י' בסיוון תש"פ 14:06
תגידו, גם אצלכם, במצב רגיל- הזוגיות היא נתון שצריך כל הזמן נשימה עמוקה...?
וכל סוגיה היא כבדה, כאילו אשכרה קריעת ים סוף.. זה לא שאין אימון, אהבה, או כבוד, יש. יותר בקטע של חיים משותפים שאנחנו בונים יחד. פרוייקט כזה. אבל.. הכל בצורה מאוד, איך להסביר.. אופן שדורש כל הזמן סבלנות מטורפת.. לא לכעוס, לא להתפוצץ, לא לפגוע, לעשות את הדברים כלבבו- למשל, אני מבולגנת- הוא מסודר ונקי- ומבקש שהבית יהיה כך.. וכשאני יושבת לקרוא, והבית מבולגן, מלוכלך,- זה ממש חשוב לו. אז נהיה עומס. אז אני יקום, אנקה- לא כי חשוב לי שיהיה מסודר..אלא כי חשוב לי שהוא יהיה רגוע..
או כתמים על הבגדים אחרי כביסה- אין לי כח לעבור כתם כתם ולנקות ביסודיות.. החולצות שלו יוצאות לפי זה.....
וזה קשה לו,הוא לא יגיב תקופה, ואז בחירוק שיניים( כי שוב,עמוס לו) הוא יבקש אם אפשר לעבור ולנקות יסודי.. ואני ירגיש מול זה- שהוא מבקר אותי. ולא רואה את הטוב. ואז שוב- אני אנקה, אבל לא כי חשוב לי לנקות- אלא כדי שהוא יהיה מרוצה...ועל זה הדרך...
לא יודעת אם הבהרתי את עצמי...😕
בא לי זרימה שמחה יותר....
זה תקופות....
טוב, פרקתי..
י' בסיוון תש"פ 14:15
ולכן יש לנו יותר פיצוצים יותר מריבות
לא רוצכ לעשות דברים כי לא נעים לי ממנו או כי אני רוצה לרצות אותו או כי אני פוחדת מהתגובה שלו
פעם היתי ככה בהתחלה. וזהו נשברתי
וכבר הרבה שנים לא עושה דברים בשביל לרצות אותן כי אין לזה סוף.
אם זה נגמר בחולצה מילא אבל כמו שאת אןמרת זה ממשיך לבית וכו
זה להרגיש לא נח לשבת לקרוא כשהבית לא נקי
שוב לא יודעת אם זה מתכון לשלום בית אבל המתכון שאני כל הזמן אנסה לרצות מישהןא ועוד יהיו לו תלונות לא מתאים לי
י' בסיוון תש"פ 14:45



We should just love, not fall in love
...Cause everything that falls gets broken
Just keep it real...

י"א בסיוון תש"פ 02:02
לילדים לך את לא תלכי עד סוף העולם כדי לשמח אותם?

אם כן - למה זה שונה מבעלך?
י' בסיוון תש"פ 14:16
יכול להיות יותר טוב. בוודאי.

זה נובע מתפיסה מוטעת שהשני צריך להיות כמוך.
חוסר הבנה שאין מקום לציפיות. רק לעשייה.

י' בסיוון תש"פ 14:19
העניין שהוא אחראי על כל הניירת של בחוץ, על הפרנסה- חישובים כלכליים, אני בקטנה.. אז כאילו באופן טבעי הבית זה ",באחריותי"- כאילו, העשייה שלי העיקרית.. כמו הבישולים, כביסות.. הוא ייסודי,אני לא...
י' בסיוון תש"פ 14:22
אולי זה הוא בקטנה?
לדעתי להיות בבית זה הגדולה להיות בחוץ לטפל בנירת זה הקטנה
הוא יסודי יופי ואת לא יסודית מי החליט שיסודי זה טוב?
י' בסיוון תש"פ 16:35
י"א בסיוון תש"פ 00:55
חוסר הערכה לבעל. לא אוהבת נטייה אוטומטית לכיוון האישה. כל הבעל וגם האישה, במצב תקין, עובדים קשה למען המשפחה. לא משנה אם בבית או בחוץ. כל התחרותיות הזאת עושה רק רע.
י' בסיוון תש"פ 14:28
לעשות את העבודה מושלם כמו שהוא היה עושה פשוט כי אתם אנשים שונים שפועלים אחרת
י"א בסיוון תש"פ 07:32
כי את מתארת דפוס בו את מנסה לרצות. אותו
אבל לא מתנהלת בטבעיות שלך
ואז מובן למה הכל מרגיש כבד

וזה לא אמור להיות ככה

גם אם הוא אחראי על הניירת ועל הפרנסה -האמת שזה כככה בהרבה מאוד בתים.
וזה לא מוריד מהבעל את האחריות לשולפות בבבית גם בעשיה יומיומית
וגם אם לך טוב עם להיות הבלעדית על כביסות ובישולים ונקיונות- זה בסדר
אבל ברגע שזה באחריותך- זה לגמרי נתון לבחירתך החופשית- מתי לנרות וסאיזה אופן .איך לכבס .
אם זה לא מספיק לו כי חשוב לו מאוד נקיון- אז האחריות לדאוג לכך היא אך ורק שלו וממש לא לגיטימי שזה נופל עליך
הוא חי בביקורת פנימית תמידית. ואת מרגישה אותה באוויר.ולכן זה מכביד ומעיק
וזה לא מגיע לך.

במובן מסוים אצלך הבעל צריך לקרוא את 'לדעת להכנע'- לשחרר אחריות במקום שבו לא צריך

את לא חייבת להתנהל לפי הדפוסי נקיון שלו
סבבה אם מדי פעם תבחרי מעצמך לבא ךקראתו לפרגן לו
אבל זה לא מחובה או מתחושה של ככה אני אמורה להץנהל
לא לא
זה מקסים כשזה בא מיוזמתך ובטוב ובהבעת כבוד ואהבה אליו.


זה ממש חומר נפץ זוגי לחיות ככה

ממליצה לנסות לראות איך משנים נק' מוצא

לא תבא אליו ולומר לו- אתה צריך ככה וככה ולהפסיק לצפות ממני

אבל כן ללמוד איתו יחד על מהות של זוגיות
כן לדבר איתו על ציפיות בקשר ועל מה שציפיה תמידית גורמת לך להרגיש.
אפשר ללכת גם לייעוץ על זה אם זה יותר נצרך


אבל ככה
לא להשאיר את זה..
י"א בסיוון תש"פ 07:39
הלכנו כמה פעמים לייעוץ יקר...לא הוביל לדברים האלה בכלל... רק גרם לפיצוצים...
י"א בסיוון תש"פ 08:02
כשיש משהו שמפריע לו(למשל שהארון של הקטן מבולגן וקשה לו למצוא בגד בשבילו כשהוא צריך) - לגיטימי שוא יבקש ממני?- בקטע של:"לא הצלחתי למצוא לו בגד עם שרוול קצר..תוכלי למצוא זמן לסדר את הארון?"
או
"המדף כאן ממש מבולגן.."שזה אומר במילים אחרות- תסדרי..
אמרתי לו שזה לא נעים לי, שאם יש משהו שמפריע לו - תסדר! לי יש מספיק על הראש.
אז דממה של חוסר נעימות
כאילו- אני מטפל שהבית הזה יצליח לעוד- מבחינה כלכלית(לי אין ראש כלכלי בגרוש)- את לא יכולה ללכת לקראתי? בואי טפלי את במסמכים....
י"א בסיוון תש"פ 08:07
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"א בסיון תש"פ 08:32
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"א בסיון תש"פ 08:31
ומה נשמע לך הגיוני? מה נשמע לך הוגן? אם היית במקומו מה את היית חושבת על המצב?
האם יש מצב שהוא חוזר הביתה ונח ואת עובדת מסביב לשעון ולא מצליחה לנוח?
האם בחלוקת עבודה שלכם שאת דואגת לבית היא הוגנת לדעתך מבחינת הזמן שלך ומבחינת. מה שאת מרגישה שכל אחד תורם לבית?
אני די בטוחה שיש לך את התשובות.
אם את מרגישה שאת מקדישה את כולך לטיפול בילדים וזה מספיק עבודה והוא עובד בחוץ והבית נשאר תלוי באוויר אז אולי עוזרת.
אבל לדעתי האישית אם בחרתם במודע שהוא אחראי לבחוץ ואת אחראית לבפנים ויש לך יכולת
וזמן אבל לא בא לך, זה קצת בעייתי לדעתי. זה באמת תלוי בכם
י"א בסיוון תש"פ 09:03
את מתערבת לו בעבודה שלו בחוץ ומבקשת איך את רוצה שהוא יתנהל במשרד שלו?

