י"ג בסיוון תש"פ 08:08
אני בחור שמגדיר את עצמו תורני. למדתי בישיבה גבוהה ואלו היו השאיפות בתחילת חיי הנשואים.. אישתי גם הייתה פחות או יותר באותו מקום ( חשוב לציין שהיא לא באה מרקע תורני).
לאחרונה אני מרגיש התרופפות ברמה התורנית.. זה בא ליידי ביטוי בצניעות, סדרות, מוזיקה ועוד...
יוצא לנו לדבר על זה לא מעט.. היא טוענת שעבודת ה שלה היא שלה ולאף אחד אין את הזכות להתערב וגם לא לבעלה. אני מנגד חושב שיש לי גם מקום במרחב הפרטי שלה כי בסופו של דבר על תשתית מסויימת רציתי להקים איתה את ביתנו.. אשמח לתובנות.
י"ג בסיוון תש"פ 08:34
י"ג בסיוון תש"פ 09:26
7 שנים
י"ג בסיוון תש"פ 09:28
למרות זאני רואה שאני דעת יחיד
י"ג בסיוון תש"פ 08:42
היא צודקת.
עבודת ה' היא שלה, ובעבודת ה' יש עליות ויש ירידות.
אבל זה לחלוטין שלה, והיא לא צריכה לעשות הצגות כדי שאתה תהיה מרוצה.
לדעתי זה שתלחץ ותעיר רק יגרום לאנטי.
י"ג בסיוון תש"פ 08:58
אבל כשזוג מתחתן יש פה יותר מרק שני אנשים יש פה עניין של משפחה וחינוך ילדים בסופו של דבר כשאנחנו יוצאים לדייטים אנחנו מסתכלים על רמה רוחנית כפרמטר בבחירה.
עבודת ה' שלה היא שלה בלבד אבל צריך לעשות עניין של תיאום ציפיות מבחינת הבית.
לא נראה לי רלוונטי לחנך ילדים להתלבש צנוע אם האמא הולכת בפריצות או לשמור על העניים אם האבא רואה סדרות במחשב.
לכולם יש נפילות אבל צריך לחשוב איפה נגמר האני האישי ואיפה מתחיל התא המשפחתי
י"ג בסיוון תש"פ 10:35
הם כבר נשואים, לא בדייטים.
י"ג בסיוון תש"פ 17:55
כן מתעניינים במצב הרוחני של השני
י"ג בסיוון תש"פ 15:16
זה בדיוק כמו בעלי ...אני הצד הרופף כי מה לעשות אני זאת שעובדת לפרנס את הבית ולא נמצאת באוהלה של תורה כל הזמן..אז הגיוני ביותר שתהיה התרופפות.

ברור שחשוב שיש דעה אחידה בחינוך אבל גם להורים(לאישה במקרה הזה) יש יצר הרע וגם היא יכולה ליפול.

#ממליצה לך בלב שלם ומניסיון של 8 שנים -תעזוב אותה- זה יגיע לבד#

אם לא וזה לא איום יתכן במקרה הטוב שהיא לא תעלה ברוחניות כלל כי למה שהיא תסתכל על הרוחניות שלה אם בעלה עושה את זה טוב ממנה??
ובמקרה הפחות טוב ..היא תתנער מכל סממן תורני לאט ובהחלטיות.
אני אישית מקרה מאוד מאוד מאוד דומה לסיפור הזה ואני ''מחזיקה בשיניים'' את היראת שמיים שלי והקושי הוא עצום כשאין לך את החופש בחירה שד' לכתחילה נתן לכל אדם.

לא פעם או עשר היינו על סף גירושין ואני לא רוצה לתאר לך כמה בלבול זה גורם לילדים לראות את אבא מעדיף את התורה ולהיות גרוש ועצוב מאשר להוריד את הראש ולזכור את המקום שלו בחיי הנישואים -וזה לא להיות ''סגנו של אלוקים'' או שופט בשמו..

1.הילדים יכולים לראות בית שיש בו אבא שמכבד עם רצונותיה של אשתו אבל לא מסכים איתם זה דרך מצוינת להנחיל לילדים ..ובכך גם הולך חינוך 'אי אפשר להכריח ילדים להיות דתיים' אפילו אם גידלתם אותם בדרך זו..לכל אחד יש בחירה ודרך חופשית בעולמו.
אם תזעף ותעשה דרמה רק תצדיק את המלחמה שלהם לעצמאות המחשבה ותרחיק אותם.

