירה אישית אמהות לילדים, שבקושי דיברו בגיל שנתיים, ובגיל שלוש לא מפסיקים לדבר!!

מפאת כבודך העוסקת המלאכת קודש הזו, לא אכנס איתך לוויכוח, כי בטח את מבינה יותר ממני, אבל זה נשמע ממש מוגזם.

ואני גם אמא לכמה, כך שעברתי את זה כל זה, ב"ה. וזו בגדול הציפיה של טיפת חלב מהילד בגיל הזה. ואולי להרכיב כמה משפטים בודדים, בעלי שניים, שלושה מילים, משהו כזה.






כ"ט בחשוון תש"פ 23:04
ילד בן שנתיים שעוד לא אומר אבא ואמא זה בהחלט איחור.
יכול להיות שהוא יפתיע וישלים פתאום את הפער, אבל יכול להיות שבאמת יש לו קושי ואז ככל שיחכו יותר עם הטיפול הפער יגדל.
וגם ככה לוקח הרבה זמן ממתי שמתחילים בירור עד שבפועל מתחילים טיפול, אז חבל סתם לחכות. מקסימום יגיעו לאבחון עוד כמה חודשים ויגידו שאין צורך בטיפול...
כ"ט בחשוון תש"פ 23:32
אבל לצפות מילד שיגיע ל300 מילים, מה זה האוניברסיטה הפתוחה? מסכנים רק נולדו...

ואם אין אינם הוגים 50, אז לשלוח לטיפול?

לא מסתדר לי.

הכי טוב שתמשיך אצל טיפת החלב, הן עושות עבודתן נאמנה, ויותר.

הן תראנה לפי ההתפתחות הכללית: המוטורית, הקוגנטיבית, הגופנית, מה ואיך ניתן לעשות, או שאולי לא צריך לעשות עדיין כלום.

רק בשורות טובות.
אמא יקרה, שיגדל לך להיות, בן בריא בגוף ונפש, בחיים תקינים ומאושרים. 🌺

ו'שריקה' הקלינאית, תצליחי בתחום. תרווי נחת מכל ילד שהתפתח אצלך. יישר כוח!
כ"ט בחשוון תש"פ 23:42

באמת לא התייחסתי לנשוא הצירופים כי הייתי קצת קצרה בזמן

בגיל שנתיים מצפים לפחות ל50 מילים ולפחות לצירופים של שתי מילים.

(למשל: עוד מים, הנה כדור וכו')

 

יש קשר הדוק בין כמות המילים ליכולת לצרף שתי מילים ביחד.

ילד עם 20 מילים כנראה לא יצרף,

ילד עם 50 מילים- כבר יוכל.

 

 

אין לי ענין להדאיג סתם,

אבל בעיני יותר חמור אמא שתהיה שאננה ולא תיקח את הילד שלה לאבחון- כשהוא צריך אבחון, ולכן הפערים ילכו ויגדלו.

עדיף לעבור אבחון ללא צורך - ושאיש מקצוע שראה את הילד (כן, אני לא חושבת ששאלה בפורום אינטרנטי יכולה לתת לי מידע מספק כדי לענות) יגיד שהכל בסדר,

 

לשאול בטיפת חלב - זה מצוין,

ואני בטוחה שיפנו אותה לטיפול.

אבל להגיד - אל תדאגי, הכל בסדר, הוא ישלים פערים - זה חסר אחריות. ואם בגלל זה היא תפנה לאבחון רק עוד שנה? ועד שתגיע לטיפול יעברו עוד כמה חודשים טובים?

זה בזבוז זמן יקר מאד.

 

 

ל' בחשוון תש"פ 00:17
א. האמא לא שאננה, עובדה ששואלת ומתעניינת.

