י"א בסיוון תש"פ 09:43

זה מצוי שביינישים לא יודעים הלכות די בסיסיות

כמו למשל הלכות כשרות די רגילות? למה זה ככה?

מה אתם לומדים בישיבות? פלפולים כל היום?

מה עם תכלס?

מרגיש לי ממש מוזר שבחור שלמד 6-8 שנים ולפעמים יותר ולא תמיד יודע להגיד בשלוף דברים בסיסיים.

 

סליחה אם השאלה משמעת שיפוטית, פשוט רוצה להבין.

תודה.

 

י"א בסיוון תש"פ 09:47

א. בכל מה שקשור להלכות של טהרת המשפחה, נידה וכו' - גברים רווקים בהרבה מאוד מקומות לא לומדים כלום. בטח שלא בישיבה התיכונית (להבדיל מנשים שכן לומדות על זה באולפנה), והרבה פעמים גם לא בהמשך הדרך הישיבתית.

 

ב. כן, רוב הזמן בישיבה מוקדש לגמרא, רק מיעוט מוקדש לנושאים אחרים (תנ"ך, מחשבת ישראל/אמונה, הלכה וכו').

 

ג. מה שלא נדרש לאנשים ביום יום - הם פחות מכירים.

לכן הם מכירים מן הסתם את הלכות הכשרות הנצרכות לאדם שאוכל, אבל פחות הלכות כשרות הנצרכות לאדם המכין את האוכל.

למשל, אדם שאוכל בעצמו אבל לא מכין אוכל - לא צריך לדעת על הדרך שבה בוררים אורז. אז יכול להיות שהוא יידע כי הוא למד, יכול להיות שהוא יידע כי הוא עזר להורים או שהיה בתורנות מטבח בצבא, אבל גם מאוד יכול להיות שהוא פשוט לא יידע את זה לפני שהוא יצטרך לבשל בכוחות עצמו.

י"א בסיוון תש"פ 12:01

אי אפשר להכליל את הרגלי הלמידה והתוכן - לגמרי ממציאות ההלכה...

י"א בסיוון תש"פ 09:50
לא תומכים את זה כי זה לא במשנה ברורה,
ולא יודעים את זה כי לא נכנסים למטבח..

בנוסף, המרחק בין יורה דעה לפרקטיקה מאוד גדול.
י"א בסיוון תש"פ 09:52

כשהייתי מגיע הביתה לשבת (פעם אחת בכל שלוש שבתות), אמא שלי הייתה מבקשת שאגיד דבר תורה על פרשת השבוע.
כשאמרתי לה שלא הכנתי כלום, היא ענתה לי "אז מה אתם עושים שם בישיבה כל היום?!".

 

כן אמא, אנחנו מבוקר עד ערב לומדים פרשת שבוע כדי להכין וורטים לשולחן שבת בוכה/צוחק

י"א בסיוון תש"פ 09:59

שבנות מדברות על זה שהן רוצות דוס/אברך וכו'

הן בין היתר או בעצם בעיקר בונות על זה שיש להן סוג של כתובת לפניות הלכתיות?..

בנות יעריכו בעל שידע לענות תשובות בסיסיות ושלא יתן להן תחושה שאין לו מושג מכלום

כי את כל הדברים המפולפלים שאתם לומדים אנחנו פחות מכירות..

 

בקיצור, אמא שלך צודקת.

י"א בסיוון תש"פ 10:02

דוחף יותר נשים לתמוך בבעל לומד כשהן רואות תוצאות לעמל

י"א בסיוון תש"פ 10:07
עבר עריכה על ידי כי בשמחה תצאו. בתאריך י"א בסיון תש"פ 10:26
אבל זה פחות מה שמניע שמיניסט ללכת לישיבה..

לרוב מי שעובד נכון יש סדר הלכה,
שכולל לרוב משנה ברורה או ילקוט יוסף (או המקוצר וכו' לתימנים).
ממשנה ברורה לא מגיעים לשום הלכה שקשורה למטבח,
מלבד הלכות שבת ופסח אולי.

מה שכן, מי שעובד טוב יודע ללמוד ולעיין,
ולכן, לרוב, יסיק מסקנות ביתר קלות וביתר קרבה לאמת ממי שלא.

אגב, תוצאות זה ממש לא רק ידע,
אלא גם קשר לתורה שמשפיע על יראת שמים ומידות.
י"א בסיוון תש"פ 10:02

תתחתני עם מישהו שלמד בצורה מסודרת לרבנות (אם הוא גם נבחן בהצלחה בבחינות הרבנות - זה בונוס אדיר).

לימודים לרבנות כוללים בעיקר הלכה, בשלל תחומים שונים של החיים.

 

פעם לא היו לומדים בכלל הלכה בישיבות, אלא רק גמרא. לאט לאט כן יש שיפור בנושא הזה, למשל עם התוכנית המעולה "צורבא מרבנן", של לימוד הלכה שיטתי בקבוצות בכל רחבי הארץ.

י"א בסיוון תש"פ 10:06

ידיעת הלכות וקיומן ואח"כ תוספות של פלפולים, גמרא ושות'

וכשהסדר הפוך זה קצת מוזר בעיני

קודם צריך שורשים יציבים וחזקים ואח"כ אמורים לצמוח ענפים ,עלים וכו' לא?

 

י"א בסיוון תש"פ 10:09
או במלא ספרים אחרים.

עובדתית, בישיבות היא פחות תופסת דגש,
מכל מיני סיבות.
כרגע, זה כנראה נתון שאין לך יכולת להשפיע עליו..
י"א בסיוון תש"פ 10:10
י"א בסיוון תש"פ 10:14
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א בסיון תש"פ 10:30

אני כן חושב שהבייניש הממוצע יודע את ההלכות הקשורות לחיי היום יום שלו.

 

אי אפשר להכיר את כל ההלכות בעולם בלי להשקיע בזה מספר שנים של לימוד שיטתי (אפילו בלימודי רבנות אין את כל ההלכות הרלוונטיות לימינו, ובטח שאין הלכות בית מקדש למשל).

 

ככל שמתקדמים במסלול החיים, לומדים את ההלכות החדשות הקשורות לעולמו החדש של האדם (למשל לפני הגיוס לומדים טוב הלכות עירוב, ולקראת החתונה הלכות טהרת המשפחה, הלכות כשרות המטבח וכיוצ"ב).

י"א בסיוון תש"פ 10:34

חוץ מזה חשוב להוסיף שבישיבה קודם כל לומדים איך ללמוד, לכן רוב המסכתות שלומדים בישיבה לא מדברות כ"כ על נושאים שנוגעים ליום יום.

בחור שלמד כמה שנים גמ' בעיון יוכל עכשיו ללמוד כל החיים הלכות בצורה הרבה יותר טובה ויסודית ממישהו שלא למד גמ' עיון.

י"א בסיוון תש"פ 14:23


י"א בסיוון תש"פ 14:11
שבה הוא אמר בדיוק את מה שאת אומרת, והוא אמר שלצערו העולם הישיבתי ברובו לא בנוי ככה...
אני חושבת ודי בטוחה שיש בחורים שלומדים ויודעים הלכה, גם אם זה לא מובנה בילד אין במסגרת הישיבתית
י"א בסיוון תש"פ 14:22

ואני לא יודע באמת למה אתן מצפות, אבל אני חושב שהמעלה בבחור ישיבה, שזה מה שבחורה אמורה לרצות בו, זה שהוא עמל בתורה ותלמיד חכם, גם אם זה בפלפולים שפחות מובנים לה, 

י"א בסיוון תש"פ 16:41

הנידון מה צריך להיות הדגש בישיבות.