אם כבר חילקתן בינכם עבודה בצורה כזאת גורפת אז שידע לעבד ולשחרר
כשאת תהיי שלמה עם עצמך שאת משתדלת כפי יכולתך למלא את תפקידייך באופן שנכון לך
כשתהיי שלמה עם זה שהבית והילדים הם משותפים לכם- ואין דבר כזה לומר אני רק עובד בחוץ וזהו וכל השאר עליך- אבל לא באמת עליך. כי באמת אני מוכן שאת תתנהלי כמו שנכון בעיני.

זה לא זוגיות
זה מישהו אחד שגם האישה מנסה להתנהל כמו שהוא רוצה
בזוגיות יש מקום לשניים
באופן כזה שלכל אחד יש מקום ומרחב לרצונות ולצרכים שלו
הדיבור בינכם נשמע באופן כזה שיש הנחת יסוד שאת אמורה למלא כך ורך תפקידים ובאופן מסוים.ואת לא מצליחה אז מה עושים

לא
זאת הנחת יסוד שגויה

א. בעיני החלוקה המוחלטת שגויה
99% מהבעלים עובדים בחוץ והרבה מהם גם המפרנסים העיקרים.
גם אני בבית ובעלי אחראי על כל העבודה והכספים והניירת
וואלה אין סיכויייייי שאגיד לו כל הבית והילדים עלי.
וגם אם הייינו מחליטים ככה- זה רק כי זה נכון וטוב לשנינו. לא רק לאחד מאיתנו.
וגם אז- בגמישות ברגישות בהקשבה הדדית. .
ובלי שום לגיטימציה לביקורת ודרישה על התפקוד שלך

תזקפי קומה
תהיי שלמה עם עצמך
מצוין שתשתדלי לפרגן ולהשקיע- אבל לא כריצוי אלא מבחירה חופשית ובאיזון
ובלי להרגיש לא בסדר כשאת לא עושה.

וכן ממליצה עדיין על טיפול זוגי
אצל מי'הו אחר שידע להוציא מזה טוב ולא להפך


י"א בסיוון תש"פ 09:09
מיוזמתך.
כי אולי הוא מרגיש שהוא זקוק לעוד הערכה ומקום
ואם מרגיש שלא מקבל אז מרגיש צורך להנכיח את מה שעושה וכמה שעושה באופן כזה של -אני עובד כ''כ קשה אז מצפה גם ממך

אולי במקביל גם לחזק ולפרגן לו על הטוב 'בו,על ההשקעה שלו

אבל לא כהתרפסות וריצוי
בכנות בהערכה

ובוודאי 'ההערכה מגיעה גם לך
ולא נכון שאת גם לא מקבלת אותה וקם מקבלת עוד ביקורת
י' בסיוון תש"פ 17:23
אם הוא מצפה שהארון של הילדים יהיה מקופח ומסודר- שלא יבקש? אלא יעשה? כנל לגבי כתמים על החולצות שלו, מתחת לאסלה.. חלונות...
הרי הוא זה שתכלס דואג לפרנסת המשפחה, בחוץ, אז אם אני עובדת בקטנה ורוב הזמן בבית, כביכול זמני בידי, אז בואי, תנקי/ תסדרי...
י' בסיוון תש"פ 17:44
שבונים יחד מרחב משותף.
אי אפשר לבנות מרחב כזה כשאתה מצפה מהצד השני להיות משהו אחר.
אם את לא אשת נקיון אז כל ציפייה שכזו רק תגביר את התסכול ואת הכעס של שניכם. הוא כי את לא עומדת בסטנדרטים ואת כי זאת לא את.
אז ברור שצריך להתחשב אחד בשני אבל לא על חשבון האני שלך.

כשמפסיקים לצפות ופשוט עושים קורים שני דברים-
א.הצד השני מצטרף לעשייה מתוך תחושת מחויבות ולא מתוך תסכול.
ב.המרחב המשותף נבנה מתוך שני צדדים רגועים יותר.
י"א בסיוון תש"פ 00:57
ב נקיונות? את בנאדם לפני שאת עוזרת בית. נקודה. מבחינתי, מספיק ביומיום בית במצב סביר, מתבלגן ביום אך בערב מסדרים, לכבוד שבת ניקיון טוב, אבל חוצמזה לפעמים מעבירה סמרטוט במטבח בימי חול. מי שרוצה מוזיאון /בית מרקחת, שפשוט יעבור לגור שם. קצת איזון ובריאות נפשית. או שהוא יעשה בעצמו.
י' בסיוון תש"פ 14:26
אין מקום להשואות
כי משהו שגורם לך לאי נוחות אישה אחרת בכלל לא תרגיש ולהיפך.
את כותבת שאסור לכעוס וצריך לרצות... כי מה יקרה אם תכעסי? האם את פוחדת מריב? האם הוא מגיב בצורה קיצונית?
כן זוגיות זו עבודה וחיבור של גבר ואישה זה לפעמים כמו קריעת ים סוף ולא תמיד הכל ורוד אבל עבודה הדדית ואם את מרגישה שזה מצריך ממך יותר מדי אז זה מקום שכדאי לעבוד עליו
האם את מרגישה שאתם יכולים לשבת ולדבר על הדברים בצורה יפה לפתוח איתו ולספר מה את מרגישה? אם לא אולי לשקול יעוץ זוגי
י' בסיוון תש"פ 14:38



We should just love, not fall in love
...Cause everything that falls gets broken
Just keep it real...

י' בסיוון תש"פ 14:40
אצלנו יש דברים בהם בעלי הרבה יותר קפדן, שנוגעים לבית, וממש הכעיס אותי שהוא מעיר לי
למה את לא מסדרת לי את הבגדים יפה בארון? כי שמתי חולצה ארוכה על סוודר או משהו כזה.

אחרי פעמיים שלוש כאלה הודעתי לו שלכבס, לייבש, לקפל ולפזר - מספיק לי בהחלט. אני שמה לו ערמה של בגדים נקיים מקופלים איפה שיש מקום. הוא אחראי לסדר את הארון שלו כרצונו (ותנחשי מה.... הבלגן חוגג וזה לא מזיז לאפחד 🤣)

היתה בעיה שאני לא זוכרת מהי עם הרוטב של העוף. הודעתי לו שהוא אחראי בלעדית על העוף. ו... גם הוא לא זוכר מה היתה הבעיה. העוף שלי אחלה.

שיתכבד בעלך ויקפיד לשפשף כל כתם במו ידיו. או ימצא תקציב לניקוי יבש וזמן ללכת לשם.