2.אתה יכול לבקש ממנה לעשות הכל בצנעה ולתת מחמאות על יראת השמיים של אבא ועל הדרך המצוינת שבה הוא מנהיג את הבית.

3. אני עוד יותר ממליצה להוריד פוקוס לגמרי מהרוחניות שלה ורק אם היא תרצה לשתף תהיה שם לדחוף אותה כמה שיותר גבוה.


מתפללת בשבילך שתקח את הדברים כדרך חיים ומחילה שיצאו דברים נוקשים אני בד''כ מדברת רך יותר אבל יש כאן פצע אישי שעדיין כואב והלוואי ובעלי היה רוצנ להתייעץ עם הסביבה.

בהצלחה!
י"ג בסיוון תש"פ 17:54
או ללכת לרבנות או לחנך או לצעוק או לאיים או להעדיף את התורה על המשפחה

אמרתי שכאשר יש שינוי ברמה דתית/רוחנית של בן/בת זוג זה לא נוגע לאדם לבדו אלא לשני בני הזוג כי הם חיים כיחידה אחת. זה לא רק בירידה אלא גם בעלייה.
דברים שאדם עושה לבין עצמו ברור שהם נוגעים לו בלבד
אבל דברים שכוללים בקו חינוך כלפי הילדיםאו כלפי בן הזוג(צניעות/סרטים וכו) יש לבן בת זוג עניין רב בהם והם לא שלו בלבד.
זה לא אומר שברגע שמישהו יורד או עולה ברמה זה אומר יאללה תיק ברבנות זה אומר שיושבים ומדברים על זה בצורה פתוחה ובוגרת בלי לתקוף ובלי לבוא לחנך ומנסים ליישב את הדברים בצורה שמתאימה לכל הצדדים.

אני מבין שאת מדברת מהלב שלך עקב מקרה פרטי שלך וכנראה שדבריי לא הובנו נכון, מעולם לא עודדתי גירושים וגם אני לא עודד ובטוח שלא דרך הודעה בפורום בלי להכיר את הצדדים.
י"ג בסיוון תש"פ 18:17
רק עכשיו שמתי לב שהגבתי לך ..מחילה אם היה נראה שהתכוונתי אליך זה היה מיועד נטו לפותח השרשור
י"ג בסיוון תש"פ 08:55
לדעתי *האישית* אמנם אנחנו לא מחנכים של בני זוגנו אבל בהחלט עבודת ה היא חלק מהזוגיות. עובדה שרבים מהדתיים אחד הפרמטרים לבחירת בן/בת הזוג זה עבודת ה.
י"ג בסיוון תש"פ 09:04

אם הייתם חילונים והיית פתאום מתחזק?

למה כשזה הפוך מצופה מהצד השני להבין שזה טוב וזה בסדר?

 

לדעתי אתה ממש לא צריך להתערב לה. מי שלא חי כמו שהוא רוצה מרגיש שהוא חי בכלא! ואז ביי ביי נישואים.

י"ג בסיוון תש"פ 09:19
תתן לזמן לשות את שלו, והמרחב הפרטי הוא שלה והיא יכולה לעשות הכל...
י"ג בסיוון תש"פ 09:21
אבל החיים הם דינמיים ואנשים משתנים, לא חשבת ששניכם תישארו לנצח כמו שהתחתנתם, נכון? כן מסכימה עם אלה שאומרים שהמצב הרוחני שלה כן רלוונטי לך ולנישואים אבל עם זאת אני לא חושבת שהיא צריכה (אם הוא יכולה בכלל) לשנות בשבילך