י"א בסיוון תש"פ 10:28

 

וגם מה ההגדרה להלכות בסיסיות?

למשל כשרות במטבח - את הבסיס אני מניחה שכל בחור ישיבה יודע 
מי שלא מצוי במטבח ונמצא בישיבה או תחת שולחן הוריו למה שידע אם הוא לא לומד למבחני רבנות?

שבת? באיזה הלכות שבת נתקלת שלא הכירו?

 

אני מסכימה עם מה ש @פשוט אני.. כתב למטה, 

לי הרבה יותר חשוב הרוח התורנית של הבחור, הלימוד תורה שהוא בוחר ללמוד , ה "עשה לך רב" של הבחור שילך וישאל שאלות את רבותיו

ופחות מעניין אותי אם הוא יודע מה הדין של קולפן בשבת [אני כן חושבת שבהתאם לתקופה שהוא נמצא בחיים ראוי שילמד] 

 

ואגב- גם בתיכון, לרוב בנים נבחנים ב 5 יחידות גמרא בשונה מבנות שנבחנות ב 5 יחידות הלכה. 

לגבי הלכות טהרת המשפחה- לפחות בתקופתי זה לא משהו שהיה נלמד באולפנות, אלא נלמד גם כיום אצל המדריכת כלה. 

 

י"א בסיוון תש"פ 10:37

וגם לא התיימרתי לדבר בשם כל הבנות, חלק כן..

פשוט נתקלתי בסיטואציה שחזרה על עצמה כמה פעמים..

פעם אחת, נטשטש פרטים וזה, ניגשו אל בחור ישיבה מס' אנשים כדי לקבל מענה לשאלות בסיסיות שאפילו אני ידעתי לענות עליהן והוא לא וזה היה קצת לא נעים

אני לא מדברת על ידיעת הלכות עם כל הראשונים אחרונים אלא ברמה של להגיד אסור או מותר.

י"א בסיוון תש"פ 10:44

אני חושבת שצריך לעבור על קיצור שולחן הערוך המקוצר רק כדי לדעת מלמעלה דברים בסיסיים

בלי כל העומק שלומדים בישיבות בשביל האנשים מחוץ לישיבה, זה לדעתי יכול להספיק.

י"א בסיוון תש"פ 10:46

 

אולי התפיסה שלנו לדברים בסיסיים שונה 

 

י"א בסיוון תש"פ 10:50

היה ילד ששאל חיממתי במיקרו בשרי בכל חלבי בטעות

או שטיפת כלים בשריים בסקוץ' חלבי וכו'

כאלה

בגלל הלימוד הכבד בישיבות יש תחושה שצריך לדעת הכל הכל מהבסיס כדי לענות על שאלות וזה מוריד להם את הביטחון , ככה הרגשתי, לענות אפילו תשובות בטוחות כמו להגיד תשובות שמאפשרות להחלץ מהסיטואציה בצורה שפותרת את כל החששות.

י"א בסיוון תש"פ 10:56
קנינו אותו לכבוד החתונה, בין היתר בשביל שאלות מהסוג שכתבת.

אלה שאלות מאוד לא טריוויאליות, עם מגוון תשובות בהתאם למצב הספציפי (בן יומו או לא בן יומו, האם חומם מוצק או נוזל (יש הסוברים שאדים של אוכל מוצק לא יכולים להטריף דבר), האם הטעם נפגם, האם הגיע לחום שהיד סולדת).

זה ממש, אבל ממש, לא שאלות של כן ולא.
אם לא היה לנו את הספר הנפלא הזה בבית, היינו צריכים כל היום להתקשר לרב על שאלות כאלה.
י"א בסיוון תש"פ 11:05

אפשר לעקוף שאלות כאלה ולתת בינתיים מענה בטוח זמני

כמו למשל לומר בינתיים תחליף סקוץ' כי ככה וככה, אם חוזרים ועונים אח"כ הרי זה משובח,

אבל לומר "לא יודע" ולהסתפק בזה למי שמעריך אותך ותופס ממך למרות המעלה של הענווה.. זה נותן הרגשה לא טובה. ראיתי את האכזבה שלהם בעיניים .

י"א בסיוון תש"פ 11:08

להגיד "איני יודע", במקום להגיד את הדבר הכי קל בעולם ("אסור"), זאת גדולה של ממש!

 

מה אכפת לי להגיד "אסור"? אני בטוח לא אגרום לשואל להיכשל, בטוח לא אגרום לו להטריף את המטבח או לאכול טרף, ואני גם יוצא אחד חכם שמבין בהלכות כשרות.

 

דווקא להגיד "אני לא יודע, תצטרך לברר אצל אדם אחר" - זו גדולה של ממש!

 

דמייני רופא צעיר, רק סיים את הלימודים.

נניח שאת שואלת אותו על אדם קרוב, שלקח כדור ללחץ דם אבל בכל זאת לחץ הדם שלו גבוה.

 

את מעדיפה שהוא יענה את התשובה הבטוחה והקלה ("לא לוקחים שני כדורים ברצף בלי הוראה מפורשת של הרופא המטפל"), או שיגיד "אני לא יודע, תצטרך לשאול רופא אחר"?

בעייני להגיד "אני לא יודע" זו תשובה הרבה יותר טובה.

י"א בסיוון תש"פ 11:12

אם ב"לא יודע" אתה גורם לילד לחשוב שאתה לא עושה כלום בישיבה- זה לא טוב במיוחד אם לא הולכים אח"כ לברר ולענות שוב!

זה גורם לרושם שלילי כלפי הלומדים כאילו הם מחממים כיסאות בבית מדרש.

אם זה מול מביני עניין זה משהו אחר

י"א בסיוון תש"פ 11:13

ובכן, הוא לא מכיר את עולם הישיבות - וזאת לא בעיה של הביינישים.

 

בייניש לא צריך ללמוד בע"פ את השולחן ערוך רק בשביל להוכיח לאנשים שהוא "עושה משהו", לא בשביל זה הוא מגיע ללמוד.

 

י"א בסיוון תש"פ 11:17

זה לפעמים גורם לקידוש או חילול ה',

וכן, זה חשוב איך לומד תורה נראה ומתנהג.

י"א בסיוון תש"פ 11:20

את רוצה עולם ישיבות שבו לומדים קודם כל את הבסיס של היום יום, כלומר הלכה, ורק על גבי הקומה הזאת מגיעים לתלמוד, ראשונים, אחרונים וכו'.

 

בהתאם לרצון שלך, את מקווה שהביינישים יעמדו בציפיות שלך בנוגע ליידע שאמור כביכול להיות להם.

 

המציאות היא שאין ישיבות כאלה (או שהן ממש נדירות), וזה ככה כבר מאות שנים. 

בישיבות לומדים לפחות 80% מהזמן גמרא, ואת הזמן שנותר מחלקים בין שלל "מקצועות" קודש נוספים, וההלכה היא רק אחת מהם.