איפה שאת מרגישה שזה יותר מדי - את מרגישה נכון.
שימי גבול. בנחמדות אך בלי להתפשר.
י' בסיוון תש"פ 16:43
וזה ממש חורה לו המצב שם ...
אמרתי לו שאם אתחיל להתחרפן על הניסיון והסדר , עם 7 ילדים בלע... אהיה עצבנית בטירוף. בנתיים אני בנחת...גם כשהחפצים על הרצפה..מתישהו יאספו. . להרים כל הזמן זה חירפון מבחינתי..
אמרתי לו שבעיניי כביסות, בישולים, סדר, מראה כללי בסדר- זה מספיק...
מתחת לאסלה.. לכיורים... חלונות תריסים- לא מנקה! בשביל מה?? א- אני לא שמה לב בכלל.. ב- תוך יום זה מקבל את אותו לכלוך..
הזוי, כי הוא רואה את כל זה..וזה אשכרה מפריע לו...
אצלי אם השולחן נקי, כניסה סלון מטבח במצב שפוי- מעולה. חדרים? פעם בשבוע הם מסדרים
ארונות? מבולגנים
וזה לא מזיז לי ..בכח מצב זה לקפל ואז הם מבלגנים.. פעם בחצי שנה אולי אני אבוא ואסדר..
י' בסיוון תש"פ 16:58
ובצדדיה...
י' בסיוון תש"פ 17:07
זה עשרים שניות. וזה באמת לא נעים שמלוכלך שם. חלונות וזה. מוזמן להביא עוזרת. זה לא הגיינה. סתם הרגשה. בן השבע שלי התחיל לנקות חלונות בקטנה מדי פעם ביום שישי. זה כיף לו. אבל זה בעלי חח אני לא הייתי מלמדת אותו. בכל מקרה זה ממש לא מאסט בעיני. אווירה נעימה. והגיינה. זה כן. קצת בלאגן, חלונות. זה כיף שנקי ומסודר. אבל לא חובה
י' בסיוון תש"פ 16:49
שבוע אחד את באה לקראתו ומתקתקת את הבית לפני שהוא חוזר אבל באמת מכל הלב
ושבוע אח"כ זה החופש שלך עושה רק את מה שממש חייבים או מה שגם לך עושה טוב והוא מקבל את זה בשמחה ואהבה כי יודע שזה השבוע שלו לשאת בנטל זוגיות ושבוע אח"כ הוא יקבל כל בית מתוקתק וגם אשה ששמחה שהיא עושה את זה.

לחרוק שיניים זה טוב רק למצבים זמניים (סוף הריון, אחרי לידה, שינויים אחרים) לא למצב קבוע
בסוף השיניים יהרסו. חראם
י' בסיוון תש"פ 17:57
נשמה שום מאחורי אסלה ושום כתמים של חולצה
זה הפרט הכי חשוב שהיית צריכה לכתוב מראש
את הרבה הרבה מעבר לכ משהוא בקטנה בבית
י' בסיוון תש"פ 17:58
י' בסיוון תש"פ 15:09
תקין...

הרצון שלך לרצות ולשמח את בעלך זה נורמלי וטבעי לחלוטין. שלא יבלבלו אותך...

את לא פריירית שמנסה לרצות אותו. את חיה עם אדם שהוא הנשמה התאומה שלך, חלק פיזי ממך, ברור שאת רוצה שהוא יהיה מרוצה ושמח ושיהיה נעים וטוב לו.
הכי נורמלי בעולם.

לגבי הערות/הארות בנישואים-
חריקת שיניים זה לא דבר טוב. זה אומר שהדבר ישב לו על הלב הרבה זמן והוא לא מצא את הדרך לתקשר ולהעביר לך את המסר בצורה נכונה בזמן הנכון.
אני לא מאשימה אותו או אותך כי אין לי מושג מה הדינמיקה ביניכם.
באופן כללי כדאי לכל זוג לעבוד על תקשורת נכונה.
אם לא יודעים איך לתקשר הרגשות מצטברות כמו בקבוק קולה, ברגע שזה מלא עד הסוף יש 2 אופציות:
או שמשהו חזק מטלטל אותו והוא מתפוצץ
או שהוא ממשיך להתמלא על גדותיו וגולש לצדדים.
אופציה ב' נשמע כמו ההתנהלות ביום יום- את כל הזמן מלאה עד ללמעלה עם רגשות אשמה ורצון לרצות.. את מתמלאת בתסכולים קטנים כל הזמן וזה פשוט גולש.. את לא מצליחה לשמור את התסכול לעצמך וזה גולש החוצה בטיפות קטנות, מנות מנות כל פעם.
אופציה א' קורה בזמן מריבה - משהו הרתיח את אחד מבני הזוג, קרה משהו שאת או הוא לא יכולים לעמוד בו - נוצר הר גאש ועכשיו הוא התפוצץ..

הדרך הנכונה היא לדעת איך לשפוך את הקולה בזהירות לכוס ולהגיש אותו בצורה יפה לשני.
ובמילים אחרות - לבטא את הרגשות, רצונות ותסכלונים בצורה נכונה ולהגיש לשני..

אגב, הגיוני ביותר שאת לא תיהיה מוצלחת בדבר מסוים והוא כן.
אולי תחליפו תפקידים.
בעלי רוצה את החולצות שלו נקיות ברמה מסוימת - הוא מכניס אותם למכונה.
בעלי רוצה שנוציא סכום מסוים בכל קניה - הוא עושה את הקניות.
כמובן שיש דברים שהוא מבקש ממני לעשות בצורה מסוימת כמו אוכל מסוים שהוא אוהב ואני מבקשת ממנו לנקות את הסירים בצורה מסוימת כי לי זה חשוב.

יש מקום ל2 האפשרויות-
1. להחליף תפקידים
2. לתת הערות/הארות

בהצלחה!

בהצלחה !
י' בסיוון תש"פ 15:29
י' בסיוון תש"פ 16:46
ותודה על כל מילה...את מעודדת ומכווינה...
י' בסיוון תש"פ 18:06
אימצתי.
י' בסיוון תש"פ 15:49
האופי היותר זורם שלך(יותר זורמת, פחות קפדנית ומסודרת וכו')
האופי היותר מסודר ושם לב לדברים, של בעלך
האופי המרצה שלך. רוצה שבעלך יהיה מרוצה.

כל הדברים האלה זה בסדר גמור! זה ככה אתם! ואפילו אתם משלימים אחד את השני וזה מצויין!

אבל צריך לשים לב לכמה דברים.
אני במקומך הייתי עושה שיחה עם בעלך ואומרת לו:
בעלי היקר כפי שאתה שם לב אנחנו שונים באופי, וזה מצויין.
אתה אחראי מאד, שם לב לפרטים, רוצה שיהיה נקי ומסודר ושהדברים יהיו יסודיים כמו שצריך.
ואני- יותר זורמת, מחליקה, לפעמים שמה לפני הדברים הטעמים את "הנשמה" והתוכן,הכיף של החיים. כמו לקרוא ספר, להיתרם משיעור וכו' לפני המחוייבויות היבשות של החיים. חשוב לי האווירה, הזרימה הטובה. וזה גם מצויין כי זה מאזן את החיים שלנו יחד.
עכשיו בוא נשב ביחד ונגדיר מה חשוב לנו ואיך מוצאים את העמק השווה ביניינו. כי לפעמים אני מרגישה שאני הרבה עסוקה בלרצות אותך ואז במקום להנות מהאופי שלי- אני קצת עסוקה בלעשות איך תיהיה מרוצה ואז ניהיה לי כבד...

ואז אפשר לחשוב ביחד איך ועל מה אפשר להתפשר וששניכם תיהיו מרוצים.

אני אתן לך דוגמה עלי ועל בעלי-
אצלנו זה הפוך- אני מאד יסודית ומסודרת, גדלתי באווירה שהמחויבויות של הבית, הנקיון וכו' זה קודם לכל.. לכיף ולהנאה. ואילו בעלי הפוך ממני- מבחינתו שהבית יהיה הפוך , אין בגדים נקיים ללבוש כי הכל הכביסה וכו' אבל שנשב ביחד לראות סרט ונהנה מהזמן ביחד.
ולי היה קשה ככה.
וישבנו על הדברים והסברתי לו שקשה לי ככה כי באופי אני חייבת סדר וכו' אבל מצד שני חשוב לי שיהיה לנו כיף ביחד. וחשבנו על הדברים והגענו לכל מיני הבנות-
לדוגמה אנחנו מביאים מישהי שתנקה לנו פעם בשבוע , ואנחנו קונים הרבה אוכל מוכן. ולמרות שזה הרבה כסף. ואנחנו פשוט חוסכים בדברים אחרים. וכן ובעלי עוזר לי מידי פעם עם הנקיון למרות שזה לא "כוס התה שלו " אבל מצד שני אני לא מעירה לו בכלל, גם אם הוא מנקה לא יסודי.
הכי חשוב בסופו של דבר שיהיה נעים ביחד, האווירה בבית, התקשורת. ובשביל זה צריך לבוא אחד לקראת השני וששני הצדדים יוכלו לבוא את האופי שלהם בתוך הבית, בסופו של דבר שני הצדדים מרווחים מהשוני בבית כי זה מאזן.