אם זיהיתם אותי אשמח לעדכון

י"ג בסיוון תש"פ 10:06
ממש חשוב להקפיד על הגישה לשיחות בנושאים כאלו.
לא רק במילים אלא בעמדה הנפשית - אתה לא בעמדה לעומתית שמנסה "ליישר אותה". כל משיכת חבל תגרום למשיכה נגדית ולא תקדם שום דבר!
צריך לדבר ביחד. להקשיב לה. לנסות ביחד להבין את התהליכים שהיא עוברת *בלי שיפוטיות*.
שיחה כזו יכולה לגלות, אולי לשניכם, שגם היא לא שמחה בזה וזה מטריד אותה.
הרבה פעמים שחיקה מלווה בתחושת תסכול על הדברים שפעם היו חלק מעולמי וזהותי והיום אני לא מצליח לתחזק אותם ולחוות אותם כמו שהייתי רוצה.
*אחרי זה*, אם היא באמת מוטרדת ומעוניינת לחדש את החוויה הדתית, אפשר לחשוב ביחד איך עושים את זה- הוספה של תכנים תורניים לבית, אולי לימוד משותף שלכם, הצטרפות לתכנית שיעורים או קבוצת לימוד וכו'.
אולי תגלו שזה מצדיק לעבור דירה למקום יותר תומך רוחנית.
אבל שוב, והעיקר - אתם מדברים ביחד, חושבים ביחד, אין צד שמכתיב מה צריך לעשות כי זה גם לא נכון וגם לא יעיל.
י"ג בסיוון תש"פ 10:21
כתבת - "היא טוענת שעבודת ה שלה היא שלה ולאף אחד אין את הזכות להתערב וגם לא לבעלה. אני מנגד חושב שיש לי גם מקום במרחב הפרטי שלה כי בסופו של דבר על תשתית מסויימת רציתי להקים איתה את ביתנו."
אני חושב שהדיון לא כ"כ רלוונטי, בעיקר כי הוא לא מוביל (או כן מוביל) לשום מקום.
הסיכוי שבן זוג ישנה את ההתנהגות שלו בדברים מהותיים כאלה בגלל "הסכם" או התערבות חיצונית של הצד השני, בלי חיבור אמיתי הוא קלוש מאוד מאוד.
לכן הצעתי לשנות גישה ולעבור צד. לא למשוך את החבל נגדה אלא להצטרף אליה, להבין את המקום שלה ולדחוף יחד.
י"ג בסיוון תש"פ 10:18

ברובד ובמרחב הציבורי אני חושב שיש לכל אחד מילה אצל כי כמו שאמרתם בצדק זה חלק ממה שבדקנו וסיכמנו עליו כשרצינו להתחתן,

ולכן בכל מה שנוגע לצורת חינוך הילדים וצניעות והקפדה פומבית של הלכות זה לגמרי אמור להיות כמו שסיכמנו או כמו שתיכננו לחיות את החיים ואין לאחד מהבני זוג את הזכות לשנות אחרי החתונה.

אבל במרחב הפרטי זה לגמרי של כל אחד עם בוראו, באיך יראה התפילה שלי והקפדה על זמן ק''ש או צפיה בסוג של סרטים וכדו' ככל שזה בין אדם לבוראו זה ענין של כל אחד עם בוראו ולצד השני נשאר רק להתפלל או לדבר על זה בעקיפין בשולחן שבת וכדו' אבל אין לו זכות לדרוש שינוי וזה גם לא חכם בד''כ.

י"ג בסיוון תש"פ 12:22
י"ג בסיוון תש"פ 18:00

בין מה ששל אשתך - שהוא בינה לבין עצמה - וזה שלה לגמרי.

לבין מה ששלך - ובינך לבין עצמך - שהוא שלך לגמרי.

לבין מה ששל שניכם וקשור לשניכם

לבין מה שקשור לחינוך הילדים, ואז חשוב להגיע להסכמות הדדיות מתוך כבוד ומתוך כן מקום לנקודה ההתחלתית ממנה בניתם את ביתכם.

 

אלו 4 דברים שוןנים, שלכל אחד מהם יש את התחום שלו.

 

במה שקשור רק לאשתך - תן לה את החופש להיות מי שהיא.

 

אנשים משתנים, העולם דינמי, אנו לא נישארים תמיד בדיוק כמו שהיינו בגיל 20, לא רק ברוחניות, אלא בכל תחום אחר.

וגם בעוד כמה שנים היא יכולה להשתנות בחזרה,

או אתה,

או עוד אלף תרחישים אפשריים שיכולים לקרות.

 

אבל אתה בחרת בה.

על כל מי שהיא.

לנצח.

והיא בך.

אז אם היא השתנתה קצת בכיוון אחד - האם אתה מוכן לאבד את כולה בגלל זה?

רק אתה יודע לענות לעצמך על זה.

 

כן חשוב לעשות שוב בירור אמיתי עם עצמנו - בצורה עמוקה ומקיפה ולשאול את עצמנו בראש את כל השאלות:

האם אתה *כן* מוכן לאבד את אשתך?
האם אתה מוכן לאבד את האהבה שהייתה ושיש לכם, מהרגע בו הכרתם, דרך זה שהייתם חברים, ההחלטה להתחתן, החתונה, אחרי החתונה ועד עכשיו?

