בתור אמא (שגם יושבת ללמד, כי מה לעשות? בבית ספר לא לומדים) חשוב מאוד מאוד לפדבק המון המון לפני שמתחילים בכלל ללמוד, וגם תוך כדי הלמידה - על כל פסיק שהילד מצליח בעצמו, חשוב לומר: אתה יכול, אתה מסוגל, אתה יודע, אתה מצליח ותצליח הלאה... הביטחון העצמי שלהם גם ככה ירוד, ואם עובדים על הנקודה הזו, קנית את הילד!
לא סתם הרב קרליבך אומר, כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו.
ברגע שיש לילד מוטיבציה, כל צורת החשיבה שלו בהירה יותר ומוכנה יותר לקליטת כל דבר שתרצה...
חוץ מזה, הסיפור על ר' פרידא אמור לעודד אותך שגם אם אחרי 399 פעם שהסברת לילד משהו והוא עדיין לא הבין, אל חשש!! סיכוי טוב שההסבר הבא יניח את דעתו של הילד, והשגת את המטרה!
תאמין בעצמך שאתה מסוגל לעשות את הבלתי יאמן, וזה ייקרה! אני יודעת שזה קל לדבר, קשה לעשות.
מעבר לזה, צריך לחשוב על טקטיקות ואסטרטגיות למידה מותאמות לילד. צריך להבין באלו ערוצים הילד קולט את החומר הכי מהר, הכי קל והכי אפקטיבי. תוך כדי שירה, תוך כדי משחק, תוך כדי הליכה, תוך כדי עיסוק במשהו אחר..
הילד לא חייב להיות מרוכז בתרגיל דווקא, אלא להבין את העיקרון שאתה רוצה להעביר לו, כדי שכשהוא יצטרך להתמודד איתו אחר כך בעצמו לבד, הוא כבר יידע לעשות זאת ל-ב-ד.
ואם זה מעודד, החיים לא עומדים על מתמטיקה בלבד. הילד ילמד מה שילמד, יידע מה שיידע. אבל חשוב לזכור שהנשמה בתוכו היא העיקר. לא להפוך את הטפל לעיקר, ואת העיקר לטפל. תזכור שעומדת מולך נשמה שצמאה ליחס טוב ולמילה חמה. כל השאר - שטויות!!!
בהצלחה רבה רבה!!!