י"ד בשבט תש"פ 15:40
ולממש את היכולות לבין הפיכת החיים למרדף, הוא כזה דק ומתעתע
איך לא חוצים אותו?

הכלי הזה, שבור אני משתמש בו

 

 

י"ד בשבט תש"פ 15:50
לעצמי

(זה לא מניסיון אבל ככה נראה לי...)

"וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"(אורות התשובה, ה ,ו*)

י"ד בשבט תש"פ 16:18

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

י"ד בשבט תש"פ 20:45

אי שם מישהו צוחק עלינו ..ומוריד עלינו דמעות...

י"ד בשבט תש"פ 22:29
חלום זה דבר גדול, לא רק בערך גם באופק.

להציב יעדים ומטרות קטנות באמצע נותן הרגשת ניצחון בכל פעם שמשיגים אותם וגם יוצר הפסקות קטנות לנשימה.

בהצלחה.
ט"ו בשבט תש"פ 20:22

ההבנה שהחלום לא צריך להיות בר השגה, אלא רק כיוון, מאפשרת לא לרדוף אחריו אלא להתמקד בהתקרבות לכיוונו

 

אם החלום הוא חלום בר השגה, הוא לא חלום, הוא תוכנית פעולה

ט"ז בשבט תש"פ 15:30
אם הבנתי נכון?
כי אני יכולה לרצות/לשאוף למשהו שאולי כרגע לא בר השגה, אבל בעתיד כן.
יש חזון שהוא באמת החץ שמכוון, אבל בדך אליו יש כל מיני נקודות ציון קטנות וגדולות שאולי מצריכות מאמץ/השקעה אבל הן ברות השגה.

הכלי הזה, שבור אני משתמש בו

 

 

ט"ז בשבט תש"פ 17:28

גם הדרך, יש דרך שאנחנו מעוניינים בה ויש דרך שלא... יש לנו לפעמים חלום לחיות בדרך מסוימת...

 

כשיש לנו חלום, אנחנו צריכים לזהות מה ממנו ניתן לתרגם לתוכנית פעולה ולהגשים אותו, ומה לא.

 

את החלקים שניתן לתרגם לתוכנית פעולה - כדאי לתרגם לתוכנית פעולה, שתיקח בחשבון גם את המשאבים שיש לנו - ובכלל זה משאבים נפשיים - וגם את המחירים שנשלם.

 

את החלקים שיישארו כחזון או יעד לא ממומש - חלום - באמת משאירים בתור חץ מכוון, שהוא תמיד גבוה יותר ממה שאנחנו יודעים איך להגיע אליו, וחשוב לזכור שזה התפקיד שלו.

 

אצלי המצב הוא כזה שיש לי מעט מאד חלומות לא ממומשים - כי את מה שאני יודע שאני יכול, אני מתכנן ועושה, ואת מה שאני לא יכול לעשות, אני בודק למה אני שואף לשם. 

אני מבין מההודעה שבה פתחת, שלך יש חלומות שאת מרגישה התקדמות לכיוון היעד שלהם, אבל את נזרקת ממשימה אחת לבאה בלי אפשרות לנוח. הפירוק של החלום למשימות ולחזון מאפשר לחוות את זה כדרך עם תחנות ואפשרות להשען אחורה בזמן שאת שולטת בהגה, במקום ריצה עם ראש זרוק קדימה ורגליים שרצות אחריו

ט"ז בשבט תש"פ 17:39
יסוד שונות ממה שהצגת.

אין דבר כזה חלום שאי אפשר לתרגם לדברים מעשיים. אין. כל חלום הוא בר השגה, לא כל חלום יושג. ולא כל חלום יתממש כמו שחלמת.

החזון מנוסח באופן כזה שבכלי העכשווים האדם לא יכול להשיג אותם. אחרת הוא לא חזון.

החזון הוא לא רק חץ. הוא זריקת האנרגיה,מקור הכח, העוצמה והמשאבים שיש לאדם. החזון הוא מהשלב של השליחות שלי בעולם ץ אל השלב של התחום הסםציפי בו אגשים את השליחות שלי עד למעשה הכי קטן שאני הולך לעשות מחר כדי להגשים את החלום שלי.

