כ"ו בטבת תש"פ 21:15

בגלל שהקשר איתם נהיה משמעותי מדי בשבילי.

 

רוצה לשמוע את דעתכם- האם ראוי שלבת תורנית יהיה קשר (לא פרקטי) עם בנים שלא למטרות חתונה?

ומה כדאי לעשות במקרה שהגיעו למצב כזה?

 

בת 15 אם רלוונטי...

 

לדעתי צריך לגדל לחברה מעורבת עם גבולות ברורים, כגון שמירת נגיעה, ייחוד, אל-שחנשי"ם וכו'. מוזמנים להתדיין גם על זה.

 

(מודעת לכך שהנושא חרוש, אשמח לתגובות בכ"ז)

 

 

תודה רבה!!

חיוך

כ"ו בטבת תש"פ 21:20

זה לא ראוי...

אבל זה קשה רצחחחחחח

כ"ח בטבת תש"פ 20:56

אבל למרות שאני חושב שחברה נפרדת זה האידאל אני לא חושב שאם את מכירה מישהו אבל את לא רוצה להיות איתו בקשר עמוק את צריכה לנתק קשר ולא לומר שלום, אם זה מקובל, כי גם לומר למישהו שלום וגם שיחה ארוכה יותר הם לא "קשר" שעלול לפגוע, לפחות לא לפי מה שאני רואה. וודאישצריך להיזהר לעשות את כל מה שתבחרי בדרכי שלום בלי לפגוע באף אחד בדרך... בהצלחה!!!

כ"ו בטבת תש"פ 21:41
דעתי כמו דעתך.
כ"ו בטבת תש"פ 21:50

רובם שונה מסולם הערכים שלי, והם לא מתאמצים להקפיד על דיסטנס.

להקצין את הגבולות עוד יותר?

 

כי בסוף אני מגיעה לשיחות עמוקות יותר ממה שאני רוצה ומאמינה וחבל לי. עלי, עליהם ועל המסכן שיתחתן איתי.

כ"ט בטבת תש"פ 09:47
כדאי, תראי שיהיה לזה השלכות בעוד תחומים.
כך לפחות היה אצלי.
כ"ו בטבת תש"פ 23:22

בע"ה אנסה לענות.. פחות אתייחס לעניין החברה המעורבת שזו סוגיה בפני עצמה

אתייחס יותר לנקודה של קשר אישי ופנימי בין איש לאישה.

 

לשאלתך, בפשיטות- לא ראוי.

מלבד לכל העניינים ההלכתיים העיקריים כמובן

יש עניין שלענ"ד הוא מאוד מרכזי.. השאלה שצריך לשאול את עצמנו היא איך אנחנו תופסים את המהות של הקשר.?

ברגע שמנהלים קשר שהוא לא למטרת נישואין, אנחנו בעצם מרדדים לגמרי את הערך הנשגב הזה שנקרא- בית.

בעצם אנחנו 'מוחקים' את המטרה האמיתית של הכוח חיים המדהים הזה שד' נטע בתוכנו.. וכמובן שזה מעוות בתוכנו את התפיסה הבריאה והפשוטה.

 

אנסה להסביר את זה בדרך אחרת...

למה יש לנו יצר האכילה? או במילים אחרות למה אנחנו בעצם אוכלים? -בפשטות- כדי להתקיים,

כדי שלגוף שלנו יהיה את ה'דלק' שלו, שנוכל לעבוד את ד', לפעול במציאות וכו...

זו המטרה הבסיסית ביותר של האכילה.

נניח שיהיה אדם שיאכל רק בגלל שזה כיף, או שיחרוג מהמאזן הנורמאלי, או שכל מטרתו היא לאכול בשביל לאכול,

ולא בשביל להתקיים- צריך להבין שיש כאן עיוות מסוים בתפיסת עולמו- הוא סטה לגמרי מהמהות האמתית של האכילה.

הפך את הטפל לעיקר! זה לא פשע להנות מאוכל, אבל צריך לזכור שזה לא עיקר! זה רק דבר נלווה לפעולה הזאת.

 

אפשר להקביל את זה גם לקשרי בינו לבינה, או מה שמכונה 'יצרא דעריות' 

אדם שמדבר עם בני המין השני רק כי זה כיף ונעים לו, או שעושה מעשים כאלה ואחרים רק כדי לספק אצלו כמה צרכים פיזיים/נפשיים,

או לשאלתך, אדם שמקיים קשרים שלא לצרכי חתונה רק מפני נעימותם,

הוא בעצם סוטה לגמרי מהמהות האמיתית של של הקשר- שזה בניין הבית שהוא חלק מהבניין של עם ישראל!

 

ברמה האישית ולטווח הארוך יותר, זה מעוות את תפיסת המושג 'אהבה'.

מתחילים לחשוב שקשר נועד להנאה האישית של בני הזוג וסיפוק צורכיהם הפיזיים/נפשיים שזה דבר פסול בשורשו. 

ובכלל זה לענ"ד יכול לקרות שיוצרים קשרים שאין להם מהות וכיוון לחתונה.

 

 

 

ובקשר לשאלתך השניה- במקרה שדבר כזה קורה, צריך לנשום עמוק, לא להיבהל מעצמך! זה יכול לקרות, גם לדוסים הטובים ביותר, ד' נתן לנו יצרא דעריות בכ"ז, פשוט צריך לנתב את זה למקומות הנכונים.

בעניין הפרקטי צריך לקחת פסק זמן מהמקום/מהקשר, להסתכל על הדברים בחיצוניות, ממקום קצת יותר גבוהה

כי כשנמצאים בתוך קשר לא תמיד שמים לב אם זה אכן מטיב לי, אם זה נכון לי, אמיתי לי, שייך לי בכלל? ושייך לתקופה של הזמן בה אני נמצאת?

קשה לשים לב לדברים כשנמצאים בתוכם, זה נראה טבעי וברור, ובעצם יכול להיות שמפספסים הרבה מאוד.

כמובן לנתק קשרים, זה קשה. מאוד אפילו, אבל שווה כל שניה של צניעות, נקיות וטהרה פנימית .

ויתכן שגם יהיה קשר עמוק עם אותו אדם, עם שיח שמקדם אותך, לכאורה דברים ברומו של עולם, ועדיין, צריך לא להתבלבל!

זה לא נותן לגיטימציה לקיים קשרים כאלה, לא אומר שאלו לא יזיקו לך, גם כאשר הם משמעותיים ומגדלים, הם לא שייכים עכשיו!

תשתדלי להיות נאמנה לאמת הפנימית שלך, לדעת להבדיל ולדעת מה לא שייך וגם לעצור קשרים לא שייכים,

למרות כל הנעימות שזה מביא, זה פשוט לא שייך, אנחנו לא מתחתנים ויוצרים קשרים רק כדי שיהיה לנו נעים, זה לא עובד ככה, בנוסף זה סותר את הצניעות הפנימית, ובכלל פוגע גם בבחור שזה חשוב לא פחות!!!

 

קשר בין איש לאשתו,וואו! זה כל כך עמוק וטהור וקדוש!