להפיל את זה עכשיו על הביינישים, להגיד להם שהם גורמים לחילול ה' בגלל השיטה שבה לומדים תורה בכל הישיבות בעולם כבר מאות שנים, זה נראה לי לא הוגן.

י"א בסיוון תש"פ 11:21

לא הבנתי אז שאלתי.

י"א בסיוון תש"פ 11:24

זה בהחלט להפיל 

י"א בסיוון תש"פ 12:12

דברים, אני פשוט מתארת מציאות מתוך השטח-

אני מספרת מה התחושה כצופה מהצד וככזאת שראתה איך הדבר הזה משפיע על אחרים.

אתה צודק שזה משקל כבד אבל זה לא בא מזה שאני רוצה שכך יהיה- התוצאה היא כזאת..

כי יש ציפיות לבנ"א שלא מכירים את העניינים מבפנים .

י"ז בסיוון תש"פ 00:32
לא חושבת שציפיות של אחרים אמורות להכתיב למישהו איך להתנהל
י"א בסיוון תש"פ 11:12
אחד הרבנים שהכי אהבתי ללמוד אצלו הלכה תמיד אמר לנו שהוא לא מוכן לומר אסור על משהו שהוא מותר אבל עדיף שלא לעשות אותו.
כי לא אומרים אסור סתם.

זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת

"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"

בוריך, שוליית הרוצח

י"א בסיוון תש"פ 21:57

כשם שאסור להתיר את האסור, כך אסור לאסור את המותר

עין טובה. המתכון לחיים מאושרים חושף שינייםחושף שינייםחושף שיניים

 

 

כנסו לכרטיס אישי שלי ותראו את המבחר שלי מהפורום

י"א בסיוון תש"פ 11:14

המחשבה כאילו יש לכל מקרה שקיים סעיף בקיצור שו"ע המקוצר.

 

וזה ממש לא....

 

שטפתי בשרי עם סקוטצ' חלבי - חם או קר? נקי או מלוכלך? שומני או עם פירורים? אוכל בשרי או ארוחה שאכלנו עם בשר? איזה סבון אתה משתמש?

 

ברור שהתשובה "תזרוק לפח ותקנה חדש" היא הכי פשוטה. ולפעמים נכונה הלכתית.

 

אבל להכנס לכל הפרטים, ולשקלל נכון - זה ממש לא "רק לדעת". בדרך כלל זה דורש ממש מקצועיות.

 

במקרה השאלה הזאת היא קשה מאד מבחחינת השיקול דעת - כי יש המון שיקולים למה להקל והמון למה להחמיר (כי המקרה הקלאסי הוא - [להחמיר כי] מלוכלך, שומני עם ממש פירורים, [ולהקל כי] לא ממש חם, ועם סבון, וגם אחר כך זה רק לשטוף ולא לאכול ממנו.

י"א בסיוון תש"פ 11:14


י"א בסיוון תש"פ 11:19

שצריך תשובה מעשית, מה כ"כ רע לתת לו תשובה בטוחה?

י"א בסיוון תש"פ 11:22

ובא אלי אדם עם שאלה - האם להשקיע במניה מסוימת. אז קודם כל אסור לייעץ בלי רשיון, אבל אפילו עם רשיון, זה לא אומר שאני יכול לתת תשובה בטוחה.

 

אם את רוצה שחוץ מזה אחרטט בבטחון על נ"ט בר נ"ט ושיקולים להחמיר ולהקל, אני יכול. זה הסיפור?

י"א בסיוון תש"פ 12:18

"שאלה מצויינת שאלת!" ותלך לברר במרץ ותחזור אליו עם תשובה זה יתן המון,

ובינתיים עד בירור התשובה הפרטנית להמליץ פתרונות בטוחים

י"ז בסיוון תש"פ 00:33
זה לא חוסר הידע.
אלא הצורה שבה התיחס לשאלה של הילד.
אולי בחור אחר עם חוסר ידע זהה היה עושה כמו שכתבת
י"א בסיוון תש"פ 14:01
שהבעל הוא הכתובת לכל השאלות האלה.
אמנם הגדרת את זה בתור הלכות בסיסיות אבל לדעתי זה ממש לא בסיסי, יש על זה הרבה דיונים הלכתיים וירידה לפרטי פרטים.
אני אישית לא מצפה מבעלי לדעת את כל פסקי ההלכה בנושא הכשרויות במטבח. בשביל זה אפשר לפתוח שנייה ספר הלכה ולקבל מענה מפורט וודאי .
אני חושבת שפשוט הציפיות שלך מהגבר הן גבוהות יותר ממה שרובם פה מצפים.
לא מחליטה אם זה טוב או רע, כל אחת מה שמתאים לה, אבל זה שורש עיקר המחלוקת- פער בציפיות .
י"א בסיוון תש"פ 14:08

(ברור שהייתי שמחה אם כן אבל זה לא הנושא)

אלא מבחור תורני מאוד שמקדיש הרבה שנים מחייו ללימוד תורה..

אז לפי התגובות, אני מבינה שהשאלה מראה על בורות מהי הלכה איך פוסקים אותה

אבל צריך שיהיו איזשהם כלים להתמודד יפה ובכבוד עם שאלות של אנשים טובים שיש להם הערכה ליהדות וללומדי תורה

ואת הענווה של ה"לא יודע" לשמור לזמנים אחרים קצת או לומר "לא יודע" בצורה שלא תאכזב את השואל.

י"א בסיוון תש"פ 14:17
רבים מבחורי הישיבה לא עומדים גם בציפיות שלי מבחור ישיבה

צריך להכיר מבפנים ישיבה כדי להבין,
אבל במשפט - יש שם בני אדם.
הם משתדלים וכו' אבל הם מגיעים כשמיניסטים חסרי ניסיון ורקע,
עוברים בשנים הראשונות תהליכי עומק משמעותיים מאוד,
לומדים איך לגשת בכלל לכל הספרים האלה,
ולכל זה תוסיפי את המא-שברים (במלעיל דמלעיל) ושאר חוויות סובייקטיביות,
ועוד לא התחלתי לדבר על נפילות או טלטלות מהגיוס.

אחרי כל זה, יש לך קושיות (טובות!) על מערכת,
שעובדת כמו שהיא עובדת כי אנשים גדולים מכוונים אותה,
ומשליכה אותן על בחור ספציפי,
שמי יודע מה עבר עליו.

בקיצור, את צודקת לגמרי,
ורק ניסיתי קצת להסביר מדוע קורה כל מה שקורה
י"א בסיוון תש"פ 14:27


י"א בסיוון תש"פ 14:18
סבבה , ציפיות בכללי מהאוכלוסייה הגברית לומדי התורה.
נשמע שאת אומרת את זה מתוך איזה חוויה מאכזבת שהייתה לך..ממי התאכזבת? מה הכוונה אמר "לא יודע" בצורה מאכזבת? מה הבעיה לומר לא יודע אם הוא באמת לא יודע? זה דווקא מאד יפה לומר את זה..גם רש"י אמר לא יודע כשלא היה לו תשובה..זה לא מעיד על פחיתות ולא אמור לאכזב..ואם זה מאכזב אז שוב, זה מראה על פערים בציפיות.
י"א בסיוון תש"פ 14:28


י"א בסיוון תש"פ 11:45
יש לי חבר טוב, ר''מ בישיבה תיכונית, שממש לפני כמה חודשים סיים את הבחינות האחרונות של הרבנות וקיבל את התעודה.