 

האם אתה מוכן לאבד ולוותר על כל החוויות המשותפות שהיו רק לשניכם וייחודיות רק לכם?
על כל רגעי הטוב והצחוק והשטויות שרק אתם שניכם מכירים?
על כל מה שהיא עבורך ואתה עבורה?
על כל האהבה שלה אליך?
על כל הטוב שבה?


האם אתה מוכן לאבד את המגע שכן יש לשניכם בלבד כאשר אתם מותרים?

 

האם אתה מוכן לאבד את אשתך שבמוקדם או במאוחר גבר אחר יזכה בה, בטוב הלב שלה, במדהימות שלה שיהיו מכוונים אליו ולא אליך?


מוכן לאבד את המגע של אשתך שגבר אחר יגע בה וירגיש ממנה גם אהבה פיזית גדולה?

 

האם אתה מוכן לאבד את כל זה ועוד הרבה דברים - כדי להרוויח את שימור החלום שהיא תישאר כפי שהייתה מבחינה תורנית?

 

תראה, הכל עניין של ניהול סדרי עדיפויות בחיים.
אתה צריך לשאול את עצמך מה הכי חשוב ויקר ומשמעותי לך?
את מה אתה מוכן לאבד?
מה אתה מוכן להפסיד? ומה לא?
מה הכי חשוב לך להרוויח?
את אשתך והאהבה שלכם והנישואים שלכם ולאבד את הציפייה הזו שהיא תישאר כפי שהייתה בדיוק,
או להרוויח את זה ולהפסיד ולאבד את אשתך ואת הנישואים שלכם?

 

אחרי שתענה על כך לעצמך - תהיה הרבה יותר חכם ותוכל לפעול הלאה.

תצטרכו אתה ואשתך לעשות תיאום ציפיות מפורט ביניכם.
למצוא את המגשר והמשותף,
להבין לעומק אחד את השניה,
לבןא אחד לקראת השניה,
להיפגש באמצע.
 

 

בהצלחה רבה לכם!
הכי חשוב הכבוד ההדדי,
נתינה הדדית,
אהבה הדדית,
לתאם ציפיות ביניכם,
להבין אחד את השניה לעומק,
להבין את הרגשות והתחושות אחד של השניה,
תקשורת טובה ופתוחה ביניכם,
לנסות לבוא אחד לקראת השניה,
לנהל נכון סדרי עדיפויות בחיים,
לבחור מה יותר חשוב לנו,
לפתוח את הראש, לצאת מהקופסא ולחפש פתרונות יצירתיים ומגוונים לבעיות ופערים שצצים.
והכי חשוב - לשמוח ולהוקיר את מה שכן יש!

לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

י"ג בסיוון תש"פ 15:05
שנתחיל מסע הרצאות כמו בשרשור שלמעלה?
אשכרה כואב לי שריר היד
י"ג בסיוון תש"פ 15:45
היא צודקת.
י"ג בסיוון תש"פ 16:08
י"ג בסיוון תש"פ 16:44
י"ג בסיוון תש"פ 16:41
י"ג בסיוון תש"פ 18:29
לא להתערב לחיים הרוחניים של בני הזוג שלהם...
י"ג בסיוון תש"פ 16:16
אל תלחץ על אשתך להשתנות.
לא לקלל ולא לאיים על העולם הבא שלה כי אלה רק יגרמו לאנטי ולירידה רוחנית.
דיבור מבין ומכיל, זה מה שיעזור לה לרצות להשתנות.
הרצון לשינוי צריך לבוא ממנה!!
אני ובעלי היינו יושבים ומדברים בנחת, לפעמים פותחים ספר ולומדים, ולאט לאט הרצון לשמח את בעלי גבר על כל רצון אחר.
מודה שמה שממש טיפס אותי זה שבאחד הימים בעלי בכה על "חוסר הצניעות" שלי ( הכאב שלו זעזעה אותי והבטחתי לעצמי להשתדל יותר למענו, ולשמח אותו.)
היום אני לבושה בהתאם ( לא צמוד, עם גרביון וכו') צנועה למהדרין למרות החום והקושי ואני עושה זאת בשמחה רבה ( אני מעריצה את עצמי על כל יום שאני יוצאת ככה לעבודה ולכל מקום).
עיניין כיסוי הראש עדיין קשה לי, אני מגלה 2 אצבעות כפי שההלכה מורה, אבל בשאיפה שלי זה להיות עם כיסוי ראש שמכסה הכל (בטוחה שאגיע לזה בעתיד, אומנם לא הקרוב אבל אגיע בסופו של תהליך).
סדרות רואה עד 2 סדרות בשנה, ומשתדלת לבחור משהו קצר וצנוע. (גם זה לא היה פשוט).
בעלי מפרגן ותומך ומחזק אותי כל הזמן על המאמץ וההשקעה.
אני בטוחה שאם תהיה תומך ומכיל ובעיקר סבלני היא תרצה להשתנות בשבילך.