לדוג' חבר קרוב שלי שעשה איתי את הקורס מאמנים הוציא בגיל 40 + ספר שתמיד חלם עליו בתוך קצת יותר מחצי שנה מהמילה הראשונה עד למדף.

זה היה משהו שהוא הרבה מעבר למה שהוא יכול בכלים הנוכחיים.
והנה. הספר בכל הרשתות הגדולות של הספרים.
מאחל לכל אחד לחלום וגם ליצוק את החלום הזה אל תוך העולם הזה לכל נימי החיים הקטנים והפרטים הקטנים.
ט"ז בשבט תש"פ 17:42

האימון האישי עובד על פי הנחות עבודה שונות.

 

מותר לו.

ט"ז בשבט תש"פ 19:09
כל התקדמות אנושית מתבססת על העיקרון שמה שמה שאוכל לעשות מחר היום אני לא יכול לעשות.

ואם הייתי חי לפי מה שאני יודע לעשות היום לא הייתה התקדמות בעולם. זה פשוטת לא צריך אימון בשביל זה.
ט"ז בשבט תש"פ 19:43

כי אתה כתבת שהאימון "לוקח בחשבון הנחות יסוד שונות". לי זה נשמע כמו "האימון מודע לעובדות שאתה שוכח". ולכן ציינתי שאני לא "שוכח" אותן, פשוט יש לי דרך פעולה אחרת שטובה לי. נסיונותי עם מאמנים לא הביאו אותי לתחושה ששיטת האימון מועילה לי, ולכן אני משתמש בשיטות אחרות, ובעיני שיטת האימון והנחות העבודה שלה מפריעות לי ולא מקדמות אותי בדרך כלל. אני חושב שחשוב להשמיע את הקול הזה, ולכן השמעתי אותו.

אם אתה חושב שאני טועה אתה מוזמן לשכנע אותי. אשמח להבין דברים חדשים. אבל כרגע זה הידע שלי והתחושה שלי.

 

ולעצם הנושא - מה שכתבת כאן זה ברור מאליו, שיש דברים שמחר אוכל לעשות אותם והיום לא. וידע הוא אחד הדברים שמאפשרים את ההתקדמות הזו - גם ברור מאליו.

ובסך הכל כשאני מנסה למצוא את נקודת ההבדל בין מה שהגבת למה שכתבתי, אני חושב שמדובר בדברים די דומים, אולי מנוסחים אחרת.

אם אתה חושב שיש נקודת הבדל מהותית, ומרגיש שזה יועיל לקוראים וביחוד לשואלת, אתה מוזמן לפתח את הדיון

 

 

ט"ז בשבט תש"פ 21:41
דבריך:
"כשיש לנו חלום, אנחנו צריכים לזהות מה ממנו ניתן לתרגם לתוכנית פעולה ולהגשים אותו, ומה לא.

את החלקים שניתן לתרגם לתוכנית פעולה - כדאי לתרגם לתוכנית פעולה, שתיקח בחשבון גם את המשאבים שיש לנו - ובכלל זה משאבים נפשיים - וגם את המחירים שנשלם."


כשאנחנו חולמים אנחנו לא לוקחים את המשאבים שלנו בחשבון.
גם לא במשימות הקטנות המפורטות.
כי כל עוד תמיד לוקחים בחשבון מה שיודעים לעשות לא מתבצעת למידה של יכולות ומיומנויות חדשות.

אני חושב שזהו הבדל מהותי בגישת העבודה וגם בתוצאות בפועל!

אני מצטער לשמוע שהלכת והשקעת בעצמך אימון ולא ראית תוצאות. לי זה נשמע מתסכל.
מקווה שתמיד תגשים את חלומותיך!
ט"ז בשבט תש"פ 21:46

אי אפשר לתכנן פעולה בלי לקחת בחשבון משאבים.

 

גם לימוד של כלים חדשים תלוי במשאבים שלנו שפנויים ללמידה

 

"משאבים" זה המונח הכי כללי שיש. שכולל את כל מה אדם משקיע. מההשקעה הנפשית ועד היכולת האישיות שלנו

י"ז בשבט תש"פ 00:03
כשחולמים - אין מקום למשאבים\יכולות\מגבלות.
יש רק חלום. נקי. טהור.