י' בסיוון תש"פ 15:49
אפשר אחרת? - בטח ובטח!
היה לנו איזה ענין שהיו לנו חילוקי דיעות סביבו. ובגלל שזה יצר מתח ביננו - כל פעם שאיכשהו הגענו לענין הזה או אפילו לדברים שאיכשהו קשורים בעקיפין - אז באמת היה כמו שאת מתארת, חריקת שיניים...הערות...ולא נעים וזורם ביננו.
עד שהחלטנו לעשות לזה סוף:
פעם בשבוע קבענו זמן שרק אז מדברים על הנושא הזה, וכמובן בכבוד ובהוגנות! מה שקרה זה שבמשך כל השבוע - סתם ככה ביום יום ניהיה לנו שוב שגרה אוהבת, זורמת ושמחה. מה שפחות כיף זה שאם פתאום עלה לך ביום ראשון נניח - את צריכה לחכות ליום רביעי לפגישה ורק אז תוכלי לפתוח את הנושא ( בעצם זה גם טוב כי ככה את באה" מקוררת" כבר בלי עצבים, והדיון הוא יותר ענייני ופחות רגשי)
מפה לשם כבר התרגלנו לזה ועד עכשיו ממשיכים לצאת פעם בשבוע לדייט זוגי
אולי גם לכם יהיה מתאים להקצות זמן מוגדר לליבון הענינים הלא כ"כ חלקים ביניכם ולשחרר את השגרה לזורמת ושמחה יותר!
בהצלחה❤
י' בסיוון תש"פ 19:33
ולפותחת.
כיף לשמוע שאני לא היחידה בסירה (בכלל לא בנושא הזה חח.. אצלנו זה הפוך. אני הנקייה מאוד ובעלי לא. אבל יש תחומים אחרים שההתנהלות מזכירה..)
י"א בסיוון תש"פ 14:32
י' בסיוון תש"פ 16:24
זה נורמלי שזה בא בגלים, יש תקופות קשות יותר.
אבל לדעתי לא נורמלי שזה תמיד תמיד דורש מעמסה נפשית כזאת.
למשל מה שרשמת לסדר לכבודו הגיוני מאוד שלפעמים זה גורם לך למעמסה אבל לא תמיד.
או הגיוני שיהיו משימות שגורמות למעמסה אבל לא הכל.
הדברים צריכים לזרום יותר בשמחה ויותר באהבה.

אתם משקיעים מספיק זמן ומשאבים לחוות אחד את השניה בלי לחץ ובלי הסחות דעת?

ממליצה מאוד מאוד מאוד על טיפול זוגי או סדנה על זוגיות. חבל חבל על כל השנים שעוברות להן כך.
י' בסיוון תש"פ 16:35
כל הדוגמאות שנתת זה דברים שאפשר לפתור אותם על ידי גורם חיצוני. חשוב לו שלא יהיו כתמים? שישלח למכבסה והכל יחזור טיפ טופ ואם צריך בשביל זה להכפיל את כמות הבגדים שלא זה עדיין שווה לגמרי.
למה את צריכה לאבד מהשמחה ומהשלווה שלך בשביל בגדים?? תפגיני אהבה בדברים שבאים לך בטוב. לא פלא שככה את מרגישה לגבי הזוגיות.

אם היית אומרת נגיד שאת צריכה לשנות משהו באופי כי הוא לא מסוגל שאת צוחקת מדי או רצינית מדי ואת עושה את זה כדי לרצות אותו אז זאת אכן הייתה בעיה. אבל משהו כמו בגדים ונקיון הבית? למה לתת לזה מקום מכביד על הזוגיות?
י' בסיוון תש"פ 17:27
אתה חושב שגברים עם אישה מסודרת ונקיה מאושרים?? זהו? האושר שלנו תלוי בזה?? תרפה!!
אבל זה מתסכל אותו..זה בית שבנינו והוא מבחינתו ככה נהרס אם לא שומרים עליו..
י' בסיוון תש"פ 17:46
את אומרת שישלים עם זה שהבית מבולגן.
אני אומרת תעבירו את זה למיקור חוץ מתוך ידיעה שזה מה שפוגע בזוגיות שלכם ולהשקיע כסף בזה.
פשוט לא שווה את המועקה הנפשית
י' בסיוון תש"פ 18:15
בית חדש שלא משקיעים בטיפול ונקיון שלו בהחלט נהרס הרבה יותר מהר. מנסיון.
לא אומרת שצריך התקשורת שלכם טובה אבל הטעיות שלו לא מופרכות
י' בסיוון תש"פ 19:09
ותלוי בחלוקת עבודה בינכם ובמה שאת מרגישה שהוגן. וגם עוזרת זה פתרון מצוין.
נראה לי שברגע שתרגישי שיש גם לגיטימיות בעצם הבקשה זה ישנה את השיח שלכם. וזה שהבקשה לגיטימית לא אומר שאת ספציפית חייבת למלאות אותה. עוזרת גם טוב. תחשבי מה נראה לך הוגן, איך היית מרגישה במקומו שהוגן. בטוחה שאת יודעת מה טוב לכם
י' בסיוון תש"פ 16:53
עזר לנו מעט מן המעט...
י' בסיוון תש"פ 16:30

את אומרת שזה בא בתקופות..

האם לפעמים יש תקופות שהזוגיות מצריכה נשימה עמוקה יותר? לגמרי כן

מעבר לזה כל מה שקורה בקורונה - שישאר בקורונה (בהנחה שהוא לא הסטנדרט) התקופה הזו קשה.

 

האם זה נורמלי שתמיד צריך נשימוקת עמוקות ? לדעתי לא

האם את כל הזמן אמורה ללכת על ביצים ולא לכעוס ולא להתפוצץ ולעשות את הכל כלבבו? ממש ממש ממש לא. אם המשפט הזה מתמצת את מהות הזוגיות שלכם אז לא. משהו דורש שינוי.

 

ואני לא יודעת מה חלוקת התפקידים בינכם, אבל הגיוני לצפות שמי שאחראי על הכביסה יוציא כביסה נקיה ומי שאחראי על הכלים יוציא כלים שטופים ונקיים. אחרת מה הטעם?

כמו שאם בעלי ילך לקניות וכל פעם יביא לי רק חלק ממה שביקשתי כי לא היה לו מספיק סבלנות לחפש את הכל אני אשתגע.

אז לבקש שמשימה של נקיון תסתיים בתוצאה נקיה זו בקשה לגיטימית. מה גם שאם מישהו הוא מסודר ונקי מבחינתו ללכת עם חולצה לא מספיק נקיה זה משפיל.

כמובן שאפשר גם להחליט לומר לו תשמע יקירי זה קשה לי מדי אני אעשה את כל הכביסות שלי ושל הילדים ואתה תטפל בשלך. השאלה אם מבחינת חלוקת התפקידים בינכם והזמן שיש לכם זה נראה לך חלוקה הוגנת. כי אם כן אז סבבה.

אני בן אדם מסודר ונקי ובעלי לא הכי מפריע לו וזה מאד משגע אותי. אם הוא היה אחראי לכביסות הייתי לגמרי יוצאת מדעתי

מצד שני יש צורה לנהל שיח ואת לא אמורה להרגיש כמו שאת מתארת. אולי זו בעית תקשורת. אויל מרב שהוא לא רוצה לפגוע בך בבקשות ליותר סדר ונקיון הוא אוגר הכל ואז מתפוצץ

