הדבר הכי קשה לאמא זה לדעת שכואב לילד שלה ואין לה איך לעזור לו.
אם יעודד אותך שכל ילדי ישראל עוברים את זה, ויעברו, וזו מצווה גדולה ומדהימה, ברית עם ה' יתברך, מעשה שהופך את הילד ליהודי בבשרו ממש!
וקראתי גם מחקרים שמראים שלתינוקות זה פחות כואב מאשר פעילויות כירורגיות אצל מבוגרים, ומחלים מהר יותר.
בהצלחה!!

הייתי נורא בלחץ בשבילם ולא הפסקתי לבכות למהלך כל הברית והלילה שאחרי אז אני ממש מבינה אותך . תנסי לזכור שכולם עוברים את זה ולמרות שכואב לקטנציק כמה ימים וזה יעבור 🙌

נותנים לתינוקמקצת יין לפני כן
יש ממש עניין לא לצער את התינוק סתם
בדרך כלל עושים את החיתוך וכו' מאד מהר
ומוהל מומחה יודע לעשות בעדינות ומהר את הברית..


מניסיון של בריתות שנכחתי (עד כמה שאני יודעת)
הבכי לרוב נובע מחוסר נוחות של התינוק (קר לו/לא נעים לו) ופחות מכאב הברית.



ותתפללו בזמן הזה. אומרים גם 13 מידות רחמים
כי זה זמן מסוגל מאד.



בהצלחה
ואחר כך ההנקה גם עוזרת לתינוק להירגע וממילא גם האמא רגועה... לא?

הסתכלתי על כל הגברים ואמרתי לעצמי- כולם עברו את זה! והם בסדר😆

שהוא לא זוכר שזה כאב לו

2 אנשים בקהל צופים בברית. אחד שואל את השני, תגיד, זה נראה לך כואב לו? אז השני עונה, אני רק יודע שאחרי שעשו לי את זה לא הצלחתי ללכת שנה וחצי...

 

כשתכננו עכשיו את הברית של הקטנטן דיברנו על זה תוך כדי שהבכור (בן שנתיים) משחק לידינו ומנסה לתפוס את תשומת הלב שלנו.
באיזשהו שלב הסברתי לו שאנחנו מתכננים את הברית של התינוק ושאלתי בצחוק- אתה זוכר שגם לך עשינו ברית?
אז הוא עונה לי- כן
נקרענו

יש מוהלים שאומרים שלא צריך. אני נותנת כחצי שעה לפני

בנובימול חשוב לדייק כי זה ממש מרוכז. לא לתת יותר ממה שכתוב.
מזל טוב והרבה נחת🌺
תמיד יש מתח לפני הברית ,מזדהה אחרי כמה בריתות... זה עובר והכל טוב בע'ה

"אמא רגועה- תינוק רגוע"

הרגעתי את עצמי הרבה, וטיפלתי בו בפעם הראשונה לבד  ,ממש בעדינות וברוגע.

ובאמת הבן שלי היה מאוד רגוע, בשעות הראשונות נתתי נובימול. היה ממש בסדר.

 

מה שכן אל תתני לאנשים להרים אותו אחרי הברית... זה סוג של ניתוח ולא כדאי לטלטל אותו.

ראיתי תינוקות שהרימו אותם והם צורחים...זה היה נורא.

 

רק בריאות! והרבה מזל טוב!

אצלי היה רגוע מאוד גם בלי נובימול ישנוני מהיין כנראה

הרבה הנקה וכל מי שרוצה להרים להצטלם וכו עם התינוק שיעשה את זה לפני הברית

ממש לא הולכת לתת לאנשים להחזיק אותו, מקווה שלא יהיו אנשים חסרי טקט שיתעקשו ויציבו אותי במקום לא נעים

מקווה שהיא לא נעלבה

אצלנו אתמול היה הברית והוא היה בעגלה כל הזמן, לפני ואחרי.

בעלי ואני היחידים שהחזקנו אותו כשהיה צריך...

 

 

ומצטרפת לכל מה שכתבו לך, בסוף אצל רוב התינוקות זה עובר בקלות יותר מאצל האמהות...

 

בהצלחה יקרה! שתצליחי גם להנות באירוע הנחמד הזה

זה מה שעזר לי

כי בטח כואב לך כואב לו, וגם אם זה כאב קטנטן לשניה ולא זוכרים ועובר - עדיין כאוב לך.

אז צריך לנסות להתרומם מעל זה - מה המשמעות של הברית, ללמוד משהו קטן על זה, למה המצווה הזאת קיימת.

כמו שבחיסון את יודעת שאת מכאיבה קצת לתינוק שלך שאת בחיים לא היית רוצה לההכאיב לו, אבל את מסתכלת מלמעלה ואומרת לעצמך שזה מה שנכון וצריך וטוב לילד שלך - אז כאן פי מאה, כי זו מצווה.