שאלתי אותו בעקבות הדיון הזה על הלכות כשרות, תראי את התשובה. גם אני הפותעתי.
י"א בסיוון תש"פ 11:48

במבחני רבנות אין רק הלכות בסיסיות

י"א בסיוון תש"פ 11:49
ברור שאין רק הלכות בסיסיות, אבל מדהים שביחס לנושאים האחרים זה עדיין נחשב לאחד הקשים.
י"א בסיוון תש"פ 11:51
והקשר בינו לבין ההלכות במטבח המודרני - קיים,
אבל מצריך הרבה עבודה מעבר לשו"ע ונושאי כליו.

גילוי נאות, הכותב נבחן ועבר איסור והיתר
י"א בסיוון תש"פ 12:02

אבל מה לגבי עזרה ראשונה? בסיסי? או מקרים פשוטים?

 

לא הגיוני שכל אשה תצטרך מבחנים לרבנות כדי לנהל מטבח

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:14
גם אם לא סגורה האם זה מעיקר הדין, מה הדין בדיעבד, ומה עושים בשעת הדחק גדול.
כל אלה שאלות שבשבילן יש רבנים.

זה הבסיס בגדול של מטבח כשר,
שכל מרכיביו נקנים בסופר כשר.

אה, ובדיקת תולעים. איכס.
גם אני (בוגר המבחן הנ"ל, שתולעים ירדו במיקוד של השנים האחרונות)
נכנס לכושרות או למקומות אחרים לקבל הדרכות.
יש ישיבות שמביאות הדרכה מעשית,
אבל הרוב לא (ולרוב מדרשיסטיות בקיאות בזה יותר ממני).

ייתכן שיש פרטי דינים בסיסיים שנעלמו ממנה,
כמו שיש ליחד סכין לבצל וחריף,
אבל את הבסיס ברור שיודעים, לגבי המטבח.

המצב בהלכות שבת הרבה הרבה יותר חמור...
י"א בסיוון תש"פ 12:17

רוב הזמן הדברים הם מקרים פשוטים או יחסית פשוטים...

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:21
כל ארוחה אתה עלול לעבור על איסורי סקילה,
באכילה תמימה של סלט, או הוצאת ירק מתוך מרק (בורר).
בכלל לא דברתי על לשים דברים על פלטה, איך מוזגים מיץ טבעי מקנקן עם מסננת והאם מותר סתם כך להזיז חפץ כל שהוא בשבת (מחלוקת ראשונים, אגב. הרוב נגד).

כבר כתב ר' יהונתן אייבשיץ (הובא בהקדמת המשנה ברורה חלק ג) שמי שלא למד הלכות שבת יחלל שבת כל שבת.
לא אמרו את זה על הלכות אחרות, לא ככה.
י"א בסיוון תש"פ 12:23

לומדים את הכללים, ובוחרים פוסק שלפיו אתה הולך.

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:26
הוא פשוט בא להציג את הדברים איך שהם קורים ברוב המקרים
י"א בסיוון תש"פ 12:27

אז כל האנשים צריכים רב צמוד בזמן שהם אוכלים ארוחה תמימה או שותים מרק?

 

אני לא מפקפק בו, אגב לא מכיר אותו. 

 

רק אומר,לפעמים אצל תלמידי חכמים מרוב ידע (שזה טוב!!) נוטים להתחיל לחשוש לכל הפוסקים

בזמן שמאדם פשוט זה בכלל לא נדרש

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:31

להגיד שחובה לעבור בחינות ברבנות כדי לא להתחייב בסקילה, זו הגזמה פרועה.

י"א בסיוון תש"פ 13:10
עבר עריכה על ידי כי בשמחה תצאו. בתאריך י"א בסיון תש"פ 14:11
צריכים ללמוד פעם אחת טוב,
ולצערינו יש הרבה בורות,
כמו גם הרבה זילות של פרטי ההלכה.

ודבריי הוצאו מהקשרם.
מעולם לא טענתי שצריך לעבור רבנות בשביל זה,
אני כן טוען שצריך לעבור על ההלכות בשיטתיות כדי להינצל
(אבל זו לא טענה שלי, זו טענה של היערות דבש)
י"א בסיוון תש"פ 17:15

וחיזקת את זה.

אם כך כל בחור ישיבה צריך ללמוד לפחות פעם אחת טוב.

כי מי שלא לומד כנראה עובר על לא מעט איסורים, וחלקם בסקילה

ואי אפשר להתעלם מזה. 

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:27


"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:30

למשל לפי שו"ת מהרי"ט צהלון אין איסור בורר בין מוצק לנוזל.

 

חכה קצת לפני שאתה סוקל אנשים...

י"א בסיוון תש"פ 12:34
ירק מבין ירקות אחרים במרק לא שייך לזבוב אליו התכוונת.
י"א בסיוון תש"פ 14:18
זה איסור דרבנן ולא דאורייתא וסקילה
י"א בסיוון תש"פ 14:22
אתה יכול לבדוק בהערות של השש"כ אחרי קולות, ידוע,
אבל הנידון הוא דאורייתא.
הסקילה היה על המשפט הראשון,
אחריו היו דוגמאות אחרות.
י"א בסיוון תש"פ 14:33
פסולת מאוכל זה דאורייתא אפילו ביד ולאלתר.
י"א בסיוון תש"פ 11:08
זה לא בהכרח פשוט.
אני חושב שאני יכול לשבת איתך על הרבה הלכות שאת יודעת, ולהוריד לך טיפה את הביטחון לגביהן.
יש מורכבות מאוד גדולה בהלכה, ופניני הלכה וקיצור שולחן ערוך זה לא תורה מסיני, אלא דיעה הלכתית של פוסקים מסויימים (שכמובן לא מזלזל בהם ח"ו).

אני לא יודע על מה היה מדובר אז, יכול להיות שהיה באמת פשוט, אבל אומר שיש גם מצבים כאלה..

אני שניה עונה על השאלה בשירשור המקורי..

And no one can ever hurt me
Like I've hurt myself
 

י"א בסיוון תש"פ 22:16

לבין לדעת לענות ב'שלוף'.

הלימוד בישיבה הרבה פעמים לא עוזר ל'שלוף'.

[ולפעמים אפילו גורם לכך, שהלומד רואה מורכבות בשאלות שבלעדי הלימוד הוא היה עונה עליהם ב'שלוף'.]

אבל בד"כ, למי שלמד הרבה בישיבה יש יותר כלים למצוא תשובות לשאלות, [לפי רמתו, בין אם זה לפתוח את הספר המתאים, ולהבין, ובין אם זה לעיין בסוגיא ולהכריע].

