ככה אצלנו קוראים לוויכוחים כאלה..
אסביר:
הרבה פעמים בויכוח יש לכל אחד את הנקודה של הרצון שלו וממילא את הרעיון שלו לפתרון.
אבל כשמשוחחים באמת מגלים שאם נסכים להוריד לרגע את הרעיון שלנו איך נכון לפתור את הבעיה ונתמקד בצורך שלנו - אין בכלל סתירה.
מה שאנחנו עושים:
1. זוכרים שלכל אחד מאיתנו איכפת שלשנינו יהיה טוב ונעים.
2. כל אחד מנסה למקד מה בדיוק הצורך שלו, בלי להרחיב את הצורך לתמונה כללית של הדרך שבה נראה לו שהצורך יתמלא.
השני מנסה להקשיב לצורך ולהבין אותו, הרי חשוב לי שבן הזוג יהיה שמח וזה הצורך שלו..
3. במיוחד מנסים לחדד שהצרכים לא סותרים (ארוך וירוק אינם סתירה..)
4. מגיעים למציאות שבה אין את הצורך "שלי" והצורך "שלך" אלא צורך משותף של שנינו להגיע למציאות של "גם ירוק וגם ארוך"
5. ורק אז מתחילים לחשוב על פתרונות אפשריים, אבל הפעם לבעיה המשותפת לשנינו. (הביטוי אצלנו הוא "שנינו ביחד מול הבעיה": במקום שאני מולו וכביכול כל אחד מנסה למשוך את החבל לכיוון שלו וממילא אחד "מנצח" על חשבון השני, שנינו מתגייסים למשוך ביחד את החבל ולדלות את האוצר שמסתתר בצד השני ששנינו נרוויח ממנו.)
בדרך כלל מופתעים מהתוצאות..
לדוגמא אצלך:
מבררים שחשוב לבעלך שהחולצות שלו תהיינה נקיות ממש (ולך חשוב שהוא ירגיש בנוח אם מה שהוא לובש, כי ככה נעים לו..)
ומבררים גם שלך חשוב לטפל בכביסה בזריזות ללא התעסקות ארוכה בטיפול בבגדים "אחד אחד" (וגם לו חשוב שהטיפול בכביסה לא יתמשך מעבר למה שמתאים לך, כי חשוב לו שתתנהלי בצורה שתתאים לך..)
עכשיו יש לכם בעיה משותפת: איך אפשר להגיע למצב שהחולצות שלו נקיות כמו שהוא אוהב וגם שאת תקדישי לכביסות את זמן ההתעסקות שמתאים לך?
וקדימה.. לחשיבה יצירתית על פתרונות..
(הציעו לך כמה: ניקוי יבש? תכנית ארוכה עם השריה? הוא מרסס את החולצות ואת דוחפת לכביסה? קונים חולצות מבד אחר דוחה כתמים? מבקשים מאחד הילדים להיות אחראי על הטיפול בחולצות של אבא
?)
נסי לשבת איתו ובטח יהיו לכם רעיונות יותר מוצלחים ומתאימים לכם..
אבל עכשיו זה לא יהיה ממקום של ריצוי וביטול הרצון של האחד מפני הצורך של השני, אלא ממקום של אהבה ונתינת מקום לצורך של כל אחד ואחת מכם גם יחד!
ומנסיון, תהליך כזה מוליד אהבה גדולה!
בהצלחה וסליחה אם חפרתי..