תחשבי על זה, ותנסו לדבר

י' בסיוון תש"פ 17:04
1. קפסולות גל של אריאל, יקרות אבל מנקות ברמה אחרת
2. לשים על תכנית ארוכה, עם השריה. למדתי את זה רק לפני כמה שנים. לוקח למכונה הזו איזה שלוש שעות בלי גוזמא, אבל הכל יוצא נקי!! בלי סנו אוקסיגן ובלי נעליים. תנסי! שלום בית מובטח ❤️
י' בסיוון תש"פ 18:14
בהרבה מכונות יש אופציה לבחור השריה מקדימה בנוסף על התוכנית שבוחרים
תבדקי במכונה שלך
י' בסיוון תש"פ 16:45
אבל אני מנקה ומסדרת ומבשלת ומבקשת מהילדים לסדר בערב. כן הבית צריך להיות נעים ולא מלוכלך. אני לא מקרצפת כל היום אבל נותנת הרגשה של נעימות שהריצפה נקייה אין כלים בכיור. בקשר לכביסה סנו אוקסיגן בקבוק ירוק שמים על הכתם וגם במכונה והכל מבריק. גם ככה את עודה כביסה שימי קמת על הכתמים . שלום בית
י' בסיוון תש"פ 16:48
שאין אצלה פערים בינה לבין בעלה השאלה אם מצליחים לגשר עליהם בצורה שכולם יהיו מרוצים.
לרצות זה לא בהכרח רע אבל לרצות כי אם לא תרצי יהיה רע זה כבר לא בריא.
למשל אני יכולה לעשות משהו שחשוב לבעלי יותר מאשר לי כי אנינרוצה שהוא ישמח או יהיה לו טוב.
זה סוג של ריצוי אבל ריצוי טוב(לפחות בעיני)
אבל אם נניח לא הורדתי את הכתמים בכביסה כמו שרצה והוא יתעצבן מזה בעיני זה פחות נכון כשזה באופן קבוע.
קשה לשפוט ולהכריע בלי להכיר את שני הצדדים וסכה כולנו בני אדם וכולנו מתרגזים לפעמים על דברים שלא מוצאים חן בעיניינו ואם זה מדי פעם זה לגמרי מובן.
אולי לדבר איתו ולהסביר שאת מרגישההשבך יש צורך תמידי לרצות ולא נעים לך התחושה.
כשיש הערכה לזה שניקית או התאמצת לעשות משהו שחשוב לו זה גם נותן את הכוח והרצון לעשות עוד..
בהצלחה
ואת מוזמנת תמיד לפרוק פה.
י' בסיוון תש"פ 16:52
צודקת...אם הקטע של לרצות כי אם לא הוא יתעצבן בתוך תוכו....או פשוט כדי שהוא ישמח..
י' בסיוון תש"פ 18:10
אלא לשאלה מי עושה בשביל מי
האם את עושה בשביל עצמך וקוראת בנחת ספר
(הבית בהתאם)
או שאת עושה בשבילו
(בית נקי - אשה שמרגישה סמרטוט)

כשכל כך עמוס - מי משני ההורים קצת הורי ביחס לשני, והולך לקראתו את הצעד הנוסף?

אני בעד מיקור חוץ -
כל מה שאפשר לפתור בכסף, אני בעד.
* מתישהוא נכנעתי והסכמתי לעוזרת (שעפה ברגע שהגיעה הקורונה.....) ממש לא עשירים - אבל זה לגמרי שווה את שלום הבית.

* עכשיו קניתי רובוט שואב רצפה, את מעבירה סמרטוט של 2 דקות אחריו והבית נראה מבריק. ממליצה מאד.

* החולצות שלו - אם אתם בעיר יש שירות של כביסה כולל גיהוץ עם איסוף והחזרה- תענוג!

נסי לתת לו מקום. לתת לו רוך. בעלי נהיה קשה איתי כשאני לא רואה אותו. ואז הוא גם נוטה להיות ביקורתי יותר ונעים פחות.
כוס קפה, מילים רכןת, חיבוק אוהב, הקשבה אמיתית, הכלה של הקושי שלו, של העומס שלו - כל אלה יכולים להחזיר אותו אלייך, אני חושבת.

על בעלי זה עובד. כשהוא חורק אני יודעת שאני צריכה לשמן אותו באהבה. הוא יוצא רך וחם ופנוי ומאיר פנים.
י' בסיוון תש"פ 18:50
י' בסיוון תש"פ 19:47
י' בסיוון תש"פ 18:17
ולא פחות קשה להעיר שוב ושוב והשני לא מיישם. הפיתרון אצלי שהצד הלא מרוצה יעשה את הדברים בדרך שלו. כתמים בחולצות הסברתי שאני מכבסת עם מלבין ומה שיורד יורד, לא היה מרוצה ומכבס בעצמו את החולצות. וגם הפוך בעלי לא מתעורר לתינוק בלילה ובאופן כללי לא רוצה לטפל בתינוק קטן אז אני לוקחת בחשבון אם יש לי כוח לטפל לבד בתינוק. זה לא שאי אפשר להעיר או לקבל הערות אבל אם דברים טכנים נשארים לא פתורים במשך תקופה ארוכה זה הפתרון שלי.
י"א בסיוון תש"פ 00:26
התשובה היא אחת: לדבר!!!! וברור שזה קשה!! כי פה טמון הכלב!!
לכולנו יש שריטות! לטוב ולרע!! בזוגיות, החוכמה לנטר ולדלג על מה שאפשר..להתעקש על מה שממש חשוב כי אחרת לא נצא מזה..במיוחד שאנחנו הפכים.
תדברו ותדגישו את:
1. הדברים שאתם שונים בהם
2. את הדברים שעקרוניים לכם ממש
3.את הדברים שאתם לא יכולים לעשות באופן קבוע..

וביחד תחליטו מה מו מי..
ושוב,
תבחרו רק דברים ממש עקרוניים וצפיפיים ותתמקדו בהם..
בהצלחההה
י"א בסיוון תש"פ 00:52
2 דברים לי אלייך:
א. מציעה לך, מתוך אהבתך אליו, להשתדל למענו במה שחשוב לו, אבל במה שקשה לך להגיד מראש, או באותו רגע, נניח, קשה לי/מעדיפה לעשות דברים אחרים כרגע מאשר לנקות ולסדר. על אף שמאוד הייתי רוצה שיהיה פה נעים עבורך. אם בכל זאת אתה רוצה שייראה פה אחרת, אתה מוזמן בעצמך...

ב. לגבי חולצות, בעלי ואני החלטנו שחולצות שבת, שזה סרט לנקות, הוא לוקח למכבסה. זה השלום בית שלנו;). אם לא, שהוא ינקה. יש גבול לכוחותינו.
י"א בסיוון תש"פ 11:52
שופכים לתוך התא של המרכך נוזל ''אוקסיג'ן לבן'' בנדיבות, וכל הכביסה יוצאת לבנה ונהדרת. לא צריך לרסס שום כתם.
ואם עוד יש כתם מאוד עקשן- כמה שעות בשמש יטפלו בו כנראה.
י"א בסיוון תש"פ 14:29
י"א בסיוון תש"פ 15:52
י"א בסיוון תש"פ 20:59
י"ב בסיוון תש"פ 07:29
זה רק לבגדים לבנים?

♥︎♥︎♥︎♥︎

If you want to change this world, go home and love your family. 🏡

 

 

י"ב בסיוון תש"פ 07:41
אגב, הלבן לא רק מוריד כתמים. הוא גם שומר על הצבע הלבן יפה ובוהק, אם מקפידים להשתמש כל הזמן
י"ב בסיוון תש"פ 08:21

♥︎♥︎♥︎♥︎

If you want to change this world, go home and love your family. 🏡

 

 

י"ב בסיוון תש"פ 09:09
י"א בסיוון תש"פ 01:20
ככה אצלנו קוראים לוויכוחים כאלה..

אסביר:

הרבה פעמים בויכוח יש לכל אחד את הנקודה של הרצון שלו וממילא את הרעיון שלו לפתרון.
אבל כשמשוחחים באמת מגלים שאם נסכים להוריד לרגע את הרעיון שלנו איך נכון לפתור את הבעיה ונתמקד בצורך שלנו - אין בכלל סתירה.

מה שאנחנו עושים:
1. זוכרים שלכל אחד מאיתנו איכפת שלשנינו יהיה טוב ונעים.
2. כל אחד מנסה למקד מה בדיוק הצורך שלו, בלי להרחיב את הצורך לתמונה כללית של הדרך שבה נראה לו שהצורך יתמלא.
השני מנסה להקשיב לצורך ולהבין אותו, הרי חשוב לי שבן הזוג יהיה שמח וזה הצורך שלו..
3. במיוחד מנסים לחדד שהצרכים לא סותרים (ארוך וירוק אינם סתירה..)
4. מגיעים למציאות שבה אין את הצורך "שלי" והצורך "שלך" אלא צורך משותף של שנינו להגיע למציאות של "גם ירוק וגם ארוך"
5. ורק אז מתחילים לחשוב על פתרונות אפשריים, אבל הפעם לבעיה המשותפת לשנינו. (הביטוי אצלנו הוא "שנינו ביחד מול הבעיה": במקום שאני מולו וכביכול כל אחד מנסה למשוך את החבל לכיוון שלו וממילא אחד "מנצח" על חשבון השני, שנינו מתגייסים למשוך ביחד את החבל ולדלות את האוצר שמסתתר בצד השני ששנינו נרוויח ממנו.)