י"ג בסיוון תש"פ 16:37
לא מפריע לך שאת מתחזקת בשביל בעלך, ולא כי *את* רוצה, כי הגעת לתובנות, למדת משו, ניהלת איזה דיאלוג עם אלוקים, הרגשת רצון לקרבה?
שואלת בכנות
י"ג בסיוון תש"פ 17:37
זה בהחלט הגיע רק ממני, התהליך לקח המון זמן ועדיין לא הושלם.
אני לומדת ומבררת.
אם זה היה בכפייה מזמן הייתי יורדת ברוחניות.
בסופו של דבר אני תמיד הייתי עם גרביון גם בתור רווקה פשוט עכשיו זה גרביון קצת עבה, וזה לא חצאית צמודה מתחת לברך זה חצאית פעמון או חצאית ארוכה או שמלה.
הבכי של בעלי היה הטריגר להבין שזה באמת משמעותי בשבילו והוא לא מתעקש על כך בכדי לסמן וי או לשלוט עלי.
מבחינתו צניעות זה הדבר הכי חשוב בעולם!! מבחינתו שאני אלך בצניעות הכי גבוה שיש ולא אתפלל שום תפילה.
(אל תדאגי מבחינת צניעות הוא דורש מעצמו ברמות הרבה יותר גבוהות מכל אדם אחר שאני מכירה, ויש לו סייגים שאני לא עומדת בהן, לי יש פלאפון ומחשב אומנם עם סינון אבל אני עדיין יש.)
י"ג בסיוון תש"פ 17:46
אז כל תהליך שאני עושה עובר דרך התבודדות ודיבור ישיר עם ה' יתברך.
ולפותח אל תחפור ותציק לאשתך
להיות עלוקה יעשה בדיוק את ההפך.
אני מאמינה שדברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב, פשטות, סבלנות, כנות, ולהיות אמיתי עם עצמך ועם אשתך יוביל לכך שהיא תרצה להשתנות ולשמח אותך.

י"ג בסיוון תש"פ 17:48
בתור אחד במצב דומה קצת לפותח האשכול. כשהייתי לדבר עם אשתי על הנושאים האלה היא ישר נסוגה או נעלבת. יש עצות איך כן להגיע לדיבור טוב על זה?
י"ג בסיוון תש"פ 17:54
שים לב לטון? סגנון דיבור? אם איזה רגש אתה בא לשיחה? (כועס? עצבני? או רגוע? אתה בא לשטוח טענות או להקשיב לקושי שלה?)
מה הגישה להתחלת השיחה (האם גישה חינוכית או גישה של אני רוצה להבין את הקושי שלך?) מה אתה משדר? טיימינג של השיחה?
אוירת השיחה? וכו' וכ'.
כל המסביב עושה את ההבדל.
י"ג בסיוון תש"פ 17:57
וזה לא סותר שהיה אומר מה מפריע לו. אבל מתוך חיבוק ולא מאכזבה.
ככה בעלי הצליח. ואז אתה אומר לעצמך..בעצם למי אני עושה את זה?
הוא כזה טוב. רוצה לשמח את בעלי.
י"ג בסיוון תש"פ 17:52
גרביון זה קשה. לכסות את השיער שלא יראו אף שערה זה דבר שלא ניראה לי שאצליח. האמת שלא מחפשת גם להחמיר בזה. מספיק קשה. הולכת לפי הפסק של הרב עובדיה.

