שכחתי להגיד שמה שעוד מרחיק אותי מאנשים זה שאני לא מכירה הרבה דברים שאנשים בציונות הדתית מכירים ואז אני בכלל לא קשורה.

קודם כל זה שהתחלת בגיל צעיר מהבחינה הזו- זה מצויין. זה ממש יקל בהמשך.
בנוסף, חשוב למצוא חברה שדומה לך. אחרי י"ב זה יחסית יותר קל- יש מדרשות ואי"ה אחרי החתונה זה גם יחסית קל- יש היום לא מעט קהילות של חוזרים בתשובה.
איך חזרת בתשובה?
דרך רב מסוים שהלכת לשיעורים שלו?
אם כן, היו עוד בנות גילך?

כל הכבוד על התהליך בגיל כ"כ צעיר.
בהצלחה....

להתחזקות אני ממליץ על ספר שמאוד חיזק אותי משיבת נפש של רבי נחמן.

 

גם אני עברתי שינויים בחברים אבל ראיתי שה' מנחם אותי שלא טעיתי שרציתי להתחזק בעזרת ה שכולנו וכול עם ישראל הקדושים נזכה להתחזק!

את אמיצה כל כך!! כל הכבוד לך!!
לא פשוט בכלל להיות חוזרת בתשובה.
נסי אולי ליצור קשרים עם בנות מהישעור למרות שאת מרגישה לא קשורה. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שמסתכלין עלינו מוזר למרות שזה רק בהסתכלות לנו. יכול להיות שהן כן מעוניינות בקשר.
עם החברות מהעבר לא הייתי אומרת לך לנתק את הקשר, אבל כן לחזק קשרים עם אנשים משתייכים יותר למצב הרוחני בו את רוצה להיות.
בהצלחה!!

חזק ..אני ממליצה לך להאיר פנים לאחרים ולתת לדברים לקרות מעצמם..תהיי יותר שותפה בהפסקות ותוותרי על הרצאה אחת באמת שלא יקרה כלום ד' מצווה אותנו ''וחיית בם'' את מצווה לחיות ולא רק ע''פ נשימה .
בהצלחה יקרה שולחת לך חיבוקים!

לא מסכימה עם האמירה "לחיות ולא רק על פי הנשמה" אלא כשהנשמה והגוף מחוברים בשלמות אז הם לא סותרים אלא משלימים ותורמים אחד לשני .לדוג' ליצור חברויות זה גם קשור לנשמה כי את יוצרת קשר עם נשמה אחרת. מרבה רעות בישראל, גם עם חברות אפשר לעשות טוב ביחד.
צריך למצוא את האיזון בין דברים חשובים שונים בחיים תוך נתינת משקל מתאים לכל דבר. וכן, גם ליצור חברויות זה חשוב וחשוב להשקיע בזה זמן.

והמקלדת מסדר את המילים איך שבא לה
מתנצלת מראש ;)

זה מוזר.
את נשמעת סבבה לגמרי .
ואפילו מתוקה .

לפעמים אנחנו מרחיקים את החברה מאיתנו בלי לשים לב. תנסי לחשוב ותגלי שיש הרבה בנות סביבך שהיו שמחות להיות חברות שלך.

אם את מחפשת חברות לקשר עמוק ואמיתי זה לוקח זמן.. ואת בגיל שעוד משתנה אז בכלל..

תחייכי נסיכה!

את חווה את זה כי את נמצאת במקום מאוד מסויים.
ככל שתגדלי ותצאי למקומות אחרים הבעיה הזו תעלם.
בציונות הדתית יש המון חוזרים בתשובה שגדלו בחברה חילונית.
רוב אלה שגדלו בציונות הדתית, בפועל גדלו בחברה מערבית-חילונית עם קצת אידישקייט ולימודי קודש.
הספרים, הסרטים,האתרים - הכל אותו הדבר.
באוניברסיטה, בשרות לאומי, בעבודה, בשכונה תראי שההבדל הזה שאת מתארת כבר לא קיים.

אבל בעלת תשובה בגיל מאוחר יותר
זאת תקופה לא פשוטה באמת ולוקח זמן עד שמוצאים מקום
ואני אומרת אישית שעוד לא לגמרי מצאתי את המקום שלי, שום מקום הוא לא חלק מאה אחוז.
ובטח שמי שהגיע מסביבה דתית פשוט לא לגמרי מבין על מה אני מדברת ואני לא לגמרי מבינה אותו.
אני כן יכולה לומר שבקטע הזה בלי חברים זה קשה מאוד.
לא הבנתי אם את במסגרת דתית או לא.
בכל מקרה, תשמרי על החברות שלך.
חברה של ממש תבין כשאת משתפת בקושי גם אם הוא דתי
אפילו אם תהיה חברה אחת או שתיים, תשתדלי לשמור עליהן.
ורב או רבנית
בעיניי חייב. מישהו שהוא נגיש בהודעות, בשיחות, בשאלות.
ואולי אפילו רבנית שאפשר להתפרק עליה בכאב כשקשה לי בתשובה ואני בכלל לא מבינה בשביל מה עשיתי את זה..