חבל לעוות את הקדושה והטהרה הזו, חבל לך באופן כללי לבזבז את כוחות החיים הנוכחיים שלך במקום להתעסק בדברים המהותיים בשלב הזה- שזה לבנות את האישיות, את היראת שמיים, המידות, לגלות את עצמך, להפגש עם כל הטוב שבך.

חבל להשקיע את כל הכוחות האלה בקשר שלא שייך כרגע.

 

בעזרת ד', עוד תגיעי ונגיע כולנו אי"ה לשלב הזה, תצאי עם בחור טוב ונפלא,

תקימי איתו את בייתך בהמון אהבה עדינה ועמוקה בע"ה,

וזה יקרה, זה לא בורח! חבל להקדים את המאוחר

ובכלל אני חושבת שבשלב הזה כל אחד צריך לשים על עצמו שלט: "זהירות כאן בונים"

ובאמת בונים בהרבה עמל!, אז לשים לב שאין כל מיני גורמים שמפריעים לבנייה הזאת להיעשות בצורה

הטובה ביותר, האיכותית ביותר.

והחתונה והפגישות וכל העניינים- זה יגיע בע"ה.

רק בהמון שלווה ותפילות ונחת!

 

אז יקרה, בהצלחה גדולה! אשרייך אשרייך!

אם יש עוד שאלות אשמח לענות אם אדע..

 

לא מדברת עם גברים באישי. תודה.

כ"ו בטבת תש"פ 23:37

קצת קשה לי עם מה שכתבת...

כי כן יש לי גבולות מסוימים, לא מדובר בקשר זוגי אלא בידידות. קבוצת חברים שאני חלק ממנה. וברור לי שלא ראוי קשר זוגי שלא למטרת חתונה.

 

"יצרא דעריות"? לא הגזמת קצת?

כ"ו בטבת תש"פ 23:54

פשוט ביטוי למושג קשרי בינו לבינה...

זה שזה הפך למילה בעלת קונוטציה שלילית אצל חלק, לא הופך אותה לבאמת כזאת.

להפך, זה יצר שכל החיים נובעים ממנו! לכן יש בו קדושה גדולה ולהפך- יכולת להרוס.

 

גם אם אני הייתי קוראת לפני כמה שנים את מה שכתבתי עכשיו היה לי קשה לקבל...

וזה בסדר, גם אני נבהלתי מזה בהתחלה

עד שמתחילים לברר. ואז זה לא מבהיל, כי מבינים שזו האמת.

לא אמת שהומצאה מאיזה מקום לא מוגדר, אמת מאוד ברורה שנובעת מתוך התורה.

ואני לא מנסה לייפות את המילים כדי שימצאו חן.. אם כך זה לא שווה הרבה

אמרתי את 'דעתי' שזו בעצם לא דעתי כי לא המצאתי אותה... אלא באמת זו דעת התורה.

 

הרחבתי באופן כללי,(התמקדתי יותר בקשר בין שניים ולא בתוך חבורה)

אבל זה דברים שחשוב לדעת.. לא ידעתי בדיוק לאיזה קשר את מתכוונת

אם ידידותי/חברי/אישי

לא משנה איזה קשר זה... מה שכתבתי שם למעלה זה נוגע בדיוק לנקודות האלו

של הקשרי ידידות הפשוטים כביכול, שהופכים את הדיבור בין איש לאישה לסתם משהו כזה שעושים בתדירות במפגשים של חברים, זה הופך את מהות הקשר למשהו זול.

לא דיברתי על הדברים החמורים, על מעברי הגבול המאוד גסים, זאת לא הנקודה בכלל..

דיברתי דווקא על הקשרים הקטנים והפשוטים שנראים כבסדר גמור, דווקא בתוכם הכי צריך לשים לב מה הם מפתחים בתוכנו...

 

 

לא מדברת עם גברים באישי. תודה.

כ"ז בטבת תש"פ 01:06
אי אפשר לסמוך על זה בכלל, תמיד דברים יכולים לקרות.אנחנו בני אדם, וקשה להשתלט על הרגש והטבע הזה, הוא חזק ביותר..
כ"ח בטבת תש"פ 21:16

והמושג "יצרא דעריות" בתור ביטוי ל"בינו לבינה הוא שגוי לדעתי, כי יצר העריות בלשון חז"ל הוא משהו שלילי לרוב, מעין "קללה שברכה בצידה"

כ"ח בטבת תש"פ 22:20

למרות שמבחינתי זה לא דבר רע. זה כוח חיים שאפשר לנתב אותו לכיוונים שונים

כך שבבסיסו הוא טוב.

ועדיין מקבלת.

לא מדברת עם גברים באישי. תודה.

כ"ח בטבת תש"פ 21:14

נראה לי שלא כ"כ חמור לדבר עם מישהו/י מהמין השני, ובהתרחקות גדולה כמו שנהוג בכמה מקומות היום יש גם לא מעט חסרונות. מובן לי שיש חסרונות בזה ובזה, אבל אם צריך לשקול הכל- חברה שכל הזמן אומרת "יצרא דעריות" לא תמיד יוצאת במצב טוב ואפשר ליפול בדברים גרועים יותר מרוב הדברים שאנשים שמשתדלים לשמור על ההלכה נופלים בהם, ואם לנתק קשר זה הפתרון- אדרבה, ואני מחזק את ידי כל מי שעושה את זה, אבל בד"כ זה לא... זה גורם לשני הצדדים אי נעימות, ואף אחד לא באמת יוצא מזה יותר טוב מאשר "להקטין את האש", והתעלמות לא תוריד אותה אלא תכבה לגמרי. ומי שרוצה באמת להיות מחובר לקב"ה- צריך להיות מתוקן גם בצניעות, אבל זה לא אומר שאסור לי לדבר עם בנות בגלל זה...

מובן שבניין האישיות הוא חוב, ואפילו חשוב מאוד, בעיקר בגיל שלי (תיכון בערך...), אבל מי שבגלל זה מפריד בינו לבין חצי מהעולם "שומר תורה ומצוות", טועה. אני לא תומך בדברים אסורים, וגם קשר פשוט צריך לשקול טוב טוב לפני שמחליטים אם משמרים אותו, מגבירים אותו ומפחיתים אותו, אבל אם הקשר הוא משמעותי ועמוק כדאי מאוד לבחון אותו עוד יותר כיון שיכולים לבוא משם הרבה מאוד דברים שקשה מאוד לקבל ממקומות אחרים... לדעתי לומר שלהכיר מישהו/י מהמין השני בלי קשר לחתונה זה "סוטה לגמרי מהמהות האמיתית של של הקשר", זו טעות כיוון שזה יכול להיות קשר כמו חברותא שנועד לחזק את הלימוד, או במקרה הזה דברים אחרים שגם הם רצויים וטובים. ולמרות שאני לא בקשר עם בנות, אני יודע שאפשר לקבל מזה הרבה דברים שלא מקבלים במקום אחר ואני רואה את זה, גם בחברים גדולם ממני שאצלם ב"ה זה נישואין אבל בעיקר אצל חברים שלי בערך בגילי שיש/היתה להם חברה בתיכון ויש להם מזה הרבה מאוד ערכים שהם לא היו מקבלים. מובן שקשר עמוק ופנימי זה משהו ששמור רק לבני זוג, לפחות לפי הרבה מאוד רבנים בימינו, אבל זה לא אומר שקשר של בן ובת הוא פגום מיסודו... והיה אפשר לומר הרבה, אבל אני לא חושב שכאן המקום להאריך יותר ממה שאמרתי כבר...