ב. יש עוד אפשרויות שצריך, להתייחס אליהם לפני ששולחים לאיבחון אצל קלינאית תקשורת. בואי לא נשכח שזה רק פעוט הן שנתיים.
ואם באמת ילד באיחור כל כך גדול ובגיל בוגר מדי. תמיד יש רופאי התפתחות כמו קלינאית תיקשורת/ וריפוי ועיסוק/ טיפול רגשי טכו' שעובדים באופן עצמאי, אך עובדים עם קופות החולים, ויש השתתפות עצמית נמוכה מאוד. והתורים אצלם זמינים יופי. תוך שבוע אםשר להיכנס לטיפול.
קשה לי עם הלחץ הזה סביב הילדים. תמיד צריך לפקוח עין, ולהיות עם יד על הדופק. אבל במקביל, צריך לתת להם את היכולת להתפתח לבד בקצב שלהם, לפי היכולת שלהם.
ממש לא מדובר פה במקרה קיצון.

ג. כמו שאמרתי, טיפת חלב הרבה פעמים מקצינים את המציאות, ומחמירים את המצב כי הולכים אך ורק לפי הספר.

ד. לגבי חוסר האחריות.
לא אמרתי שלא תבדוק, שתהיה שאננה ויהיה בסדר!!!
אלא, שתהיה במעקב אצל טיפת חלב, ותעבוד איתו בבית, ושתתפלל עליו. וכן- שלא תדאג.
אם זו אמא טריה? הכל בהתחלה נראה מפחיד, חשוך ומשתק. לא יעזרו פה דאגה ולחץ.

הקב"ה לא משאיר אף אחד לבד.
ובסוף הכל מסתדר. בטח ובטח, פעוט שלא מדבר בגיל שנתיים. זה לא ילד בגיל 5. קצת פרופורציה.
בסוף כולם מדברים. והרבה.
ל' בחשוון תש"פ 00:28
א. אם הילד לא צריך קלינאית לא יתנו לו. וגם אפשר לשאול באבחון אם אפשר לחכות עם זה. אבל עדיין שווה לבדוק, ולא כזה סיפור.
ב. זה שכולם מדברים בסוף זה נכון. השאלה איך הם מדברים. שפה זה לא רק לדבר. זה אוצר מילים זה יכולת להתבטא בצורה מסודרת, יכולת חשיבה וכו'. זה משפיע על הלמידה ועל החברה. ויש ילדים (גדולים..) עם קושי שפתי שאומנם מדברים אבל מאוד קשה להם בכל מני תחומים בגלל הקושי השפתי.
ל' בחשוון תש"פ 00:53
אבל יש לקחת את הדברים בפרופורציה.
להתחיל דבר דבר. בשביל זה יש את טיפת חלב.
ישנם הרבה גורמים לעיכוב שפתי.
לא להסיק מסקנות, ולבנות מגדלים על האוויר
ולקפוץ לסוף.

פשוט, לשמוע שפעוט בן שנתיים, אמור לומר 300 מילים, ואם לא הוגה 50, צריך ללכת לטיפול, נשמע לי אובר מוגזם.



ל' בחשוון תש"פ 10:20
הן לא למדו באופן מורחב על התפתחות שפתחת של תינוקות. הן מצויינות בתור אחיות, ויש להן גם ידע על אבני דרך בהתפתחות ילדים, אבל רק ידע בסיסי בתור כלי סינון- מה שהן יודעות זה לבדוק אם יש 10 מילים בגיל שנה וחצי, ואם מתחילים צירופים בגיל שנתיים.
לקבל תשובה מקלינאית תקשורת שלמדה על התפתחות שפה במשך 4 שנים, זה הרבה יותר אמין מאשר מה שאומרת האחות בטיפת חלב.

ושריקה לא כתבה שצריך להגיע ל300 מילים, אלא שילדים בגיל הזה יכולים להגיע גם ל300 מילים, אבל כן מצפים ל50 מילים לפחות (שזה לא כל כך הרבה, ובהחלט בסיסי בשביל להתחיל צירופים שגם מצופים להתחיל בגיל הזה). ולא בהכרח שפעוט שלא אומר 50 מילים חייב טיפול, אבל הוא כן צריך אבחון אצל איש מקצוע שיוכל לראות אותו ישירות ולשים לב לכל הנתונים כדי לקבל החלטה אם להתחיל טיפול.

