בן משפחה עם "דימנסיה" (בלבול שיכחה וכד')
שאומר תפילות שאינם במקומם או שחוזר עליהם מתוך שכחה וכו'
מה עושים איתו? או לא עושים?...
בן משפחה עם "דימנסיה" (בלבול שיכחה וכד')
שאומר תפילות שאינם במקומם או שחוזר עליהם מתוך שכחה וכו'
מה עושים איתו? או לא עושים?...
אנחנו בבית מדרש... דנים בחבורה...
אז אין צורך לעצור אותו, ומצד שני זה עלול לצער אותו אז בשביל מה?
אלא שהעניין שזה עלול לצער אותו וכו אז 'שב ואל תעשה עדיף'...?
ואם הוא מבקש סיוע...? אז שוב ושוב להעיר...?
הלכתית לך, כגון אם הוא הורה וכדו' לכאו' כן, כמו כל מה שמבקש, מה מיוחד פה?
זה לא שאלה של קריטריון הלכתי. אלא מציאותית,
אם הוא מבקש עזרה אולי שייך איסור ספייה.
וגם דמו הנה נדרש! רוצחי הקדוש אהוביה סנדק הי"ד לדין!
"אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃" (ירמיהו הנביא)
במחילה, זה תלוי מאד בשלבי המחלה.
שני הפרטים היחידים שאנחנו יודעים על המקרה הזה הם: א. הוא מתבלבל בתפילות. ב. אם יעירו לו הוא יצטער ויבין.
הוא בהחלט יכול להיות עדיין בגדר פקח.
וגם דמו הנה נדרש! רוצחי הקדוש אהוביה סנדק הי"ד לדין!
"אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃" (ירמיהו הנביא)
הרי הוא יודע ויכול להתפלל, הבעיה היא שהוא שכח שכבר התפלל.
וכן לגבי איסור ש"ש לבטלה- אם רק היה יודע שזה לבטלה היה פורש.
אז הוא נחשב "יכול לקיים" מצווה זאת או לא? לענ"ד נ"ל שכן.
וגם דמו הנה נדרש! רוצחי הקדוש אהוביה סנדק הי"ד לדין!
"אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃" (ירמיהו הנביא)