כ"ח בטבת תש"פ 22:51

חשוב להדגיש שכל אלו לא נועדו להפחיד או להכניס ללחץ נפשי לא בריא.

איו זו מטרת התורה כמובן... 

הגדרים האלו נועדו לשמור על הקדושה. (כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, רש"י)

ובכלל זה נאמנות לציווי "קדושים תהיו"

וגם אם לא נבין בשכל, זה עדיין דבר ד', ומקיימים אותו כי ראשית זה הצווי מד', ואחרי כן באים כל הטעמים.

 

עצם הטענה הזאת (מה שרשמת בהתחלה) לענ"ד סותרת את ההבנה שמצוות והדרכות התורה מכוונות לטבע החיים

אם התורה (שזה דבר ד' בעצם) שמה גדרים, הם הכי בריאים, מדויקים ונכונים לטבע החיים שלנו, לטבע נפשנו.

וזו הנקודה הכי מרכזית בעצם. שזה לא הדיון בכלל מה לדעתנו בריא, אלא מה רצון ד' ומה דבר ד'.

וזה לא פשוט לחיות מתוך זה, אבל כמובן שזה האידיאל.

 

ולגבי מה שרשמת שם בסוף, שאפשר לקבל הרבה דברים מתוך קשר כזה שלא מקבלים מקשר רגיל עם חברים..

זה נכון, כמובן. אבל לזה בדיוק התייחסתי בתשובתי לשואלת

שזה לענ"ד מעוות את המהות של הקשר.

קשר שמתקיים רק כי מפיקים ממנו תועלת, אפילו תועלת רוחנית/נפשית/רגשית

זהו קשר שבבסיסו הוא לא נכון, וזה ממש סותר מה זה קשר.

 

לא אמרתי שקשר בין בן לבת הוא פגום ביסודו. (קשר סתמי לא למטרת חתונה הוא פגום ביסודו, זה ללא ספק)

להפך, קשר זה הכי קדוש שיש

אבל. בדגש על האבל.

מה זה הקשר הזה? באיזה שלב כל אחד נמצא בחיים? לאן הקשר הזה הולך?

האם הוא למטרת חתונה או סתם להעביר את הזמן או לספק צרכים כאלה ואחרים?

ונגיד שהוא למטרת חתונה, והכל טוב ויפה... האם החביבים בגיל נישואין? או שהם מתכוונים למרוח את הקשר כמה שנים עד שיגיעו לגיל המתאים? (שזה לדוג' ממש לא בריא לשני הצדדים וסתם מביא לידי קשיים רבים)

זה שאלות שצריך לשאול

כמובן שקשר שנעשה לצורכי חתונה בזמן המתאים, בגיל המתאים הוא כמובן טוב, וגם שם יש דברים שצריך לשים לב אליהם.

 

וכדאי לעיין בפסקה הזאת של הרב.

זה ממש עונה על השאלה ושאלתך בפרט:

 

"מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי. מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי' ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה.
הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי אם מפני התכלית הכללי היפה. (מוסר אביך)

 

צניעות לא נובעת משנאה חלילה ואפילו לא מלחץ נפשי, הגדרים האלו נועדו ל'תכלית הכללי היפה'

למהות האמיתית של קשר בין המינים- שזה בניין הבית. 

לא מדברת עם גברים באישי. תודה.

כ"ח בטבת תש"פ 22:56
פשוט נוצרים, בצורה כזאת שהאדם לא הצליח ליצור עם אנשים אחרים ולוותר על הקשר זה פשוט בלתי אפשרי מבחינתו

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

כ"ח בטבת תש"פ 23:00

במעגלי החברות שלה

והאדם היחיד שיצרה איתו קשר הוא איש,

ולוותר על הקשר איתו זה לא אפשרי כי הוא האדם היחיד שהיא מרגישה בקשר אמיתי וחברתי איתו?

זו הנק'?

לא מדברת עם גברים באישי. תודה.

כ"ח בטבת תש"פ 23:01
בין היתר

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

כ"ח בטבת תש"פ 23:06

צריך להתייעץ עם אנשים שיודעים ומבינים... 

 

(אבל כמובן שזה עדיין לא אידיאלי ועדיין זה לא המהות האמיתית של הקשר)

יש יסודות שהם פשוט נשארים איתנים. גם אם המציאות מורכבת ורגישה ויש בה כל מיני פרטים שמתנגשים

עדיין צריך לרפא אותה ולהתאים אותה ליסודות.

לא מדברת עם גברים באישי. תודה.

כ"ח בטבת תש"פ 23:17
זאת המציאות

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

כ"ז בטבת תש"פ 08:18
דעת התורה היא זאת שקובעת ולא דעתינו, גם אם לנו נראה שזה בסדר וראוי התורה מנחה אןתנו אחרת

וכל הכבוד על ניתוק הקשרים!

אם זיהיתם אותי אשמח לעדכון

כ"ז בטבת תש"פ 12:52

חברה מעורבת זה לא לכתחילה בשום אופן.

ו"חברה צנועה מעורבת לכתחילה" לדעתי היא רק סיסמה, ואינני יודע מה עומד מאחוריה.

כ"ז בטבת תש"פ 13:48
כמו שאת רואה, בסופו של דבר מגיעים לקשרים משמעותיים. אשרייך שיש בך את המודעות והגבורה לנתק קשר כשאת מגיעה למצב כזה. אבל לדעתי אי אפשר לבנות חברה על דעת זה שכולם יצליחו לעמוד בנסיונות כאלה, כי נראה לי שחלק גדול לא יצליחו. אם רוצים לגדל נוער באופן שיוכלו לבנות בתים בטהרה צריך למנוע להגיע למצבים כאלה מראש. ולדעתי הדרך היחידה לעשות את זה, זה חברה נפרדת.
א' בשבט תש"פ 22:40
כ"ח בטבת תש"פ 21:44
לנתק לאט לאט.



עשית נכון
במקביל
תבנית בעצמך חיזוקים לעצמך גם חברות כדי שלא תתפתח לחזור לקשרים האלו.




חזקי ואמצי!

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ח בטבת תש"פ 22:51
(למעט משפחה, בני דודים וכו)
נכון להיום אני בקשר די קרוב עם כמה בנים, קשרים שעושים לי ממש טוב אז אני קצת משוחדת בנושא אפשר לומר?

בקיצור-דעתי היא שאת צריכה לשים לב טוב טוב למה שאת מרגישה וחושבת וכמובן לשים לב לגבולות ברורים.