את צודקת שלא צריך להילחץ, ולא צריך לקחת את זה קשה, ורוב הסיכויים שהוא ישלים את הפער והכל יהיה בסדר, אבל כן צריך לבדוק מה קורה, כדי לא להפסיד זמן סתם.
ל' בחשוון תש"פ 10:32
ואני לא מזלזלת לרגע בידע ובעבודת קודש שלה. אך טיפת חלב הן המקום לקבל אינדיקציה להמשך הטיפול. הרבה פעמים זה נובע מסיבות אחרות.

שיהיה בהצלחה לכולם בעזרת השם.
ל' בחשוון תש"פ 14:23

ואני לא מצליחה להבין למה

 

ההדגשה שלי היא לא על כך שצריך 50 מילים,

ההדגשה שלי הייתה על כך ש10 מילים, כמו שכתבת, זה ממש ממש אבל ממש לא מספיק בגיל שנתיים.

זה מינימום בגיל שנה וחצי.מינימום.

(וכן, בגיל שנתיים צריך לפחות 50 מילים. לא חוזרת בי. רק לא ראיתי שהדגשתי את זה).

 

ההדגשה שלי היא על זה שאמא שהבן שלה אומר רק מילה אחת צריכה להתחיל בהקדם תהליך.

 

אני לא מבינה מה הכוונה מסיבות אחרות-

אני לא התייחסתי לשום סיבה.

ילד שלא מדבר - צריך טיפול שפתי.

 

 

ואולי ההסתכלות שלך על המקצוע הזה קצת שונה משלי, כי שאלת למעלה - למה לרוץ לקלינאית תקשורת, לא ישר קלינאית תקשורת - כאילו ילד שהולך לקלינאית תקשורת הוא ילד עם בעיות קשות וחמורות.

אז לא,

ילד עם איחור שפתי, אפילו קטן, הולך לקליאנית תקשורת, מקבל טיפול מקצועי,

בוודאי שההורה מקדם בבית - כמו שכתבת, אבל יחד עם הדרכה מקצועית, ועם התכוונננות למקומות שהוא הכי צריך בהם קידום - הוא יקבל שבוע שלם של חיזוק וקידום בבית, ובעז"ה יתקדם יותר.

 

לא מבינה מה כ"כ מקפיץ אותך בזה שילד יקבל טיפול.

 

 

 

 

 

וסתם אגב, זה באמת לא האישיו,

אבל את מגיעה ל50 מילים כ"כ בקלות:

שמות של אנשים: אבא, אמא, סבתא, סבא, שם הגננת, אחים - 10 אנשים בקלות

ש"ע מוכרים: שמיכה, כדור, בובה, בננה, במבה, מיטה, בקבוק, מוצץ, נעליים, וכו'

פעלים פשוטים: נפל, נגמר, נשבר, לאכול, לשתות, ללכת, תביא לי,

מילים חברתיות: הנה, עוד, כזה, די, 

מקומות: הביתה, גינה

חיות (כן, ילד בגיל שנתיים מזהה חיות. לומדים על זה בגן ורואים את זה ברחוב): כלב (גם האו האו נחשב מילה), חתול, ציפור

 

לא כתבתי 50, אבל הכיוון ברור. 

מדובר על ש"ע מוכרים מאד מאד, פעלים פשוטים, אנשים ומקומות

ילד בן שנתיים בהחלט מפיק את זה.

ויש ילדים שמגיעים גם ל300, לא כולם, אבל יש כאלה.