 

וזה יעבור בכל מקרה :-*

 

מזל טוב

 

 

בעיניים שלנו זו חוויה כואבת ולא נעימה,
אבל איכשהו ילדיי ישנו כל כך חזק אחרי הברית,
שזה תמיד מרגיע אותי שכנראה זה הרבה פחות כואב ממה שנדמה לנו.. ילד עם גזים צורח יותר..
אי אפשר לישון שנת ישרים כשכואב נורא. ועם כל הכבוד ליין, כנראה זה באמת כאב הרבה יותר נסבל ממה שחושבים

אבל תודה לה' שזכינו
אני זוכרת שיום לפני הברית בכיתי שאני לא רוצה לעשות,
ואבא שלי בכה איתי כי חשב שאני רצינית ומה לא נעשה ברית?
כל המשפחה הייתה הורמנלית אחרי הלידה שלי נראלי....
אבל בעזרת השם הכל יעבור
לא קל, אבל זכות ב"ה.

בברית של הבן שלי ממש כאב לי לשמוע את הבכי המופתע שלו.
עזר לי, לתת לבכי הזה משמעות.
כלומר, למדתי וקראתי וחשבתי קצת, עוד לפני שהוא נולד וגם אחרי הברית, שברית זה דבר חזק מאוד.
הברית בין עמ''י והקב''ה היא ברית נצח חזקה מאוד.
ולפעמים, מסתבר, הברית הזו מלווה בכאב. ואולי דווקא בגלל שהיא באה עם כאב היא כ''כ חזקה.
כמו כל דבר בחיים, מה שבא בקלות, ילך בקלות. מה שנקנה במאמץ או בכאב, לא ילך לעולם.
ואנחנו חלק מהברית הזאת. ''ואומר לך בדמייך - חיי''

מבחינה טכנית- זה נכון שזה כואב, אבל נראה לי שבדר''כ זה עובר מהר. וב''ה דורות על גבי דורות של גברים יהודים גדלו שמחים ובריאים בגופם ובנפשם למרות שעברו את הברית .. ואולי בגלל, מי יודע

ואני יכולה להגיד לך שאני הייתי בלחץ ובכיתי מרוב שהוא בכה אבל בעצם הם לא זוכרים כלום ואחרי 3 ימים זה עובר לגמרי.
וחשוב שיהיה מוהל טוב שיש עליו המלצות טובות.
אהה ועוד דבר להתעלם מהאנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מהמוהל.

אני בוכה המון איתם ביחד
וגם תוך כדי מתפללת הרבה
לפני הברית אני לא מצליחה לפגוש את המוזמנים, רק אחרי הברית וההנקה אני מתקרבת לאנשים ומדברת איתם.
לא קל אבל עובר..

טובות ומועילות.. אל תדאגי, יהיה בסדר בע"ה... זכות גדולה היא.
משהו שמעלה חיוך: חמי היה הסנדק בברית של בני, הוא קצת התרגש וזה ניכר על פניו, אז המוהל אמר לו-אל תדאג, לך אני לא עושה כלום!
וגם שאל חלק מהגברים והבנים הנוכחים באולם מי רוצה שהוא יבדוק אותו כדי לראות אם החיתוך טוב
ספרי לנו איך היה כשתוכלי... שוב מזל טוב...

מצטרפת להמלצה למשכך כאבים לפני כן, אצלנו המוהל ממש הדריך לגבי זה

ברית שלישית כבר..

 

לא לחוצה ולא בוכה... מזל שאחיות שלי בוכות בשבילי

בסוף מה שהיה שהוא צרח את נשמתו במשך דקות ארוכות מאד והרגשתי שהמוהל לא מספיק מנסה להרגיע אותו. ואחר כך במקום לתת לי להניק אותו הוא בשק אותו והדריך את בעלי לגבי הטיפול בזמן שאני הצטנפתי בחדר וניסיתי לא לשמוע את הצרחות שלו.
חוויה מאד לא פשוטה..
מה שכן, קצת הומור, שניה אחרי שהמוהל הסיר לו את הטיטול לפני הברית אני שומעת רעש מוכר.. ואחרי שניה אני רואה את החליפה של המוהל מכוסה בקקי, החולצה שלו, הרצפה, משו הזוי ...

לא הכי סימפתי בכל החלפה/מקלחת, אבל יעבור מהר.
נרשמה התלהבות בקהל למשמע השם?

אבל כמות מכובדת ביותר הכל התלכלך כולל המוהל

המוהל שם אותו על הדוכן של בית הכנסת (איך קוראים לשולחן הזה ששמים עליו ס''ת??), כל האורחים יצאו לאולם לאכול, ואנחנו נשארנו להסברים, התינוקי היה נראה כמו עוף שחוט, מתחתיו חיתול מלא בדם, ומרוח במשחות ושמנים וכל מיני, גם הרגשתי שהמוהל לא ממש מנוסה.... והקטן היה חשוף ככה המון זמן... כאב לי כ''כ לראות את זה! וואי... ניסיתי להרגיע וללטף לו את היד אבל יצאו לי רק דמעות..

כשבעלי הסביר לי בדיוק מה חותכים.
אני לא אפרט פה, כי יש כאלה שבטח לא מתאים להם, אבל כשהוא הסביר בנחת שזה "לא רציני, רק..." אז זה ממש הרגיע אותי. וגם בתכלס שני הבנים שלי היו מאוד רגועים אחרי הברית, וממש לא היה נראה לי שהם סבלו

הרבה נחת, בריאות ושמחה!

אתה בטוח שנעשה לו את זה?? אמר, ברור. מה, הוא יהיה ערל? (תגובה גברית דוסית אופיינית;)) אמרתי, אבל הוא יהיה יהודי כי אמא שלו יהודיה! (גם בעלי, כן? סתם בשביל הצחוקים ..)