בדרך כלל מופתעים מהתוצאות..

לדוגמא אצלך:

מבררים שחשוב לבעלך שהחולצות שלו תהיינה נקיות ממש (ולך חשוב שהוא ירגיש בנוח אם מה שהוא לובש, כי ככה נעים לו..)
ומבררים גם שלך חשוב לטפל בכביסה בזריזות ללא התעסקות ארוכה בטיפול בבגדים "אחד אחד" (וגם לו חשוב שהטיפול בכביסה לא יתמשך מעבר למה שמתאים לך, כי חשוב לו שתתנהלי בצורה שתתאים לך..)

עכשיו יש לכם בעיה משותפת: איך אפשר להגיע למצב שהחולצות שלו נקיות כמו שהוא אוהב וגם שאת תקדישי לכביסות את זמן ההתעסקות שמתאים לך?

וקדימה.. לחשיבה יצירתית על פתרונות..
(הציעו לך כמה: ניקוי יבש? תכנית ארוכה עם השריה? הוא מרסס את החולצות ואת דוחפת לכביסה? קונים חולצות מבד אחר דוחה כתמים? מבקשים מאחד הילדים להיות אחראי על הטיפול בחולצות של אבא ?)

נסי לשבת איתו ובטח יהיו לכם רעיונות יותר מוצלחים ומתאימים לכם..
אבל עכשיו זה לא יהיה ממקום של ריצוי וביטול הרצון של האחד מפני הצורך של השני, אלא ממקום של אהבה ונתינת מקום לצורך של כל אחד ואחת מכם גם יחד!

ומנסיון, תהליך כזה מוליד אהבה גדולה!

בהצלחה וסליחה אם חפרתי..
י"א בסיוון תש"פ 06:25
י"א בסיוון תש"פ 07:55
י"א בסיוון תש"פ 08:22
י"א בסיוון תש"פ 10:43
י"א בסיוון תש"פ 15:21
הריבים לרוב כשאחד אחראי על התלונה (=ביקורת)
והשני..... על הפתרון
י"ב בסיוון תש"פ 18:01
י"א בסיוון תש"פ 21:01
י"א בסיוון תש"פ 21:04
י"א בסיוון תש"פ 21:07
מה זאת אומרת , מי יכבה את האור כששנינו במיטה ואין לי כח לקום??? 😁
י"א בסיוון תש"פ 21:12
"אתה יכול להלביש אותו?"
וכו
י"א בסיוון תש"פ 21:21
תכלס אנחנו כל היום מבקשים דברים אחד מהשני...
י"ב בסיוון תש"פ 12:51
י"ב בסיוון תש"פ 13:10
שהבעלים שלך ושלי באותו סגנון...
אני מכירה בעלים פדנטים הרבה יותר...
י"ב בסיוון תש"פ 13:29
אבל איזה כיף שיש עוד אנשים כמונו.
ולא מחליפה את בעלי עם אף פדנט! (רק שלא יזיק לו איזה קורס 😛)
י"ב בסיוון תש"פ 13:33
אני מעדיפה ככה, שהוא זורם גם עם הבלגן שלי
י"ב בסיוון תש"פ 13:33
י"א בסיוון תש"פ 21:26
"מותר" לענות אין לי זמן /אני עייף עכשיו?

לדעתי, יש כמה דברים שחייבים להתקיים בבית בכל מצב, גם אם אין מי שיעשה אותם: טיפול בילדים, היגיינה בסיסית, קיום מצוות.
מעבר לזה - אם יש כוח ורצון ומי שיעשה - מה טוב. מי שיש לו - מוזמן לעשות. ואם אין כוח ורצון - אז לא חייבים, אפשר להסתדר.

אם הארון המבולגן מפריע למישהו - הוא יכול להתעלם, הוא יכול לסדר, הוא יכול למצוא פתרון כמו לבקש מהילדים שיסדרו או להביא נערה בתשלום (או מסדרת ארונות. תלוי כמה המצב חמור😏), והוא יכול גם לבקש / לשאול את בן הזוג אולי הוא יכול לעשות את זה. אם לבן הזוג זה זורם ונחמד וטוב - הכל טוב. אם לא - שינקוט באחת האפשרויות האחרות.

נכון שזה קצת מוגזם אם הבעל ירגיש שהוא עובד בחוץ ומביא פרנסה, בעוד שאשתו נמצאת בבית, (אחראית על הבזבוזים😆,) קוראת ספרים רואה סרטים ויוצאת לשתות קפה עם חברות, והוא מגיע הביתה ואין אוכל מבושל, את הניקיון הוא צריך לעשות וכו'.
אבל אני מניחה שלא זה המצב שלך, נכון?
חוץ מזה, שבהחלט מותר שלאחד יהיה יותר כוח פיזי, ולאחד יותר צורך במנוחה, ואחד שניקיון זה התרפיה שלו. כל עוד זה מתוקשר נכון, ושני בני הזוג רוצים בטובת הבית, מוצאים את הפתרונות המתאימים (במיקור חוץ אם צריך).
י"א בסיוון תש"פ 21:38
כשאני מבקשת מבעלי משהו שחשוב לי -נגיד לדוגמא בעניין נקיון-

אני רואה אותו
אני לא רואה רק את עצמי והצורך שלי
ומתוך זה אני פונה אליו
וזה מכבד
וזה מאפשר לו מקום להיות
וגם לי מקום לבקש
ויש הקשבה
ושיח
ולא דרישות וביקורת
ואז גם יש חשק ליישם

אין מקום לפקודות
או דרישות בזוגיות
טף פעם בשום דבר

אפשר לבקש
בטח

ואם הוא לא מכבד את הבקשה?
אז להסביר ולשתף שוב ושוב מה היא עבורי ולמה חשובה לי
לשאול אותו באמת- למה זה קשה לך?
ומה שלא מצליח- למצוא פתרונות יצירתיים
זה בסדר וטוב לדבר בכנות

אבל לא בדרישות שמוחקות את המקום שלך
י"א בסיוון תש"פ 22:15
כי נשמע שאת (נביעה) הולכת על ביצים
וזה מאד לא נעים
י"א בסיוון תש"פ 22:23
שבזוגיות יש מקום לבקש
אבל לבקש בכבוד ובנעימות
לא לדרוש .

נגיד אם בעלי זורק את הגרביים באמצע הסלון ( לא בכוונה רעה..סתם יושב מוריד ושוכח לפנות לכביסה..או לא סוגר את המשחת שיניים ואז היא מתייבשת..
אז מותר וראוי שאבקש
- תוכל לשים לב לסגור את המשחה/לפנות את הגרביים? זה יעשה לי טוב/ או זה יעזור למשחה לא להתייבש מהר...
זה מכבד ונעים לאוזן ומתיישב ולא ביקורתי בכלל

לעומת-
אתה יכל להפסיק לזרוק את הגרביים בכל פינה כל יום?!!

י"א בסיוון תש"פ 22:24

וזה לא מפריע לי בכלל

כי אתמול ושלשום ולפני שבועיים ביקשתי שוב ושוב ושוב יפה, בעלי היקר בלה בלה. וואלה. לא עבד.

אז כן

אתה יכול להפסיק עם זה??????

ואז יש שקט חודשיים שלוש. וזה לגמרי בעיה שלו שבמקום להגיב יפה כשמדברים יפה הוא מבין רק בעצבים. 

לא נורא

הוא אנושי. גם אני.

י"ב בסיוון תש"פ 16:11
אשה כלבבי.
כמוני כמוך.