 

 

 

א' בכסלו תש"פ 08:48
מילה יכולה להיות הברה אחת, כלומר מילה חלקית, אם הילד חוזר עליה בהקשר של המילה הספציפית.
למשל -מר בשביל נגמר זה מצוין
טה-אמבטיה
ועוד.
א' בכסלו תש"פ 10:38
בגיל שנה וחצי אמרו רק אבא- אמא.
ובגיל שנתיים ממש לא אמרו 50 מילים כמו שתיארת.
שמות- ממש לא. רק אבא-אמ- וסבא-סבתא.
פעלים- רק אחד- בואי וממש הסביבות שנתיים.
שמות עמם- צצי, מים/(בבוק ) ועוד כמה מילים בערך 10 אולי טיפל'ה יותר.
כקגע יש לי ילד בן שנתיים בדיוק.
היה בטיפת חלב השבוע ולא הפנו אותנו לשום מקום. ככה שזה כנראה בטווח הנורמה.
ב' בכסלו תש"פ 21:07
עם כל הכבוד שיש לי לאחיות טיפת חלב שעושות עבודת קודש,
הן מוגבלות ביכולת שלהן לזהות האם הילד בטווח הנורמה (וזה גם לא מצופה מהן להיות פיזיתרפיסטיות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, רופאות ותזונאיות יחד)
הן מנסות לבדוק ולהפנות לאבחון במידת הצורך,
אבל עדיין יש מספיק פעמים שהן שולחות ילדים לאבחון ואין צורך בטיפול, וכן הפוך- לא שולחות כאשר צריך לשלוח
ולכן אם אמא לא רגועה לגבי ההתפתחות של הילד שלה, אז מחילה, שלא תסמוך רק על טיפת חלב אלא תלך עם החששות שלה הלאה.
א' בכסלו תש"פ 08:44
אם היא תחשוב שאין צורך, תאמיני לי שיש מספיק עומס על המטפלים כדי שלא יקחו ילדים שלא צריכים.

זה לא הופך את הילד לבעיית, אפילו להפך-לגשר עכשיו בגיל שנתיים יכול לתת לו את הדחיפה שהוא זקוק לה במקום להצטרך גן מיוחד כי הוא לא מדבר בגיל 4...
א' בכסלו תש"פ 07:16
זה דבר טוב לדאוג לילד שלך.
באופן אישי פנינו לקלינאית בגיל שנה וחצי. הרבה חשבו שאנחנו מגזימים אבל בהחלט עלינו על קושי משמעותי וככל שמטפלים יותר מוקדם, אפשר לעזור הרבה יותר. היום הגישה היא לנסות לאבחן קשיים בשלבים מאוד מוקדמים ולא סתם לחכות שהדברים מסתדרים לבד. כי לפעמים זה לא מסתדר לבד וזה לא נכון שבסוף כולם מדברים.
ב' בכסלו תש"פ 19:24
והיכן כתבתי לא לדאוג? יש לדאוג בצורה בריאה, ויש להכניס לחץ ופאניקה.

אין בעיה ללכת לקלינאית תקשורת, וגם גם חייב, כשצריך.

אבל יש לשלול סיבות נוספות קודם, לפני שהאמא מתחילה להתרוצץ לקלינאית לחינם.

ישנם עיכובים שפתיים הנובעים:

- סיבה נפוצה, שלילדים עם קשיי שמיעה או זיהומים ודלקות אוזניים חוזרות ונשנות, יש גם ליקויים שפתיים, זאת מכיוון שילדים שאינם שומעים את השפה מתקשים לתקשר עם הסביבה.

-כישורי השפה מושפעים מהפרעות קוגניטיביות שונות, כמו דיסלקציה וליקויי למידה אחרים.

- בעיות פסיכולוגיות יכולות לגרום לעיכוב שפתי, לדוגמה, הזנחה חמורה של הילד יכולה להשפיע על כישורי השפה והתקשורת שלו.

- בנים סובלים יותר מהעיכוב מאשר בנות.

-תינוקות שנולדו לפני הזמן, ותינוקות שנולדו במשקל נמוך מדי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את ההפרעה.