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

כ"ט בטבת תש"פ 16:06
יש עניין בדיונים דעות ומחשבות אבל צריך להבין שבסוף יש דעת הלכה וזה מה שקובע.. לא לפחד לברר את זה הלכתית, ויש תשובות.
כ"ט בטבת תש"פ 16:59

תאמת אין לי תשובה עדיף שתנסי להיפרשד אבל תכלס זה החלטה שלך

 

האדם שפגעתם בו היום לא בטוח שהוא יהיה כאן מחר כדאי לקבל את הסליחה שלכםבוכה בבקשה תיזהרו אל תהיו טיפשיםכן לא שווה את זה מנסיוןעצוב

א' בשבט תש"פ 17:08

נשמע ממש רע

(מה זה עושה להם? רק רומזת)

א' בשבט תש"פ 17:11
הם חברים, אני מדברת איתם והם עוזרים לי להתמודד עם עצמי כרגע.
כשהיה רמז על משהו לא כל כך טוב שאלתי ישירות והסכמנו על מה שהסכמנו.

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

א' בשבט תש"פ 17:28

לא כל קשר עם המין השני מבוסס על מקומות כאלו, בכלל לא.

111100 110010000 101000

1 1000 110010000.

א' בשבט תש"פ 01:48
קשרי ידידות הם אסורים לפי ההלכה
חז"ל היו אנשים חכמים מאוד ואפשר לסמוך עליהם.. אם הם קבעו גדרות מסויימים אז יש סיבה לכך גם אם בעיניים שלנו זה קשה לקבל
ומנסיון כשמנסים לברור ולקחת על עצמנו גבולות מסויימים ולא את הגבולות שחכמים קבעו- לאורך הזמן לא עומדים בזה.. מה שנקרא עבירה גוררת עבירה- פורצים גבול אחד- שאר הגבולות נפרצים עם הזמן.. אפשר לסמוך על הקב"ה שדאג לנו מאז היותנו שהוא יודע מה טוב לנו..
תנסי לחשוב על זה ככה.. דמייני שאת נשואה, הקשר עם הבנים סביבך מתאים ? להתכתב איתם? לשבת איתם? צריך לשמור על הבית שיהיה לנו גם לפני הנישואין, זה ככ קשה וככ שווה את זה.. ועוזר מאוד למצוא דרך אחרת למלא את הצורך בקרבה עם חברות ועם משפחה ולא עם ידידים..
בהצלחהה רבה בעזרת השם !!
א' בשבט תש"פ 08:07
די לסילוף וההמצאה מחדש של ההלכה
א' בשבט תש"פ 21:42

אתה באופן אישי מקפיד על כל מה שהשו"ע אומר? אפילו רק בזה? 

"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין."(שו"ע אבן העזר סימן כ"א סעיף א')

מה שאומר- אסור לך לדבר עם אחותך, או להסתכל עליה. אתה מקפיד על זה? ככל הנראה לא. וזה לא כי לא אכפת לך ממה שהשו"ע אמר, זה כי זה היה נכון בזמן השו"ע ועכשיו קצת פחות... ברור שזה עדיין תקף, אבל זו לא גזרת חכמים שעליה נאמר "בטל טעם לא בטלה תקנה", התקנה הזו של השו"ע כבר לא תקפה כיוון שמעמד האישה הוא לא אותו דבר, ואני מניח שגם אתה תסכים שגם לטענת האומרים שהן לא צריכות להחזיק במשרות ציבוריות הן לא חייבות להישאר בבית מלבד פעם בחודש כמו שכתבו הרמב"ם והשו"ע. זו לא המצאה של ההלכה, זה השינוי הטבעי שמקדם אותנו לתקופה שלפני החטא שאדם וחוה היו שווים ולא היו איסורים וקללות. זו אחת המטרות העליונות, ואם נתרחק ממנה לא נוכל למלא את ייעודנו האמיתי בעולם. יש דרכים לא טובות, אבל זה כבר נתון להכרעת הרבנים ולא למה שכתבו במציאות שונה לפני 400 שנה בערך. נכון שזה דברי א-להים חיים, אבל רק תורה שבכתב היא מה שפונה אליך בכל זמן, ותורה שבע"פ משתנה הרבה יותר... 

 

אין בדברים האלה משהו כדי להביא לזלזול בדברים שכתב השו"ע, אבל אני מקווה להכניס דברים לפרופורציות ולומר ש"מצוות צריכות כוונה", והתורה לא אמרה את כל הדברים באופן חד משמעי ויש משמעות לדעתו האישית של כל אחד.

א' בשבט תש"פ 23:04
אני מקיים.

ואשמח לשמוע איך אתה מציב גבולות ברורים על פי פסיקת ההלכה המודרנית.
א' בשבט תש"פ 23:20

 ומה שהרבנים אומרים- חובה לקיים, אבל ב"שטח האפור" שלפי כמה רבנים מותר ולפי כמה אסור- המחמיר תבוא עליו הברכה, אבל אין לי טענות נגד מי שבישב"צים וכד' מדבר עם בנות מהצוות שלו כל עוד אין בזה משום שחוק וקלות ראש, או מישהו שמדבר עם שכנות שלו כשהוא רואה אותם ברחוב. אני ב"ה לא עושה את זה ואני חושב שזה לא טוב, אבל אני לא יכול לומר שזה איסור, בטח לא עריות...

א' בשבט תש"פ 23:42

"השטח האפור".

 

מהו השטח האפור.? מה התחום שלו? הלכתית!

הבאת את שולחן ערוך, אתה לא מקבל אותו, הבנתי. את  מה אתה כן מקבל חוץ מאת עצמך?

 

אני אשמח לפוסקים בני זמנינו ולא לסברות מומצאות ממה שנראה לך שצריכה להיראות ההלכה.

 

הלכה פוסקים מפי רבנים, ולא מפי תלמידים.

ב' בשבט תש"פ 00:03

של הרב יעקב אריאל. זה לא שאני לא מקבל, ואם תביא לי דברים של רב אני אשמע ואראה מה מתוך זה אני מכיר אצל רבנים אחרים ומה לא, אבל אני לא מחליט בעצמי. אני מקבל את השולחן ערוך ברובו, חוץ ממה שנראה לא כ"כ רלוונטי מבחינת המציאות, לא מבחינתי.

ב' בשבט תש"פ 08:07
א' בשבט תש"פ 23:21

אסור לומר שלום, אסור להסתכל על בגדים (גם אם הם סתם תלויים לייבוש), אסור להסתכל על אחותך ועל סבתא שלך, ויש עוד לא מעט...

א' בשבט תש"פ 23:40

אתה מוזמן לערוך לי בדיקת דתיות.

 

אבל מה זה ייתן לך?

 

האם מה שאני עושה או לא יגדיר את ההלכה?

א' בשבט תש"פ 23:45

לזה שכל אחד יש רשות להשפיע על ההלכה.

 

יש משמעות לכל בן אדם? גם אם הוא מסלף את המציאות?!

 

האם לכל אדם נתנה הרשות להכתיב מהי הלכה?

 

פורץ גדר ישכנו נחש!

 

" מצוות צריכות כוונה" זו מחלוקת בדין דרך קיום מצוות, האם אדם יותר ידי חובה כאשר הוא לא מכוון במצווה או לא. 

 שברוב המקרים נפסק שמצוות אין צריכות כוונה למעט מקרים מיוחדים.