בואי לערוץ היוטיוב שלי:

https://www.youtube.com/channel/UCtgdnwrTR9Q-rIsZv2pEfhg

י"ב בסיוון תש"פ 16:16
י"ב בסיוון תש"פ 17:10
או ימשיך לסנן גם אחרי משפט כזה?
י"ב בסיוון תש"פ 17:26
אני לגמרי בסדר עם ההתנהלות הזוגית שלנו. מי שמלאכתי ונשואה למלאך- סבבה לה. אני בת אנוש ונשואה לבן אנוש ותמיד יש מקום לשיפור ועבודה עצמית, אבל אין לי אשליות שאחד מאיתנו יהפך להיות מלאך ונדבר בנימוס מופלג זה לזו תמיד.
הכל טוב 😁
י"ב בסיוון תש"פ 18:08
מישהו מתחתייך, עדיין תדברי בנימוס, לא?
ואם נגיד בעלך בתפקיד ניהולי בעבודה ורגיל שמכבדים אותו ואז הוא מגיע הביתה ומקבל הערות בסגנון מעצבן, זה לא עושה חשק לא לבוא ולא להשקיע בבית. במיוחד אם הערות הם בקטע למה לא סגרת משחת שיניים או למה לא הוצאת ניילון מחומוס.
י"ב בסיוון תש"פ 19:15
לך טוב עם בעלך. סבבה. לי טוב עם שלי. אפילו שהוא דווקא מנהל בכיר אגב.
וגם אני רגילה בעבודה שאנשים סוגרים את המכסה של הממרח במטבח. מוזר , לא? אנשים בעבודה תמיד תמיד סוגרים. זה אך פעם לא נשאר פתוח. אפילו שאין לי ספק שבבית יש כאלו ששוכחים. באמת צריך להסביר את ההבדל בין איך שמתנהגים בבית לאיך בעבודה? את רצינית? אנשים בעבודה גם לא הולכים לידי עם גופיה, לא נוחרים לידי בלילה ועוד כמה דברים. ואת רוצה לומר לי שאני צריכה לדבר לבעלי כאילו אני העובדת שלו? זה בנקודת יחוס, כי הוא רגיל בעבודה שמדברים אליו בכבוד? באמת שזה דיון חסר טעם. סליחה.
י"ב בסיוון תש"פ 19:33
שהעבודה אנחנו חייבים לכבד.
ברור שגם בבית חייבים, אבל זה אדם שאיתנו כל החיים, בטוב, ברע, אין מולו חסימות, אין הצגות. אנחנו ביחד מבחירה, מלאה שלו להיות איתי ושלי איתו.
ו אנחנו צריכים להתנהג איך שאנחנו
בעבודה את לא עושה דברים לפעמים כדי שיהיה פשוט 'שקט'? לעשות מה שמבקשים, למרות שאת לא מסכימה או לא באלך?
בבית אנחנו עושים מתוך כבוד לאהבה. זה שונה לגמרי
ו אנחנו גם מרשים לעצמנו יותר..

בואי לערוץ היוטיוב שלי:

https://www.youtube.com/channel/UCtgdnwrTR9Q-rIsZv2pEfhg

י"ב בסיוון תש"פ 19:34
בטח הצעקות והערות של אישתו מזכירות לו את אמא שלו ❤
י"ב בסיוון תש"פ 19:55
אני לא צועקת עליו כל כך הרבה, לא להגזים . נראה לי לקחו את זה קשה חלק פה, שהודיתי שאני אנושית 😁
מזכיר לי איזה חברה שלי שהבטיחה לי נחרצות שהם לעולם לא רבים. אף
פעם. רק מתדיינים. דיון. תרבותי. לא רבים. היתה חוזרת על המנטרה הזו מלא מלא. חפרה.
אחרי כמה שנים באיזה שיחה שהיא היתה עצבנית התפלקה לה המילה ״רבנו״ חחחחחח. שכחה שזה רק ״דיון״ מכובד.
י"א בסיוון תש"פ 22:40
אתה מעניש ילדי שלא שם חפצים במקום *מיד* -
אבל התיק, הגרבים, הארנק, הניירות, העכבר, ה... הכל שלך זרוק בכל מקום?

זמן משפחתי ממש חשוב לך- אבל אתה "רק כותב הודעה?" כשאוכלים?!

מה, אתה לא ילד שלי?
צודק
אבל על הכללים האלה סיכמנו ביחד
שנינו
תעמוד בהם

אני הכי משתדלת בנחת
אבל לפעמים.... וואלה.... לא הולך

אשרייך שאת אדם שהכי נעים לחיות איתו בעולם, ואת אף פעם לא מתרגזת, ותמיד בנחת, ותמיד רואה אותו ואת טובתו-
לא לכולן יש חוסן נפשי כזה
לפעמים יש מצב שדורש שדברים יתבצעו *עכשיו* - גם כשטובתו היא לשבת על הספה 😁


*** הכותבת נשואה לבעל מהמם שאובחן לפני 3 שנים עם OCD חמור - שלא תחשובנה שאני מנסה להוציא עליו דיבה, יש לי פתק מרופא 🤣🤣😋
י"ב בסיוון תש"פ 11:04
במקום מיד? ומה בעייה לענות לטלפון כשאוכלים? אתם בצבא?
י"ב בסיוון תש"פ 12:57
זה משהו פרטי שלנו, לא משהו גורף. מצטערת שאין לי פנאי להסביר לעומק, אבל ככה זה בדינמיקה הזוגית והמשפחתית שלנו.
י"ב בסיוון תש"פ 14:35
זה פשוט לא.
בשום מסגרת לא רק בצבא.
גם שאני בעבודה ואוכלת( לבד) לא עונה.
בטח לא עם המשפחה.
י"ב בסיוון תש"פ 12:28
קשה לראות מהצד התנהלות לא צודקת - להעניש ילד מיד על שלא שם במקום ולעשות את אותו הדבר בעצמו..
באמת מתסכל וגם מכעיס.

מובן ממש שזה לא קל לך לבקש ולדבר על דברים ולראות שבפועל הוא לא מיישם..

ועיקר הקושי בעיני זה מה שזה משאיר בנפש-תחושה שלא מכבד ומעריך ורגיש אליך מספיק..

באמת מבינה

ולמרות זאת
אני עדיין לא מאמינה בלדבר בכעס
זה אולי לפעמים צודק
ומקל כי נותן פורקן לרגשות השליליים
אבל
זה לא באמת מקדם ופותר דברים.
ובעיקר מרחיק ומקבע דפוסים שליליים

אני מבינה שאת מתמודדת עם נתוני בסיס לא קלים של מה שהוא סובל ממנו. וזה באמת מאתגר.
אבל חושבת שגם שם יש דרך לבנות תקשורת זוגית ממקום אחר.
שבעיני תמיד יותר תקדם מאשר כעס וביקורת.

כי למשל לגבי הכתיבת הודעות-פה חושבת שאפשר לבחור אחרת.
נכון שזה חשוב לכם ודיברתם וסיכמתם. אבל את לא אמא שלו. ואת האחריות לאיך הוא מתנהל -היא רק עליו. ברגע שאת לוקחת עליו חסות את בעמדה 'מעליו' וזה לא עושה טוב לזוגיות. לא לך ולא לו.
נכון הוא כותב הודעות. נכון זה אולי לא חינוכי . אבל זה בעיה שלו.
ואת לא זאת שצריכה לומר לו מה לעשות.

כשלומדים על תקשורת זוגית. ואיך. ומרגישים וואו כמה זה יכל לפתוח ולמנף את הקשר אז יש חשק להתאמץ ולהשקיע בשביל זה
וזה שווה.
וזה לא כי אני צדיקה ואף פעם לא בא לי לומר ישר בפנים - נו למה שוב אתה מבלגן את השולחן אחרי שסדרתי.
זה כי באור לי מנסיון שזה יוליד תחושה חמוצה ומרוחקת.
ולעומת זאת לשתוק קודם. לאסוף את עצמי. לנקז את הרגש השלילי הצידה אם זה בלכתוב,או אפילו להקליט את עצמי לפעמים. ברצינות.
ואז לפנות אליו- אפשר לבקש שתשים לב לא להעמיס על השולחן את התיקים והשקיות? פשוט אני ממש משתדלת לסדר אותו,זה עושה לי טוב, וזה נותן לי עוד עבודה כל יום לפנות את השקיות שנערמות.
בטון נעים ורגןע .לא מאשים או מבקר.
י"ב בסיוון תש"פ 12:54
כי את כן נשמעת ״צדיקה״ וכן מציירת על עצמך תמונה של אשה מושלמת רגועה שאף
פעם לא יוצאת מהכלים, וזה נשמע או לא אנושי או לא אמין. יש את הרצוי ויש את המצוי.
מאמינה לך שזה הרצוי שלך, קשה לי מאד להאמין שזה המצוי מאה אחוז מהזמן. ויותר קל לקבל הטפות מוסר (מצטערת אבל ככה ההודעה שלך נשמעת) ממישהי שאומרת בכנות- אני רוצה ככ ומשתדלת ככה אבל כמובן זה לא תמיד עובד לי.
י"ב בסיוון תש"פ 14:54
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך י"ב בסיון תש"פ 15:13
אבל כתבת ממש יפה. נותן כיווני חשיבה ועבודה
י"ב בסיוון תש"פ 16:00
את צודקת בשכל
את לא נוגעת בי ברגש
אני לא מצליחה להתחבר אלייך, תודה שניסית!