- היסטוריה משפתית ( ביולוגי או גנטי),
של עיכוב שפתי מעלה את הסיכויים ללקות בה, וכך גם ילדים להורים עם מנת משכל נמוכה.
( אלה הגורמים שידועים לי לפחות, ייתכן ויש עוד).

ואחרי ששוללים את כל אלה, או שמטפלים במה שצריך, ועדיין, רופא משפחה או טיפת חלב, ממליצים על קלינאית תקשורת, זה בוודאי הצעד הנכון והחשוב לעשות. וכמה שיותר מהר.


ב' בכסלו תש"פ 19:54
גם אם העיכוב השפתי נובע מגורמים שונים כמו מה שציינת, עדיין הכתובת לטיפול היא הקלינאית תקשורת שתעזור להדביק את הפער, תתן הנחיה להורים איך להתנהל איתו בבית כדי לעזור לו ללמוד את השפה, וגם תפנה לגורמים נוספים אם צריך.
הדבר היחיד שבאמת חשוב לברר לפני פניה לקלינאית תקשורת זה בדיקת שמיעה, שכבר ציינו פה. את שאר הדברים הקלינאית עצמה תוכל לבקר באבחון (בהתפתחות הילד יש גם אפשרות לאבחון רחב יותר, משתתפים בו אנשי מקצוע נוספים חוץ מהקלינאית, אם בטפסים שמגישים בבקשה לאבחון עולה רושם שיש בכך צורך- רופא התפתחותי, פסיכולוג, מרפאה בעיסוק וכו')
ב' בכסלו תש"פ 20:08
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך ב' בכסלו תש"פ 21:32
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך ב' בכסלו תש"פ 20:22
בצורה עצמאית, ומהירה להפליא. כמו בדיקת אוזניים, וטיפול בזיהום ודלקת.
ולעיתים בכלל לא צריך טיפול, אלא שהזמן יעשה את שלו. כמו עיכוב משפחתי, שזה גנטי.

ואם כבר, התפתחות הילד, הוא מסתעף לכל מיני רופאים חוץ מקלינאית תקשורת.

אבל הפואטנה הובנה, אני מאמינה. עייפתי מהנושא.
כל אחת שתעשה מה שהכי נכון לה ולילדייה, לפי ראות עינייה.
אין לילדים, מי שירגיש אותם כמו אמא שלהם...

רוב נחת.
ב' בכסלו תש"פ 22:33
לק"י

לכן ממליצים לקבוע תור מעכשיו, ומקסימום אם המצב משתפר- מצויין, ומבטלים את התור.

זה לא שאם עוד חצי שנה הוא יישאר באותו מצב, יהיה לה תור מהיום למחר לטיפול (וגם לא לעוד שבוע. יותר סביר שזה ייקח כמה חודשים).

מקסימום הולכים לבדיקה ואומרים שהכל בסדר (זה לא טיפול פולשני או מזיק).

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

ב' בכסלו תש"פ 23:02
האישיו, זה הלחץ סביב הילד.
שבאם הילד אינו יודע 50 מילים , הוא צריך טיפול!
את יודעת מה זה יכול לעשות לאמא טריה, שהבן שלה בקושי מדבר?

המשפט הזה הוא גס מדי, בשביל פעוט בן שנתיים.
ההתפתחות של ילדים בגיל זה, מאוד משתנה, ויכול בפרק זמן קצר, להשתנות פלאים.

זה נשמע, כאילו אני נגד קלינאית תקשורת, חס וחלילה. ההיפך הוא הנכון.
אוי ואבוי להורים, שמזניחים את הצרכיים הבסיסיים של ילדיהם, לחיים בריאים ומתוקנים.
אנחנו ההורים חייבים להחזיר את הנשמות שהופקדו בידינו, בריאים ונפש ובגוף, אחרי 120! ה' ישמור אותם.

העניין הוא, שצריך להכניס יותר פרופורציות, ולהסתכל על מכלול הדברים, ולתת משקל לכל המרכיבים שיכולים לגרום לעיכוב בשפה.


