א' בשבט תש"פ 00:05

נשמע קשוח אבל ככה מרגישה.

ב"ה יש הרבה שמחות. יכול להיות בשבוע אירוסין, חתונה ווורט. 
כל השבוע עוד ועוד אירועים ואני קצת לבד..

אני אחת שצריכה את ה2-3 חברות טובות ויציבות שדואגות לה, וככה מתוך סביבה יציבה

מרגישה נוח ופתוחה ואהובה.

החברות המדהימות האלה, התחתנו ישתבח שמו.

ואפילו לאחת יש ילד.

הראש שלהם ככ לא איתי, ככ לא בשבילי.

ואחרי כל חתונה אני יוצאת בוכה.

מרגישה ככ מנותקת מהכל ומחפשת את עצמי, מרגישה לא בחבורת השווים. מרגישה מחוץ למחנה..

הברות הטובות שלי וגם השאר מתייחסות רק למאורסות או אלו שעוד מעט מתארסות..

ואני לא שם. רוצה מאוד אבל ה' יודע יותר מה טוב.

קשה לי כל כך להגיע לאירועים.. אני מרגישה כ"כ לבד מבפנים..

וגם ככה קשה לי עם חתונות.. הרעש.. העומס.. הריקודים.. לא בשבילי.

לא להגיע? זה יוציא אותי עוד יותר מהחברות, גמ ככה זה המקום היחיד שנפגשים.

ומה יהיה על מצוות שימוח כלה?

ותמיד שיהיה לי קשה אני אברח ולא אתמודד?

אבל איזה אופציה יש?

מרגישה בלי יציבות, בלי חברה אוהבת שנמצאת בשבילי.

וזה הזוי, כי באולפנה היה לי המון חברות ותמיד מוצאת את המקום שלי וככה ברוך ה' בכל מקום

מתחברת מהר ומוצאת חברות.

ה' איזה ניסיון כפול ומר מתוק זה.

 

א' בשבט תש"פ 00:11


מרים קושלנד- עוזרת לנשים רגישות למצא איזון ולהנות בחברה🍃. 

 

א' בשבט תש"פ 00:22
ואולי,
מותר לנו לפעמים להיות חלשים, ולא ללכת.
מותר גם להמציא תירוץ למען השלום.
זו דעתי.

ונכון שלפעמים גם נכון ללכת.
א' בשבט תש"פ 00:40
על חברות קרובות (או שאני חושבת שלא מספיק יבואו לשמח, במיוחד כשכל שאר החברות כבר נשואות ובהריון ולא רוקדות הרבה) שאליהן חשוב לי לבוא לחתונה, עם השאר אני יותר קלה עם עצמי ואם זה מצריך ממני יותר מדי כוחות - אני משחררת.
בהצלחה יקרה, נשמע קשוח
א' בשבט תש"פ 08:10

הקפדתי למצוא חברים חדשים, כל הזמן.

 

זה הצריך אותי לשנות את האופי שלי מביישן ומופנם וסגור לפתוח וחברותי שיוצר קשרים תוך דקות עם אנשים שלא פגשתי מעולם. ואני רק מרוויח מזה - על אף שלפעמים שתי הדמויות האלה מתערבבות וזה יוצא קצת לא מובן (אני יוזם קשרים עם אנשים אב מתבייש לדבר בפני אנשים שאני לא מנסה ליצור קשר איתם)

העולם מלא אנשים שיכולים להיות חברים. עם קצת אומץ, לומדים לשתף את העולם הפנימי עם מי שיש ולאו דוקא עם חבר אחד הכי טוב.

 

ואני מאד מקווה בשבילך שתמצאי חברות כמו כמה חברים שיש לי - שאין שום הבדל בין הקשר שלי איתם לפני שהתחתנו לאחרי. אולי מבחינת הזמינות בפועל או תדירות הפגישה, אבל אני יודע שאני יכול להתקשר אליהם בכל זמן, ואם יהיה צצורך הם יתקשרו בחזרה.

 

וכמובן, החובה לשמח כלה לא גוברת על הצורך לשמוח. אבל היכולת להתגבר על הצער האישי ולשמח אחרים, אין מה שמשחרר צער יותר ממנה.

 

זאת החוויה שלי. מקווה שיועיל לך

א' בשבט תש"פ 08:22

זה הכי הגיוני שכל אירוע יהיה קשה בשבילך,

דווקא בגלל שאת כזו חברותית ופתאום כולן נעלמות.

זה שתבחרי לא תמיד להגיע לאירועים לאו דווקא אומר שאת לא מתמודדת ובורחת.

לפעמים זו ההתמודדות הנכונה.

את בעצם צריכה לשאול את עצמך מה יעשה אותי יותר שמחה וייתן לי יותר כח להמשיך ולהתקדם לעבר החתונה שלי.

גם לעניין החברה - מצד אחד את אומרת שזו ההזדמנות שלך לפגוש חברות, 

אבל מצד שני זה משאיר אותך כאובה.