י"א בסיוון תש"פ 11:33

אמא שלי גם ביקשה ממני אותו דבר, אבל ידעתי שיש לה סטנדרט גבוה, כלומר אם אני בישיבה הרבה זמן אז אני מבחינתה אמור להכין שיעור ארוך ומעניין וברמה גבוהה. אז כל פעם שהיא היתה מבקשת הייתי אומר לה בכיף. למדנו סוגיה מאוד מעניינת מה קורה אם אדם בועל את אחותו, נולדת בת והוא בועל אותה ונולדת עוד אחת והוא בועל גם אותה, כמה איסורי עריות הוא עבר, או לחלופין ששאני יכול להעביר שיעור מה קורה אם עשרה אנשים במקל אדם אחד, האם הלכתית הם רצחו אותו או לא

עין טובה. המתכון לחיים מאושרים חושף שינייםחושף שינייםחושף שיניים

 

 

כנסו לכרטיס אישי שלי ותראו את המבחר שלי מהפורום

י"א בסיוון תש"פ 11:39

הייתי מלמד את השיעור לפרשת שבוע של הרבי מליובוויטש, מתוך "דבר מלכות" של אותו השבוע

י"א בסיוון תש"פ 13:15


 

 

 

 

ובכן, להישמע חכם זה לא קשה.

זה הרבה יותר קל מלהיות אינטליגנטי, למעשה, מכיוון שאתה לא צריך להגיד שום דבר מפתיע או להציג תובנות חדשות. אתה פשוט צריך לתת לתוכנת השלמת התבניות של המוח שלך להשלים את הקלישאה, ולהשתמש באיזה דבר חכמה עמוק שאחסנת לפני כן.

(השיטה הרציונאלית פרק 39)

י"א בסיוון תש"פ 14:26


י"א בסיוון תש"פ 11:02

מה שכן נכון, זה שבחור ישיבה שמסבירים לו הלכות בשר בחלב או בישול בשבת (מעשי, לא סוגיה במסכת שבת) עלול לקלוט יותר מהר את השיקולים ההלכתיים מאשר מישהו שלא למד בישיבה, שעלול להיות פחות מודע לניואנסים או לדרך חשיבה הלכתית

י"א בסיוון תש"פ 11:17
אבל יש פה מספיק אנשים. אז אני אשתדל לא להיות איש..
וגם זה יגרור אותי לשעות של ויכוחים.. למה צריך את זה..?!

And no one can ever hurt me
Like I've hurt myself
 

י"א בסיוון תש"פ 11:27

וואו, נפעמתי.

במלוא הרצינות.

י"א בסיוון תש"פ 11:47
אין לי יותר מה לתרום כאן 😋
י"א בסיוון תש"פ 11:26

שביינישים בעיקר לומדים גמרא. שמשם מתחיל הכל. יש דרך ארוכה עד השלב שהחומר הגולמי הופך להלכות של ממש. וגם אם לומדים המון משם, ביינישים לומדים בעיקר סדר נשים ונזיקין, ואין שם כל מיני דברים כמו נטילת ידיים לדוגמא.

אני באופן אישי למדתי גם על הלכות יומיומיות אבל די באופן עצמאי, והדבר המובנה היחיד כמעט שעסק בהלכות מעשיות היה לפני הצבא, מה שהיה מאוד מצומצם בהיקף יחסית לשאר מה שלמדנו.

(לגבי פלפול, הזכרת לי שהיתה סדנת שיעורים בנושא הלכות ייחוד. היא התעמקה בדברים הבסיסים כמו מה זה כשר ומה הכוונה אשתו שומרת עליו ודיני גויים, דבר לא ממש מעשי כי תמיד אפשר פשוט לפתוח דלת. כמעט לא התעסקנו בשאלות מעשיות איפה שאי אפשר לפתוח דלת או להתעמק בדברים הכתובים, כמו ייחוד בשמירה או בטיול)

עין טובה. המתכון לחיים מאושרים חושף שינייםחושף שינייםחושף שיניים

 

 

כנסו לכרטיס אישי שלי ותראו את המבחר שלי מהפורום

י"א בסיוון תש"פ 11:30

אני באמת לא מבין איך אפשר לחיות חיי תורה, אם לא יודעים לקיים אותה בהכי בסיסי...

הרי כל עבירה או מצווה משפיעות על הנפש. 

עם כל הכבוד שגמרא זה המקור אבל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. 

ולמה זה ככה? זה באמת שאלה...  לדעתי צריך זמן לפלפולים וזמן להקיף את השולחן ערוך

 

דיברתם פה על הלכות כשרות, זה עוד ניחא...

מישהו פעם לקח אותי לטיול עם כולל אברכים,

כל הדרך באוטובוס הם התפלפלו על סוגיות ביבמות ונידה וכו' והביאו שמות של ראשונים.. לא הבנתי כלום.

כשעצרנו, לא היה מספיק מים לנטילה, ואף אחד מהם לא ידע הלכות פשוטות מה עושים.

אני נהייתי הרב שלהם 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 11:36

בשביל הלכה מסוימת שאתה צריך עכשיו ברגע זה, אתה יכול לשאול את הרב שלך או לפתוח ספר או לחפש באפליקציה המופלאה של פניני הלכה (ושאלות בשבת יוכלו לקבל מענה בספר "שמירת שבת" או "מנוחת אהבה"). כלומר יש לך איך להשלים את החסר ברגע הצורך. בסופו של דבר, אפשר להסתדר*. 

 

אבל אם לא תלמד בישיבה את הש"ס, מתי ואיך תשלים את זה? 

 

*ברור שהמצב האידיאלי הוא שכולם ידעו הכל, אבל זה לא ריאלי, הזמן בישיבה (ובחיים בכלל) הוא מוגבל ובסופו של דבר צריך לבחור איפה נותנים את הדגש.

 

בסופו של דבר אותם אברכים מהכולל ידעו על הלכות נטילת ידיים (בזכותך, ואם לא היית שם אז הם היו עושים שיחת טלפון קצרב לרב שלהם), ואילו אתה לא ידעת את החומר שהם למדו - ואת זה אי אפשר להשלים בשיחת טלפון.

י"א בסיוון תש"פ 11:45

מי שחשוב לו לקיים את התורה, אמור ללמוד איך מקיימים ואיך לא לעבור עליה.

מה עם שאלה שהתעוררה בשבת לדוגמא? מה עם טיול? לא תמיד יש רב.    הלכות של יום יום חייבים לדעת לבד.

 

אם אדם יקרא כל יום במהירות יחסית שולחן ערוך, הוא ידע הלכות בסיסיות יופי!!  ככה אני עושה

ולבחור ישיבה בטוח שיש זמן לזה.  ויש מלא זמן גם לגמרא - בשפע!!

 

נכון בסופו של דבר אני לא יודע את מה שהם ידעו.. אבל כל הלימוד הוא בשביל לקיים.

אני מקיים את התורה - שזה הכי חשוב, בזמן שהם לומדים מה שלא נחוץ ובינתיים לא מקיימים אותה

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 11:49

כשרות זה גם יום יום, שבת, וכו'

הרבה לא יודעים.  

השאלה פה על אלה שלא יודעים.. 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 11:49
לא שנורא לדבר מבחוץ, רק תדע שזה המצב.

בישיבה מקבלים כלים, הסתכלות, יחס נפשי,
לאורו כל החיים ייראו אחרת, וכל לימוד התורה יהיה אחר.
בסוף מגיעים לשם, אל תדאג..
י"א בסיוון תש"פ 11:54

עזוב שזה תגובה לא עניינית בכלל

 

לקיום התורה צריך להגיע לפני הכל.   זה מה שמשפיע על הנפש... ועד שיגיע לשם מה? יעבור עבירות?!

יש זמן לכל דבר, ולא קשה לקחת שעה ביום ללמוד הלכות.

 

כל הכבוד לכלים וכו' אבל יש בסיס...