ב' בכסלו תש"פ 23:03
לק"י

רק לא הרגשתי שהלחיצו פה

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

ב' בכסלו תש"פ 23:25
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך ב' בכסלו תש"פ 23:54
ועוד בהגדשה,
זו לא הלחצה בעינייך? בעיני כן.
ובכלל תקראי את התגובה שלה אליי ותביני.


אבל עזבי, שחס וחלילה שזה, כבר לא יפגע בקלינאית היקרה.

ג' בכסלו תש"פ 07:49
רק המצלתי שלא לדאוג יותר מדי,
ומגיבים לי שזו חוסר אחריות מצידי לומר כך!
אז- זה נשמע שהילד צריך טיפול קלינאית, חד וחלק, ללא פשרות!!

בואי נאמר, שהיותר סיכויים, שלפעוט בן שנתיים, יש התפתחות איטית בשפה, נופל על אחד הגורמים שכתבתי לעיל, עובדה שלא ממהרים לשלוח בן שנתיים לקלינאית, אלא נותנים לזה זמן להבשיל מעצמו.

אלא אם כן, רואים שילד יש התפתחות כללית איטית, כמו קוגניציה,גופנית ואינטילגנציה נמוכים.
ומסיקים שילד גם בגיל מאוחר יותר, יהיו קשיים בקליטת השפה ובהבעתו.

ככה סתם, ישנם עוד דברים לטפל בהם לפני הקלינאית/ לשלול אותם.

ותאמיני לי, שטיפת חלב כל כך מחמירות, שאפשר לסמוך עליהן ועל שיקול דעתן בס"ד.
כ"ט בחשוון תש"פ 23:47

הוספה למה שכתבתי למעלה, אני רואה שפספסתי...

 

המטרה של רשימת המילים על המקרר - היא מעקב מדויק אחרי המילים של הילד.

לפעמים זה עוזר לגלות שבעצם יש לילד יותר מילים ממה שחשבנו וזה מרגיע.

 

דורש תשומת לב מלאה למשימה - להפקות שלו

א' בכסלו תש"פ 08:31
אף אחד מילדי לא אמר כ"כ הרבה מילים בגיל שנתיים, גם בעלי וגם הרבה מבני הדודים שלהם.
בגעל 4.5 כבר אמרו לי שיש להם שפה עשירה יותר מהממוצע.
תמיד מוזר לי לראות ילדים בני שנתיים אומרים אפילו משפטים. זה קיים. בגיל שנתיים- שנתיים וחצי טווח הנורמה מאד גדול.
ל' בחשוון תש"פ 04:11
ולבקש הפנייה להתפתחות הילד.
ב' בכסלו תש"פ 22:14
בשביל להגדיר ילד כ'לא מדבר בכלל' צריך שגם לא ישתמש בהברות. מה אני מתכוונת-
אם ילד קורא 'אה' לאוכל ו'בה' לבקבוק ו'בא' לאבא/כל אדם וכו' זה נחשב מילים. תינוק לא חייב לדבר בשפה שלנו דווקא, העיקר שהוא מתחיל לשיים (מלשון לתת שם) ולהגות הברות.


ולשאלתך-
בהנחה שאין בעיית נוזלים באוזנים (אף אוזן גרון יכול לבדוק בקלות)
ואין בעיית שמיעה (אפשר לנסות לקבוע תורים. לפחות באזורי התורים הם מעכשיו לעוד חצי שנה.. )

מה שעוזר ברמה הביתית הפשוטה (ואני לא אשת מקצוע, אז קחי בערבון מוגבל) זה:
לדבר הרבה עם הילד במילים פשוטות: 'קח כדור' ולא: 'ששון, קח את הכדור הירוק הזה'
להצביע על הדברים שאתם מדברים עליהם.
קולות של חיות- להגיד לילד.
קשר עין כשאתם מדברים איתו וחיתוך ברור עם השפתיים.
השמעת מוזיקה ושירים (אצל אחיי הקטנים עד קרוב לגיל 3 כמעט לא דיברו. התחלנו לשים להם קלטות עם שירי ילדים ואמא שלי טוענת שמאז התחילו לדבר פתאום בקצב)