 

ב' בשבט תש"פ 00:03

זה שיש משמעות גם למה שאני חושב, לא רק למה שהרב שלמד יתר ממני אומר.

ב' בשבט תש"פ 08:08
ולתרגם אותו בצורה ליברליסטית
ב' בשבט תש"פ 13:25

הכוונה של המשפט "מצוות צריכותכוונה הוא לא שכל מה שמישהו אומר הוא משמעותי להלכה, אלא שדעתי משפיעה על המצוות/עברות שאני עושה. גם אם לא היתה כוונה זו עדיין מצווה או עברה,אבל זה מראה שלתורה אכפת גם מהמחשבותךשלי ולא רק ממה שעשיתי בפועל...

ב' בשבט תש"פ 13:27

להגדרה איך מעורבת צריכה להיראות?

ב' בשבט תש"פ 13:36

שאם יש משהו היום שאין בו פסיקה של רבנים, אני יכול לעשות לפי מה שאני חושב, בגבולות מה שברור שאסור ומותר, כמו במקרה שלנו- לשמור נגיעה, להקפיד על ייחוד ועל שיחה בטלה, אבל זה לא אומר שאסור לי לדבר עם בנות... מובן שעדיף לשאול רב, אבל הרבה פעמים זה יותר מסובך וקשור לאופי של האדם מאשר מה שהרב רואה, ואם זה רק יעשה נזק מוטב שיעבור על משהו מדרבנן שהוא רק גזרה ואולי אפילו זה לא, מאשר שנאסור עליו ויבוא מתוך זה לאיסור דאורייתא...

ב' בשבט תש"פ 13:38

איך חברה צריכה להיראות, אני לא רב ולא מורה הוראה וזה לא תלוי בי, אבל יש בזה מקום לכל אחד ללכת עם עצמו לפי דעת רבנים גדולים שהתירו במקומות מסויימים

ב' בשבט תש"פ 13:48

אתה בא לומר שלך מותר להתנהג איך שאתה רוצה איפה שקשה לך.

 

וכל בן אדם ישפוט לפי האופי שלו ולא לפי מה שההלכה אומרת.

 

זה יפה, אבל זה לא יהודי.

 

אני מאחל לך הצלחה בהמצאת הדת שלך.

ב' בשבט תש"פ 16:56

חבל שזה לא לפי ההלכה

 

האדם שפגעתם בו היום לא בטוח שהוא יהיה כאן מחר כדאי לקבל את הסליחה שלכםבוכה בבקשה תיזהרו אל תהיו טיפשיםכן לא שווה את זה מנסיוןעצוב

ג' בשבט תש"פ 13:38

שאיפה שקשה לי ויש דעת תורה של רבנים שמותר לעשות את מה שאני רוצה- מותר לי, ובמקום שבו אין דעת תורה בכלל- אני יכול להכריע לפי מה שלמדתי בעצמי. וזה רק אם גיליגתי שאין דעת תורה, ולא שלא שמעתי עליה, ומה שאתה אומר זה סילוף של מה שהתכוונתי.

ג' בשבט תש"פ 19:39
בפעם הלא יודע כמה.

אבקש ממך למצוא היתר מרב לנהוג כפי שאתה נוהג. ולהראות לי אותו.

מחכה.
ב' בשבט תש"פ 11:23


האדם שפגעתם בו היום לא בטוח שהוא יהיה כאן מחר כדאי לקבל את הסליחה שלכםבוכה בבקשה תיזהרו אל תהיו טיפשיםכן לא שווה את זה מנסיוןעצוב

א' בשבט תש"פ 22:36
בגילאי תיכון החברה צריכה להיות נפרדת ככל האפשר.
חברה מעורבת, בעיני, היא מתכון לצרות ולא רק "דתיות".
בחברה מעורבת מגיעים יותר בקלות ל"קלות דעת" ול"שטויות רציניות".
גם הלכתית קשר כזה הוא בעייתי, בכל גיל- אגב.

גילוי נאות: "פלשתי לפורום"- אני בת 30+

בתור בת 30+ אני יותר ויותר רואה את החשיבות של ההפרדה שחבל שלא קיימת גם בהמשך.
ההפרדה בגיל תיכון טבעה בי את הדיסטאנס לגברים שעובדים איתי בגיל 30+.
הרבה פעמים זה בתת- מודע.
דווקא שרואים מה קורה בחברה מעורבת אפילו בגילאים הרבה יותר גדולים יודעים "לברך" על החברה הנפרדת בתיכון.
עירוב בין המינים גם בגיל הרבה יותר גדול גם מתכון גרוע לרדידות. בעלי סיפר לי שהדהין אותו לראות בצבא איך רמת השיח מתדרדרת ברגע שיש חיילות בסביבה.

אני אישית לא חושבת שיש באמת דבר כזה "ידידים" או "מכרים" או בכל שם אחר. מאד קשה לשים את הגבול הזה שכמעט ולא קיים.
גם קשר בין בעל לאשה הוא במהותו לא רק פיזי- מיני אלא גם קשר רגשי שכולל "קשרי-ידידות".

כשהתחלתי לצאת לדייטים ראיתי איזו מתנה קיבלתי שלא הייתי בקשר עם בנים לפני. מגיעים לדייטים- דף חלק. אין למי להשוות, הכל יותר תמים- מבחינה חיובית.
גם לאחר החתונה ראיתי שחברה נפרדת זו זכיה.

אגב, הייתי בסניף שהיו בו בנים ובנות אבל ההתנהלות שלו היתה מאד מאד נפרדת. עד היום אין לי מושג מי בכלל היו המדריכים של בני גילי חוץ מהאחרון.
ואם היו שואלים אותי- דעתי היתה להפריד ל-2 סניפים.

אגב, גם היתרון שעוד יש בחברה מעורבת- הכרות לשם חתונה הוא לא ממש יתרון. היו לי כמה חברות כאלה.
אני לא אפרט מידי אבל גם כשהסוף הוא סוף טוב הדרך קשה לא אידיאלית בעליל ולא מומלצת לכתחילה.
א' בשבט תש"פ 22:39
כשזה רק חברות אין עניין להשוות, זה יהיה כמו להשוות לחברות שהיו לי במדרשה או באולפנה

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

ב' בשבט תש"פ 23:34
באופן טבעי יש משיכה מינית לבני המין השני.
חא סתם יש איסור נגיעה ואיסור על קיום קשר חברי ובטח עמוק עם בני המין השני.
אם באופן טבעי כולם היו נמשכים רק לבני זוגם באופן טבעי לא היו בגידות בעולם ולא היו כל האיסורים בקשר בין 2 המינים.
בסופו של דבר כל גבר הוא " פונטציאלי".
חברה מהאולפנה/ סניף היא קשר מסוג אחר.
היא לא פונטציאלית כמו אח, לדוגמא.
ובעיני משיכה מינית כוללת רצון לקשר רגשי- זה חלק מזה.
גם בציבור החילוני אפשר לראות שמנגיעה, לדוגמא, לא עושים עניין אם היא בין בני אותו מין (לרגע נשים בצד את עניין הלהט"ב) אבל זה יהפוך לאישו אם היא בין גבר לאישה.
אם לרגע נשים את עניין הלהט"ב בצד, בדר"כ בקשר בין חברות טובות לא ירגישו צורך לנגיעה אינטימית יותר או פחות כמו בקשר עם גבר.
וזה נכון גם בחברה החילונית ש"אין" איסור הלכתי.
ב' בשבט תש"פ 23:35
אבל, אין לי צורך בנגיעה אינטימית עם חברים שלי מבחינתי זה הוזלה של הקשר שלי איתם.