אני גם בעד שאם יש דבר שמאוד מצער את הבעל אז לבוא לקראת. להיות רגישה. ולהבין שזה לא משליטה או שינאה אלא מדאגה ואהבה, ואז יותר קל לקבל.
וכמובן שהבעל צריך להיות חכם איך לעשות את זה. עברתי את זה לפני כמה שנים שראיתי כמה בעלי הצטער מהפאה שהלכתי. בתחילה זה היה לכבודו אחר כך התחזקתי יותר מעצמי והייתי שלמה לגמרי.
זוגיות זה הרבה ויתור. לא מובן לכולם. חבל שרבים והולכים ראש בראש. השאלה מי המוותר. אסור שאחד כל הזמן יוותר.
י"ג בסיוון תש"פ 18:00
הוא יודע שזה לא יקרה בשנים הקרובות (גם בעתיד אני לא יודעת.. הוא שמח על הרצון שבי, ומפרגן על עצם הרצון שלי.)
היה לי נסיון ללכת רק עם כיסוי ראש מלא, לצערי ללא הצלחה.
י"ג בסיוון תש"פ 18:28
י"ג בסיוון תש"פ 16:42
אתםנשואין = אתם אחד
אין דבר כזה אישתי ירדה רוחנית ואני אדם תורני. רק האמירה הזו לבד מעידה על ניתוק.
ברמה הפרקטית, רד אליה ותעלו ביחד, התורה היא שלה בדיוק אבל בדיוק כמו שהיא שלך. אני הייתי חילונית לגמרי וחזרתי בתשובה עם בעלי, ראיתי את התורה דרך העיניים שלו, הוא היה המתווך שלי ומתוך המקום הזה אנחנו היום במקום אחר לגמרי מבחינה רוחנית. לקחת אותה יד ביד, כל מה שמפריע או קשה צריך לדבר עליו ביחד ולעשות לו ניתוח על כל הרבדים שלו עד שהוא מתיישב על הלב וגם אם לא אז הקושי הוא משותף ולפעמים דברים נעשים בהדרגה ולא באותו הקצב שאחד מבני הזוג מכתיב אלא בקצב הנכון והטבעי שלהם כזוג.
תראה גם מה היא ענתה לך כשהעלת את זה, שזה העולם הרוחני שלה ואל תתערב אתה ממש לא חלק מהעולם הרוחני שלה ןזה מעיד על ריחוק, היא מבינה שכשאתה דואג שיש התרופפות רוחנית זו בעצם ביקורת! יש כאן לדעתי עניין זוגי שמתפספס.
מישהו פעם שאל את הרב שך אם אני לא טועה מה עושים כשהתורה לא מתוקה? זה אדם שרצה ללמוד אבל לא הצליח כי הלימוד לא עשה לו טוב וכמה שהכריח את עצמו זה לא הלך עד שהלך לרב להתייעץ מה לעשות. הרב ענה לו: דבש מתוק? אז הוא אמר שברור שכן זה כולם יודעים. אז הרב הסביר שיש מצב שהדבש בכלל לא מתוק וזה כשלמישהו יש פצעים בפה, מכאן הואהסביר מה על האדם הספציפי הזה לעשות כדי להתחבר ולהנות מהתורה.
גם התורה שלנו מתוקה, כשאדם לא מתחבר למצווה או להלכה מסויימת הוא חייב לבדוק על איזה "פצע" זה יושב. אחרי שמטפלים בפצע אפשר להרגיש את טעם הדבש. זה אגב לא קשור בכלל לרמה רוחנית, אני גם בתחילת הדך וגם עכשיו כשאני איפשהו באמצע כל הזמן בודקת על מה הקושי יושב ומשם מנסה לפתור אותו ואחר כך זה באמת מתחבר הרבה יותר טוב ואפשר להנות ממש (לפעמים עד דמעות) מהתורה.

דבר אחרון, תתפלל עליה ועליך. אין תפילה ששבה ריקם וזה אחד הדברים שצריך להתפלל עליהם ממש תדיר כי טבע האדם העולם הזה הוא בהכרח כזה שאם לא עובדים על יראת שמיים כל הזמן כל הזמן אז נחלשים בה.

הרבה הרבה הצלחה לכם
ט"ו בסיוון תש"פ 00:17
ט"ו בסיוון תש"פ 00:23
י"ג בסיוון תש"פ 16:44
אני לא הייתי אוהב לעשות דברים כאלה בשקר אם זה לא בא מתוכי
ט"ו בסיוון תש"פ 00:19
החלה? אולי יעזור להבין מדוע ואיך להמשיך
ט"ו בסיוון תש"פ 02:39

שזה רק ענין שלה וכו'

אם הוא היה מגלה שהיא גונבת זה גם היה רק ענין שלה?

ט"ו בסיוון תש"פ 11:44
ואם היא תרצה לתקן את זה ולהתקדם- בשמחה! אנחנו תמיד נכונים לעזרה אחד לשניה
ט"ו בסיוון תש"פ 15:02

אבל את לא הגבת ככה..