את יכולה לבחור להתנתק לתקופה כי זה מה שנותן לך כח כרגע (מקסימום פתאום כולם ידאגו לך שהסתגרת ויתחילו לשדך לך ;)  )

ומצד שני, תמצאי לך חברות חדשות או מקומות שנותנים לך כח לעבור את התקופה בטוב.

תפנקי את עצמך במה שעושה לך טוב, מגיע לך!

בנוסף אימון לחתונה הוא דבר שמאוד נותן כוחות ושמחה בדרך וכמובן שמקדם מאוד את החתונה.

ממש מעריכה אותך על היכולת לכתוב שזה נסיון מר ומתוק.. להצליח לראות מתוך הקושי וההמתנה את המתנה.

ואני רוצה להוסיף לך למתנה הזו, שתדעי שבחיים אחרי הנישואים יש המון רגעים של לבד,

שאפילו הבעל שהכי קרוב אליך פתאום מרגיש רחוק. 

זו מתנה כבר ללמוד איך להתמודד עם זה,

ה' תמיד איתך ואיתו את יכולה לדבר תמיד ולשפוך את מה שיש לך בלב

א' בשבט תש"פ 10:49

מבין המילים הכואבות בלט הרצון הגדול שלך להתמודד. וזה ממש מיוחד!

אני מסכימה עם אסתר שהתמודדות זה לא תמיד לבוא.

עכשיו את בתקופה של טלטול של אי יציבות וזה בדיוק הזמן לבנות אותך שוב.

כל טלטלה ושבר זו הזדמנות לבניה של משהו גדול וחזק יותר. 

כי בחיים האדם נופל וקם ובתהליך של בניה תמידית.

כל מה שתעבדי עליו עכשיו ותבני אותו בעמל ודמעות ילווה ויהפוך את הזוגיות, האימהות 

ובכלל את עבודת ה' שלך ליותר חזקה וטובה.

 

תהיי איתך בכאב. ותראי כל פעם מחדש אם נכון לך להתגבר וללכת לחתונה או שאולי הפעם נכון לך להרפות.

והכי חשוב תשאלי אותך מה ממלא אותך שוב בכוחות ובאמונה?

(משפטים מחזקים ומשמחים, תחביבים, שיעורים מסויימים, דמות מחזקת, חברויות חדשות, וכו')

לגלות מה ממלא ומחזק אותך לאחר קושי זה נכס גדול לחיים.

מניסיון ה' ברא לנו לב ונשמה נפלאים שיודעים להתרפא ולגדול.

אם תהיי קשובה לקצב האמיתי שלך ויחד עם זה תרצי להתקדם בתוך כל הקושי.

תראי שרק תרוויחי מהאתגר הלא פשוט הזה.

 

הרבה הצלחה ובעז"ה שתזכי גם את להרבה שמחות בקרוב!

 

(אגב יש הרבה חברויות שחוזרות לאחר כמה זמן מהחתונה, כמובן אם תרצי ויהיה לך טוב)

 

רעות רוט- מאמנת מרווקות לחתונה

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ שלי

 

בדרך הכלה- איתך אל הבית????

 

 

 

א' בשבט תש"פ 14:16
אבל כאב ממש לקרוא.

שולח כחות

ובתפילה שיהיה לך הכח להתמודד ולפעול נכון ושחייך רק ילכו וישתפרו
א' בשבט תש"פ 15:29

אני רק מרגישה שצריך לנצל את זה לתפילות ממש, מהכאבים הכי עמוקים והכי קשים.

ולמצוא דברים שישמחו אותך ויעשו לך טוב, לפתח דברים שאת עובדת, לעשות דברים חדשים.

למצוא מעגלים שתומכים בך.

ושמתי לב שיש חברות נשואות יודעות מאוד להקשיב ולעזור, זה אולי דורש קצת יותר פנייה מאיתנו לפעמים אבל הן לגמרי דואגות לך וחושבות עלייך.

ושבקרוב תצטרפי לצד השני.

 

א' בשבט תש"פ 16:35
עבר עריכה על ידי לגעת בלב בתאריך א' בשבט תש"פ 16:57
אז אני מרגישה שכל מה שאכתוב יהיה כבר מיותר.
אבל נגעת בלב שלי באמת.
ואני רוצה מאד להשתתף איתך במה שאת עוברת, ולתת לך משהו שבאמת יעזור.
אני מזמינה אותך באהבה לשיחה מיוחדת (טלפונית, בחינם), ואני מאמינה שזה יביא אותך למקום שאת לא מכירה עדיין ברמה הזו.
מקום של קרבה וחיבור לעצמך ולה', צמיחה מתוך המצב הזה, ובע"ה הקלה בקושי.
זו שיחה כזו שאחריה מרגישים אחרת...
אשמח מאד שתפני אלי, הפרטים בחתימה.
ב' בשבט תש"פ 15:16
יש לי תחושות דומות לפעמים. גדול עליי

אולי יעניין אותך