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

ה' בשבט תש"פ 13:20
אני באופן אישי הפסקתי
וא לא הצלחתי להחזיק, אז חזרתי
ז' בשבט תש"פ 18:27

אסור לבן להסתכל על בת ע"מ ליהנות שלא למטרות חתונה (ונראה לי שגם להפך). מה הסיכויים שזה לא יקרה ב"חברות" כזאת?

"העולמים כולם וכל אשר בהם אינם כי אם גילויים שהם נדמים לנו כעין נצוצות פרטיים מהתגלות האורה העליונה, אבל כשהם לעצמם הם כולם חטיבה אחת, התגלות אחת" (מאמר צמאון לאל חי). "האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (מאמר האחדות הכוללת ד).

י' בשבט תש"פ 22:00

תחשבי שלכל אחד ממי שאת מדבר איתו ביומיום מהנהג באוטובוס ועד חברתך הטובה ביותר ברגע שיש בינך לבין מי שאיתו דיברת(אפילו אם זה השומר שאת אומרת לו בוקר טוב) תחשבי בנוצר חוט מסוים ביניכם. חוט כזה לא פשוט להוריד ממך! לא יודעת מה איתך אבל אני רוצה שיהיה לי רק מס' חוטים מוגבל כי אז אני אסתבך עם כמות החוטים, אני רוצה להיות נקייה לפני בעלי לעתיד ושלא יפרידו בינינו חוטי מכרים וחברים לשעבר. כתבת שצריך לחיות בחברה מעורבת עם גבולות. זה כמו שאשים בתוך כלוב של אריות בשר ואגיד להם לא לגעת בו. ברגע שיש קשר כלשהו אפילו אם הוא רק בדברים טכניים היצר הרע יעבוד כמה שהוא יכול רק כדי שבסופו של דבר יגיע הקשר למקום שבו לא היינו רוצים להיות... מקווה שהבנת קצת משהו מהדברים! בהצלחה!

 

י"א בשבט תש"פ 23:42

בחינוך לחברה מעורבת צנועה.

 

 

קודם כל, תודה רבה לכל העונים. אני לא יכולה להגיב לכל אחד אבל קוראת הכל, וחיזקתם אותי ממש- באמת!1.

 

 

בנוגע לסוגיית חברה מעורבת \ נפרדת:

אני חושבת שכל השיח בנושא הזה הוא לא נכון. האפשרויות הבולטות שמוצגות בפנינו, ועליהן כל הויכוחים בנושא (לא שמעתם ויכוחים? מוזמנים לבוא לסמינריון של בני עקיבא) הן חברה נפרדת לגמרי שכוללת קשר בין נשים ואנשים רק בעת הצורך, או חברה מעורבת לגמרי, שמשמעותה קשרי ידידות וחיבור בין נשים ואנשים, במקביל לערכי צניעות ומשפחה.

לפי הראייה שלי, שתי האפשרויות גרועות.

האפשרות הראשונה גרועה משום שאנחנו שבשנים האחרונות העולם עובר תהליך של גאולה, שכחלק (מבורך!) ממנו נשים מתחילות לממש את עצמן ואת "התכלית הראשונה" (הגדולה, החשובה ביותר) שלהן- "להגיע לשלמותן הרוחנית והשכלית, בדיוק כמו תכליתו של האיש" (מצוטט מבעל העקידה). כתוצאה מכך, המרחב הציבורי הפך להיות מעורב . מקומות עבודה, סופרים, תנועות נוער, שירות לאומי, צבא, אקדמיות- בכולם מופיעות נשים (בניגוד לעבר שנשים לא יצאו מהבית מלבד מקרים דחופים וגם אז בליווי של גבר). אם אנו מאמינים שהחברה צריכה להיות נפרדת, יש לנו שתי אפשרויות: להחזיר את המצב לקדמותו או להקים עולם נשי במקביל לעולם הגברי (כנסת, תחב"צ, צבא, תנועות נוער, בתי משפט...  להקים כפול, לנשים ולגברים, ולקיים בהם הפרדה מלאה). אף אחת מהאופציות לא רלוונטית, הראשונה משום שאם הקב"ה החליט לגאול את העולם אין לנו מה לעשות נגד זה, והשנייה משום שעולם בלי נשים \ גברים פשוט לא יכול להתקיים! רק תנסו לדמיין... ועוד לא דיברתי על מחקרים שמראים קשר בין גדילה בחברה נפרדת קיצונית לבין הופעה של נטיות הפוכות.

האפשרות השנייה גרועה, פשוט משום שהיא מנוגדת לערכי היהדות בכל צורה. היא מנוגדת לערך הצניעות ולערך המשפחה, ל"קדושים תהיו" ול"לא תקרבו גלות ערווה". בנוסף, קשה נורא לשים גדרות בחברה כזו, הפיתויים נורא גדולים וניתן לראות שבעולם המערבי (שהוא מעורב לחלוטין) ערכי הצניעות והמשפחה נשחקו, אנו שומעים ורואים בכל מקום פריצות וחוסר נאמנות, הגענו למצב ש- 1/3 מהזוגות בארה"ב גרושים- וזה נוראי בעיני!! ולא יהודי בכלל.

אז מה עושים?

חברה המעורבת צנועה- לא שילוב אלא א-י-ד-י-א-ל-!-!-!

אנחנו מכירים במציאות המורכבת. מצד אחד אנו רוצים לשמור על ערכי היהדות, ומצד שני לא כ"כ ברור אין עם העולם הזה שמשתנה לנו מול העיניים. הפתרון- לא לברוח מהתמודדות. לא לברוח מהמציאות.

העולם מעורב, נקודה. חיים בו אנשים ונשים זה לצד זה. אין דרך שכל הציבור התורני בעולם יתחמק מהעובדה הזו! עלינו לשמור על הערכים שלנו בתוך המציאות הזו. על גבולות ההלכה וההפרדה בעולם פרוץ ומבולבל.

ניתן להתווכח על רמת ההפרדה האידיאלית, בסניף? בביה"ס? יסודי\תיכון, יש הבדל? אולי לא להפריד בכלל? זה פחות משנה. דוגמאות:

אני מכירה סניף שהוא סניף נפרד כי ככה אמר רב הישוב. זה לא ממש גורם לחברים בסניף לשמור על דיסטנס בין המגדרים. אצל רובם אפילו לא שמירת נגיעה.

אני מכירה סניף שהוא מעורב לחלוטין אבל כמעט כל החברים בו (וכמובן שאנשי החינוך בסניף) מקפידים להתרחק מהמין השני.

אני מכירה סניף שבו חב"א נפרד וחב"ב מעורב. מסיבה כלשהי, כששבט דורות בסניף עבר לחב"ב, האווירה בין המינים בשבט הייתה בערך מה שהייתה האווירה בשבט שלי (שהיה מעורב תמיד) בכתה ו.