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:03
אתה רואה לימוד עיון כפרטי פרטים,
אבל למעשה - זהו לימוד ההלכה.
ההתמקצעות בנשק (לחמו בלחמי?) היא-היא לימוד העיון,
והשימוש בו במציאויות משתנות (לש"ב וכו') זה לימוד הלכה.

ברור שזה לא סותר לימוד הלכה,
וכששואלים אותי (כמבוגר שעלק מבין משהו),
אני הראשון שאומר ללמוד גם בית יוסף על הסדר כמעט שעה ביום,
וחיי אדם (או ספר קיצורים אחר לעדות השונות) 5-10 דקות ביום.

רק שלביקורת שלך יש מחירים, שצריך להכיר אותם.
אמר לי פעם בחור צעיר שלמד ב'חברון' המעטירה,
שבישיבה קונים בעיקר את ה'קישור לתיירע' ו'אהבאס תיירע',
והדרך לזה היא לימוד עיון.
מותר לחלוק, על המטרה ועל הדרך,
רק כדאי להבין שיש היגיון בדרך בה כנראה מדריכים רבים מגדולי ישראל.
י"א בסיוון תש"פ 12:08

זה יפה שתקרא לזה לימוד הלכה, זה גם נכון כמובן, אבל כמה זמן יקח עד שהוא ידע מה לעשות?

צריך הנחיות עכשיו שלא לעבור עבירות ואיך לקיים מצוות. 

זה החוקים של הקב"ה וצריך לדעת אותם לפני הכל.

 

אז סבבה, ללמוד גם את זה וגם את זה.  כמו שאתה אומר.. אנחנו מסכימים?

 

קישור לתורה, ואהבת התורה זה אחלה, באמת. 

אבל אין בור ירא חטא - לא אני אמרתי.

(אגב, תגיד לו שגם במבטא ספרדי התורה נשארת אותו דבר )

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 12:19


י"א בסיוון תש"פ 12:21


"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י"א בסיוון תש"פ 11:46
זאת באמת המציאות. בקושי לומדים הלכה למעשה.
אבל זה לא כולם חח
י"א בסיוון תש"פ 13:31

יעל, את צודקת מאד. צריך לעסוק בישיבות גם בלימוד הלכות. לפחות להגיע למצב שבחור ידע מה הפרמטרים ואיך לדון בהלכה, למשלף  האם חם/קר , בן יומו, נותן טעם לפגם וכו' וכן בהלכות שבת. וגם שידע היכן לעיין, באיזה ספר ובאיזה מקום כדשי לענות על שאלה הלכתית המתעוררת במטבח או בשבת

י"א בסיוון תש"פ 13:33

בדרך כלל גם למי שלמד קשה מאד להכריע בשאלות

 

יש שאלות פשוטות וברורות או שיש התייחסות מפורשת (ובלי מחלוקת!). הרוב הגדול מורכב, וכל פרט יכול לשנות, ולפעמים קשה להעריך מה הסיטואציה בדיוק, והרבה דברים תלויים במחלוקות ובמורכבות

י"א בסיוון תש"פ 13:55
כבר שמעתי הרבה מאוד על מקרים שבהם האישה הייתה הרבה יותר בקיאה בהלכה ה'פרקטית'.
לא נכנסת להאם אני מסכימה עם זה או לא, אבל כן נראה לי שיש פה הגיון מסוים-
א. לומדים תורה במסגרת פנימיית שלא דורשת ממך להתעסק יותר מדיי בכשרות (בישול/קניית אוכל/וכו'..)
ב. בפועל, גם בבית עצמו (לפחות על-פי הסטיגמה), אם האישה היא זאת שעוסקת יותר בבישול ובמעשה- איזו סיבה יש לגבר להתמצא בזה?
ג. בכנות, לימוד תורה (כנראה שבמיוחד לגברים) הוא הרבה מעבר לשורה התחתונה או להלכה הפרקטית, ואם לצרפת לזה את העובדה שב ישיבות לומדים בחורים ממגוון בתים/מנהגים/החמרות/וכו'..- נראה לי הגיוני (לפחות ברמה מסוימת) שהלימודים בישיבה לא יגעו ב'תכל'ס' הזה.

כמו שכנראה אמרו כאן, אפשר 'למקד' את החיפוש לבחור שלומד הלכה/רבנות.

ועוד משהו קטן. תהיה כלשהי.. (לא ביקורת. מחילה אם משתמע אחרת..)-
למה הגיוני להגיד לבנים שלא יחפשו חברותא, אבל לא הגיוני להגיד לבנות שלא יחפשו רב..?
כילו. ברור שאני אשמח אם אזכה שבעלי יהיה רב/ת"ח וידע לתת לי תשובות 'בשלוף'. אבל
א. לפעמים לוקח זמן עד שהוא הופך לאחד כזה, וזה בסדר שעד אז הוא לא ידע הכל.. (;
ב. לא כולם זוכים, גם אם הם ממש צדיקים. וזה בסדר.
ג. אני גם אשמח אם הוא ידע לגשת לשאול רב, או לפתוח ספרי הלכה ולברר את הנושא באותו הרגע.
י"א בסיוון תש"פ 14:10

תודה!

י"א בסיוון תש"פ 22:26

קשה לדעת ולזכור הלכה פרקטית, בדברים שלא עוסקים בהם למעשה [או לפחות, נשאלים עליהם למעשה לעיתים קרובות].

זה קשה גם למי שלומד הלכה ברצינות.

י"א בסיוון תש"פ 14:57

זה נעשה בכוונה. זאת שיטת הלימוד.

אצל הספרדים הקדישו חלק משמעותי מהזמן ללימוד הלכה, וזה קורה עדיין במקומות כמו איש מצליח.

 

אני חושב שהסיבה שזה מפריע לך היא כי את מחפשת בחור שהוא תלמיד חכם. יש כאלה, אבל בד"כ הם מבוגרים.

הרוב פשוט צריכים עוד זמן, וכדאי להמתין, במיוחד אם זה חשוב לך. ובכלל הרצון בבעל כזה הוא מקסים בעיניי.

את יכולה לנסות לחפש בחורים בישיבות שיש בהם לימוד עמוס, כמו איש מצליח, אבל בציבור שלנו זה לא כל כך מצוי.

 

נראה לי גם שבכללי אצל החרדים, בגלל שהלימוד הוא *רק* תורה, יותר מצוי בחורים צעירים שהראש שלהם עובד בדומה ובקירוב לאיך שראש של תלמיד חכם עובד. אבל יש מקרים יוצאי דופן.

 

כתבתי קצת מבולבל מחוסר זמן מבולבל

י"א בסיוון תש"פ 15:40

לא יודע לדבר בשם כל הישיבות.

יש ישיבות עם סגנון לימוד ספרדי, שבאמת עיקר המטרה שם זה לדעת איך לפסוק הלכה. לומדים את הסוגיות מהגמרא דרך הראשונים, אחרונים, עד לפסיקת הלכה מעשית. וזה גם דבר שלוקח המון זמן. כל סוגיה היא ארוכה. 