כשיורדים למעשים מתחשבים במשאבים הנוכחיים וקוראים עליהם תיגר. מותחים שריר. מתאמצים.

משימה מספיק גבוה בשביל שיהיה דרבון. ומספיק גבוה כך שהכישלון לא יהיה מוכן מראש. ומספיק גבוהה בשביל למתוח שריר.

חדר כושר. אדם רוצה לפתח שריר, שום דבר לא יקרה אם לא יווצר עומס על השריר. ואסון יקרה אם יווצר עומס גדול מדי.
מינון. אבל חייב משהו שהוא מעבר לנוכחי.
ט"ז בשבט תש"פ 18:20
יכול להיות שחלומות זה פחות מדוייק. אולי רצונות.
בכל מקרה אני נעה לקראתם (מתוך זה שמפרקת אותם למשימות קונקרטיות כמובן) ומוציאה אותם לפועל. העניין הוא שהחווייה הזאת של ההצלחה או המימוש גורמת לאמון ביכולות ולרצון להמשיך ליותר.
נראה לי זה פשוט התמכרות לעשייה. וכמו בכל דבר קיצוני יש תוצאות לוואי פחות נעימות
השאלה היא איך ממשיכים לעשות בלי לעבור את הגבול שמביא לרדיפה.
רק להגיד לעצור או להאט לא עוזר. ניסיתי

@me אולי גם לך תהיה תשובה

הכלי הזה, שבור אני משתמש בו

 

 

ט"ז בשבט תש"פ 18:39
תכונה מעולה, קוראים לה מוטיבציה. את בדרך מצויינת
אלא אם את מתכוונת לתחושה הזאת של ה: כל הזמן לעשות , ואין רצון לעצור ולנוח, אם זה מפריע לך אז לדעתי תעשי מדיטציות הרגעה, או תעצרי פעם ביום לפחות לנוח ולחלום פשוט תפקדי על עצמך שעכשיו זה הפסקה..

.חחחח הלוואי עליי שיהיה לי מוטיבציה.

אי שם מישהו צוחק עלינו ..ומוריד עלינו דמעות...

ט"ז בשבט תש"פ 19:18
שלא נכתב פה.

אגיד משהו באופן כללי.

המצב המצוי הוא לא רצוי משתי סיבות כלליות.
1. המעשים לא טובים.
2. ההרגשה הכללית\ התחושות\ הלך רוח לא טובים.

אדם יכול לעשות הרבה כסף כמו שהוא רצה אבל הוא חנוק.
אדם יכול להרגיש מעולה אבל הוא עושה מעשים שלא ממצים את היכולת שלו. או שלא מכניסים מספיק.

צריך שינוי. כזה שיביא את האדם למעשה הרצוי וגם לא לעבור את הגבול ולהרגיש טוב באמת.
צריך לבחון מה מונע ממך להגיע למצב הרצוי.


עוד משהו כללי;
בשביל לעשות שינוי על הפער להיות מוגדר בצורה פשוטה מאוד.
פער : מה אני רוצה בדיוק. ואיפה אני עכשיו.

שימי את הרצוי והמצוי זה מול זה
שאלי את עצמך.
כמה הפער גדול מ1-10.
כמה הוא מפריע מ1-10.
ט"ז בשבט תש"פ 19:51

ממש לפנות זמן לנוח, או לדברים שמבחינתך הם מנוחה?

 

שעות קבועות בשבוע לעצמך; לקבוע עם חברה לצאת בערב מסוים; לעסוק במשהו אמנותי (לצייר או לנגן)

 

מאחל המון הצלחה, וכזאת שלא תגרום לך לתוצאות לוואי שליליות

ט"ז בשבט תש"פ 21:42
ט"ז בשבט תש"פ 23:06
אבל בעיקר מפריע לי הלחץ. ברגע שזה עובר למרדף זה נהיה כמו סטופר כזה
ואז אני גם מלחיצה אחרים. מסכנות תלמידות שלי🙈😅

הכלי הזה, שבור אני משתמש בו

 

 

י"ז בשבט תש"פ 00:05
אוקיי...me.אחרונה
זה מה שמפריע לך.