ט"ו בסיוון תש"פ 11:46
בין דברים שההשלכות שלהן הן אישיות לבין דברים שההשלכות שלהן הן משפחתיות יותר. (גניבה= כלא)

בכל מקרה דרך הטיפול בדברים כאלה היא בקבלה ונועם.

תגובה רגשית תמיד תניב התנגדות
ט"ו בסיוון תש"פ 14:58


ט"ו בסיוון תש"פ 15:04
אבל המסוריות שלה היא לא תפקידך. אתה יכול לתמוך לעודד לעזור.
לא לחנך.
אמא שלה היתה אחראית על החינוך שלה.

(כמובן שלא מדובר במצב של מחלה. זה סיפור אחר)
ט"ו בסיוון תש"פ 14:06
יש הבדל בין משהו רוחני למשהו ממשי-מעשי.
עבודת ה' שלי היא שלי,ולא של אף אחד אחר, גם לא של אשתי.

באופן אישי- מעולם לא שאלתי כשיצאתי לדייטים אם מתכננת לשים כיסוי ראש מלא/חלקי/בכלל.
חיפשתי יותר את החיבור, אם מוצאת חן בעיניי, מידות טובות.
כשיעקב אבינו פוגש ברחל הוא לא בודק איזה כיסוי ראש יש לה, ואם תלך עם 3/4, זה המצאות של הדור שלנו.

יש מסע משותף בנישואים. בכל מסע יש את אלה שקל להם ורצים קדימה ויש את אלה שנתקעים מאחור וצריכים דחיפה.
ויש דברים שמשתנים, החיים דומיננטים.
אנשים משתנים,
אני יכול להעיד על עצמי שדברים שהיו חשובים לי בעבר פחות חשובים לי היום.

ט"ו בסיוון תש"פ 15:02

אתה כותב מנקודת מבט שכיסוי ראש זה משהו לא ממשי וגניבה כן. ושלבדוק את הרמה הדתית זה המצאה של הדור שלנו [?], וראיה מיעקב אבינו.

 כנראה שהיעוץ שלך לא יעזור לפלח נרחב מהאוכלוסיה שלא חי ככה. ואם זו לא ההשקפה של פותח האשכול העצות שלך לא יעזרו לו.

 

ט"ו בסיוון תש"פ 15:17
שכל אחד עם הרמה הרוחנית שלו ושאין מקום להתערבות של בן/בת זוג בעבודת ה.
ט"ו בסיוון תש"פ 07:58
בעיני, בזוגיות אין מקום למה רק שלי ומה רק שלה- ובמיוחד כשזה משפיע מאוד גם עליך. לפי מה שהבנתי זה לא שמצווה אחת טיפה קשה לה אבל בכללי היא באותו מקום. אלא שהיא ממש עוברת תהליך של שינוי מהותי שאתה לא חלק ממנו שינוי שמשפיע בהרכח גם על הבית שלכם האוירה הדתית, השיח, הכל...

אולי תתחיל בזה שהיא תבין שאתה באמת רוצה להיות איתה *ביחד* שאם היא עוברת שינוי מחשבתי זה יהיה ביחד איתה ולא משהו שהיא עושה לבגה ואתה רק צופה מהצד. בלי קשר למושא השינוי, בלי ביקורתיות(!!!) רק רצון להיות חלק מחייה.

אחרי שתתקרבו יותר, והיא תבין שאתה באמת בא ממקום לא ביקורתי (והלוואי שבאמת תצליח) הדיבור על "למה" זה קרה יהיה הרבה יותר אמיתי.
(יודעת על עצמי שאם הייתי יורדת דתית במהלך הנישואים, אחרי שכל החיים ציפיתי לבית תורני וללהיות אישה יותר דתית- הייתי מצפה מבעלי שיתמוך בי ויעזור לי להיות כמו זאת שאני שואפת להיות. להגשים את עצמי. כמו שרציתי להיות לפני שהגיע השחיקה של החיים.
ומצד שני יודעת שאם הוא היה מסתכל על עצם השינוים אפילו ב1% של ביקורתיות הייתי מרחיקה אותו, לא משתפת ואפילו עושה את התהליך כנראה קיצוני ומתריס יותר.. ככה זה כשאתה מרגיש שמתנגדים לך...)