ט"ז בכסלו תש"פ 20:13
אבל אם את מרגישה שמשהו לא בסדר אז האינטואיציה האימהית הכי חשובה..
ואולי לגרום לו לדבר ולהקריא לו סיפורים
כ"ט בחשוון תש"פ 20:32
זה יכול לקחת זמן עד שיהיה לכן תור אז לא כדאי לחכות.
ובדיקת שמיעה בכל מקרה צריך לעשות לפני האבחון.
כ"ט בחשוון תש"פ 21:35
אם יותר מאחת זה ההסבר
ואם רק אחת מה שחשוב זה שהוא מבין.
יש ילדים פרפקציוניסטים שמתחילים לדבר רק כשהם שולטים בשפה.
כ"ט בחשוון תש"פ 23:50
אבל גם הם אומרים מעט מילים. לפעמים זה נראה קצת אבל אם סופרים מגיעים להרבה. הבן שלי דיבר ממש מעט בגיל שנתיים ואז גילינו שיש לו נוזלים וירידה בשמיעה. שטיפלנו עשה ממש קפיצה. אם יש בעיה ממש חבל לפספס.
א' בכסלו תש"פ 07:20
פשוט צריך לספור את כל המילים שאומר בשתי השפות (או יותר) שיודע.
ב' בכסלו תש"פ 21:20
להתייעץ עם רופא ילדים.

ט"ז בכסלו תש"פ 20:20
ובנושא הזה הייתי ממליצה להתייעץ עם קלינאית תקשורת דווקא

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

ב' בכסלו תש"פ 22:30

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

ל' בחשוון תש"פ 10:34

לאחר מכן ללכת לרופא ילדים רגיל ולבקש הפניה לבדיקת שמיעה (אין שום צורך בא.א.ג)

לאחר הבדיקה למלא טפסים להתפתחות הילד ולבקש איבחון קלינאית תקשורת

אין צורך לדאוג. רוב הילדים שמאחרים בדיבור יהיו בסדר, אבל זה משהו שחייבים לבדוק כי זיהוי בעיה מוקדם מוביל לשיפור באיכות חיי הילד לכל החיים

א' בכסלו תש"פ 08:47
ובגיל 3 אחרי חופשה התחיל לדבר הכל... אולי תעשו לו שינוי אווירה מקום אולי יעזור.
א' בכסלו תש"פ 10:58

זה נכון שלא צריך להכנס להיסטריה אבל גם לא כדאי להיות שאננים.

יש הרבה ילדים שלא דיברו בגיל שנתיים ובגיל שלוש לא סגרו את הפה ויש גם הרבה כאלו שהיו צריכים טיפול.

מכירה מקרוב חברה שביתה לא דיברה בגיל 3 וחצי

בנתיים הם היו עשרה מפגשים אצל קלינאית והילדה מדברת כבר משפטים שלמים ב"ה.

 

ולעומת זאת בני המתוק הולך לקלינאית מגיל שנה וחצי עד עצם היום הזה (בן 7).

בגיל שנתייים תיקשר עם סימנים.

בגיל שלוש מילים ראשונות.

בגיל ארבע משפטים קצרים.

היום ברוך ה' מדבר הכול אך עדין לא לגמרי ברור.

וגם במקרה הזה ברור שהיינו צריכים ללכת לטיפול וכמה שיותר מוקדם...

 

לא חבל להתעכב עם זה ? ילד שלא מסוגל להביע את עצמו עלול להפוך למתוסכל ועצבני...

 

אז אין צורך להכנס להיסטריה ודאגה אך כן כדאי לעקוב ולטפל אם צריך.

 

בהצלחה !!