שאלה פשוטה.. האם את בכלל מצליחה להתחבר לעצמך?? מורכבות פירושה ריבוי קונפליקטים ואם את מתקשה להתחבר לעצמך

ברור שאנשים יתקשו להתחבר איתך  נראה שיש לךקצת  עבודה על זהותך ושיהיה לך זהות ברורה אז תיווצר חברה בהתאם  וחוץ מזה את ממש צעירה סבלנות.. את ממש לא הולכת להישאר לבד המון בהצלחה!!

המעבר בין קהילות ותפיסות עולם תמיד קשה, בכל גיל וגם לאחר הרבה מאוד שנים.

קחי לדוגמא את שולי רנד, הבנאדם חזר בתשובה לפני עשורים, ועדיין השיר האחרון שלו זה שהוא תלוי "בין קודש לחול" - בין העולמות. עוד שיר זה "דע בני אהובי" שגם בו מתבלט מאוד הקשר שלו לחיים הקודמים ולמשפחה האוהבת שהשאיר מאחור.

זאב אבינר (הבן של הרב אבינר) הדתל"ש, אבל לקח לו שמונה שנים להוריד את הכיפה סופית, ועד היום מכבד את אבא שלו.

 

אני מסתכל על זה ממבט הפוך, מבט של דתל"ש בתחילת שנות העשרים. אני פשוט לא מצליח להתחבר לצעירים חילוניים, הם כל כך שונים ממני!! עדיין הגרעין החברתי הקשה שלי הוא קבוצה שלי חברים דתיים מהישיבה התיכונית.

 

מהבחינה הזאת את נמצאת קצת בבעיה, כי את בגיל הנעורים שבו קשה מאוד למצוא בקבוצת השוות שלך נשים שיש להן את היכולת להכיל את המורכבות. את נמצאת בסכנה שכל אזכור של החיים הקודמים ימתג אותך כחילונייה לשעבר בעיני החברות (גם אם הן לא יגידו לך את זה) ויש נערות שזה יבריח אותן, ויש כאלה שזה יגרום להן לקנא והן יזרקו לך אמירה עוקצנית. מצד שני, את לא יכולה להתעלם מהפרק הזה בחיים שלך ולכן אם תדברי רק על חוויות מנקודת מבט דתי זה יהיה מאוד לא אותנטי וזה ירגיש לך מזויף, וממילא גם לחברות.

 

העצה שלי היא לשנות באופן מיידי את קבוצת השוות שלך (אם זה לא ברור: קבוצת השוות - בנות בגילך שאת מסתובבת איתן).

תמצאי עוד בנות שעברו תהליך של חזרה בתשובה (או הדתלש"ו! מדהים כמה המפגש בין דתל"שים לחוזרים בתשובה מפרה את שני הצדדים). בגיל יותר מבוגר תהיה לך אפשרות לבחור מדרשה, כעת זה יותר קשה, אבל תהיי חזקה. שום ספר או דמות חינוכית לא יהיה אפילו חצי אפקטיבי כמו להיות מוקפת בבנות דומות לך.

 

המון בהצלחה! ותמיד כדאי להתיעץ עם דמות חינוכית שמכירה אותך על הדברים האלה.

אני כרגע בת 30+ אבל אני זוכרת שעבדתי באמצע שנות ה-20 באזור ת"א עם בני גילי + והפער היה ענקי.
אני הייתי כבר נשואה+ והם עוד בשלב הבלייני שלהם.
המושגים, הלו"ז העולם שלהם שונה לחלוטין.
היום הפער ביני לבין חילונים ובטח חילוניות קטן דרסטית. רוב החילוניות במקום שלי בחיים וי' לנו נושאחם משןתפים.

אני אמנם דתיה מבית דתי אבל לדעתי גם לדתל"ש יהיה את הפער הזה. זו ממש רמת בגרות אחרת. לפעמים, דווקא לדתל"ש יהיה את הפער הזה בגלל התהליך שהיא לפעמים מבגר (כמו חזרה בתשובה).

