כ"א באייר תש"פ 08:08
עבר עריכה על ידי בן מערבא בתאריך כ"א באייר תש"פ 08:22

אני זוכר כשלמדתי את הגמרא הבאה

 

״אמר רבי אלעזר א"ר אבינא: הכל האומר (תהלים קמה, א) "תהלה לדוד" בכל יום שלוש פעמים, מובטח לו שהוא בן העולםהבא. מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת, נימא (תהלים קיט, א) "אשרי תמימי דרך" דאתיא בתמניא אפין. אלא

משום דאית ביה (תהלים קמה, טז) "פותח את ידך", נימא הלל הגדול דכתיב ביה (תהלים קלו, כה):

"נותן לחם לכל בשר"? אלא משום דאית ביה תרתי״ (בבלי ברכות ד ע״ב)

 

תהיתי לעצמי בשקט והדחקתי את השאלה, אז נכון, במזמור מוזכר עניין הפרנסה, כסף זה דבר חשוב, 

אפילו חשוב מאוד, ועדיין...אז ? 

 

היום בבוקר עיינתי בגמרא הבאה:

 

״ בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד אניבעי רחמי אתרתי לא אפשר 

אלא ליבעי רחמי אמותנא וכפנא ניסבול אמר להו ר' שמואל בר נחמני בניבעי רחמי אכפנא 

דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהליםקמה, טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״ (בבלי תענית ח ע״ב)

 

ופתאום התבהר לי שבעצם בקשת הפרנסה הזאת היא בקשת חיים, ״כי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב״, 

דרך בקשת הפרנסה אנחנו מבקשים למעשה גם חיים. 

 

ואגב, זאת עוד סיבה, מעבר ל- ״דאית ביה תרתי״ למה המזמור תהילה לדוד עדיף על הלל הגדול,

כי בפסוק ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״ הקישור הזה יותר מודגש מאשר בפסוק ״נותן לחם לכל בשר״. 

 

אולי אין פה תובנה מקורית או רעיון ייחודי שענה לי על השאלה, 

אבל לפעמים התשובה לשאלות ותהיות היא להדגיש ולחדד נקודות שכבר קיימות, רק שהן חיוורות. 

 

ברוך שהאיר עיני במשנתי. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

אולי יעניין אותך