אני מחוברת לאיש שלי ולילדים שלי (ולכל האנשים בחיים שלי) כמו שאני. ולא תמיד הרגש שלי מרוסן, מאוזן, "נקי" מעובד ומסונן כשהוא מגיע אל האחר.
לטוב ולרע, כמובן.
י"ב בסיוון תש"פ 20:47
ולמדתי (גם מהניסיון שלי על עצמי בעקבות אימון שעשיתי, וגם אחר כך למדתי בספר מוסר אביך של הרב קוק זצ"ל) שממש חשוב גם לברר את השאיפה האמיתית שלנו, גם אם אנחנו ממש רחוקים ממנה ויודעים שלא נגיע אליה בקרוב.
הרב קוק גם כותב על זה שקשה לפעמים לברר את הרצון האמיתי בגלל שזה מבליט לנו את הפער וכמה אנחנו רחוקים מההתנהגות האמיתית הרצויה, אבל צריך לדעת לברר את הדברים בכל זאת, כי עצם הבירור יכול לעזור לנו למצוא את הדרך לפחות להתקרב לזה.

אני מעתיקה פה קצת מהדברים שקראתי, כי זה ממש עזר לי להבין עד כמה חשוב לעשות את הבירור הזה-
"הכלל הוא, שאינו מוצא מנוחה לנפשו, מפני שלא השיג את המעלה שהיא רחוקה. וזאת היא מדה רעה, ואינה נמצאת באדם כי-אם מצד חסרון דעת. שזה העוצב ומניעת קורת-רוח בעצמו לא ימצא רק מתוך שאינו טורח להשכיל מה היא זאת המעלה, שהוא דורש מנפשו ומתעצב על הימנעה, מה הוא גדרה האמתי ותנאיה. אם היה מתישב בזה, כבר היתה נפשו מאירה באור הדעת הזה, והיתה משתלמת באור שמחה וקורת-רוח של טוב-לב, מפני שממילא היו מתגלים לו הדרכים ההולכים לקנות את מצב השלמות הנכסף, וכיון שאדם בא אל דרך כבושה, כבר פוסק מלבבו עצב גדול, אע"פ שלא הגיע עדיין למחוז חפצו. אבל כיון שאינו יודע מה שהוא עצמו מבקש, אי-אפשר שיתגלה לו שום דרך להארתו הרוחנית, והרי הוא יושב בחשך ובדאבון נפש משמים. על כן יקח לו האדם זמן להסתכל בנפשו מה הוא מבקש לשלמותו ובאיזה דרך יש לצייר הצלחתו, וכיון שיעיין בזה יפתח לו השי"ת שערי אורה"

אז למרות שהרבה פעמים אני ממש רחוקה ממה שאת כותבת, אני לגמרי מסכימה איתך שלשם אני שואפת להגיע.
זה לא אומר שכל פעם שאני אומרת הערה או מבקשת בקשה בצורה לא טובה אני צריכה להלקות את עצמי על זה שנכשלתי, אבל אני כן יכולה להבין שהייתי יכולה אחרת, לנסות לדמיין לעצמי מה הייתי יכולה לעשות ואיך הייתי יכולה לבקש, ואולי בפעמים אחרות לפעמים אני אצליח ליישם ולהתנהל יותר נכון (וברור שלא כל פעם, כי אני עדיין אנושית ולא מלאכית, אבל לאט לאט יהיו יותר פעמים שאני אצליח לבקש יותר בנחת).

באופן אישי כשאני בתקופה של יישוב הדעת ומצליחה לפנות לי זמן בערב (לא רק זמן טכני אלא גם פניות נפשית), אני משתדלת לברר משהו שהיה במשך היום שאני עוד לא מספיק שלמה בו, ולחשוב איך הייתי רוצה שזה יקרה, ומה יעזור לי להגיע לשם. (יש לי סדרת שאלות ואני כותבת את התשובות וככה מגיעה לביקור אמיתי שעוזר לי להתחיל שינוי בנושא).
אז גם את הנושא של צורת דיבור בבית יצא לי לברר כמה פעמים, אני עוד לא שם אבל כן היו פעמים שהצלחתי לבחור להגיב אחרת מהאינסטינקט שלי בעקבות הבירור שעשיתי, וזה באמת כל כך הרבה יותר אמיתי ונכון, ולגמרי שווה...
י"ב בסיוון תש"פ 07:47
וחוטפים קריזה מדי פעם.
הכל בסדר.מ
י"ב בסיוון תש"פ 06:53
הוא טוען שאלה "עבודות שחורות"- או שהוא יבשל(יא רייט), אבל לעמוד שם להיות ה"פועל" שלי- לא בשבילו..(לא מבינה את זה..כאילו, בוא תן יד!)
כמובן לבוא אחכ לשטוף כלים- אני פשוט אלך והוא יבין שזה החלק שלו כי אני את שלי עשיתי, והוא ישטוף כלים וינקה(למשל לפני שבת)

וזה מגיע לנושא המחמאות(לוקחת טרמפ)- ומילות של אהבה- וואוו כמה קשה לו לומר. אם הוא בא לידי לספר לי משהו, אני יודעת שהוא מתכוון"אני אוהב אותך". רק במיטה תכלס הוא אומר לי..
תוהה איך לפתוח את זה ....בלי להשמע קטנונית ומבקרת...
י"ב בסיוון תש"פ 11:48
י"א בסיוון תש"פ 11:35
הוא באמת לא יכול ללכת לעבודה בחולצה מוכתמת. מצד שני בן אדם בוגר לא אמור להתלכלך קבוע ברמה כזאת שצריך ממש לבדוק את החולצות שלו.
אפשר לכבס כביסה שלו בנפרד פעמיים בשבוע וכן לעבור על הכתמים. לקנות יותר חולצות ולהקדיש לזה סל כביסה נפרד.
בקשר לניקיון הכללי, זה נורא תלוי בילדים לדעתי. אם רובם עדיין קטנים אז צריך להשלים עם זה שבית עם ילדים זה בית עם ילדים. יש לי שכנות שילדים שלהם תמיד בחוץ ואז בית מסודר אבל זה לא פתרון טוב לדעתי. בית לא אמור להיהרס מחלונות לא שטופים.
ובכלל נראה לי אין קשר. לשכנה מעלי יש דירה מסודרת עם צנרת רקובה.
י"א בסיוון תש"פ 22:49
אני עוזבת רגע את חלוקת התפקידים.
אני מאמינה שלרצות תמיד את הצד השני גובה מחיר וכי הצורך לשנות את בן או בת הזוג גובה מחיר גבוה עוד יותר , חריקת השיניים לא תחזיק מעמד זמן רב ואם כל כך מפריע לו שיביא מנקה !!!!
תדברי על הנושא ותציפי את הקשיים , תגיעו להבנות שמתאימות גם לך ....


י"ב בסיוון תש"פ 06:44
שאני לא רוצה לפגוע בו, או לפוצץ דברים, תוהה איך לומר את הדברים- באופן הכי נכון, ולזכור את כל העיצות המועלות שנתנו לי בפורום בעפ😆
י"ב בסיוון תש"פ 09:24
מה שדיבר אלייך ונגע בך
ומידי פעם תקראי את זה

אולי יעניין אותך