 

אני לומד בישיבה עם סגנון לימוד אשכנזי. שם המטרה זה בכלל לא פסיקת הלכה. אלא המטרה זה לדעת איך ללמוד סוגיה בעיון. לדעת איך ללמוד גמרא נכון, איך לחשוב עם שכל ישר. לחקור ולהבין את כל השיטות השונות, גם את השיטות שלא נפסקו להלכה. להבין את ההווה אמינא של הגמרא, ולהבין את המסקנה. לדעת להוציא מתוך הסוגיות הגדרות כלליות למושגים, לדינים. לדעת לשאול את השאלות הנכונות. לדעת לדקדק בלשון הגמרא והראשונים, ולהקיף את כל האפשרויות השונות להסביר אותם. לדעת להקשות קושיות טובות, ולענות תירוצים שמספקים את הדעת. כל הדברים האלה נקנים במהלך הרבה שנים של עמל בלימוד, של סוגיה אחר סוגיה. 

בגלל זה המסכתות שלומדים, זה מסכתות שיש הרבה מה לעיין בהם, גם אם אין בהם יותר מידי נושאים שקשורים להלכות מעשיות שהאדם הממוצע יתקל בהם. 

 

ומה עם לימוד הלכה? בדרך כלל רוב התלמידים מקדישים חלק קטן מהיום ללמוד הלכה בעצמם או עם חברותא. לרוב לומדים משנה ברורה, שזה גם לא לימוד קצר. לוקח כמה שנים להקיף את כל המשנה ברורה. וגם אז בכלל לא נוגעים בהלכות כשרות, שזה לא נמצא בכלל בחלק אורח חיים בשולחן ערוך אלא ביורה דעה.

אז איך יודעים הלכות כשרות? הכי טוב לשאול את אמא חח. ואפשר לקרוא ספרים שמסכמים את ההלכות האלה בקצרה. 

בסוף את רוב ההלכות המעשיות אנשים יודעים מהסביבה, מהבית, מחברים, מרבנים או שבאמת הם קראו קיצור שולחן ערוך פעם אחת או ילקוט יוסף.

אבל באמת אחד שלמד בישיבה כמה שנים צריך לדעת איפה לחפש. הוא אמור להכיר את הספרות ההלכתית מלמעלה, והוא צריך לדעת באיזה ספרים הוא יוכל למצוא תשובה לשאלה. אבל באמת יש שאלות מסובכות שדורשות שאלת רב.

 

חוץ מזה בישיבה משקיעים גם זמן ללמוד תנ"ך, אמונה, מוסר, חסידות. כל אחד מחלק את הזמן שלו איך שהכי טוב לו. אבל בסוף רוב היום זה לימוד גמרא (שלוש סדרים, שזה בערך 8 - 9 שעות), ולא תמיד הכי קל להכניס את שאר הדברים לתוך סדר הלימוד, כי קשה למצוא זמן. בקלות אתה מוצא את עצמך שובר את הראש מתי אני יכול להכניס לימוד הלכה לתוך הסדר יום העמוס שיש לי. 

 

י"א בסיוון תש"פ 15:46

גם בישיבות עם סגנון לימוד אשכנזי בסוף ידחפו ללמוד הלכה בעיון. אבל זה לאחר הרבה שנים של לימוד. כי התפיסה היא שבשביל לדעת לפסוק הלכה, אתה צריך לדעת ללמוד כמו שצריך. ורק אם אתה יודע לעיין בגמרא כמו שצריך, אחרי כמה שנים, אתה יכול גם ללמוד איך פוסקים דרך זה הלכות. כי בסוף ההלכה מתחילה מהגמרא, לכן בשביל לפסוק נכון אתה צריך להבין טוב את הסוגיה, את הראשונים, את כל הסברות, את כל הקושיות, ואז תבין למה פסקו כך ולא אחרת, תבין את העיקרון שעומד מאחורי הפסיקה, שלפיו תדע לפסוק גם במצבים שלא כתובים במפורש בספרים. 

י"א בסיוון תש"פ 16:20

מוזר שלא מקדישים קצת יותר זמן לעבור על לפחות קיצור שולחן ערוך/פניני הלכה או משהו כזה. 

לדעתי זה חשוב מאוד,מוזר לי החיפוף הזה אבל אל תתיחסו אלי כי אני לא מבינה כלום..

 

י"א בסיוון תש"פ 16:24
זה לא חיפוף, בדיוק להיפך.
לבנות מבנה יביל לוקח זמן מועט,
אבל לבנות בניין גבוה לוקח יותר זמן,
ועד שהוא נבנה - אין כלום, רק שלד.
זה בערך הנמשל.

שאלה: האם לא כדאי להציב קראוון באתר הבנייה?
תשובה: כדאי, זה קורה, לא תמיד, לא מספיק.

זהו בגדול
י"א בסיוון תש"פ 23:27
י"א בסיוון תש"פ 23:32

זה אומר שרק למעטים מאוד יהיה בניין גבוה בנוי היטב.

י"א בסיוון תש"פ 23:49
אבל אני לא חושב שזה עצוב מה שאת אומרת.
כל אחד שישקיע יהיה לו בנין גדול ויציב. השאלה- מה הכוונה בבנין?
האם כל הבניינים שווים?
אני הקטן לא חושב ככה. לכל אחד יש חלק בתורה. ולפי זה גם הבנין שלו- היכולות נובעות מהתפקיד, והגשמת התפקיד זה התיקון הגמור שלו.

אני מקווה שזה מובן..
לא רציתי להגיב את דעתי יותר מדי בפורום כי עניין אותי יותר לקרוא.
אבל פתחת אז אולי כן קצת- יהודי שיודע את כל הש''ס בע''פ או כל השו''ע ונושאי כלים- הוא לא בהכרח יותר גדול מיהודי אחר שלא.
יש עוד סיבות מעבר לעצלות בלימוד וכדו'. החלק הפרטי מהנשמה הכללית מכתיב את התפקיד, ובגלל התפקיד יש לכל אחד כשרונות מיוחדים. אז לא הגיוני, ולא רק השכל האנושי אומר את זה אלא התורה הקדושה, שיהיה מדד אחד לכולם לשלימות.

אני יודע על עצמי, (ואני לא רוצה לפתוח את זה לדיון פומבי כי הנושא הוא לא אני) שהבנין שלי בעבודת ה'- ואני משתדל שהישיבה תעזור לי להצמיח את זה- הוא לא לדעת את כל הש''ס או להבחן למבחני רבנות/ דיינות.
ותלמיד חכמים לא נמדד בזה, לענ''ד, בכמה תורה הוא יודע וזוכר. לעניות דעתי. לי יש בנין אחר, חלק אחר- ולדעתי הקטנה יש לזה 2 מדדים: קודם כל המשיכה הפנימית למה שיותר טוב לי, והיכולות/ כשרונות. אם אני אתמקד בבניינים אחרים, הבנין שלי יהיה פחות קיים בעולם. והבנין שאני כן אתמקד בו- לא יהיה כזה גדול ויציב כמו בניינים אחרים גם אם אני אשקיע בו הרבה, כנראה.
י"ב בסיוון תש"פ 00:00
וגם קצת תנך
כמו שכל מי שעובר בישיבה לומד גמרא...
י"ב בסיוון תש"פ 00:03
י"א בסיוון תש"פ 23:38
א. אם אין לאדם איפה לגור הוא ישים קראוון דבר ראשון לפני הכל. כך גם כאן לא יתכן שאדם ירא שמיים לא ידע הלכות בסיסיות של שבת כשרות ברמת קיצור שו"ע פניני הלכה או הרב קנוהל. זה לימוד שלא לוקח יותר משעה ביום ואפשר תוך 3 שנים
ב. לא הרבה אנשים ישארו בישיבה עד סיום הבניה וישארו בלי קורת גג וחבל.