ברור לי שהבליינות זה מה שיוצר את הדחייה, ואם החבר'ה האלה יפסיקו להסתכל על בחורות כמו אוטו ויסגלו לשון נקייה יהיה לי הרבה יותר נוח לידם. (עצוב שגם שאני דתל"ש אני הדוס של החבורה )

 

בכל מקרה מה שכתבת על זה שהתהליך עצמו מבגר זה ממש נכון! לא כל כך חשבתי על זה אבל יש בזה המון אמת.

אני אישית חזרתי בתשובה בגיל 12, ואני עכשיו בכיתה י', כמעט בגיל שלך. יש מיליון סיבות לקשיים חברתיים לחוזרים בתשובה בגיל הזה- אתה כבר לא חלק מהחברה החילונית, ועוד לא ממש חלק מהחברה הדתית. במקרה שלי עברתי מבית ספר חילוני לגמרי וגם עברתי דירה, אז בכלל היה צחוקים.
את לא מוזרה- את מיוחדת. ואני מתכוונת לזה במלוא מובן המילה. נוער חוזר בתשובה לרוב יהיה הרבה יותר בוגר נפשית, עם חשיבה הרבה יותר עמוקה וחיבור יותר חזק לתורה ולמצוות (=יותר דוס) מרוב בני הנוער בגילו. זה הגיוני לגמרי שאת לא מוצאת את המקום שלך.
אז כמה נקודות למחשבה על מה את יכולה לעשות:
א. תזכרי שהכל זמני. המון דברים יכולים להשתנות, אפילו בחודשים הקרובים. המצב כמו שהוא עכשיו כנראה לא יישאר לנצח, וכנראה גם לא עד סוף י''ב. ה' יכול לשלוח את העזרה שלו ממקומות שבכלל לא חשבת עליהם.
ב.לגבי החברות שלך מהיסודי- אני ממליצה לשמור על קשר, אבל בלי לחץ. אתן יכולות לקבוע מתישהו אחר הצהריים, ללמוד למבחנים או מה שאתן רוצות.
אגב, את יכולה לחשוב עם עצמך האם הנתק הוא נטו מסיבות טכניות (אתן לא ביחד בהפסקות) או מעוד סיבות (פחות תחומי עניין משותפים, למשל) ואז להתמודד עם שאר הסיבות (למצוא עוד דברים שמעניינים גם אותך וגם אותן)
ג.את יכולה לנסות להכיר חברות מעוד מקומות- כנראה שהחברות שלך מהיסודי- והבנות שהולכת לשיעור של הרב בהפסקה הן לא הבנות היחידות בבית הספר... אפשר גם להכיר חברות מהבנות שאיתם בהקבצה/מגמה, או לפי תחומי עניין משותפים (למשל נגינה/קריאה/ציור/מדעים/אסטרונומיה/רכיבה על חדי קרן)כמעט בכל תחום עניין תוכלי למצוא בנות שחולקות אותו- או בתוך בית הספר (אם את אוהבת לקרוא, נגיד, תוכלי לראות בנות שקוראות ולפתח שיחה על ספרים) או מחוץ לבית הספר (ללכת לתוכניות שמעניינות אותך, להכיר אנשים מבחוץ שחולקים איתך תחומי עניין,ללכת לחוג/קורס/ מה שזה לא יהיה, או להתנדבות עם בני נוער בגיל שלך)
ועוד משהו שאני ממש ממליצה זה למצוא בנות עם רמה תורנית גבוהה כמוך. אפשר במיליון מסגרות- אולי בבית הספר יש לכן משהו, וחוץ מזה אולי יש שיעורי תורה ליד הבית, יש בנות שהולכת לבית כנסת בשבת בבוקר..
הנה כמה מסגרות שאני מכירה ויכטלה לתת לך עליהן פרטים (אני יכולה גם מספרי טלפון אבל בפרטי)
-נח''ת (נוער חובב תנ''ך)-הם מהממים ברמות, את יכולה לחפש באינטרנט, ממש מומלץ
-טנא- תוכנית דיי חדשה, זה בעיקרון מפגש ולימוד ממש מעניין של בנות, יש את זה בכמה ערים כבר
-מדרשת אפיקיםםםם- אני אולי קצת משוחדת, אבל זאת אחת התוכניות הכי מדהימות שפגשתי. יש להם כמה תוכניות של לימוד תורה לעומק,(פעם בשבוע, בדכ) ושבוע מדרשה בקיץ.אני יכולה לומר שהכרתי שם בנות באמת מדהימות.
והכי חשוב-לזכור שה' עושה הכל לטובה. זה קשה, אבל חשוב שיהיה לנו במודעות שאם ה' מביא לנו ניסיון זה כדי שנגדל ממנו.
המון בהצלחה!