אין פה פער.
אם תאמרי איך את רוצה שזה יראה.

אז יהיה פער. ואז תוכלי לעבוד.
כרגע אין הרבה מה לעשות.
אין יעד.
איך את כן רוצה להתנהל בשביל לממש את היכולת שלך?
ט"ו בשבט תש"פ 21:25

שלא שמחים במטרה קטנה יותר שכרגע היא היכולות שלנו.

 

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

ט"ז בשבט תש"פ 08:03
מכיר, לפעמים מרגישים שנוסעים פול גז בניוטרל. רודפים אחרי כלום.

זה קורה לפעמים.וזה בסדר. צריך להתעשת.

תראי, בשביל שכלי מסויים בתזמורת ינגן בצורה מדוייקת הוא צריך להיות מכוון. ולפני כל הופעה כולם מכוונים את הכלים, אפילו שהם עשו חזרה גנרלית רגע קודם.

ולכל במהלך התזמורת יש את הצליל המיוחד לו והטון המתאים בתזמון המדוייק! מה גדולה הבושה של אותו נגן שעושה את עבודתו נאמנה אך מפספס בשניה את כולם.
הנוסף, בשביל שכולם יפעלו במדוייק צריך לנצח עליהם ולהכווין את כל הנגנים ליצירה אחת. לכן יש מנצח.

כך גם בחיים שלך,
יש בתוכינו המון כוחות. ויש שכל שהוא מנצח על התזמורת שלנו. אם השכל מכיר את הכוחות הוא יכול לשלוט עליהם. ואם לא...
בשביל שהכלי שלך לא יזייף, את צריכה לכוון כל כוח בנפרד. להכיר את הכוחות, להאמין בהם, ולשלוט עליהם ולכוון אותם.
רק ז כל הכוחות יוכלו לפעול ביחד בחזון משותף להגשים חלום.

כאשר את מזייפת החיים הם מרדף. לכן העצה שלי היא להכיר את הכוחות שלך. והנה תרגיל נחמד.

1. לחלק את החיים לכמה תחומים. פרנסה\עבודת ה\ משפחה\ פנאי וכו'
2. לדרג בכל אחת רמת שביעות רצון מ1-10.
3. להכין תרשים עוגה כך שכל פלח פיצה הוא תחום. מרכז העיגול הוא אפס והשולים הם 10. כך מקבלים תמונה חזותית של שביעות רצון.
4. החלק לשמו התכנסנו -
לענות על השאלה הבאה.
אילו תכונות\ מיומנויות \ כשרונות \ חוזקות אפשרו\נתנו \בזכותם את מי שאת.

מומלץ לעשות את זה בזוג. עם חבר\ה אדם קרוב.
אחלה פעילות!
מהנה וכיפית. מאוד מחזקת!
ט"ז בשבט תש"פ 15:40
יפה המשל. באמת כשיש הרמוניה התוצאה היא נעם
אני חושבת שהתהיה שלי היא במינון של הכוחות, שהכינור, אם נשתמש במשך שלך, לא ישמע יותר ממה שצריך.
יש לי נטייה של דהירה בנפש. אני אוהבת אותה כי היא מאפשרת לי לחוות ולעשות דברים גדולים ובאמת להגיע למרחקים, אבל כשהיא יוצאת מאיזון היא גורמת לי לפספס את התהליך עצמו (כי זה נעשה מרדף לפסגה הבאה). זה קשה לבחור להקטין/להאט את התנועה

הכלי הזה, שבור אני משתמש בו

 

 

ט"ז בשבט תש"פ 17:40
כל הכבוד!

אם כך,
עשי השוואה בין הכוחות שלך.
במי מהם תרצי להשתמש ואיך..
ט"ז בשבט תש"פ 18:41
את באמת נשמה גדולה, כי זה תכונה של מצליחנים

אי שם מישהו צוחק עלינו ..ומוריד עלינו דמעות...

אולי יעניין אותך