אז בהצלחה רבה!
מקווה שמעבר לבית תורני או לא תורני- דבר ראשון תצליח להגיע לזוגיות משותפת כך שאתה חלק מלא בחייה. ואין חלק רק שלה או רק שלך...
ט"ו בסיוון תש"פ 10:48
@נגמרו לי השמות, צריכים אותך פה
ט"ו בסיוון תש"פ 12:14

בתגובה למה שכתב "דנוור" 

לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

ט"ו בסיוון תש"פ 12:41
קודם כל - כיף גדול לכם שהבית שלכם מושתת על רוחניות וערכים טובים והשאיפה שלך כמה שיותר גבוה - זכיתם!
חשוב לי קודם להבהיר נקודה חשובה שמבחינתי היא יסוד לתפיסה הזוגית שלנו:
כתבת בהודעה שאתה מרגיש שכן יש לך זכות להתערב גם במה שהיא מגדירה כמרחב הפרטי שלה, כי על סמך זה התחתנתם.
כלומר, התחתנתי איתך על סמך כמה וכמה דברים, ואם מישהו או משו השתנה אז בעצם אולי כבר לא שווה לי להמשיך? הרי לא זה מה שתכננתי ורציתי לעצמי....
יש פה בעצם סוג של אהבה מותנית - כל עוד את ואני נמשיך בקו מסוים שסוכם עליו מראש- אנחנו אוהבים. אם מישו יחרוג - מרצונו או שלא מרצונו - אז בעצם אני עושה חישוב מסלול מחדש....
מהרגע שהתחתנתי עם בן זוגי (ורק בהנחה שהוא לא מתעלל או מזיק!) - הרי הוא לצידי על מעלותיו וחסרונותיו!! לילד שלך גם תגיד: "הי, לא חשבתי שבגיל 15 תהפוך לכזה... אולי כבר לא שווה לי להחזיק אותך?!" אתה תאהב אותו ותמשיך איתו את הדרך בטוב וברע, הרי זה הילד שלך וזה לא ניתן להחלפה..
אז אישתך כן? אם היא "חורגת" ממה שסיכמתם אי שם לפני החתונה, אז זה לא פייר ואולי יש מצב להחליף?
אנחנו מתחתנים באיזשהוא גיל מסוים ואף אחד!!!! לא יכול להבטיח לשני שהוא לא משתנה מעכשיו ועד 120!!!
חשוב- אני ממש לא מתכוונת להגיד שאמרת או רמזת שבכוונתך או במחשבתך "להחליף" את אשתך בגלל השינוי שעבר עליה. ממש לא! אני רק חושבת שאם תצא מתוך נקודת המחשבה הנ"ל, אחרי שהיא מקובעת לך ב*לב * ובשכל טוב טוב, אזי כל מה שתעשה / תגיד לה וכל ההתנהלות שלך מולה - ייראו אחרת לגמרי, ויביאו לתוצאות טובות מאוד מאוד!
גם אנחנו היינו בסיפור הזה...ועכשיו, אחרי הרבה עבודה זוגית שכללה המון המון המון שיחות לעומק - אני יכולה להגיד לך שהזוגיות העמיקה כ"כ!!!! אני יכולה להגיד לך שאני *מרגישה*!!!! ויודעת!!! בעז"ה שמה שלא אבחר/יבחר בן זוגי או אני - אנחנו ביחד!!!! כי האהבה שלנו היא כבר לא בגלל שיש לנו מטרות משותפות, ערכים דומים, קו אחיד לחיים - אולי גם בחלקו, אבל מעל כל זה - האהבה העמוקה יותר היא פשוט לאהוב את בן/בת הזוג איך שהיא! בעל מצב! וללא תנאי ותלות במעשיה...
אז לא אומרת לך מה לעשות, רק מציעה לחשוב טוב על הנקודה הנ"ל, להפנים אותה - ומתוך המקום הזה לצאת לדרך הזוגית שלכם!
ונשמע שיש לכם הרבה איכויות...בהצלחה!
ט"ו בסיוון תש"פ 14:31
אני מוסיף רק נקודה אחת
הרבה פעמים יש איזה צפיה/אכזבה שמתבטא במשפט:
"זה לא הבית שחלמתי עליו"
זה דבר שממש ממש הורס
כדאי לשנות את המשפט למנטרה של אמונה
זה הבית הטוב לי ביותר לפי מה שה' ראה לנכון לתיקון שלי של אשתי ושל ילדיי.
אז מתרכך הכל
ט"ו בסיוון תש"פ 15:24


לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

אולי יעניין אותך