ג' בכסלו תש"פ 17:16

פרגולה למטה

ד' בכסלו תש"פ 06:52
הבת שלי לא אמרה כלום חוץ מ-אמא. לכולם ולכול דבר...
פתאום לקראת שנתיים פצחה בקשקשת -ישר משפט שלם ועוד של גדולים...." אהלן הנה אני..."
אז אם מבין מה שאת אומרת-כנראה גם שומע בלי בעיה, שחררי לחץ וזה יגיע
ד' בכסלו תש"פ 10:24

אבל עם כל הכבוד, ההורים החלט יכולים להתרשם מרמת ההבנה, אבל קצת קשה לדעת לבד אם הילד אכן מבין הכל

והאם ההבנה שלו תואמת גיל. בשביל זה צריך אבחון של קלינאית תקשורת.

וגם אם אכן ההבנה תואמת גיל, זה לא אומר שהשמיעה 100% תקינה. ליקוי קל בשמיעה יכול להשפיע על ההבעה/ההיגוי גן אם ההבנה תקינה.

לפותחת השרשור-

בגיל שנתיים, ילד שלא מדבר כלל, חשוב לפנות לבדיקת שמיעה ולאבחון של קלינאית תקשורת.

מכיוון שהתורים בשני התחומים ארוכים, ממליצה להתחיל את התהליך כבר עכשיו.

ממליצה לך עוד היום:

-להזמין תור לבדיקת שמיעה ולרופא א.א.ג.

-לגשת למשרד המרפאה ולבקש טפסים להתפתחות הילד

 

לאחר מילוי הטפסים לגשת לרופא הילדים, לבקש הפניה להתפתחות הילד, ולהגיש את ההפניה והטפסים למרפאה.  ברגע שמגישים את הטפסים נכנסים לתור לאבחון בהתפתחות הילד.

את ההפניה לבדיקת שמיעה עדיף לקבל מרופא א.א.ג. אבל אפשר גם מרופא הילדים

 

בהצלחה!

 

 

 

ה' בכסלו תש"פ 23:59

יש כאן ערבוב של שתי תופעות שונות (למרות שיש דמיון בסימפטומים) מצד אנשים רבים פה בשרשור.

האחת נקראת LT- LATE TALKERS דהיינו ילדים מאחרים לדבר.

אלו ילדים עם רכישת שפה מאוחרת יחסית.

אותם ילדים שמספרים עליהם שבגיל שנתיים -שלוש לא אמרו מילה, ואח"כ לא הפסיקו לדבר.

הילדים הללו אמורים לסגור את הפערים עד סוף גיל הגן בלי התערבות טיפולית.

פשוט הדיבור מתחיל מאוחר.

לעומתם, ישנם ילדי SLI - ילדים עם לקות שפתית ראשונית. 

אלו ילדים עם קושי אמיתי מולד ברכישת שפה.

הם באמת מתקשים מאד ועלולים לצבור פערים ותסכולים.

כשילד כזה לא מטופל, הוא רק יצבור ויגדיל פערים ולא ידביק אותם.

אז איך יודעים להבדיל?

זו שאלת מליון הדולר, ולא תמיד גם אנשי המקצוע יכולים לדעת.

אבל אם האמא חוששת, אז מדוע לא ללכת לבדיקת שמיעה ולאבחון?

מאיפה הרתיעה?

ואם לילד יש חום שמדאיג אותך לא תלכי לרופא?

קופ"ח נותנים אפשרות לאבחון וטיפול, אז למה לא לטפל?

גם אם לא תקבלי טיפול, תוכלי לבקש הדרכה ועצות בשביל לקדם את הילד.

בכל מקרה, יהיה בהצלחה רבה!

בימינו יש כלים מקצועיים רבים ואנשי מקצוע מעולים.

ואי"ה הילד יהיה בסדר, בעזרת ה' - ובהשתדלותינו.

ט"ז בכסלו תש"פ 20:23

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

אולי יעניין אותך