(מדובר בהיכרות אישית)

מסקנות:

1. רמת ההפרדה שרשומה על הנייר לא בהכרח קובעת אם בסניף תהיה אווירה צנועה וחינוך להפרדה או דוקא אווירה פרוצה וחינוך שסותר את התורה.

2. בשלב מסוים אנו ניחשף לבני המין השני. באותו שלב, ההתנהגות שלנו תהיה קצת מבולבלת. וזה קורה, אם לא בכתה ו אז בכתה ט ואם לא בכתה ט אז בדייטים. מתישהו יופיע הבלבול הזה. לדעתי עדיף שכל התהליך יתחיל בכתה ו ויגמר בכתה ח (לכל המאוחר) מאשר בדייטים. מסכימים?

 

לכן, במקום להתמקד בפרטים טכניים שוליים, אנחנו צריכים להתמקד בחינוך. במקום להתחבט בשאלה של "כמה בנות הבן שלי יראה", אנחנו צריכים לחשוב "איך אנחנו רוצים שהבן שלי יתייחס לבנות שהוא רואה".

להתמקד בערך.

ודוגרי, לדעתי צריך רב גדול שיוסיף גדרות בעניין.

כי המציאות השתנתה. והיא מסובכת מאד. ולא קלה בכלל.

שיבהיר גבולות "ייחוד" בשיחות טלפון, יחדד את עניין שמירת הנגיעה (שזוכה לזלזול מסוים שלא בצדק) ועוד... לפי דעתו.

 

מבחינתי, המציאות האידיאלית בסניף היא שהשבטים מעורבים, בכל הפעילויות. לכל שבט מדריך ומדריכה (לפחות), המדריכה אחראית בעיקר על הבנות והמדריך אחראי בעיקר על הבנים (מדובר בשיחות אישיות, שכנוע להירשם למפעלים, ערבי גיבוש וכו'). המדריכים עובדים יחד, כמובן שמקפידים על כל כללי הצניעות.

כך החניכים מקבלים מסר חזק מאד, ומבינים איך להתמודד עם מציאויות שיתכן מאד שיתקלו בהן.

הם יודעים שהמין השני קיים, ושהוא טוב ונחמד, ושאנחנו צריכים לשמור מרחק. הם גם ידעו איך.

 

אם הגעתם עד לפה אשריכם.

מקווה שהיה ברור.

אשמח מאד לתגובות בונות (ולאא מתלהמות).

 

עם ישראל חי!!

י"ב בשבט תש"פ 08:55
י"ב בשבט תש"פ 16:43


י"ב בשבט תש"פ 16:52
י"ב בשבט תש"פ 16:53
הבנתי, זה האידיאל. את חושבת שאפשר לגרום לילדים בני 16 להפנים אותו?
י"ג בשבט תש"פ 21:18

החברתית, בסניף, בישוב \ עיר, בבי"ס וכו', ואנשי החינוך שיובילו (למשל, אנשי תפקידים בתנועות נוער, מורים וכו') יקפידו על ההתנהלות הזאת, אז לשם הדור יגדל.

כרגע זאת לא המציאות, ומישהו צריך ליצור אותה. בעז"ה במישהו הזה יהיה אנחנו. אם לא... אז כנראה שאת המציאות הזאת יצרו אלה שיבואו אחרינו, ואנחנו נפספס הזדמנות לחנך דור.

 

תכל'ס, בסוף הכל תלוי בנו.

י"ג בשבט תש"פ 21:40
מירה את יצר העריות?
זה דבר ממש חזק
י"ד בשבט תש"פ 09:48

והלוואי שהייתי מוצאת.

בסופו של דבר, אני מאמינה שהתורה לא מצווה אותנו בדברים בלתי אפשריים.

י"ד בשבט תש"פ 10:49
מה הבעיה בלחיות נפרד לגמרי
אחרי הכל זאת הדרך שבה חיו איזה 2000 שנה..
י"ד בשבט תש"פ 17:08

שלפני 2000 שנה נשים כמעט ולא יצאו מהבית, ואם כן (במקרים חשובים מאד מאד) הן היו מלוות בגבר.

 

אז היה ממש פשוט לחיות נפרד.

 

זה לא רלוונטי היום, בכלל.

 

גם בגלל שנשים יוצאות לממש את עצמן וזה גאולה, נקודה. ואין לנו עניין ללכת נגד זה, וגם אם היה לנו אנחנו לא ככ יכולים ללכת נגד ההחלטה של הקב"ה (בטח כשההחלטה היא לגאול אותנו!).

 

וגם בגלל שנורא קשה לי להבין איך תשכנע את כל הנשים בעולם לא ללמוד, לא לעבוד, לא לצאת מהבית לבלות ולחיות רק בבית (בואו נדמיין את זה רגע... "אני יודע שאתן לא רוצות, אבל יצר העריות הוא דבר *ממש ממש* חזק. אולי לפחות תחשבו על זה?")

 

וגם כי השילוב של נשים בעולם בד"כ תורם. אולי לא הכי חכם לשים אותן בתפקידים קרביים בצה"ל, אבל בעולם הרפואה, העשייה הציבורית, המדע, הספרות, ההוראה ועוד מלאאא- הן משפיעות לטובה ומוסיפות זווית ראייה שבד"כ חסרה.

ט"ו בשבט תש"פ 19:47
או סתם צוות נפרד?
ט"ו בשבט תש"פ 20:09

רואה בה אידיאל.

כמו שכתבתי למעלה, רמת ההפרדה על הנייר פחות משנה, יותר קריטי החינוך לאווירה נפרדת.

גם מי שגדל בתנועה נפרדת לחלוטין, יצטרך להיות בחברה מעורבת תקופה מסוימת (כדי ללמוד או לעבוד).

אנחנו רוצים לדעת להתמודד עם המציאות הזו בדרך התורה.

שזה תפקיד של מערכות החינוך, הפורמליות ולהלא-פורמליות.

אני לא התחנכתי באריאל, ולא יודעת אם הם עושים את זה.

ט"ו בשבט תש"פ 20:26
יפה
חייב להגיד שאת מסבירה את עצמך ממש טוב
ט"ו בשבט תש"פ 20:34

חייבת להגיד שיש לך אחלה של שאלות.

ט"ו בשבט תש"פ 20:42
לפחות גרמתי לך לחשוב🙃
י"ד בשבט תש"פ 18:04

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט"ו בשבט תש"פ 16:37
י"ז בשבט תש"פ 11:27

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ל' בשבט תש"פ 22:00

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

א' באדר תש"פ 23:32

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

א' באדר תש"פ 23:39


ג' באדר תש"פ 02:48

דעתי היא, שמישהו שלגמרי זקוק לזה, אם הוא בגיל 17-18 שיצא עם מישהי על דעת להתחתן
כמובן עם כל גדרי ההלכה, ושלא יפגשו נגיד יותר מ 2 בשבוע. 

