בידיים שלנו,
יותר נכון בראש שלנו - ביצירת מציאות חיינו.
כמו שאומרים "אדם הוא נוף מולדתו", אני מוסיפה "וחייו של אדם הם נוף מחשבותיו".
זה ממש ממש ככה.
בהנחה שאין בעיות זוגיות מיוחדות ביניכם, או משברי אמון מהעבר/הווה, או סיבות נוספות לריחוק זוגי -
ובהינתן הנתונים היחידים שכתבת בהודעתך זו - שהילד הזה פשוט לא דומה לכם -
מנסה לענות לך: (ואם כן יש משברי אמון או בעיות זוגיות אחרות מלבד מה שכתבת, כמובן שצריך לטפל בהם מהשורש, והודעתך הנ"ל מהווה רק סימפטום להם...)
קודם כל אפתח ואומר שאם תראה שניים מילדינו, תחשוב שהם מאומצים!
ולא מעט שאלנו אותנו את זה ממש.
למעשה, רק ילד אחד מתוך ה3 דומה לשנינו מאוד - והשניים האחרים ממש ממש לא
גם בצבע עיניים, צבע שיער, ובעוד מלא דברים.
מלבד זאת, גם אצלנו יש אופי שונה לגמרי לכל ילד.
ילד הוא ילד
ולכל ילד יש את האופי שלו
גם באותה משפחה יש ילדים שונים מאוד.
גם באופי, גם במראה.
וזה כך משחר האנושות.
תראה את קין והבל,
את ישמעאל ויצחק,
את עשו ויעקב
וכו' וכו'
שוני עצום
גם במראה, גם באופי, מאותה משפחה! מאותם הורים!
האם לך יש אחים?
אם כן, כולכם ממש דומים?
באופי אחד לאחד?
במראה אחד לאחד?
האם אתה לא מכיר אחים במשפחות שונות שגם שונים?
אני מכירה בכל משפחה לפחות אחד.
אז על הנייר - זה הכי הכי נורמלי, טבעי, אנושי שיש!!!
אחים הם שונים!
יש אפילו תאומים שהם שונים כרחוק מזרח ממערב באופי ובמראה ומכירה אישית כאלה!
כבר מימים ימימה הפסיכולוגיה עסקה במה משפיע יותר על האדם האם הגנטיקה והתורשה או שמא הסביבה - עד שהגיעו לסוג של הכרעה שזה שניהם.
לא רק התורשה. ממש לא.
ולא רק הסביבה.
גם ילדיכם שיהיו בריאים - הם מאותה סביבה ומאותה תורשה - אבל עדיין נולדים עם האופי הייחודי להם כל אחד ועם המראה הייחודי להם כל אחד.
אז כן
זה נורמלי
זה קורה, בכמויות ענקיות
וזה הכי טבעי שבעולם.
כל ילד הוא עולם בפני עצמו ומיוחד.
ועכשיו אני עוברת לנקודה המשמעותית שאני חושבת שנמצאית בהודעתך -
תראה איש יקר,
זה נראה שממש יצרת לעצמך מציאות מקבילה,
ממש כמו יקום מקביל,
במשך כבר 4 שנים תמימות!!!
שאתה מחפש, בודק, שואל, תוהה, מאכיל את עצמך בתסריטי אימה, בחששות, בפחדים, בספקות, בחוסר אמון
וכל זה על מה ולמה?
על ילד שנראה קצת אחרת? גם באופו וגם במראה? הרי זה לגיטימי ונורמלי לגמרי!
הוא זה הוא1
רק תראה עד כמה חזקה כוח המחשבה
עד כמה המחשבה שלך ממש יוצרת לך מציאות מקבילה שאתה ממש חי לפיה כבר 4 שנים!!!
מציאות שאוכלת לך כל חלקה טובה בחיים
שלא מאפשרת לך לנשום רק בשלמות
שלא מאפשרת לך בהירות, ודאות, רוגע, שלווה
מציאות שכל יום מכרסמת עוד קצת ועוד קצת מהלב שלך.
בנאדם!!!
אתה הרבה הרבה יותר חזק מזה!!!
איך חז"ל אומרים?
במקום שמחשבתו של אדם נמצאית - שם הוא נמצא
ו"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"
ו"מחשבה יוצרת מציאות"
ו"חשוב טוב יהיה טוב"
וכן הלאה וכן הלאה.
וזה ממש ממש נכון!
ממש לא סטיגמות וסיסמאות בעלמא, אלא אמת לאמיתה!
יכולים להיות לך חיים שלמים, מאושרים, זוגיות טובה, ילדים נהדרים, בריאות, פרנסה - אבל כל אלא לא יהיו שווים לך אם המחשבה שלך תיקח אותך ממש לבית כלא שלך בתוך עצמך, בתוך המוח שלך!
היא תצייר לך מציאות אחרת לגמרי!
היא תגרום לך לחיות בה 24/7, בלי כל קשר למציאות האמיתית האובייקטיבית!
היא תכתיב לך יום אחר יום איך לנהוג, ממה לפחד,
ממה עוד לפחד, ממה עוד לדאוג ולהיות עצובים
במקום להתמלא בשמחה והודיה עצומה לקב"ה על החיים הנפלאים האלה!!!
וזה נכון לך
וזה נכון לכולנו
לא לתת למחשבות ולפרשנויות הסובייקטיביות שלנו על העולם לנהל אותנו!
אלא אנחנו ננהל אותם!
אני חושבת שזו ממש עבודת חיים הדבר הזה
וזה יכול ממש להשיג אושר לאדם באשר הוא אדם. לא פחות מזה.
אם אינך מצליח לבד - בהחלט להיעזר באיש מקצוע. אלו לא חיים כך.
תתמלא באמונה
תתמלא במציאות
הוא הילד שלכם!
הכל בסדר!
הרי אין לדבר סוף
ואם החליפו אותו בבית חולים בשנייה שהלכתי לשירותים
ואם הוא בכלל לא שלי
ואם אני בכלל לא של ההורים שלי
ואם ההורים שלי בכלל לא יהודים
ואם סבא של סבתא התחתן עם גויה ואני בעצם מצרי
ואם ואם ואם
ואם לסבתא היו גלגלים....
אי אפשר לבסס את העולם שלנו על "אם"
אז הכל בסדר!!!
הוא הבן שלך!
שמח בו!
שמח באשתך!
שמח בחייך!
יאללה לך לתת לו חיבוק גדול גדול ולומר לו כמה אבא - כן כן *א-ב-א* אוהב אותו וגאה בו ומאושר שהוא הבן שלו!!!