לכן משעה הלכה ביום אף אחד לא ימות
אגב גם תנך לא לומדים מספיק...
איך יהודי בוגר ישיבה 5 שנים לא למד מעולם עזרא- נחמיה או סיים קיצור שו"ע זה בסיסי לכל יהודי


אבל באמת שאני לא מכיר כמעט ביינשים שלא לומדים הלכה ולא יודעים שבת כשרות ברמה היומיומית
י"ב בסיוון תש"פ 00:15
כל מה שכתבת כלול במשל ובשאלה שלאחריו.

הערה: גובה הבניין ומשך בנייתו תלוי בתכנית המתאר,
ואינו דומה הבניין של המגיע לשבי חברון (כמשל) לשלש שנים לפני הגיוס לבניינו של המגיע להר-המור לעשרים שנה (לפחות).
דווקא בהר המור ובמרכז יש בעיה שאין בשאר הישיבות,
שרבים מתחילים בניין גבוה ולא מסיימים אותו.
נראה לי כדאי לבנות באופן מודולרי,
עם אפשרות לתוספות בנייה רבות ומגוונות...

גילוי נאות: הכותב מכיר קצת את עולם הישיבות,
עבר יותר מפעם על הנ"ך ולומד הלכה,
אך לא עזב מעולם את לימוד העיון.
י"א בסיוון תש"פ 16:37
בישיבה שלמדתי (שלימוד העיון בה ברמה גבוהה) היו גם שיעורי הלכה פעמיים בשבוע ובזכותם הקפנו (מי שנכנס לשיעורים) הרבה מאוד הלכות נחוצות בנושאים שונים בשנה אחת (שיעור הלכה יותר אפקטיבי מספר קיצור של הלכות כי מבינים טוב יותר וגם אפשר לשאול שאלות על דברים שלא כתובים בספר).
אני גם זוכר שהייתי בשיעור א' והיו חבר'ה למדנים משיעורים גבוהים בישיבה שהייתי רואה שהם עושים דברים אסורים בשבת או בדברים אחרים ולא מודעים.
י"א בסיוון תש"פ 22:25

זה באמת הבסיס לדעת הלכות הנחוצות ליום יום. אבל זה לא בהכרח תפקיד הישיבה ללמד אותו את הדברים האלה. כל אחד יכול לפתוח לבד קיצור שולחן ערוך או ילקוט יוסף או פניני הלכה וללמוד, הוא לא צריך רב בשביל זה. יש כאלה שמגיעים לישיבה אחרי שהם כבר יודעים את רוב ההלכות הנחוצות, ומי שלא, אז יש לו אחריות אישית להקדיש זמן בשביל ללמוד את זה. לדעתי כל אחד צריך ללמוד את הרוב כבר בישיבה תיכונית, וברור שמי שלא למד חייב ללמוד את זה. 

 

הרבנים באים בשביל ללמד אותך איך לעיין ולהעמיק, וזה נעשה בעיקר בלימוד הגמרא. הם כן דוחפים ללמוד הלכה, אבל הם לא יעברו אתך על כל סעיף בשולחן ערוך, וגם אין צורך שהם יעשו את זה, אתה יכול להבין את הרוב לבד, רוב ההלכות הנחוצות לא מסובכות כל כך. זה שצריך ללמוד הלכות נחוצות, זה לא אומר שזה צריך להיות בתוך הסדר הקבוע שהישיבה קובעת. אכן יש לפעמים שיעורי הלכה, אבל הם מתמקדים יותר בעיון בסוגיה הלכתית מסוימת, בעיון בסעיף בשולחן ערוך וכד'. אי אפשר באמת להקיף את כל ההלכות דרך שיעורים כאלה. וזה בכלל לא המטרה של השיעורים האלה. שיעורי הלכה בישיבה באים לעיין בהלכות מסוימות שיש מה לעיין בהם, ולא סתם לקרוא הלכות פשוטות שאולי התלמיד לא יודע.

 

 

י"א בסיוון תש"פ 15:51
לומדים הרבה גמרא ומעט הלכה. יותר עיון ופחות אליבא דהלכתא וכדומה. זה הגיוני לצערי.

הגיוני לצפות מבחור שידע הרבה הלכות (אבל ממש לא את כולן), שיהיה לו רב שהוא רגיל לשאול אותו ושבאמת ישאל אותו מדי פעם.

זה בסדר לא לדעת את כל התורה. התורה מאד רחבה באמת.

לקבוצת ווטסאפ שקטה שעוזרת לגברים להתחתן בקלות:

הדרך השקטה לחתונה שלך

לקבוצת שדכנים נהנים ומחתנים 

 

י"א בסיוון תש"פ 18:18
לא אמרתי שזה בסדר
אמרתי שזו המציאות
י"א בסיוון תש"פ 19:58
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י"א בסיון תש"פ 20:55
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י"א בסיון תש"פ 20:54
אני מצפה מבחור שיעור ה-ו' לדעת דיני סכין וסיר חולב שבושל בו בשר. לא צריך לדעת את קונטרס הספקות לשך. על מקרים מעט פחות נפוצים לפחות לדעת לפתוח איפה שצריך..

זה לא מצריך מעבר לקביעות של שעה ביום משנ"ב או פניני הלכה

ביניש שלא לומד לפחות שעה הלכה ביום צריך לעשות חשבון נפש מאוד רציני

אני לא מכיר כמעט כאלו...
ט"ז בסיוון תש"פ 18:10


י"א בסיוון תש"פ 23:03
(ודברים דומים כתבו הש"ך והפתחי תשובה בהלכות תלמוד תורה בסימן רמו ביורה דעה.)

וכן ראוי לעיין בהקדמת החפץ חיים לליקוטי הלכות על מסכת זבחים שם דיבר על לימוד תורה לשמה שהיא לשם ידיעת ההלכה. (אמנם יש שחלקו על הגדרה זו של לשמה, אבל כך סבר אחד מגדולי הפוסקים.)

עם זאת, יש את המרכיב שציין @אדם כל שהוא שמה שלא ביומיום פחות זכור גם אם יודעים.
י"ג בסיוון תש"פ 12:28

בישיבה יש נטייה חזקה להבין מה הסיבה מאחורי דעת התורה

אך זמן ההבנה לעומת ידיעת ההלכה, גדלה לאין שיעור!

בנוסף, שלא כל הבנה היא נפסקת להלכה.

ו, הרבה מהנלמד לא רלווטי ליום יום, כמו מסכת קידושין, גיטין, בבא קמא-בתרא בעצם כל המסכתות הישיבתיות.

אבל זה אכן בעייתי שלא לומדים הלכה לבד..

ט"ו בסיוון תש"פ 10:04
שכששאלתי בחור שאלה הלכתית הוא לא ידע לענות..
אולי אולי שאלתי שאלה מסובכת והוא לא ידע אמר שהוא יכול לבדוק את זה..

לא מציאותי לדעת את כל ההלכות למי שאין לו שאיפה רבנית ..
ט"ז בסיוון תש"פ 18:23


אולי יעניין אותך