ואני יודע שיהיה הרבה שיקפצו ויגידו "באמת נראה לך שזה אפשרי?"
אז, כן מי שבאמת חזק, והוא יודע שכל המטרה שלו היא להתחתן בסוף אז לא אמור להוות בעיה

ג' באדר תש"פ 08:36

מה הכוונה "זקוק לזה"?

ה' באדר תש"פ 02:51

שאני עונה להגדרה הזאתי...

עדיין קשה להסביר את זה..

ז' באדר תש"פ 03:34

 ולא מצליח להבין מה יכול להיות יותר מורכב ממה שהגבתי

ח' באדר תש"פ 17:48

למען האמת, לא ממש הבנתי לאיזו סיטואציה התכוונת, אבל נדמה לי שזה מצב קיצוני.

אני מדברת על ההתנהלות האידיאלית עם הנושא הזה בחיי היומיום...

ט' באדר תש"פ 01:43
עבר עריכה על ידי cheetah בתאריך ט' באדר תש"פ 22:32

זה לא נקרא מצב קיצוני. כי כשרוצים משהו ויודעים שכמעת בטוח שלא נצליח להשיג

 

זה גם מייאש, אבל גם גורם לרצות עוד (מקווה שהיה מובן)

 

ואגב אני מבין שאין לי כל כך דעה לשאלה שלך כי אני בא מבית חרדי ואצלנו זה "טיפה" אחרת 

 

אז מצטער שעניתי לא לעניין

 

 

י' באדר תש"פ 16:54
..קדש חייךאחרונה

הכל טוב, תמיד נחמד ללמוד איך כל העסק של בנים-בנות ושידוכים מתנהל בחברות אחרות, למרות שאני באמת לא הבנתי אף פעם את ההיגיון- לא בחברה החרדית ולא בחברה החילונית.

ה' באדר תש"פ 13:34
בגלל שהקשר איתם נהיה משמעותי מדי בשבילי. [מוכר]


רוצה לשמוע את דעתכם- האם ראוי שלבת תורנית יהיה קשר (לא פרקטי) עם בנים שלא למטרות חתונה?

לדעתי לא. גם כי אני חושבת שבגיל הזה (לפני וגם תוך כדי וקצת אחרי תיכון) הנער/ה עסוקים בבנייה עצמית, להגדיר מי אני ומה אני רוצה מעצמי בכלל, להכיר אנשים חדשים, לברר תפיסות עולם, ובכללי גם להכיר את הגוף שהולך ומתפתח
במקביל להתפתחות הנפשית (יכולת לתת מעצמי בהדרכה, מרץ לשנות את העולם, שיחות ולמידה, טיולים עם חברים, הסתכלות חיובית על החיים...) וזה כשלעצמו, דבר משמעותי מאד . ההבנה של כל השינויים שקורים.

אני חושבת שהזמן כזה של שינויים, בירורים מי אני ומה אני , לא כדאי לערב גם התנסויות עם המין השני כי הבירור העצמי יכול להיות לא מדוייק, או סתם שבמקום להיות מפוקסת על למצוא את עצמי, אני עסוקה ב"שטויות" של חברות ואהבה (ונסיונות לא קלים...) ועלולה לפספס את הנקודה של למצוא באמת , ולהיות שלוות נפש באמת.

ומה כדאי לעשות במקרה שהגיעו למצב כזה?


לברר איך ולמה זה קרה, ולבדוק אם את רואה המשך אמיתי לקשר כזה. כדאי להתייעץ עם מדריכה מורה או מישהו שאת באמת סומכת עליו שיבין אותך.

בדרך כלל נערים ונערות עוברים הרבה בשנים האלו, ולא כולם מוכנים לקשר בוגר ויציב (שיהיה אמיתי בחתונה אחר כך, כשגדולים) וגם מה שנראה יציב, מתפרק או בגלל הצבא / מדרשה, או כשמתחתנים בלי הכנה , כדי לא סתם למרוח את הקשר. ואז ההיכרות לא באמת עמוקה ומבוררת (האם הוא מתאים לי בתור בעל? האם אני רואה את עצמי מקימה משפחה עכשיו ואחראית לכלכך הרבה דברים?), אלא מתחתנים ואז אולי נמצא את עצמינו אוכלים קש בגלל זה....והנישואין לא תמיד מוצלחים.



בת 15 אם רלוונטי...


15 זה גיל מאד צעיר בעיניי כדי להגיע להחלטות על חתונה /קשר משמעותי שלא יפריע לבנייה האישית שלך ובאמת יביא אותך למה שאת רוצה להיות.




לדעתי צריך לגדל לחברה מעורבת עם גבולות ברורים, כגון שמירת נגיעה, ייחוד, אל-שחנשי"ם וכו'. מוזמנים להתדיין גם על זה.

* זה מאד מאד לא פשוט ולא קל , הסייגים שאת מביאה פה בתור פיתרון לחברה מעורבת. גם מי שכבר נמצא במציאות כזו, לא יכול להבטיח שהוא יישמר כל הזמן, זה פשוט לא ממש מציאותי.
ותאמיני לי שאני ראיתי מנסיוני שהמנגנונים שהתורה נותנת לנו כללים שהמטרה שלהם נכונה. לבנות חברה מתוקנת מוסרית, ולתת לכל אחד לגדול ולפתח את הכישרונות שלו כדי למלא את ייעודו בעולם, בטוב ובשמחה.
בשבילי נברא העולם...
בשביל שלי
איפה שאני צועדת כרגע, זה מה שטוב לי.

(מודעת לכך שהנושא חרוש, אשמח לתגובות בכ"ז)- הגבתי



תודה רבה!!

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ה' באדר תש"פ 23:26

היי, תודה רבה על התגובה המפורטת.

 

נרמה לי שמה שכתבתי הובן בצורה לא נכונה... "קשר עם בנים שלא למטרות חתונה", הכוונה לידידות עם בנים שנמצאים באיזושהי קבוצה חברתית שאני גם בה (לדוגמה, שבט).

לא התכוונתי לקשר זוגי.

 

לא התאהבות או משהו בסגנון, אבל כן היכרות די עמוקה.

ה' באדר תש"פ 23:43
אבל אין אפשרות לחתום על מצב שבו אין סיכוי שזה לא טוב לך .


לא מדברת עכשיו על הפן ההלכתי.



יש הרבה נערים ונערות שלא חשבו שהידידות תזיק להם
בפועל אני חושבת שבסתר הלב הם יודעים שההשקעה לא הייתה במקום
וזה איזשהו אפיק שההשקעה לא שווה אותו.
במידה מסויימת .




ההיכרות אולי טובה ומעניינת, אבל לא לאורך זמן .

כי היא לא גורמת למשהו משמעותי שצומח ממנה.
אולי רק מחשבות בסגנון שאמרת התאהבות וכו'.
לרוב אין אפשרות לדבר עם מישהו בלי לחוש כלפיו משהו.

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ז' באדר תש"פ 16:02

לדעתי זה לא ראוי... הרי בתורה כתוב "אל תרבה בשיחה עם האישה" מי שרוצה להתעלם שיתעלם. 

 

נ.ב לדעתי עדיף לדיין ולדבר על זה עם רב, הוא מוסמך ועם ניסיון. אנחנו רק בני נוער...

אולי יעניין אותך